Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אר' אבהו פתח והמה כאדם
ש"פ דברים תר"ם לפ"ק
(פתיחתא דאיכה ובמד"ר בראשית פי"ט בשינוי קצת)
ש"פ דברים תר"ם לפ"ק
(פתיחתא דאיכה ובמד"ר בראשית פי"ט בשינוי קצת)
בר' אבהו1 פתח2 והמה כאדם עברו ברית3 זה אדה"ר א' הקב"ה אדה"ר הכנסתיו לג"ע כמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדו ולשמרו4, וצויתיו ויצו כו' מכל עץ הגן5 אכל תאכל ומעה"ד טו"ר לא תאכל6, ועבר על ציוויי כמ"ש המן עץ אשר צויתיך7 לבלתי אכל ממנו אכלת, ודנתיו בגירושין ויגרש את האדם8 ובשילוחין וישלחהו משם9 וקוננתי עליו איכה, אי כה10 איכה כתי' (דהי' יכול לכתוב בך' קמוצה (ר"ל בקמ"ץ11 ) ונא' בך' ה' ה"ז איכה) כך בני הכנסתים לארץ כמ"ש ואביא אותם אל ארץ הכרמל12, וצויתים צו את בנ"י13, ועברו על ציווי וכל ישראל עברו בריתי (במ"א אי' עזבו בריתי14 ) ודנתי בגירושין מביתי אגרשם15, ובשילוחין שלח
גת
מעל פני ויצאו16, וקוננתי עליהם איכה ישבה בדד17, (ה' ע' זח"א ךטא ואפשר לכוונו עם המדר' הנ"ל ע')18, וצ"ל מה שייך חורבן בהמק"ד לחטא עה"ד (ה' ע' בזח"א דךוא וגלי לון קוב"ה דביום אכלו ממנו גרמו דאבדו ב' אבדין דאינון בית ראשון בית שני כו'19 מות תמות ב"פ כו' יחרב ויבש בב"ר ובב"ש ע"ש וע' במד"ר בר' פך"א20 ע"פ ויגרש הראה לו חורבן בהמק"ד, וע' בזח"א רלז"א, ע'), ואם נאמר שזהו בירור על חטא עה"ד צ"ל והלא אדה"ר הי' מקור כלליות הנשמות ואח"כ כשנוסדה הארץ מג' בני נח הי' גם לבני חם ויפת ליטול חלק כו' ולמה דוקא בני שם ומבני שם ישראל דוקא מחויבים בהשיעבוד.
מעל פני ויצאו16, וקוננתי עליהם איכה ישבה בדד17, (ה' ע' זח"א ךטא ואפשר לכוונו עם המדר' הנ"ל ע')18, וצ"ל מה שייך חורבן בהמק"ד לחטא עה"ד (ה' ע' בזח"א דךוא וגלי לון קוב"ה דביום אכלו ממנו גרמו דאבדו ב' אבדין דאינון בית ראשון בית שני כו'19 מות תמות ב"פ כו' יחרב ויבש בב"ר ובב"ש ע"ש וע' במד"ר בר' פך"א20 ע"פ ויגרש הראה לו חורבן בהמק"ד, וע' בזח"א רלז"א, ע'), ואם נאמר שזהו בירור על חטא עה"ד צ"ל והלא אדה"ר הי' מקור כלליות הנשמות ואח"כ כשנוסדה הארץ מג' בני נח הי' גם לבני חם ויפת ליטול חלק כו' ולמה דוקא בני שם ומבני שם ישראל דוקא מחויבים בהשיעבוד.
דוהענין דהנה כתי' אל תראוני שאני שחרחורת שזפתני השמש21 ופי' בזהר (ה' ח"ג דמה"א22 ע') דאסתלק שימשא מלאנהרא בי' ומלאסתכלא בי'23 ופי' במק"מ שמש הוא שמש הוי'24 ז"א והיינו דז"א אינו מאיר במל' ועל ל' החסידות הוא קול ודיבור, וא"כ א"ז כפי' הפשוט שמפרשים שהשחרות אינו מצד עצמה כ"א מצד השמש אבל כאן מפרש שהשחרות הוא מפני דאסתלק שימשא כו' וא"כ צ"ל אומרו אל תראוני כו', ואפ"ל ע"ד שארז"ל אל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו25, ועוי"ל דהשחרות אינו מצ"ע כ"א כמ"ש כי בפשעיכם שולחה אמכם26 וזהו אל תראוני שאני שחרחורת דזה שזפתני השמש הוא מצד עונות בנ"י, ועוי"ל כמארז"ל גלו לבבל שכינה עמהם27 וכמ"ש למענכם שולחתי בבלה28 והיינו ג"כ שאינו מצ"ע, רק לפי תירוץ זה הוא מה שנמשך לאגנאה עלייהו.
הושרש הענין הוא דהנה ארז"ל נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים29, מפני מה נתאווה אין אנו יודעין30 דמה תופס מקום לגבי' וכן מצינו שארז"ל מה איכפת לו להקב"ה31 אם שוחט מן העורף ואם שוחט מן הצואר, אך מ"מ זה אנו
ותא
יודעין שנתאווה כו', וכן ארז"ל ע"פ שוקיו עמודי שש32 שוקיו זה עולם שנשתוקק הקב"ה33 כו' עמודי שש שנברא בששה ימים, מפני מה אין אנו יודעין אבל זה אנו יודעים שנשתוקק ואמרז"ל (ה' מד"ר בראשית פי"ט) עיקר שכינה בתחתונים היתה34 וע"י חטא ז' דורות סלקו השכינה עד למעלה מרקיע הז', והנה אדה"ר שהי' בחיר שבנבראים וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה35 וכמארז"ל דמלאכי' היו צולין לו בשר36 הרי שגם מלאכים היו (טפלים) לו, הוא התחילה37 בעבודה תחילה ונא' בו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וכמו עבודת הגן שצריכין לזמר הקוצים ושארי עובדות כמו"כ הי' עבודה שלו בג"ע וזהו לעבדה ולשמרה לעבדה רמ"ח ולשמרה שס"ה מל"ת38, רמ"ח מ"ע הם המשכות אלקות למטה ושס"ה מל"ת הוא שלא יהי' יניקת החיצונים וכמו שמזמרי' את הקוצים, והנה זה מובן דהעבודה בגן הי' באופן יותר מכמו אח"כ כשגירש אותו, והריחוק הערך הוא כמו שכר לגבי עונש, דעכשיו הג"ע הוא תשלום שכר דכשמקיימים תומ"צ התשלום שכר הוא הג"ע, רק שאינו עצם השכר39 כ"א פירותיהן כו' (הגה דשכר מצוה הוא עצם המצוה40 וזה יתגלה לע"ל דוקא, ואפ"ל זהו"ע זיו תורתן ועבודתן41 שהוא רק זיו והארה לבד ובחי' זו הוא בג"ע, ואפ"ל זהו"ע מארז"ל יושבין ונהנים מזיו השכינה42 שהוא רק זיו לבד וזהו שכ' נהנים הנאה שייך מדבר שמשיג וזהו ג"ע בינה43 שהוא השגה והבנה וכידוע ומבואר במ"א באריכות ומאחר שהוא מושג מוכרח לומר שהוא רק הארה לבד אך על לע"ל ארז"ל צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם44, ומ"ש במ"א דעיקר ענ"ג העליון יהי' לע"ל45 דוקא אפ"ל שהוא עונג שאינו מצד השגה וכמבואר במ"א דג"ע הוא ממכ"ע ולע"ל יהי' בחי' סוכ"ע46 וזהו שארז"ל יפה שעה אחת47 בתשובה ומע"ט
יודעין שנתאווה כו', וכן ארז"ל ע"פ שוקיו עמודי שש32 שוקיו זה עולם שנשתוקק הקב"ה33 כו' עמודי שש שנברא בששה ימים, מפני מה אין אנו יודעין אבל זה אנו יודעים שנשתוקק ואמרז"ל (ה' מד"ר בראשית פי"ט) עיקר שכינה בתחתונים היתה34 וע"י חטא ז' דורות סלקו השכינה עד למעלה מרקיע הז', והנה אדה"ר שהי' בחיר שבנבראים וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה35 וכמארז"ל דמלאכי' היו צולין לו בשר36 הרי שגם מלאכים היו (טפלים) לו, הוא התחילה37 בעבודה תחילה ונא' בו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וכמו עבודת הגן שצריכין לזמר הקוצים ושארי עובדות כמו"כ הי' עבודה שלו בג"ע וזהו לעבדה ולשמרה לעבדה רמ"ח ולשמרה שס"ה מל"ת38, רמ"ח מ"ע הם המשכות אלקות למטה ושס"ה מל"ת הוא שלא יהי' יניקת החיצונים וכמו שמזמרי' את הקוצים, והנה זה מובן דהעבודה בגן הי' באופן יותר מכמו אח"כ כשגירש אותו, והריחוק הערך הוא כמו שכר לגבי עונש, דעכשיו הג"ע הוא תשלום שכר דכשמקיימים תומ"צ התשלום שכר הוא הג"ע, רק שאינו עצם השכר39 כ"א פירותיהן כו' (הגה דשכר מצוה הוא עצם המצוה40 וזה יתגלה לע"ל דוקא, ואפ"ל זהו"ע זיו תורתן ועבודתן41 שהוא רק זיו והארה לבד ובחי' זו הוא בג"ע, ואפ"ל זהו"ע מארז"ל יושבין ונהנים מזיו השכינה42 שהוא רק זיו לבד וזהו שכ' נהנים הנאה שייך מדבר שמשיג וזהו ג"ע בינה43 שהוא השגה והבנה וכידוע ומבואר במ"א באריכות ומאחר שהוא מושג מוכרח לומר שהוא רק הארה לבד אך על לע"ל ארז"ל צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם44, ומ"ש במ"א דעיקר ענ"ג העליון יהי' לע"ל45 דוקא אפ"ל שהוא עונג שאינו מצד השגה וכמבואר במ"א דג"ע הוא ממכ"ע ולע"ל יהי' בחי' סוכ"ע46 וזהו שארז"ל יפה שעה אחת47 בתשובה ומע"ט
זתב
בעוה"ז כו' עכ"ה), אבל מ"מ הוא שכר הנשמות רק נשמות בגופים יהי' גילוי גבוה יותר (ה' מצד הסוכ"ע שמשם שורש הגופים48 וכמ"ש במ"א ע') ומ"ש ויגרש הוא עונש א"כ בערך כשכר לגבי עונש.
בעוה"ז כו' עכ"ה), אבל מ"מ הוא שכר הנשמות רק נשמות בגופים יהי' גילוי גבוה יותר (ה' מצד הסוכ"ע שמשם שורש הגופים48 וכמ"ש במ"א ע') ומ"ש ויגרש הוא עונש א"כ בערך כשכר לגבי עונש.
חוהנה אח"כ בהעונש כתי' וישלחהו לעבוד את האדמה אשר לוקח משם, וצ"ל מהו אומרו אשר לוקח משם והול"ל לעבוד את האדמה ותו לא. והענין דלכאור' צ"ל איך יש בכח נברא לשנות הדיעה העליונה והלא כשבראו ברא אותו בכל הפרטים ואיך שייך שרצונו יעשה היפך הרצה"ע (ה' אפ"ל הכוונה דכתי' נעשה אדם בצלמינו כדמותינו49 וכמו שיש רצון למעלה כמו"כ נעשה רצון באדם ואיך יעשה ההיפך מרצה"ע ע'), אך זהו מפני שהאדם הוא בעל בחירה50 ובזה הוא מחולק מכל הנבראים (אפ"ל ר"ל51 גם בזה כו'), אך אף שהוא בע"ב מ"מ אפשר לבחור בטוב וכמ"ש ראה נתתי לפניך52 כו' ובחרת בחיים53 אף שהוא בדרך עצה מ"מ מי ששכלו ישר צריך לבחור כן ע"פ השכל, עז"א אשר לוקח משם, דזה מובן דעיקר העבודה אינו בהאדמה אשר לוקח משם דאל"כ הול"ל54 ליישב אותו בארץ ולמה השיבו בגן הארץ אלא מוכרח לומר דעיקר העבודה הוא בג"ע, ומה ששלחו לעבוד כו' הוא עונש על החטא, וקאמר אשר לוקח משם מזה יובן סיבת החטא, דהנה הארץ שינתה ציווי' שנצטווה עץ פרי שיהי' טעם העץ והפרי שוים55 ואח"כ נא' עץ עושה פרי56 שאין עץ ופרי' שוים וכמו"כ האדם עץ הוא הגוף וכמ"ש כי האדם עץ השדה57 והנפש נמשל לפרי ואין עץ ופרי שוי' דאף שהנפש היא חלק אלוקה ממעל58 ויש לו אהבה לאלקות מ"מ הגוף עושה את שלו, וזהו שא' אשר לוקח משם, וזהו נתינת טעם איך שינה רצה"ע, הטעם הוא מפני שלוקח מן האדמה והיא שינתה ציווי' לכן האדם שינה ג"כ, ולמה שינתה הארץ יש ע"ז טעם אחר והוא שייך לתוהו ותיקון, ובמדה שאדם מודד59 בה מודדין לו, דמפני שהגבירו60 העץ על הפרי (ה' אפ"ל והוא מסיבת שינוי הארץ כנ"ל ואפ"ל שזהו הטעם שפגם בעולם כמשית"ל, ע') בה מודדין לו שיעבוד את האדמה.
טתג
והנה ירידות האור הוא לפ"ע הבירורים ולכן מצינו ג' דברים (פגמים) א' ששינתה הארץ, ב' ביום רביעי כתי' מארת חסר61 והוא מ"ש לכי ומעטי א"ע מפני שטענה א"א לב' מלכים62 להשתמש בכתר א' והוא הרגשות היש, והענין דהנה ארז"ל הכל הי' מן העפר63 אפי' גלגל חמה וא"כ כ"ש הלבנה ומפני שהארץ שינתה מכמו שנצטווה לכן גם הלבנה טענה א"א כו' (ה' ע' במא"א מע' א' סעי' קךו ארץ נק' הנוק' כשיש לה זווג כו' וכפה"נ אפ"ל שהוא מל' דאצי' וע' מע' למד סעי' טית לבנה נק' מל' דיצי', ע') דהנה אי' בכהאריז"ל דהשבירה הי' בז"ת64 ובמל' לא הי' שבירה רק ארעא אתבטלית (ספד"צ פ"ג)65 ונשאר בה אורות דתהו והוא משם67 ס"ג66 גס68 לכן הלבנה שהיא מהארץ הי' בה הרגשות היש וטענה א"א כו' וא"ל לכי ומעטי כו' ואח"כ א' הביאו עלי כפרה69 על שמעטתי את הירח, עלי הוא על הוי'70 וכדי שיומשך על הוי' הוא ע"י לכי ומעטי א"ע והו"ע הבירורים, ואח"כ ביום ו' יום ברוא אדה"ר חטא71 בחטא עה"ד והעונש הי' וישלחהו לעבוד את האדמה כו' והוא הבירור, ומכל הנ"ל מובן שהעבודה שהי' בג"ע לגבי עבודה דעכשיו אין ערוך כלל, דאז הי' העבודה להמשיך עונג העליון למטה, ועכשיו צריכים לזכך העולם דע"י חטאו פגם בהעולם (ה' ואפ"ל זהו מ"ש ארורה האדמה בעבורך72 מפני חטא שלך כו' ע') לכן צריכים לזכך את העולם שיהי' העולם ראוי לקבל גילוי אלקות.
והנה ירידות האור הוא לפ"ע הבירורים ולכן מצינו ג' דברים (פגמים) א' ששינתה הארץ, ב' ביום רביעי כתי' מארת חסר61 והוא מ"ש לכי ומעטי א"ע מפני שטענה א"א לב' מלכים62 להשתמש בכתר א' והוא הרגשות היש, והענין דהנה ארז"ל הכל הי' מן העפר63 אפי' גלגל חמה וא"כ כ"ש הלבנה ומפני שהארץ שינתה מכמו שנצטווה לכן גם הלבנה טענה א"א כו' (ה' ע' במא"א מע' א' סעי' קךו ארץ נק' הנוק' כשיש לה זווג כו' וכפה"נ אפ"ל שהוא מל' דאצי' וע' מע' למד סעי' טית לבנה נק' מל' דיצי', ע') דהנה אי' בכהאריז"ל דהשבירה הי' בז"ת64 ובמל' לא הי' שבירה רק ארעא אתבטלית (ספד"צ פ"ג)65 ונשאר בה אורות דתהו והוא משם67 ס"ג66 גס68 לכן הלבנה שהיא מהארץ הי' בה הרגשות היש וטענה א"א כו' וא"ל לכי ומעטי כו' ואח"כ א' הביאו עלי כפרה69 על שמעטתי את הירח, עלי הוא על הוי'70 וכדי שיומשך על הוי' הוא ע"י לכי ומעטי א"ע והו"ע הבירורים, ואח"כ ביום ו' יום ברוא אדה"ר חטא71 בחטא עה"ד והעונש הי' וישלחהו לעבוד את האדמה כו' והוא הבירור, ומכל הנ"ל מובן שהעבודה שהי' בג"ע לגבי עבודה דעכשיו אין ערוך כלל, דאז הי' העבודה להמשיך עונג העליון למטה, ועכשיו צריכים לזכך העולם דע"י חטאו פגם בהעולם (ה' ואפ"ל זהו מ"ש ארורה האדמה בעבורך72 מפני חטא שלך כו' ע') לכן צריכים לזכך את העולם שיהי' העולם ראוי לקבל גילוי אלקות.
יוזהו שאנו אומרים בנוסח תפלות מוסף ושם נעשה לפניך כמצות רצוניך73, משמע דעכשיו אינו כמצות רצוניך, דכל עבודה דעכשיו הוא לזכך את העולם וכמ"ש את העולם נתן בלבו74 שהעולם נתון בלבו של אדם דלפ"ע שמזכך נפשו לפ"ע זה מברר חלקו בעולם, וא"ז כמו העבודה שהי' בג"ע שהמקום הי' מקום
יאתד
מוכשר רק שצריכים להמשיך גילוי אלקות (הגה ואדה"ר ע"י עבודתו בג"ע המשיך הרצה"ע בג"ע שהי' מקום מוכשר (וצ"ע כמשנת"ל דע"י חטאו פגם בהעולם למה לא הניחו בארץ אשר לוקח משם, ואפשר י"ל ממשארז"ל עה"ד טעם עץ ופריו שוים75 וצ"ע ע' בכ"ה76 הבי' ממד' דבלא החטא לא הי' תמיד בג"ע כ"א בארץ ג"כ77 ) (ומה שנת"ל שהמשיך עונג העליון בג"ע אפ"ל שהכל כוונה א' דעונג ורצון א' הם78 שהרצון הוא מצד העונג שיש לו בדבר ההוא, והעונג הוא מצד הרצון וכמ"ש במ"א באריכות דא"א להיות עונג בלא רצון ורצון בלא עונג לכן כא' נחשבו), אך עתה מפני שנפגם הארץ א"א להמשיך עונג העליון למטה כ"א להוסיף אורות באצי' לכן אינו כמצות רצוניך דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה למטה, וכל שממשיכים עתה ע"י העבודה באצי' כנ"ל יומשך לע"ל למטה בעוה"ז, אז יהי' כמצות רצוניך, עכ"ה), אך בעוה"ז המקום אינו ראוי כלל, וכ"ש משארז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני79 ונת"ל80 דלפני הוא בחי' בעל הרצון שאין הארץ כלי מוכשר לגילוי זה, לכן אינו כמצות רצוניך והעיקר יהי' לע"ל דוקא.
מוכשר רק שצריכים להמשיך גילוי אלקות (הגה ואדה"ר ע"י עבודתו בג"ע המשיך הרצה"ע בג"ע שהי' מקום מוכשר (וצ"ע כמשנת"ל דע"י חטאו פגם בהעולם למה לא הניחו בארץ אשר לוקח משם, ואפשר י"ל ממשארז"ל עה"ד טעם עץ ופריו שוים75 וצ"ע ע' בכ"ה76 הבי' ממד' דבלא החטא לא הי' תמיד בג"ע כ"א בארץ ג"כ77 ) (ומה שנת"ל שהמשיך עונג העליון בג"ע אפ"ל שהכל כוונה א' דעונג ורצון א' הם78 שהרצון הוא מצד העונג שיש לו בדבר ההוא, והעונג הוא מצד הרצון וכמ"ש במ"א באריכות דא"א להיות עונג בלא רצון ורצון בלא עונג לכן כא' נחשבו), אך עתה מפני שנפגם הארץ א"א להמשיך עונג העליון למטה כ"א להוסיף אורות באצי' לכן אינו כמצות רצוניך דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה למטה, וכל שממשיכים עתה ע"י העבודה באצי' כנ"ל יומשך לע"ל למטה בעוה"ז, אז יהי' כמצות רצוניך, עכ"ה), אך בעוה"ז המקום אינו ראוי כלל, וכ"ש משארז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני79 ונת"ל80 דלפני הוא בחי' בעל הרצון שאין הארץ כלי מוכשר לגילוי זה, לכן אינו כמצות רצוניך והעיקר יהי' לע"ל דוקא.
יבוהנה מעת חטא עה"ד עד זמן שאנו בו עתה היו כמה שינוים בעבודה דתחילה הי' שני אלפי' תוהו81, הגם שאדה"ר התחיל בבירורים82 מ"מ הי' ע"ד התהו83, ואח"כ ב"א תורה84 והעיקר הוא מזמן מ"ת, אף שהתחלת החשבון הוא ממ"ח לאברהם85 מ"מ הרי ארז"ל כל המצות שעשו האבות ריחות היו86 אבל אנו שמן תורק שמך87 דבר שמוריקין מכלי לכלי88, ריח הוא רק הארה בעלמא, ולכן כמה שמריחים אינו כלה כלל, אבל אנו שמן תורק שמך שהוא עצמיות89 וגם כדבר שמוריקין מכלי
יגתה
לכלי שהמהות נמשך ע"י, ואף לאחר שקיבלו התורה לכאו' אז הי' שלימות וכמ"ש ותרב חכמת שלמה90, בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא91 ובבהמק"ד הי' גילוי אלקות וכמארז"ל במקדש קורין את השם ככתבו92, ושאבתם מים בששון93 שמשם הי' שואבין רוה"ק94, מ"מ אינו שלימות עדיין וכמ"ש על אפי ועל חמתי הי' העיר הזאת מיום הוסדה95, ולכאורה צ"ל והלא ארז"ל ביום שמחת לבו זו בנין בהמק"ד96 ואיך אמר על אפי כו', אך זהו מצד מוחין דגדלות דההנהגה למטה צ"ל בשמחה, ושיהי' גילוי אלקות, אך הנה גלוי וידוע בד"ע שהידיעה אינה מכרחת הבחירה97 שעתידים לחטוא וישפוך חמתו על עצים ואבנים98 לכן על אפי ועל חמתי כו'. דהנה א"א לומר ח"ו דבנין בהמק"ד וחורבנו הי' במקרה99, כ"א ע"ד תהו ותיקון* דדין לא אהניא לי' ודין אהניא לי'100 אינו שייך שמתחלה קסבר שאהני' לי' ואח"כ ראה שלא אהני' לי', האומר כן הוא מצד הקליפות עמלק*100 שהוא אשר קרך ומצד הקרירות101 אפ"ל שהי' מקרה אבל מי שיעיין בעינא פקיחא א"א לומר שהוא במקרה ח"ו כ"א בונה ע"מ לסתור וסותר ע"מ לבנות102, וכמו"כ בבהמק"ד בונה ע"מ לסתור ועיקר המכוון הוא שיהי' מ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצוניך, והנה אף לאחר מ"ת (ה' קודם שנכנסו לארץ, ולפי המשך הענין הול"ל קודם ענין בהמק"ד) לא הי' שלימות עדיין, וכמ"ש וזאת המצוה אשר צוה ה' לעשות בארץ שמע ישראל103 כו' וצ"ל הלא ק"ש
לכלי שהמהות נמשך ע"י, ואף לאחר שקיבלו התורה לכאו' אז הי' שלימות וכמ"ש ותרב חכמת שלמה90, בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא91 ובבהמק"ד הי' גילוי אלקות וכמארז"ל במקדש קורין את השם ככתבו92, ושאבתם מים בששון93 שמשם הי' שואבין רוה"ק94, מ"מ אינו שלימות עדיין וכמ"ש על אפי ועל חמתי הי' העיר הזאת מיום הוסדה95, ולכאורה צ"ל והלא ארז"ל ביום שמחת לבו זו בנין בהמק"ד96 ואיך אמר על אפי כו', אך זהו מצד מוחין דגדלות דההנהגה למטה צ"ל בשמחה, ושיהי' גילוי אלקות, אך הנה גלוי וידוע בד"ע שהידיעה אינה מכרחת הבחירה97 שעתידים לחטוא וישפוך חמתו על עצים ואבנים98 לכן על אפי ועל חמתי כו'. דהנה א"א לומר ח"ו דבנין בהמק"ד וחורבנו הי' במקרה99, כ"א ע"ד תהו ותיקון* דדין לא אהניא לי' ודין אהניא לי'100 אינו שייך שמתחלה קסבר שאהני' לי' ואח"כ ראה שלא אהני' לי', האומר כן הוא מצד הקליפות עמלק*100 שהוא אשר קרך ומצד הקרירות101 אפ"ל שהי' מקרה אבל מי שיעיין בעינא פקיחא א"א לומר שהוא במקרה ח"ו כ"א בונה ע"מ לסתור וסותר ע"מ לבנות102, וכמו"כ בבהמק"ד בונה ע"מ לסתור ועיקר המכוון הוא שיהי' מ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצוניך, והנה אף לאחר מ"ת (ה' קודם שנכנסו לארץ, ולפי המשך הענין הול"ל קודם ענין בהמק"ד) לא הי' שלימות עדיין, וכמ"ש וזאת המצוה אשר צוה ה' לעשות בארץ שמע ישראל103 כו' וצ"ל הלא ק"ש
ידתו
הוא חובות הגוף104 ומה שייך לארץ105 דוקא, והתירוץ דאפי' מצות שאינו תלויות בארץ מ"מ בארץ הם באו"א, וזהו שרצה משה ליכנס לארץ106 וכי לאכול מפרי' הוא צריך אלא לקיים מצות התלויות בה, וצ"ל דאפי' מצות שאינם תלויות בארץ נק' ג"כ תלויות בארץ דעיקר עשייתן הוא בארץ (ה' ואפי' בארץ אינו שלימות עדיין וכמ"ש על אפי ועל חמתי כו' כנ"ל וזהו מפני שעברו על ציווי'107 (אפ"ל חטא עה"ד) וכמשנת"ל ע').
הוא חובות הגוף104 ומה שייך לארץ105 דוקא, והתירוץ דאפי' מצות שאינו תלויות בארץ מ"מ בארץ הם באו"א, וזהו שרצה משה ליכנס לארץ106 וכי לאכול מפרי' הוא צריך אלא לקיים מצות התלויות בה, וצ"ל דאפי' מצות שאינם תלויות בארץ נק' ג"כ תלויות בארץ דעיקר עשייתן הוא בארץ (ה' ואפי' בארץ אינו שלימות עדיין וכמ"ש על אפי ועל חמתי כו' כנ"ל וזהו מפני שעברו על ציווי'107 (אפ"ל חטא עה"ד) וכמשנת"ל ע').
טווזהו אדה"ר הכנסתיו לג"ע כו' כך בני הכנסתי לארץ כו', דלא יאמרו דבארץ הוא שלימות העבודה אלא כמו אדה"ר הכנסתיו לג"ע כדי שיהי' שלימות ודנתיו בגירושין ובשילוחין מפני שעבר על ציווי' כך בנ"י הכנסתים לארץ ודנתים בגרושין ובשילוחין וכ"ז מפני שעברו על ציווי' וקננתי עליהם איכה כמו באדה"ר שא"ל איכה וצ"ל והלא108 לא ידע אי' מקומו, והמפרשים109 פי' לכנוס עמו בדברים, ואפ"ל שא"ל איך אתה ירדת כ"כ למדרי' שפלה, וכמו"כ בנ"י קוננתי עליהם איכה ישבה בדד, דעליהם נא' הן עם לבדד ישכון110 והוא מ"ש ה' בדד ינחנו111 וזה יהי' לע"ל ובלעם ראה את זאת ואמר הן עם לבדד ישכון, ועתה איכה ישבה בדד, (ושרש) הענין דהנה כתי' הזורעים בדמעה112 כו' הלוך ילך ובכה113 נושא משך הזרע, הנה זריעה הוא מצות114 וכמ"ש זרע הקב"ה התומ"צ להנחילן לישראל לעוה"ב115 ולא הניח דבר שאין בו מצוה, בא לחרוש שדהו לא תחרוש בשור וחמור יחדיו116 (ה' כמבואר במ"א ע"פ בארץ לא זרוע117 שהלא הוא זרוע, ואפ"ל דמה שנמשלו מצות לזריעה, כמו שזורעין גרעין בארץ ונרקב שם ואח"כ צומח מהגרעין, והצמיחה הוא לפ"ע הרקבון118 דכל
טזתז
שנרקב יותר צומח ממנו אח"כ בריבוי יותר (וכמו אחר גלות מצרים הי' מ"ת ולהגילוי דלע"ל צריכים גלות כו' שהוא גדול מגלות מצרים119 ) וכמו"כ במצות כתי' זורע צדקות120 מצמיח ישועות (שע"ה נהורין121 ) שזרען בארץ והם ישראל שנק' ארץ חפץ122 כדי שיהי' הצמיחה, ועיקר הצמיחה הוא לפ"ע הרקבון והוא הביטל לכן ע"י שעושה המצוה ומבטל א"ע לאלקות נעשה העלאת מ"ן, ועי"ז נעשה הצמיחה הוא המשכות מ"ד123, והנה עיקר הרקבון הוא במל"ת דוקא שהוא הכפי' וההכרח שלא יעשה ד"ז כלל א"כ הביטל גדול יותר ממילא הצמיחה היא ג"כ בריבוי יותר, וזהו שמי עם י"ה שס"ה וזכרי עם ו"ה רמ"ח124 שמ"ע תלויות בו"ה שהם זו"נ ומל"ת בי"ה שהם חו"ב125 עכ"ה) בא לבנות בית ועשית מעקה לגגך126 ומזוזה.
שנרקב יותר צומח ממנו אח"כ בריבוי יותר (וכמו אחר גלות מצרים הי' מ"ת ולהגילוי דלע"ל צריכים גלות כו' שהוא גדול מגלות מצרים119 ) וכמו"כ במצות כתי' זורע צדקות120 מצמיח ישועות (שע"ה נהורין121 ) שזרען בארץ והם ישראל שנק' ארץ חפץ122 כדי שיהי' הצמיחה, ועיקר הצמיחה הוא לפ"ע הרקבון והוא הביטל לכן ע"י שעושה המצוה ומבטל א"ע לאלקות נעשה העלאת מ"ן, ועי"ז נעשה הצמיחה הוא המשכות מ"ד123, והנה עיקר הרקבון הוא במל"ת דוקא שהוא הכפי' וההכרח שלא יעשה ד"ז כלל א"כ הביטל גדול יותר ממילא הצמיחה היא ג"כ בריבוי יותר, וזהו שמי עם י"ה שס"ה וזכרי עם ו"ה רמ"ח124 שמ"ע תלויות בו"ה שהם זו"נ ומל"ת בי"ה שהם חו"ב125 עכ"ה) בא לבנות בית ועשית מעקה לגגך126 ומזוזה.
יזוהנה הניצוצות שנפלו בשבה"כ נתפזרו וזה שכ' כד' רוחות השמים127 פרשתי אתכם (וארז"ל ע"פ צדקות פרזונו בישראל128 ) צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרן בין האומות129, והוא ללקט הניצוצות, וזהו וילקט יוסף את כל הכסף אשר במצרים130 הרי שלקט כל הנצוצות דאי' בספרי' דר"ב נצוצות נפלו במצרים131
יחתח
ובררו אותם במצרים וזהו וגם ערב ר"ב עלו אתם132 הם ר"ב ניצוצות, והבירור הוא ע"י המצות הגם דכתי' ראשו פ"ז133 דממ"ע לא נשאר לנו רק פ"ז מצות134 צ"ל דשאר המצות נבררו כבר ואותן שנשארו צריכים לבררם, והנה עיקר ירידות המל' הוא עתה135, דבזמן שהי' בהמק"ד קיים הי' הבירורים ע"י הקרבנות וזהו העשן שעולה מן הקרבנות136 דכל דבר מורכב מד' יסודות137 והעפר נשאר באפר ואר"מ יוצאים בהעשן138 וזהו"ע הבירורים, אך משחרב בהמק"ד צ"ל ירידות עצם המל' לברר בירורים וזהו מ"ש בכה תבכה בלילה139 על בית ראשון וב"ש וכמ"ש ונהר יחרב ויבש140, יחרב בב"ר ויבש בב"ש והוא כמ"ש חרבה המים141 יבשה הארץ142, והי' שהיות זמן ביניהם, דחרב היינו שיש קצת לחלוחית עדיין ויבשה הוא שנתיבש לגמרי, דבב"ש חסרו ה' דברים143 שהם עקרים.
ובררו אותם במצרים וזהו וגם ערב ר"ב עלו אתם132 הם ר"ב ניצוצות, והבירור הוא ע"י המצות הגם דכתי' ראשו פ"ז133 דממ"ע לא נשאר לנו רק פ"ז מצות134 צ"ל דשאר המצות נבררו כבר ואותן שנשארו צריכים לבררם, והנה עיקר ירידות המל' הוא עתה135, דבזמן שהי' בהמק"ד קיים הי' הבירורים ע"י הקרבנות וזהו העשן שעולה מן הקרבנות136 דכל דבר מורכב מד' יסודות137 והעפר נשאר באפר ואר"מ יוצאים בהעשן138 וזהו"ע הבירורים, אך משחרב בהמק"ד צ"ל ירידות עצם המל' לברר בירורים וזהו מ"ש בכה תבכה בלילה139 על בית ראשון וב"ש וכמ"ש ונהר יחרב ויבש140, יחרב בב"ר ויבש בב"ש והוא כמ"ש חרבה המים141 יבשה הארץ142, והי' שהיות זמן ביניהם, דחרב היינו שיש קצת לחלוחית עדיין ויבשה הוא שנתיבש לגמרי, דבב"ש חסרו ה' דברים143 שהם עקרים.
יטוזהו היתה לי דמעתי לחם144 יומם ולילה באמר אלי כל היום אי' אלקיך, פי' כאדם שאומר הלחם שלי הוא הדמעה, באמר אלי כל היום אי' אלקיך דבישראל העיקר הוא הבטחון, וזהו אי' אלקיך דאותותינו לא ראינו145, אלביש שמים קדרות146 ושק אשים כסותם, אך באמת אינו כן וכמ"ש אכן אתה אל מסתתר147, אדרבה הכח ההסתר הוא למעלה מכח הגילוי. וזהו הזורעים בדמעה ברנה יקצרו כו' בא יבוא ברנה נושא אלומותיו148, כמו עד"מ כשאדם זורע אינו יודע אם יצמח, הגם שבשנה העברה צמחה הרבה אך אפשר שעתה לא יצמח, דיש שנה שצומח הרבה ויש שצומח מעט ויש שאינו צומח כלל, אבל בשעה שקוצר ונושא אלומותיו דהדרך שקוצרין תחילה ואח"כ עושין אלומות ומאספים אותם למ"א ומכניסים לגורן, וזהו בא יבא שבא למעלה מעלה, ומ"ש ברנה הוא שמחה שאחר העצב149 וע"ד הקבלה
כתט
הוא גבורות דאימ'. וזהו העם ההולכים בחשך150 ראו אור גדול, מפני שהלכו בחשך לכן ראו אור גדול.
הוא גבורות דאימ'. וזהו העם ההולכים בחשך150 ראו אור גדול, מפני שהלכו בחשך לכן ראו אור גדול.
כאוזהו"ע נר חנוכה מצותה משתשקע151, שנשקע שמש הוי', וכמ"ש אל תראוני שאני שחרחורת שזפתני השמש דאסתלק שימשא מני', והיינו אף כשיתבונן איך דאני ה' לא שניתי152 ואתה הוא קודם שנברה"ע153 כו' מ"מ ואתם בנ"י לא כליתם154 שלא באו לכלות הנפש, וזהו משתשקע, שנשקע לגמרי כמו טבעו155 כו', אז צריכים להדליק נ"ח שיש בהם שמן ופתילה ותרי גוונא אור הם פנימים ומקיפים ושמן ופתילה הוא להמשיך האור למטה ומצותה להניח על פתח הבית מבחוץ156 דוקא במקום החשך יאיר האור שהחשך יהי' אור, והזמן הוא עד שתכלה רגל מן השוק, עד דכלי' רגלי דתרמודאי157, דכ"ז שיש בנ"א בשוק אין המזיקין שולטים כ"כ אבל אח"כ אינו שייך בירורים, וזהו"ע ז' מצות דרבנן158 דערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת159, בינה יתירה ניתנה באשה160, והוא סופר וספר161, דס"ת הוא בינה162 ומי שכותב את הספר הוא בינה יתירה, וכמו"כ כאן ע"י הזורעים בדמעה כו' בא יבא ברנה. ומה שישראל דוקא הם המבררים דהנה כתי' כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו163, דדוקא ישראל שעושה מצוה164 אז הוא מצוה אבל לא או"ה165 (ה' וכמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ166 דוקא ע') אדרבה גוי ששבת167 חייב מיתה דלא ישבותו, לבד ז' מצות ב"נ168 יכולים הם ג"כ
כבתי
לברר169, וזהו כמו סגולה שא"י טעמה רק שהוא סגולה כמו"כ כאן דוקא ישראל הם המבררים, וזהו הזורעים בדמעה ע"י הזריעה בדמעות וכמ"ש בכה תבכה בב"ר וב"ש עי"ז דוקא אח"כ בא יבא ברנה.
לברר169, וזהו כמו סגולה שא"י טעמה רק שהוא סגולה כמו"כ כאן דוקא ישראל הם המבררים, וזהו הזורעים בדמעה ע"י הזריעה בדמעות וכמ"ש בכה תבכה בב"ר וב"ש עי"ז דוקא אח"כ בא יבא ברנה.
כג[בגוכתי"ק הניח 2 שורות פנוי ואח"כ נרשם]
כדאברהם המשיכו ברקיע הא'170 כו' עד משה המשיכו למטה.
כה(דבהמ"ק הי' דירת עראי וכמ"ש ואהי' מתהלך במשכן ובאהל171 אבל לע"ל יהי' דירת קבע)