Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה
פ' תצוה
(ךב) וז"ע שארז"ל על שלא ברכו595 בתורה596, דר"ל שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, וזהו כמ"ש במ"א שזה נמשך ע"י התפלה597 בחי' ביטול הרצון מט"ט598 קושר כתרים לקונו599, א"כ ע"י התפלה נמשך המשכת הכתר שהוא הטעמים, וז"ע יהי רצון המשכת הרצון שלמעלה מהחכ'600, והיינו אע"פ שלפי הרצון הנמשך מהחכ' שבתורה נמשך עליו הדין ע"ד אין יסורים בלא עון601 מ"מ ע"י שממשיכים מהרצון עליון דכתר ממשיכים להיות סלח לנו, <35>
פ' תצוה
(ךב) וז"ע שארז"ל על שלא ברכו595 בתורה596, דר"ל שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, וזהו כמ"ש במ"א שזה נמשך ע"י התפלה597 בחי' ביטול הרצון מט"ט598 קושר כתרים לקונו599, א"כ ע"י התפלה נמשך המשכת הכתר שהוא הטעמים, וז"ע יהי רצון המשכת הרצון שלמעלה מהחכ'600, והיינו אע"פ שלפי הרצון הנמשך מהחכ' שבתורה נמשך עליו הדין ע"ד אין יסורים בלא עון601 מ"מ ע"י שממשיכים מהרצון עליון דכתר ממשיכים להיות סלח לנו, <35>
בּ וזהו יהי רצון וענין קושר כתרים, ע' מזה בת"א בד"ה מזוזה מימין602 ובלק"ת ד"ה מה יפו פעמיך603, וע' בת"א ד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה604 מעלת התפלה שזהו דבר חדש, וע' בלק"ת סד"ה ואהי' אצלו אמון605 מענין ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, וכיון שממשיכים ע"י ק"ש ותפלה מבחי' כתר זהו כענין הטעמים שהם המשכת אותיות התענוג מבחי' ע"י וא"א, וזהו ברכו בתורה היינו המשכת אוא"ס בתורה, וכענין דוד הי' מחבר תושמ"ע בהקב"ה606, והגם שהכתרים נמשכי' מהאותיות ותיבות התפלה והרי האותיות הם בחי' אחרונה שבארבע בחי' טנת"א, מ"מ ד' בחי' טנת"א הרי608 הם
גפה
כמו ד' בחי' דצח"ם607 שבאמת הדומם גבוה יותר בשרשו, כמ"ש בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוש השני609, ולכן בתושבע"פ לא נז' שום ביאור על הטעמים610, כי כל החכמה שבתושבע"פ זהו נמשך מהאותיות שבתושב"כ שמפסוקי' המדברים במצות שבת611 נעשה בתושבע"פ כל אורך ורוחב מס' שבת וכן מס'612 עירובין, ומפסוק בסוכות תשבו ולקחתם לכם כו' נעשה כל מס' סוכה613 והיינו רק מהאותיות והתיבות, אבל על הטעמים שבפסוקים לא נמצא שום ביאור בתושבע"פ, ועל התגין ארז"ל קווצותיו תלתלים שהי' ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות614, והיינו על התגין, וכן על הנקודות יש לפעמים לימוד בתושבע"פ כמו יש אם למקרא ויש אם למסורת615, וכן למה נקוד על איה616, רק על הטעמים לא נמצא שום לימוד בתושבע"פ, והיינו כי תושבע"פ היא בחי' בינה כמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמיני עצרת617, כנישין שז"ע שמע בני מוסר אביך618 זה תושב"כ, ואל תטוש תורת אמך זהו תושבע"פ, כי אם לבינה תקרא619, ולפעמים מצינו שאמרו בת"ז מל' פה תושבע"פ קרינן לה, והיינו שתושב"כ ותושבע"פ הם ח"ע וח"ת620, והנה בינה הוא בחי' השגה והבנה והוא הנמשך מאור החכ', ולכן הטעמים שהם למעלה מן החכ' א"א שיבואו בבחי' השגה בבינה, ע"ד רבי לא שנה חייא מנין לו621, והנה לפעמים אמרו בענין טנת"א טעמים בחכ' נקודות בבינה תגין בז"א אותיות במל'622, אך הענין הוא דיש ב' בחי' באותיות היינו אותיות שמהם נבראו שמים וארץ ואותיות התורה,
כמו ד' בחי' דצח"ם607 שבאמת הדומם גבוה יותר בשרשו, כמ"ש בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוש השני609, ולכן בתושבע"פ לא נז' שום ביאור על הטעמים610, כי כל החכמה שבתושבע"פ זהו נמשך מהאותיות שבתושב"כ שמפסוקי' המדברים במצות שבת611 נעשה בתושבע"פ כל אורך ורוחב מס' שבת וכן מס'612 עירובין, ומפסוק בסוכות תשבו ולקחתם לכם כו' נעשה כל מס' סוכה613 והיינו רק מהאותיות והתיבות, אבל על הטעמים שבפסוקים לא נמצא שום ביאור בתושבע"פ, ועל התגין ארז"ל קווצותיו תלתלים שהי' ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות614, והיינו על התגין, וכן על הנקודות יש לפעמים לימוד בתושבע"פ כמו יש אם למקרא ויש אם למסורת615, וכן למה נקוד על איה616, רק על הטעמים לא נמצא שום לימוד בתושבע"פ, והיינו כי תושבע"פ היא בחי' בינה כמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמיני עצרת617, כנישין שז"ע שמע בני מוסר אביך618 זה תושב"כ, ואל תטוש תורת אמך זהו תושבע"פ, כי אם לבינה תקרא619, ולפעמים מצינו שאמרו בת"ז מל' פה תושבע"פ קרינן לה, והיינו שתושב"כ ותושבע"פ הם ח"ע וח"ת620, והנה בינה הוא בחי' השגה והבנה והוא הנמשך מאור החכ', ולכן הטעמים שהם למעלה מן החכ' א"א שיבואו בבחי' השגה בבינה, ע"ד רבי לא שנה חייא מנין לו621, והנה לפעמים אמרו בענין טנת"א טעמים בחכ' נקודות בבינה תגין בז"א אותיות במל'622, אך הענין הוא דיש ב' בחי' באותיות היינו אותיות שמהם נבראו שמים וארץ ואותיות התורה,
דפו
וע' מענין מעלת התו' באגה"ק ד"ה דוד זמירות623 קרית להו, שיש בחי' בתורה שלא ידע אנוש ערכה624, א"כ גם אותיות התו' הם גבוה יותר והיינו בחג"ת, וכן בטעמים הא' הטעם המושג בשכל והשגה וכענין מ"ט דר"מ625, וכן אמרם ז"ל ר"ש דרש טעמי' דקרא626 וזהו בחי' הטעמים שבחכ' אמנם יש בחי' טעמים שהם למעלה מהשגה ושכל המושג ונק' טעם הכמוס וכמ"ש מזה בבה"ז נשא627 על המאמר בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא דמו"ס כו', וע"ד סדכ"ס628, כי חו"ב נק' ג"כ סתימין כמ"ש הנסתרות לה' אלקינו629 <36>
וע' מענין מעלת התו' באגה"ק ד"ה דוד זמירות623 קרית להו, שיש בחי' בתורה שלא ידע אנוש ערכה624, א"כ גם אותיות התו' הם גבוה יותר והיינו בחג"ת, וכן בטעמים הא' הטעם המושג בשכל והשגה וכענין מ"ט דר"מ625, וכן אמרם ז"ל ר"ש דרש טעמי' דקרא626 וזהו בחי' הטעמים שבחכ' אמנם יש בחי' טעמים שהם למעלה מהשגה ושכל המושג ונק' טעם הכמוס וכמ"ש מזה בבה"ז נשא627 על המאמר בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא דמו"ס כו', וע"ד סדכ"ס628, כי חו"ב נק' ג"כ סתימין כמ"ש הנסתרות לה' אלקינו629 <36>
הּ הם חו"ב ועכ"ז זהו בחי' הטעמים שבחכ', רק שלגבי המדות הם סתימין, אך סדכ"ס שגם מהסתימין הם סתום ונעלם וז"ע בחי' מו"ס, וע' בלק"ת בחוקתי בד"ה אם בחוקתי בענין שתוק כך עלה במח'630, ובהביאור ע"פ אני הוי' אלקיכם דפ' ציצית דרוש השני631, וז"ע הטעמים שהם בע"י וא"א, וז"ע חכמות בחוץ תרונה בחי' רננא דאורייתא633 פי' חכמות הם חכ' דאצי' וח"ס632, זהו ע"י תרונה בחי' שיר שבתורה כו', והנה ב' בחי' אלו דאותיות שנתגלו בתושבע"פ וטעמים שיתגלו לע"ל זהו בחי' אירוסין ונשואין וע' מזה בלק"ת בד"ה תורה צוה634, ועפ"ז יובן מ"ש במצה דעכשיו לחם עני635 כי בחפזון יצאת636, ולע"ל כי בחפזון לא תצאו כי הולך לפניכם ה', ובדרז"ל במד"ר637 יצ"מ הוא וב"ד, אבל לע"ל אני לבדי, והיינו כי באירוסין שייך ב"ד638 בחי' תנאים אם בחוקתי תלכו639, משא"כ בנשואין, וענין החפזון ע' בסש"ב פל"א לברוח מן הרע, אבל לע"ל ואת רוה"ט אעביר640, וע' בלק"ת פ' אמור בד"ה וספרתם לכם ושם פ"ג שיצ"מ לא הי' רק לנה"א, אבל נה"ב לא נתהפכה א"כ שייך ענין החפזון לברוח מן הרע והיינו ע"י התלבשות ג' לבושי הנפש בתומ"צ כמבואר בסש"ב פי"ב, ולחם עני היינו בחי' סיהרא641, אבל לע"ל הנה
ופז
ישכיל עבדי642 דא סיהרא בזח"א דקפ"א שיהי' בבחי' וגבה מאד, והי' אור הלבנה כאור החמה643, וגם כי ע"י ב"ד ש' אלקי' נמשך יציאתם בבחי' לילה, ע' במד"ר בא ס"פ י"ט, משא"כ מבחי' שלמעלה מש' אלקי' אני לבדי כו', שז"ע לעת ערב יהי' אור644.
ישכיל עבדי642 דא סיהרא בזח"א דקפ"א שיהי' בבחי' וגבה מאד, והי' אור הלבנה כאור החמה643, וגם כי ע"י ב"ד ש' אלקי' נמשך יציאתם בבחי' לילה, ע' במד"ר בא ס"פ י"ט, משא"כ מבחי' שלמעלה מש' אלקי' אני לבדי כו', שז"ע לעת ערב יהי' אור644.
זקיצור. שלא ברכו היינו שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה שזהו ע"י התפלה יהי רצון, והכתרים הם מדומם שבשרשו גבוה יותר ובתושבע"פ לא נמצא כ"א על נת"א, משא"כ טעמים, ומ"ש במ"א שטעמים בחכ' זהו טעם הגלוי ויש טעם הכמוס, שתוק כך עלה במח', מו"ס, וז"ע אירוסין ונשואין, ב"ד, אני לבדי כו'.
ח(ךג) והנה כל מה שנת"ל בענין הזית645, הנה646 כ"ז הוא בחי' העלאת מ"ן מחוץ לפרוכת, והיינו מבי"ע לאצי', אבל משה הוא בחי' המ"ד647 שהוא בחי' שושבינא דמלכא648 שהוא הממשיך מ"ד שנמשך בעולם האצי', כי מ"ד הוא המברר המ"ן649, וזהו ענין תורתו אומנתו650, ודברי אשר שמתי בפיך651, מתניתן מלכתא652 כמלך עצמו הגוזר אומר כו' והיא בחי' תורה אור653, כי הגם שבשרשה התורה היא מבחי' שערות שלמטה מן המצות שהם מבחי' גלגלתא בחי' לבנוניות, ארחין דגלגלתא654, מ"מ גילוי התורה היא למעלה מן המצות שהמצות ירדו ונתלבשו בבי"ע כו', משא"כ התורה עם היות שהיא פי' וביאור המצות עכ"ז גם למטה היא בחי' חכ', ולכן במשה כתי' נר תמיד655, והיינו כי בבי"ע יש עליות וירידות, משא"כ באצי' דאיהו וחיוהי חד, ומשה הוא בחי' חכ'656 דאצי', ובחכ' אתברירו657, וגם י"ל כי כל מצוה יש לה זמן פרטי כמו אכילת מצה בפסח, וישיבת סוכה בסוכות <37>
טּ דוקא,
יפח
ותקיעת שופר בר"ה, והקרבת הקרבנות בבהמ"ק וכמ"ש מזה בתשו' הרשב"א ז"ל שבד"כ נחלקו המצות בג' בחי'658 זמן ומקום וכלים היינו כלי המקדש, אבל בתורה הנה ארז"ל כל העוסק בתורת עולה659 כאלו הקריב עולה הגם כי אין בהמ"ק, והלומד הל' פסח או ה' סוכה גם שלא בזמנם ה"ז כאלו קיים מצותן660 לכן במשה שהוא בחי' תורה אור נא' בו נר תמיד, כי ההמשכה שע"י התורה היא תמיד בלתי מוגבל בזמן כו', ולכן במשה כתי' ואתה הקרב אליך661 את אהרן אחיך והוא כענין רוצה ה' את יריאיו662, וזהו ואתה תצוה, ואתה הוא בחי' חכ'664 ויקחו אליך שמן זית זך663, לגבי משה תחלה, ומשם יורד לבי"ע כי התורה דברה בענין ההתחלה כסדר המדרגות תחלה באצי' ואח"כ בבי"ע, שז"ע הכח שיש לאהרן להעלות שהוא חקת עולם מאת בנ"י665, מאת666 הוא בחי' אותיות התו' כי התורה צ"ל לימודה באותיות667 דוקא והרהור לאו כדבור דמי668, שהאותיות נק' סוסים669 ויש סוסים זכרים וסוסים נקבות670, והכח שיש באותיות לפי דאבא יסד ברתא והיינו מבחי' משה ואתה תצוה את בנ"י, אתה הוא בחי' חכ', תצוה מל' התקשרות671 ומשם הוא נר תמיד למעלה מן הזמן, כי הזמן מתחיל בבחי' מל'672 מלך מלך ימלוך673 כו', ולכן
ותקיעת שופר בר"ה, והקרבת הקרבנות בבהמ"ק וכמ"ש מזה בתשו' הרשב"א ז"ל שבד"כ נחלקו המצות בג' בחי'658 זמן ומקום וכלים היינו כלי המקדש, אבל בתורה הנה ארז"ל כל העוסק בתורת עולה659 כאלו הקריב עולה הגם כי אין בהמ"ק, והלומד הל' פסח או ה' סוכה גם שלא בזמנם ה"ז כאלו קיים מצותן660 לכן במשה שהוא בחי' תורה אור נא' בו נר תמיד, כי ההמשכה שע"י התורה היא תמיד בלתי מוגבל בזמן כו', ולכן במשה כתי' ואתה הקרב אליך661 את אהרן אחיך והוא כענין רוצה ה' את יריאיו662, וזהו ואתה תצוה, ואתה הוא בחי' חכ'664 ויקחו אליך שמן זית זך663, לגבי משה תחלה, ומשם יורד לבי"ע כי התורה דברה בענין ההתחלה כסדר המדרגות תחלה באצי' ואח"כ בבי"ע, שז"ע הכח שיש לאהרן להעלות שהוא חקת עולם מאת בנ"י665, מאת666 הוא בחי' אותיות התו' כי התורה צ"ל לימודה באותיות667 דוקא והרהור לאו כדבור דמי668, שהאותיות נק' סוסים669 ויש סוסים זכרים וסוסים נקבות670, והכח שיש באותיות לפי דאבא יסד ברתא והיינו מבחי' משה ואתה תצוה את בנ"י, אתה הוא בחי' חכ', תצוה מל' התקשרות671 ומשם הוא נר תמיד למעלה מן הזמן, כי הזמן מתחיל בבחי' מל'672 מלך מלך ימלוך673 כו', ולכן
יאפט
מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות674 כו', ואח"כ יערוך אותו אהרן מבחי' חוץ לפרוכת ג"כ כו'.
מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות674 כו', ואח"כ יערוך אותו אהרן מבחי' חוץ לפרוכת ג"כ כו'.
יבקיצור. מחוץ לפרוכת הוא מבי"ע לאצי', אבל משה מ"ד דאצי', ולכן כתי' בו נר תמיד דאיהו וחיוהי חד ובחכ' אתברירו, וזהו ואתה חכ' תצוה תקשר את בנ"י, ויקחו אליך דוקא ומשם יורד לבי"ע, את אותיות, והכח שיש באותיות לפי דאבא יסד ברתא, ומשם נר תמיד למעלה מבחי' הזמן כו', ואח"כ יערוך אהרן מבחי' חוץ לפרוכת כו'.