Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[ישקני מנשיקות פיהו] והנה לע"ל כתיב בבכי יבואו
פ' תרומה
<31>
פ' תרומה
<31>
בּ (ך) והנה לע"ל כתיב בבכי יבואו497 ובתחנונים אובילם כו' (ירמי' סי' ל"א498 ), והענין הוא מפני שלע"ל יהי' גילוי בחי' טעמי תורה כדפרש"י ע"פ ישקני מנשיקות פיהו499, וז"ל ע"ש שנתן להם תורתו ודיבר עמהם פנים אל פנים, ואותם דודים עודם עריבים עליהם מכל שעשוע, ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמים500 ומסתר צפונותיה ומחלים פניו לקיים דברו וזהו ישקני מנשיקות פיהו, ונמצא פי' ישקני מנשיקות פיהו על בחי' טעמים שיתגלו לע"ל שזהו עיקר ביאת המשיח, וקיבול שכר הוא אח"כ כמ"ש בסש"ב פל"ו בהג"ה שקבלת501 שכר עיקרו באלף השביעי502 כמ"ש בלק"ת מהאריז"ל, וכדי להיות גילוי זה א"א כ"א ע"י בכיה דוקא, וכמ"ש מזה503 בלק"ת בד"ה שוש אשיש פ"ד504 שהוא התעוררות רחמים והוא מדתו של יעקב505 שמבריח מן הקצה אל הקצה ע' זח"ב תרומה קע"ה ב', וכמ"ש בסש"ב פמ"ה וז"ל וזהו שאה"כ וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך506 כי רחל היא
געח
כנס"י507 מקור כל הנשמות ויעקב במדתו העליונה שהיא מדה"ר שבאצי' הוא המעורר ר"ר עלי'508 וישא את קולו למעלה למקור הרחמים העליונים הנק' אב הרחמים ומקורם509, ויבך לעורר משם510 ולהמשיך משם רחמים רבים על כל הנשמות ועל מקור כנס"י להעלותן, ונמצא כי התעוררות ר"ר דיעקב שיומשך למעלה לצורך העלאת כנס"י ונש"י זהו ע"י בכי' דוקא שעי"ז דוקא ממשיך להיות ברחמיך הרבים רחם עלינו511, וזהו שאומרים בברכת אהבת עולם אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו, פי' אבינו זהו קאי על יעקב שמדתו שבאצי' הי' בחי' ת"ת512 דאצי' שזהו בחי' רחמן, והוא ע"י בכייתו מעורר להיות ברחמיך הרבים רחם עלינו, וזהו המרחם רחם נא עלינו513 כו', ולכן נא' וזכרתי את בריתי יעקב514, והיינו כי יש ב' בחי' רחמים515 הא' הוא בחי' הרחמים שבסדר השתלשלות שהם במדה וגבול, אבל בחי' רחמיך הרבים הם בלי קץ וגבול כלל שהם רחמים גדולים, והענין דהנה מצד קוטן דעתינו אין אנו משיגי' כ"כ גודל עוצם הרחמנות שעל הנפש האלקי' אשר ירדה פלאים בסתר המדריגה, ותמורת היותה דבוקה באוא"ס חיי החיים ע"י עמידתה באהוי"ר, ירדה פלאים בסתר המדריגה בגוף ונה"ב המסית ומדיח כו', ומצד קוטן דעתינו אין אנו משיגי' כ"ז, וגם כי על כל פשעים תכסה האהבה516 שאוהב א"ע כו' כי אין אדם רואה חוב לעצמו517, אבל למעלה ידוע הכל, לכן אנו מבקשי' ברחמיך הרבים רחם עלינו כו', ומלבד הידיעה הנה גם הרחמים הם רחמים פשוטי' כו', וע"ז אמר ברחמים גדולים אקבצך518, שזה קאי על לע"ל, וגם עכשיו אקבצך מהיותך מוטרד במח"ז וקשור בעניני עוה"ז השפל, לרוממינו משפלתינו כו', וזהו המלך המרומם לבדו519 כו' ואח"כ אמר ברחמיך הרבים שהוא ית' המרומם לבדו, ויחיד חי העולמי' מלך520 שחיות כל העולמות עליונים ותחתונים הוא מבחי' מל' דא"ס אבל הוא ית' יחיד ומיוחד, וכמ"ש מזה בת"א בד"ה <32>
כנס"י507 מקור כל הנשמות ויעקב במדתו העליונה שהיא מדה"ר שבאצי' הוא המעורר ר"ר עלי'508 וישא את קולו למעלה למקור הרחמים העליונים הנק' אב הרחמים ומקורם509, ויבך לעורר משם510 ולהמשיך משם רחמים רבים על כל הנשמות ועל מקור כנס"י להעלותן, ונמצא כי התעוררות ר"ר דיעקב שיומשך למעלה לצורך העלאת כנס"י ונש"י זהו ע"י בכי' דוקא שעי"ז דוקא ממשיך להיות ברחמיך הרבים רחם עלינו511, וזהו שאומרים בברכת אהבת עולם אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו, פי' אבינו זהו קאי על יעקב שמדתו שבאצי' הי' בחי' ת"ת512 דאצי' שזהו בחי' רחמן, והוא ע"י בכייתו מעורר להיות ברחמיך הרבים רחם עלינו, וזהו המרחם רחם נא עלינו513 כו', ולכן נא' וזכרתי את בריתי יעקב514, והיינו כי יש ב' בחי' רחמים515 הא' הוא בחי' הרחמים שבסדר השתלשלות שהם במדה וגבול, אבל בחי' רחמיך הרבים הם בלי קץ וגבול כלל שהם רחמים גדולים, והענין דהנה מצד קוטן דעתינו אין אנו משיגי' כ"כ גודל עוצם הרחמנות שעל הנפש האלקי' אשר ירדה פלאים בסתר המדריגה, ותמורת היותה דבוקה באוא"ס חיי החיים ע"י עמידתה באהוי"ר, ירדה פלאים בסתר המדריגה בגוף ונה"ב המסית ומדיח כו', ומצד קוטן דעתינו אין אנו משיגי' כ"ז, וגם כי על כל פשעים תכסה האהבה516 שאוהב א"ע כו' כי אין אדם רואה חוב לעצמו517, אבל למעלה ידוע הכל, לכן אנו מבקשי' ברחמיך הרבים רחם עלינו כו', ומלבד הידיעה הנה גם הרחמים הם רחמים פשוטי' כו', וע"ז אמר ברחמים גדולים אקבצך518, שזה קאי על לע"ל, וגם עכשיו אקבצך מהיותך מוטרד במח"ז וקשור בעניני עוה"ז השפל, לרוממינו משפלתינו כו', וזהו המלך המרומם לבדו519 כו' ואח"כ אמר ברחמיך הרבים שהוא ית' המרומם לבדו, ויחיד חי העולמי' מלך520 שחיות כל העולמות עליונים ותחתונים הוא מבחי' מל' דא"ס אבל הוא ית' יחיד ומיוחד, וכמ"ש מזה בת"א בד"ה <32>
דּ יביאו לבוש מל'521 ובד"ה כי אתה נרי הוי'522, ולכן ברחמיך הרבים רחם עלינו, וז"ע מ"ש בת"א בד"ה אשירה להוי'523
העט
כי גאה גאה שזהו חנון ורחום הוי'524 שהקדים בחי' חנון לרחום להיות הוי', וכדפי' בלק"ת סד"ה ואתחנן אל הוי', ושם ספ"ד525 שכדי להיות הוי' שהוא צמצום והתפשטות כו' כ"ז הוא מחמת שהוא חנון ורחום, וא"כ ברחמיך הרבים היינו רח"ר הנמשכים מש' הוי' דלעילא שלפני ההשתלשלות להיות הוי' שבסדר ההשתל', והרד"א בפי' ברכת יוצר אור כ' ברחמיך הרבים רחם עלינו ע"ש וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה (נחמי' סי' ט' ל"א) והוא ע"ד אני הוי' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם (במלאכי סי' ג'526 ), והנה אני הוי' לא שניתי זהו בבחי' ע"י וכמ"ש בלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ צאינה וראינה דרוש הראשון ושם פ"ד527 כי בבחי' אצי' שהוא בחי' כמראה אדם יש שינויים, פעמים שההתכללות בענין שהחסד גובר ופעמים להיפך לפי פעלם דבני נשא ע' בזהר וירא דק"ט ע"ב, משא"כ למעלה מהאצי' בבחי' כי לא אדם הוא עז"נ אני הוי' לא שניתי ומבחי' זו נמשך מה שאתם בנ"י לא כליתם ע"ד חצי כלים528 והם אינם כלים, וע' בפרש"י בחומש ר"פ נצבים ך"ט י"ב, ולכן הביא הרד"א פסוק זה אע"פ שיש עוד פסוקים כהנה כמו בנחמי' ט' י"ט ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם, וע' מפסוק זה בילקוט פ' בלק ע"פ מה אקב לא קבה אל דרמ"ג ע"ב529 דהרבותא שאפי' בשעת החטא רחמיו עליהם, ועוד כהנה רבות, והיינו מטעם הנ"ל, והנה מבחי' הרחמים נמשך להיות ותן בלבינו בינה530 להבין ולהשכיל, ולכן ע"י בבכי יבואו התעוררות רחמים יומשך531 גילוי בחי' פנימיות התורה לע"ל.
כי גאה גאה שזהו חנון ורחום הוי'524 שהקדים בחי' חנון לרחום להיות הוי', וכדפי' בלק"ת סד"ה ואתחנן אל הוי', ושם ספ"ד525 שכדי להיות הוי' שהוא צמצום והתפשטות כו' כ"ז הוא מחמת שהוא חנון ורחום, וא"כ ברחמיך הרבים היינו רח"ר הנמשכים מש' הוי' דלעילא שלפני ההשתלשלות להיות הוי' שבסדר ההשתל', והרד"א בפי' ברכת יוצר אור כ' ברחמיך הרבים רחם עלינו ע"ש וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה (נחמי' סי' ט' ל"א) והוא ע"ד אני הוי' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם (במלאכי סי' ג'526 ), והנה אני הוי' לא שניתי זהו בבחי' ע"י וכמ"ש בלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ צאינה וראינה דרוש הראשון ושם פ"ד527 כי בבחי' אצי' שהוא בחי' כמראה אדם יש שינויים, פעמים שההתכללות בענין שהחסד גובר ופעמים להיפך לפי פעלם דבני נשא ע' בזהר וירא דק"ט ע"ב, משא"כ למעלה מהאצי' בבחי' כי לא אדם הוא עז"נ אני הוי' לא שניתי ומבחי' זו נמשך מה שאתם בנ"י לא כליתם ע"ד חצי כלים528 והם אינם כלים, וע' בפרש"י בחומש ר"פ נצבים ך"ט י"ב, ולכן הביא הרד"א פסוק זה אע"פ שיש עוד פסוקים כהנה כמו בנחמי' ט' י"ט ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם, וע' מפסוק זה בילקוט פ' בלק ע"פ מה אקב לא קבה אל דרמ"ג ע"ב529 דהרבותא שאפי' בשעת החטא רחמיו עליהם, ועוד כהנה רבות, והיינו מטעם הנ"ל, והנה מבחי' הרחמים נמשך להיות ותן בלבינו בינה530 להבין ולהשכיל, ולכן ע"י בבכי יבואו התעוררות רחמים יומשך531 גילוי בחי' פנימיות התורה לע"ל.
וקיצור. שהגילוי טעמי תורה שלע"ל יהי' ג"כ ע"י בכי', וכענין המשכת ר"ר זהו ע"י בכי' דיעקב שנא' וישא את קולו ויבך, וזהו שאומרי' בברכת יוצ"א ברחמיך הרבים532, אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא כו', וזהו המלך המרומם, ויחיד חי העולמי' מלך, חנון ורחום הוי', והרד"א ע"ד ברחמיך הרבים לא עשיתם כלה, חצי כלים והם אינם כלים כו'.
ז(ךא) וזהו ובלילה שירו עמי533 וארז"ל פ"ב דחגיגה די"ב ע"ב כל העוסק בתורה בעוה"ז שדומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב כו', ובת"א בד"ה ויהי מקץ שנתים ימים דרוש השני534 כ' והנה בתורה יש בחי' טנת"א ובחי' טעמים שבתורה535 הוא כמ"ש ובלילה שירו536 עמי שבחי' השירה והטעמים
חפ
שהוא537 בחי' הניגון הוא עמו, ושם538 שדוד נענש על שאמר זמירות היו לי חוקיך539 כו' כי התו' היא למעלה מבחי' זו, אלא כענין ואהי' אצלו שעשועי' יום יום540 והוא ענין שירה עמי בחי' טעמים וע' באגה"ק סי' ל"ו ד"ה דוד זמירות541 קרית להו, ובלק"ת בד"ה ואהי' אצלו אמון פ"ג ובהביאור פ"ב542, ונת' מזה במ"א באריכות, ע"ש ומשם תדרשנו543. ובלק"ת בד"ה שה"ש544 פ"ב כ' והנה התלבשות והמשכה זו מבחי' שמו הגדול להתלבש בתורה, פי' שמו הגדול היינו ש' הוי' דלעילא שלמעלה
שהוא537 בחי' הניגון הוא עמו, ושם538 שדוד נענש על שאמר זמירות היו לי חוקיך539 כו' כי התו' היא למעלה מבחי' זו, אלא כענין ואהי' אצלו שעשועי' יום יום540 והוא ענין שירה עמי בחי' טעמים וע' באגה"ק סי' ל"ו ד"ה דוד זמירות541 קרית להו, ובלק"ת בד"ה ואהי' אצלו אמון פ"ג ובהביאור פ"ב542, ונת' מזה במ"א באריכות, ע"ש ומשם תדרשנו543. ובלק"ת בד"ה שה"ש544 פ"ב כ' והנה התלבשות והמשכה זו מבחי' שמו הגדול להתלבש בתורה, פי' שמו הגדול היינו ש' הוי' דלעילא שלמעלה
ט<33>
יּ מהפסיק טעמא545, דהיינו ענין הקב"ה יושב ועוסק בתורה546 הוא בחי' טעמי תורה
יאפא
ורננא דאורייתא זרקא מקף שופר547, והענין כי האותיות הם בחג"ת והתגין בינה, והנקודות בחכמה והטעמים בכתר כן נת' ממ"ש הפרד"ס בשער האותיות הוא שער ך"ז פ"ג ובשער הנקודות פ"ו548 ובשער הטעמי' פ"ה, והענין כי שרש האותיות הם בחי' כלים549 שבהם וע"י נמשך אור השכל מהרב לתלמיד שהרי אם לא האותיות לא הי' יכולת האדם להשפיע לזולתו דבר חכ', והנה לפי שנתחלקו לחלקי' היינו ך"ב הברות ע"כ יוכלו להיות כלים כמו שיוצק מחביות גדולה לתוך כלים קטנים כך עי"ז יכולים550 לקבל, וההתחלקות הוא ע"י בחי' הגבורות, והוא ג"כ החסד כו' וכמו גבורות גשמים551 שיורדים בגבו' טיפין טיפין552 וזהו עיקר החסד, ע"כ המשכת האותיות הוא מבחי' חג"ת, או י"ל הצירוף האותיות להיות תיבה זהו ע"י החסד, וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"ב553 וכשנצטרפו ריבוי אותיות554 להיות תיבה אזי מלבד ריבוי מיני כחות וחיות הנמשכי' כפי מספר אותיות התיבה555, עוד זאת העולה על כולנה המשכת כח עליון וחיות כלליות556 כו' והוא המחברתן557 ומצרפתן יחד כו' עכ"ל, וא"כ י"ל שזהו מבחי' החסד, ובס"י איתא שך"ב אותיות נחלקי' בשלשה558 מדרגות559 יש מהם בבחי' החסדי' ויש בבחי' הגבורות ויש מהם בבחי' ממוצעים, וי"ל מאחר שהאותיות הם כלים, והכלים יש בהם ג' בחי' פנימי אמצעי חיצון560, ע"כ כלולים מחג"ת, וע' בלק"ת פ' שלח בד"ה פ' הנסכים561 ושם פ"א גבי וג' כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב, נמצא האותיות הם מחג"ת, והתגין הם562 מהבינה, וכ"כ במאו"א אות תי"ו סעי' יו"ד תגין563 מצד בינה תגא ברישא דמלכא, וע' באגה"ק סי' ך"ט ד"ה אשת חיל עטרת בעלה בענין ודאשתמש בתגא חלף שהמל'564 נק' תגא וכתרה של תורה לפי שהם גילוי רצון העליון ב"ה, שהוא למעלה מחכ' עילאה כו', וא"כ מה שהם מהבינה זהו ע"ד בחי' בעטרה שעטרה לו אמו565, ואפ"ל שזהו ת"ת דאימא
ורננא דאורייתא זרקא מקף שופר547, והענין כי האותיות הם בחג"ת והתגין בינה, והנקודות בחכמה והטעמים בכתר כן נת' ממ"ש הפרד"ס בשער האותיות הוא שער ך"ז פ"ג ובשער הנקודות פ"ו548 ובשער הטעמי' פ"ה, והענין כי שרש האותיות הם בחי' כלים549 שבהם וע"י נמשך אור השכל מהרב לתלמיד שהרי אם לא האותיות לא הי' יכולת האדם להשפיע לזולתו דבר חכ', והנה לפי שנתחלקו לחלקי' היינו ך"ב הברות ע"כ יוכלו להיות כלים כמו שיוצק מחביות גדולה לתוך כלים קטנים כך עי"ז יכולים550 לקבל, וההתחלקות הוא ע"י בחי' הגבורות, והוא ג"כ החסד כו' וכמו גבורות גשמים551 שיורדים בגבו' טיפין טיפין552 וזהו עיקר החסד, ע"כ המשכת האותיות הוא מבחי' חג"ת, או י"ל הצירוף האותיות להיות תיבה זהו ע"י החסד, וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"ב553 וכשנצטרפו ריבוי אותיות554 להיות תיבה אזי מלבד ריבוי מיני כחות וחיות הנמשכי' כפי מספר אותיות התיבה555, עוד זאת העולה על כולנה המשכת כח עליון וחיות כלליות556 כו' והוא המחברתן557 ומצרפתן יחד כו' עכ"ל, וא"כ י"ל שזהו מבחי' החסד, ובס"י איתא שך"ב אותיות נחלקי' בשלשה558 מדרגות559 יש מהם בבחי' החסדי' ויש בבחי' הגבורות ויש מהם בבחי' ממוצעים, וי"ל מאחר שהאותיות הם כלים, והכלים יש בהם ג' בחי' פנימי אמצעי חיצון560, ע"כ כלולים מחג"ת, וע' בלק"ת פ' שלח בד"ה פ' הנסכים561 ושם פ"א גבי וג' כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב, נמצא האותיות הם מחג"ת, והתגין הם562 מהבינה, וכ"כ במאו"א אות תי"ו סעי' יו"ד תגין563 מצד בינה תגא ברישא דמלכא, וע' באגה"ק סי' ך"ט ד"ה אשת חיל עטרת בעלה בענין ודאשתמש בתגא חלף שהמל'564 נק' תגא וכתרה של תורה לפי שהם גילוי רצון העליון ב"ה, שהוא למעלה מחכ' עילאה כו', וא"כ מה שהם מהבינה זהו ע"ד בחי' בעטרה שעטרה לו אמו565, ואפ"ל שזהו ת"ת דאימא
יבפב
שנעשה כתר לז"א566, וזהו ההפרש בין תגין ובין טעמים שהם ג"כ בכתר אלא שהטעמים הם בעתיק יומין וא"א*567 שהם כתר דאצי' ממש, משא"כ התגין הם מה שמת"ת דאימא נעשה כתר לז"א, וע' מענין ב' כתרים אלו בלק"ת סוף שה"ש567 בהביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה ובסידור568 ד"ה הנ"ל, ועמ"ש בד"ה ומשוש חתן על כלה569 שתושבע"פ נק' כלה ונק' א"ח571, ותושב"כ נק' חתן570 והשפעה מתושב"כ לתושבע"פ זהו ע"י אותיות דתושב"כ שהם נמשכי' בתושבע"פ, והיינו דכתי' ונהר יוצא מעדן572 להשקות את הגן, גן הוא בחי' תושבע"פ ונהר יוצא הוא בחי' אותיות וכמ"ש במאו"א אות א' סנ"ב573 אות נק' היסוד כי הוא אות ברית קדש ואתוון רברבין ביסוד אימא ואתוון בינונים ביסוד ז"א ואתוון זעירין574 ביסוד דמל', וא"כ המשכת אותיות בינונים דתושב"כ הם בחי' יסוד ז"א שנמשך בתושבע"פ מל'575, וא"ח <34>
שנעשה כתר לז"א566, וזהו ההפרש בין תגין ובין טעמים שהם ג"כ בכתר אלא שהטעמים הם בעתיק יומין וא"א*567 שהם כתר דאצי' ממש, משא"כ התגין הם מה שמת"ת דאימא נעשה כתר לז"א, וע' מענין ב' כתרים אלו בלק"ת סוף שה"ש567 בהביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה ובסידור568 ד"ה הנ"ל, ועמ"ש בד"ה ומשוש חתן על כלה569 שתושבע"פ נק' כלה ונק' א"ח571, ותושב"כ נק' חתן570 והשפעה מתושב"כ לתושבע"פ זהו ע"י אותיות דתושב"כ שהם נמשכי' בתושבע"פ, והיינו דכתי' ונהר יוצא מעדן572 להשקות את הגן, גן הוא בחי' תושבע"פ ונהר יוצא הוא בחי' אותיות וכמ"ש במאו"א אות א' סנ"ב573 אות נק' היסוד כי הוא אות ברית קדש ואתוון רברבין ביסוד אימא ואתוון בינונים ביסוד ז"א ואתוון זעירין574 ביסוד דמל', וא"כ המשכת אותיות בינונים דתושב"כ הם בחי' יסוד ז"א שנמשך בתושבע"פ מל'575, וא"ח <34>
יגּ עט"ב576 נק' תגא כתר דז"א, וזהו ששים המה מלכות577 ושמונים פלגשים כו' אחת היא יונתי578, ששים המה מלכות ששים מס'579 שמקבלים מאותיות דתושב"כ, ותגין רצון התו' כתר דז"א אחת היא יונתי בחי' רעו"ד וכענין מס"נ שלמעלה מהטו"ד, ע"ד יש קונה עולמו580 בשעה א' כמ"ש בד"ה מה יפו581 פעמיך בנעלים שממשיך רצה"ע רעדכ"ר582 כתר דא"א שלמעלה מהרצון שבתורה583 וזהו תפלה גימ' שירה584 שע"י רעו"ד נמשך שירה עמי טעמים כי מס"נ
ידפג
הוא למעלה מהטו"ד585, ור"ל למעלה מהטעם והדעת ושכל המושג ע"ד שהחכ' נק' טעמים586 לפעמים, וע"כ ממשיך בחי' טעמים דכתר שלמעלה מהטעמים דחכ', וי"ל שז"ע מ"ש טוב טעם ודעת למדני587 בחי' טעם הכמוס, וי"ל לפי שבמצותיך האמנתי האמונה היא למעלה מהטו"ד, וכן המצות שרשן בכתר588 כו', וזהו שוש אשיש589 כו' כחתן כו' תושב"כ וככלה כו'590 תושבע"פ להיות כי אשיש בטעמים דכ"ע כו' והנקודות הם מחכ' ולכן ע"י הנקודות משתנה פי' התיבה, והיינו כי מקור הדבור מהחכ' אבא יסד ברתא לכן הנקודות שהם מהחכ' עושים הפי' בהתיבה, וכ"ה בפרד"ס שער הנקודות פ"ו וכ"כ במאו"א591 אות נו"ן ס"ל נקודות בכ"מ מצד החכ' וכן נקודה בהיכלא נקודה חכ' בהיכלא בינה, וע' בד"ה ראה שבלק"ת592 שבנפש זהו בחי' הביטול שלמעלה מן השכל, וא"כ לכאו' זהו כענין הטעמים שנת"ל שזהו בחי' מס"נ שלמעלה מן השכל, אך הענין דבאמת יש הבדל ביניהם שענין בחי' הביטול דחכ' בחי' ונחנו מה593 זהו ג"כ למעלה מהשכל המושג אך אעפ"כ בחכ' זהו מושג, ולכן בהמשכתם למטה נמשך מהם פי' התיבה שזהו פשט שיבין זולתו, אך הטעמים שבכתר הם זרקא מקף שופר נגינה זהו למעלה לגמרי משכל המושג שאינם שייכי' כלל לפי' האותיות, והטעם שאינם שייכי' כלל להבנת האותיות לפי ששרשם מהכתר שהוא למעלה מהשגה כ"א הם ניגון ונעימה והיינו שהם המשכת התענוג עליון שהוא בעצם למעלה מהשכל, ולכן כשמשכיל ונופל לו שכל חדש מתמלא תענוג לפי שברגע זו נמשך מעצמיות נפשו בחי' נפש המשכלת להאיר בבחי' השכל דחכ' ואז מאיר התענוג שהוא מבחי' העונג דכתר, ולכן נא' אז תתענג על הוי'594 היינו בחי' הוי' דחכ', וזהו בחי' הטעמים דכתר כו'.
הוא למעלה מהטו"ד585, ור"ל למעלה מהטעם והדעת ושכל המושג ע"ד שהחכ' נק' טעמים586 לפעמים, וע"כ ממשיך בחי' טעמים דכתר שלמעלה מהטעמים דחכ', וי"ל שז"ע מ"ש טוב טעם ודעת למדני587 בחי' טעם הכמוס, וי"ל לפי שבמצותיך האמנתי האמונה היא למעלה מהטו"ד, וכן המצות שרשן בכתר588 כו', וזהו שוש אשיש589 כו' כחתן כו' תושב"כ וככלה כו'590 תושבע"פ להיות כי אשיש בטעמים דכ"ע כו' והנקודות הם מחכ' ולכן ע"י הנקודות משתנה פי' התיבה, והיינו כי מקור הדבור מהחכ' אבא יסד ברתא לכן הנקודות שהם מהחכ' עושים הפי' בהתיבה, וכ"ה בפרד"ס שער הנקודות פ"ו וכ"כ במאו"א591 אות נו"ן ס"ל נקודות בכ"מ מצד החכ' וכן נקודה בהיכלא נקודה חכ' בהיכלא בינה, וע' בד"ה ראה שבלק"ת592 שבנפש זהו בחי' הביטול שלמעלה מן השכל, וא"כ לכאו' זהו כענין הטעמים שנת"ל שזהו בחי' מס"נ שלמעלה מן השכל, אך הענין דבאמת יש הבדל ביניהם שענין בחי' הביטול דחכ' בחי' ונחנו מה593 זהו ג"כ למעלה מהשכל המושג אך אעפ"כ בחכ' זהו מושג, ולכן בהמשכתם למטה נמשך מהם פי' התיבה שזהו פשט שיבין זולתו, אך הטעמים שבכתר הם זרקא מקף שופר נגינה זהו למעלה לגמרי משכל המושג שאינם שייכי' כלל לפי' האותיות, והטעם שאינם שייכי' כלל להבנת האותיות לפי ששרשם מהכתר שהוא למעלה מהשגה כ"א הם ניגון ונעימה והיינו שהם המשכת התענוג עליון שהוא בעצם למעלה מהשכל, ולכן כשמשכיל ונופל לו שכל חדש מתמלא תענוג לפי שברגע זו נמשך מעצמיות נפשו בחי' נפש המשכלת להאיר בבחי' השכל דחכ' ואז מאיר התענוג שהוא מבחי' העונג דכתר, ולכן נא' אז תתענג על הוי'594 היינו בחי' הוי' דחכ', וזהו בחי' הטעמים דכתר כו'.
טוקיצור. ובלילה שירה, עסק התו' בעוה"ז שדומה ללילה, טנת"א, אותיות בחג"ת, תגין בבינה, נקודות בחכ', טעמים בכתר.