Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אועפ"ז כו' ותהי להם הלבנה
בס"ד פ' משפטים
(יז) ועפ"ז יובן גודל ענין חטא דדור הפלגה עד שגדלה חטאתם כ"כ שלא ניתן למחול להם שהרי אין עומדין בדין הגדול ואין להם חלק לעוה"ב, שביאר לנו הכתוב חטאתם במ"ש ותהי להם הלבינה412 לאבן, שבחרו הלבינה שהיא מל' דנוגה במקום האבן מל'413 דקדושה, והיינו מ"ש ושפחה כי תירש גבירתה414, ורצו להרוס בנין הקדושה ולהגביר הסט"א, אך איך יומשך להם
בס"ד פ' משפטים
(יז) ועפ"ז יובן גודל ענין חטא דדור הפלגה עד שגדלה חטאתם כ"כ שלא ניתן למחול להם שהרי אין עומדין בדין הגדול ואין להם חלק לעוה"ב, שביאר לנו הכתוב חטאתם במ"ש ותהי להם הלבינה412 לאבן, שבחרו הלבינה שהיא מל' דנוגה במקום האבן מל'413 דקדושה, והיינו מ"ש ושפחה כי תירש גבירתה414, ורצו להרוס בנין הקדושה ולהגביר הסט"א, אך איך יומשך להם
בעא
אור וחיות מהקדושה לבחי' זו זהו ע"י שיומשכו אותיות להאיר בבחי' מקיף לבד ולא בבחי' או"פ כמו בקדושה שאם יאיר בפנימי' ה"ז כמו בחי' גדול הוי' שבעיר אלקינו שהאור מאיר בפנימיות וממילא נמשך היראה והביטול והם לא רצו בזה כלל כ"א לעמוד מרחוק מהקב"ה ואעפ"כ יומשך להם כל טוב, והיינו ע"י אותיות המחי' בבחי' מקיף ואינו מאיר בפנימיות, ולהבין איך הוא האור המאיר בבחי' מקיף לבד יובן מענין הלבונה שהי' בי"א סממני415 הקטרת416, שנת' מזה בת"א פ' תולדות ד"ה ראה ריח בני417 גבי אך כיצד הם חיים וקיימים מהקדושה418 מאחר שהחיות נבלע בתוכם הנה זהו ענין לבונה שבי"א סממני הקטרת שהוא אור המקיף עליהם מלמעלה ואינו נבלע בתוכם419, ובחי' לבונה הוא המחבר ע"ס דקדושה להאיר לע"ס דמסאבותא, ע"ש. וע' מזה בפע"ח שער עולם העשייה פ"ד, ושער הקדישים פ"ד, ובלק"ת שה"ש בד"ה ביאור הדברים ע"פ שחורה אני ונאוה ושם פ"ה420 מענין כאהלי קדר, ובמאו"א אות למ"ד סעי' ח' לבונה זכה נק' אור המקיף בקליפות ואור המקיף זך מן הפנימים עכ"ל, ואפשר שנק' זכה ע"ש ז"ך אותיות שהרי זהו האותיות הנמשכי' להחיות הקליפות בבחי' מקיף א"כ יש בו כל הך"ז אותיות והם עדיין זכים כי אינם מעורבי' בסט' דמסאבותא, וכמ"ש בע"ח שער יו"ד בסופו בפי"א421 שהוא ע"ד שאין הקדש מתערב בחול, אך עומד על ראשם ומשם מאיר להם עכ"ל, הרי שנק' קדש, וע"כ נק' זכה, ויובן ענין ההארה שבבחי' מקיף לסט' דמסאבותא ע"ד מ"ש טהור עינים מראות ברע422 והרי יודע מה שבחשיכה423 אלו מעשה הרשעים במד"ר ר"פ בראשית424, ובפ' נשא רפ"ט ע"פ והי' במחשך מעשיהם425 ויאמרו מי רואנו כו'
אור וחיות מהקדושה לבחי' זו זהו ע"י שיומשכו אותיות להאיר בבחי' מקיף לבד ולא בבחי' או"פ כמו בקדושה שאם יאיר בפנימי' ה"ז כמו בחי' גדול הוי' שבעיר אלקינו שהאור מאיר בפנימיות וממילא נמשך היראה והביטול והם לא רצו בזה כלל כ"א לעמוד מרחוק מהקב"ה ואעפ"כ יומשך להם כל טוב, והיינו ע"י אותיות המחי' בבחי' מקיף ואינו מאיר בפנימיות, ולהבין איך הוא האור המאיר בבחי' מקיף לבד יובן מענין הלבונה שהי' בי"א סממני415 הקטרת416, שנת' מזה בת"א פ' תולדות ד"ה ראה ריח בני417 גבי אך כיצד הם חיים וקיימים מהקדושה418 מאחר שהחיות נבלע בתוכם הנה זהו ענין לבונה שבי"א סממני הקטרת שהוא אור המקיף עליהם מלמעלה ואינו נבלע בתוכם419, ובחי' לבונה הוא המחבר ע"ס דקדושה להאיר לע"ס דמסאבותא, ע"ש. וע' מזה בפע"ח שער עולם העשייה פ"ד, ושער הקדישים פ"ד, ובלק"ת שה"ש בד"ה ביאור הדברים ע"פ שחורה אני ונאוה ושם פ"ה420 מענין כאהלי קדר, ובמאו"א אות למ"ד סעי' ח' לבונה זכה נק' אור המקיף בקליפות ואור המקיף זך מן הפנימים עכ"ל, ואפשר שנק' זכה ע"ש ז"ך אותיות שהרי זהו האותיות הנמשכי' להחיות הקליפות בבחי' מקיף א"כ יש בו כל הך"ז אותיות והם עדיין זכים כי אינם מעורבי' בסט' דמסאבותא, וכמ"ש בע"ח שער יו"ד בסופו בפי"א421 שהוא ע"ד שאין הקדש מתערב בחול, אך עומד על ראשם ומשם מאיר להם עכ"ל, הרי שנק' קדש, וע"כ נק' זכה, ויובן ענין ההארה שבבחי' מקיף לסט' דמסאבותא ע"ד מ"ש טהור עינים מראות ברע422 והרי יודע מה שבחשיכה423 אלו מעשה הרשעים במד"ר ר"פ בראשית424, ובפ' נשא רפ"ט ע"פ והי' במחשך מעשיהם425 ויאמרו מי רואנו כו'
ג<27>
דּ משל לארכיקוטין426 כו' יעו"ש, אלא שידיעה זו היא בבחי' מקיף עליהם, וכמו שהידיעה אינה מכרחת ומבטלת הבחירה, וע' בסש"ב פמ"ח427 ובת"א בד"ה הן האדם הי' כאחד ממנו, בענין והייתם כאלקי' יודעי טו"ר428, וזהו שאמרו ונעשה לנו שם429
העב
כמו עד"מ ענין השמות וקבלה מעשיות שהי' ידוע בדורות הראשונים כמו שפרש"י ז"ל באיכה סי' ב' ב' ע"פ חלל ממלכה ושרי' והוא מבואר במד"ר שם ע"פ זה430, והיינו שהמזכיר השם או הכותבו בקמיע אינו יודע כלל מה הוא, א"כ אין זה אלא בחי' מקיף עליו, ואעפ"כ היו פועלים עי"ז פעולות נפלאות וכמו שפרש"י ביבמות פט"ו דקי"ו א' א"נ בקפיצה אזל431 שפרש"י ע"י שם וע' בתוספת432 פרק עשרה יוחסין דע"ג א' מ"ש בשם בה"ג433.
כמו עד"מ ענין השמות וקבלה מעשיות שהי' ידוע בדורות הראשונים כמו שפרש"י ז"ל באיכה סי' ב' ב' ע"פ חלל ממלכה ושרי' והוא מבואר במד"ר שם ע"פ זה430, והיינו שהמזכיר השם או הכותבו בקמיע אינו יודע כלל מה הוא, א"כ אין זה אלא בחי' מקיף עליו, ואעפ"כ היו פועלים עי"ז פעולות נפלאות וכמו שפרש"י ביבמות פט"ו דקי"ו א' א"נ בקפיצה אזל431 שפרש"י ע"י שם וע' בתוספת432 פרק עשרה יוחסין דע"ג א' מ"ש בשם בה"ג433.
וויובן עוד ענין הנ"ל עד"מ ההשפעה שע"י אותיות שיש בזה או"פ ואו"מ, והיינו כשהתלמיד מבין השכל המלובש בהאותית זהו הנק' או"פ, אבל כשאינו מבין השכל רק יכול לומר האותיות לבד ה"ז נק' בחי' מקיף עליו434, וע' בלק"ת בביאור ע"פ את שבתותי תשמרו435, ובתוס' ללקו"ת בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח436 שז"ע הצמצום שהי' באוא"ס ונשאר רשימו שהו"ע האותיות רל"א שערים437 המתגלגלי' פנים ואחור, שהאור שבהם אינו מושג, וכמו ע"ה שעולה לתורה438 כשמבין האותיות והתיבות ומברך עליהן אע"פ שאינו מבין פירושם, וע' בסש"ב פ"ה בענין מקיף ומוקף, שגם בתלמיד המבין השכל בטוב טרם הבנתו על בוריו, שנעשה שכל התלמיד מוקף מהשכל, ואח"כ כשמבין אותו בטוב נעשה שכלו מקיף להשכל נמצא גם באו"פ עצמו יש מקיף ופנימי שז"ע בחי' מקיף ומוקף כו', אלא שזהו באו"פ, כמ"כ נבין בחי' מקיף דאו"מ ג"כ כו'439, ועד"ז יובן ענין לבונה זכה בחי' אותיות דקדושה המחיים את הקליפות בבחי' מקיף, וזה הי' כוונת דור הפלגה שבנו העיר והמגדל להגדיל כח הקלי'440 וסט"א ע"י המשכת האותיות בבחי' מקיף, וזהו כענין שאה"כ שלום יהי' לי441 כי בשרירות לבי אלך למען ספות כו', וע"ד שנת' באגה"ת ספ"ו בענין אין בידינו לא משלוות הרשעים, ולכן שעבוד מצרים הי' בכדי לתקן חטא דור הפלגה, וא"כ אין מקום לטענת משה, וע"ז אמרו442 כי מה האדם443 שיבא אחר המלך את אשר כבר עשהו שהן עצמן היו גלגול דור הפלגה שהודה משה444 שדין אמת הי', שהן עצמן המשיכו על עצמן בחי' לבינה כענין זקף לבינה כו' ותייסרך רעתך445 כו'446.
זעג
קיצור. שבנ"י שבגלות מצרים הי'447 גלגול דור הפלגה, ותהי להם הלבינה תמורת האבן והיינו שרצו להמשיך חיות מאותיות שבבחי' מקיף לבד כו' והו"ע לבינה כו', ע"ד השבעת השמות, וא"כ אין מקום לשאלת משה שזהו הם עצמן והוא448 בשביל שיתקנו.
קיצור. שבנ"י שבגלות מצרים הי'447 גלגול דור הפלגה, ותהי להם הלבינה תמורת האבן והיינו שרצו להמשיך חיות מאותיות שבבחי' מקיף לבד כו' והו"ע לבינה כו', ע"ד השבעת השמות, וא"כ אין מקום לשאלת משה שזהו הם עצמן והוא448 בשביל שיתקנו.
ח(יח) והנה ענין התיקון שלהם הי' ע"י וימררו את חייהם בחומר ובלבנים449 דהיינו ביטוש הגוף, ומבואר בזח"ג שלח דקס"ח א' שע"י ביטוש הגוף כדין נהיר נהירא450 <28>
טּ דנשמתא ואתאחדא בגופא, ויובן זה ע"פ משנ"ת במ"א במעלת ענין שמאל דוחה451 שיש בה452 יתרון על בחי' ימין המקרבת, דהנה בענין העלי' יש מי שכחו רב ועצום לעלות בעילוי אחר עילוי בלתי שום סיוע כ"א כחו העצמי, בבחי' התורה והעבודה וקבלת עומ"ש הם המסייעים עלייתו בעילוי אחר עילוי453 כו', ואמנם מי שאין לו כח רב כ"כ לעלות בעצמו בעילוי אחר עילוי וכמ"ש מי יעלה בהר ה'454 נקי כפים ובר לבב455 כו', שחשיב הרבה דברים שצריכים להיות יכול לעלות בהר ה' שז"ע העליות בעילוי אחר עילוי שזהו כמשל העולה בהר שמתעלה ומתנשא מהאדם העומד בתחתיות ההר הנה הוא צריך לסיוע שיסייע לו בעליותו בהר ה', וז"ע בחי' ימין המקרבת שמקרב החלוש בכחות וא"י לעלות שעכ"ז כאשר יומשך לו כח מן המשפיע יתעוררו כחותיו העצמיי' לעלות בהר ה', כמו שמעשים הטובים דנקי כפים ובר לבב הם המסייעים האדם העושה אותם, כן הארת בחי' ימין המקרבת נותנת כח שיוכל לעלות גם מי שבעצם אין כחו רב ועצום לעלות בהר, וכמו אדם החובק את חבירו בידו הימנית ומסייעו להלוך ולעלות למעלה מעלה, אך הנה בחי' ימין מקרבת הוא מקרב אדם הראוי לקרבו כמו מי שהוא לומד ועושה מצות, אלא שכחותיו חלושים ובעבודתו העצמי' אין כחו גדול כ"כ שיעלה במעלות בעילוי אחר עילוי הנה לזה יומשך בחי' ימין המקרבת הנ"ל, אמנם מי שנפל במדרגה עד שמה שהי' ביכולתו לעשות לא456 עשה ג"כ ונמצא הוא עצמו איבד כחותיו וירד עשר מעלות אחורנית, וכמ"ש והיתה נפש אדוני צרורה457 בצרור החיים את ה' אלקיך, שזהו עילוי שאין למעלה הימנו, ואת נפש אויביך היינו מי שלא עבד את ה', ועסק כל ימיו בתענוגי' גשמיים המאבדים את האדם מב' עולמות, שהרי איש שהוא מעונג רב גם עסקיו הגשמיים בלתי מסודרים כלל שהרי אינו עושה בהם כלל כ"א הוא תמיד רודף אחרי תענוגיו המדומים שטובים הם, וכ"ש עוה"ב במה יזכה נער כזה את ארחו458, וזהו
יעד
ששפטו הכתוב ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כו' שהיא הקליעה למרחוק מאד כו', ועכ"ז גם לאדם כזה יש תקוה טובה אחריתו, ואל יאמר נואש, והיינו ע"י בחי' הגבורות דשמאל דוחה שמזיזים אותו ממקומו לבלי ירד מטה וגם על מקומו לא יעמוד ונאספי' כחות חדשים ואשר בהעלם יצאו אל הגילוי מכח אל הפועל עד שיזוז ממקומו להתחיל לעלות, ואז יומשך עליו חוט של חסד מבחי' החסדי' דימין מקרבת לקרב הרחוקים שיעלו במעלות כו', וזהו מאמר רב מתיבתא אעא459 דלא שליט בה נורא מבטשים אותו, שע"י הביטוש שמבטשין אותה מזיזים אותה ממקומה שישלוט בה האש בטוב, כי בהיותה על מקומה לא הי' ביכולת האש לשלוט בה כלל, וע"י הביטוש שנער מעליה הנבערת והזיזה ממקומה עי"ז יש כח באש לשלוט בה460, כך גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא שמצד גשם וגסות הגוף ורצונותיו בתאוות גשמיי' וכנ"ל461 בענין הג' מיני חולאים, והרהוריהם, הנה ירדה נפשו עשר מעלות אחורנית, לכן ע"י ביטוש הגוף והכנעת החומר עי"ז ניזז ממקומו <29>
ששפטו הכתוב ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כו' שהיא הקליעה למרחוק מאד כו', ועכ"ז גם לאדם כזה יש תקוה טובה אחריתו, ואל יאמר נואש, והיינו ע"י בחי' הגבורות דשמאל דוחה שמזיזים אותו ממקומו לבלי ירד מטה וגם על מקומו לא יעמוד ונאספי' כחות חדשים ואשר בהעלם יצאו אל הגילוי מכח אל הפועל עד שיזוז ממקומו להתחיל לעלות, ואז יומשך עליו חוט של חסד מבחי' החסדי' דימין מקרבת לקרב הרחוקים שיעלו במעלות כו', וזהו מאמר רב מתיבתא אעא459 דלא שליט בה נורא מבטשים אותו, שע"י הביטוש שמבטשין אותה מזיזים אותה ממקומה שישלוט בה האש בטוב, כי בהיותה על מקומה לא הי' ביכולת האש לשלוט בה כלל, וע"י הביטוש שנער מעליה הנבערת והזיזה ממקומה עי"ז יש כח באש לשלוט בה460, כך גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא שמצד גשם וגסות הגוף ורצונותיו בתאוות גשמיי' וכנ"ל461 בענין הג' מיני חולאים, והרהוריהם, הנה ירדה נפשו עשר מעלות אחורנית, לכן ע"י ביטוש הגוף והכנעת החומר עי"ז ניזז ממקומו <29>
יאּ עד שיאיר עליו אור החסדים דבחי' ימינו תחבקני462 לחבקו ולהעלותו בעילוי אחר עילוי כו', וזהו שמאלו תחת לראשי463 שבכדי שגם הרחוק יוכל להתעלות במעלות הנה זהו ע"י שמאלו בחי' שמאל דוחה דוקא שעי"ז ניזוז ממקומו, ואז ע"י התקרבות דבחי' ימינו תחבקני בא לבחי' תחת לראשי כו'.
יבקיצור. שהתיקון שלהם הי' ע"י464 ביטוש הגוף, ע"ד אעא דלא שליט בה465 כו' מבטשין לי', וכמו מי שא"י להעלות ע"י בחי' ימין מקרבת יתעלה, אמנם המרוחק ביותר אינו פועל לו בחי' הקירוב כ"א דוקא ע"י בחי' הביטוש שמבטשין אותו עי"ז מתקרב כו'.
יג(יט) ויובן עוד ענין תיקון והלבשת הנפש בגוף להאיר אורה ע"י ביטוש הגוף, לפי ששרש נה"א הוא מבחי' התיקון466 דשם מ"ה, ושרש נה"ב והגוף הוא מבחי' זמ"ל קדמאין468 דבחי' התהו467 שקדם לתיקון469, כי מה שנברר תחלה מבחי' התהו היינו ממה שנפל בשבירה היותר מובחר שבהם נכלל בבחי' האצי'470, ואח"כ המובחר מן הנשארים נעשה בריאה בחי' המרכבה דפני ארי' ופני שור471 כו' וכן ביצי' ועשייה, ומהפסולת הוא התהוות נה"ב נמצא שרש הראשון של נה"ב הוא
ידעה
מבחי' הכלים דאורות דס"ג דתהו472 שהוא למעלה מבחי' מ"ה דתיקון473 כו', וגם יובן שסיבת מה שנשאר ולא נתברר כ"א נשאר בבחי' הפסולת גם זה יורה דרכו שנפל למטה בתחתיות מאד מאד שנודע שזהו מפני כי בשרשו תחלה הי' למעלה יותר, וכמו האבן שבראש החומה474 נופל למרחוק יותר הרבה מכמו האבן שבאמצע או בתחתיות כותל החומה, ונמצא מה שנשאר בבחי' הפסולת גם475 זה יורה דרכו שקודם השבירה הי' במדריגה היותר גבוה בבחי' ש' ס"ג476 דתהו, וע"כ בביטוש נה"ב שפועל בה הזזה ממקומה להיות בבחי' ביטול היש עי"ז מתעורר שרש נה"ב ובחי' אורות דתהו שנסתלקו למעלה שיחזרו לשכון בבחי' הכלים שלהם שהוא שרש נה"ב, ונמצא כי ביטוש והכנעת החומר של הגוף ונה"ב גדול יותר מבחי' הבירור דתהו שממנו נברר477 להיות בבחי' האצי' ובי"ע, שהרי בבירור ההוא נשאר דבר היותר נעלה בבחי' השבירה ולא נתעלה, ואח"כ ע"י ביטוש הגוף וביטול היש דנה"ב נתעלה ע"י הזזתו ממקומו להיות בבחי' ביטול היש עכ"פ, ותיקון זה של הנה"ב גורם המשכה שיומשכו אורות דתהו כו', וכמשל עשן העולה מהפתילה478 שגורם המשכת אור הנר אל הפתילה וע' כה"ג בלק"ת ראה בד"ה אחרי הוי' פ"א בענין כי מנסה כו' לדעת ובהביאור שם ספ"ג479, ולכן ע"י ביטוש הגוף סליק בי' נהורא דחכמתא, וזהו שאה"כ וגם אני שמעתי480 את נאקת בנ"י, פי' נאקת היינו ביטוש הגוף שעי"ז מעורר אורות דתהו ומזה נמשך ואזכור את בריתי, וזהו שנמשלו ישראל לזית481 דוקא שכמו בזית ע"י כתישה וטחינה וכבישה דוקא יוצא מהם השמן, כך בישראל <30>
מבחי' הכלים דאורות דס"ג דתהו472 שהוא למעלה מבחי' מ"ה דתיקון473 כו', וגם יובן שסיבת מה שנשאר ולא נתברר כ"א נשאר בבחי' הפסולת גם זה יורה דרכו שנפל למטה בתחתיות מאד מאד שנודע שזהו מפני כי בשרשו תחלה הי' למעלה יותר, וכמו האבן שבראש החומה474 נופל למרחוק יותר הרבה מכמו האבן שבאמצע או בתחתיות כותל החומה, ונמצא מה שנשאר בבחי' הפסולת גם475 זה יורה דרכו שקודם השבירה הי' במדריגה היותר גבוה בבחי' ש' ס"ג476 דתהו, וע"כ בביטוש נה"ב שפועל בה הזזה ממקומה להיות בבחי' ביטול היש עי"ז מתעורר שרש נה"ב ובחי' אורות דתהו שנסתלקו למעלה שיחזרו לשכון בבחי' הכלים שלהם שהוא שרש נה"ב, ונמצא כי ביטוש והכנעת החומר של הגוף ונה"ב גדול יותר מבחי' הבירור דתהו שממנו נברר477 להיות בבחי' האצי' ובי"ע, שהרי בבירור ההוא נשאר דבר היותר נעלה בבחי' השבירה ולא נתעלה, ואח"כ ע"י ביטוש הגוף וביטול היש דנה"ב נתעלה ע"י הזזתו ממקומו להיות בבחי' ביטול היש עכ"פ, ותיקון זה של הנה"ב גורם המשכה שיומשכו אורות דתהו כו', וכמשל עשן העולה מהפתילה478 שגורם המשכת אור הנר אל הפתילה וע' כה"ג בלק"ת ראה בד"ה אחרי הוי' פ"א בענין כי מנסה כו' לדעת ובהביאור שם ספ"ג479, ולכן ע"י ביטוש הגוף סליק בי' נהורא דחכמתא, וזהו שאה"כ וגם אני שמעתי480 את נאקת בנ"י, פי' נאקת היינו ביטוש הגוף שעי"ז מעורר אורות דתהו ומזה נמשך ואזכור את בריתי, וזהו שנמשלו ישראל לזית481 דוקא שכמו בזית ע"י כתישה וטחינה וכבישה דוקא יוצא מהם השמן, כך בישראל <30>
טוּ ע"י ביטוש הגוף והכנעת החומר ע"י עבודה קשה בחומר ובלבנים, ובכל עבודה קשה בטרדת הפרנסה המייגע המוח והגוף ע"י בחי' ביטוש זה סליק בי' נהורא דנשמתא, ומה482 שאנו רואים שמרוב בלבול המוח דטרדת הפרנסה נשכח ממנו לגמרי עבודת האלקי' ואינו לומד ולבבו לא יצר לו ע"ז כלל, זהו כ"ז שאינו מבין ולא התבונן בעצמו מדוע עשה אלקי' ככה ומה חרון אף הגדול483 כ"כ, וכמו במצרים שבתחילת שעבודם וכמעט כל זמן השעבוד לא עלה מהם נאקה וצעקה כלל עד"ז הטרוד מאד כ"ז היותו בבלבול הדעת עצום כ"כ עד שאינו מחשב בעצמו העוני בדעת והכובד שביסורי'
טזעו
וטורח הגוף ועל מה ולמה יגיע לו כך, עד שברוב רחמיו וחסדיו נותן לו לב לדעת ומתחרט על מעשיו הרעים אשר קפחו פרנסתו כמארז"ל הרעותי את מעשי484 וקפחתי פרנסתי וצועק לה' העונה לכל אז ה' יסלח לו שע"י בירור זה יאיר אור הנפש בתוקף עוז, וכמו במצרים שהעבודה בחומר ובלבנים הי' התיקון דעיר ומגדל דדור הפלגה ושעי"ז באה שועתם אל האלקים מן העבודה שהוא ע"ד485 מי בוכים486 דמ"ת שבוכים על עוצם ירידתם להיות מקור המשפיעים תענוגים גשמיי' שזהו ע"י רקיע המבדיל ורוצים וחפצים בקרבתם488 להתקרב ולעלות למעלה וכאמרם אנן בעינן למהוי קדם מלכא487, שזהו ההיפך לגמרי מדור הפלגה שרצו לילך בשרירות לבם הרע ושלא יהי' גילוי פנימיות אלקותו בבחי' הפנימיות וכנ"ל ובחי' מי בוכים הם ההיפך מזה לגמרי כו', וע"י מה שתקנו מה שפגמו בבחי' האותיות עי"ז זכו489 שיומשך המשכת פנימיות אלקותו ע"י אותיות וז"ע מ"ת שהוא בחי' המשכת אלקות בבחי' הפנימיות ע"י אותיות התורה כו'.
וטורח הגוף ועל מה ולמה יגיע לו כך, עד שברוב רחמיו וחסדיו נותן לו לב לדעת ומתחרט על מעשיו הרעים אשר קפחו פרנסתו כמארז"ל הרעותי את מעשי484 וקפחתי פרנסתי וצועק לה' העונה לכל אז ה' יסלח לו שע"י בירור זה יאיר אור הנפש בתוקף עוז, וכמו במצרים שהעבודה בחומר ובלבנים הי' התיקון דעיר ומגדל דדור הפלגה ושעי"ז באה שועתם אל האלקים מן העבודה שהוא ע"ד485 מי בוכים486 דמ"ת שבוכים על עוצם ירידתם להיות מקור המשפיעים תענוגים גשמיי' שזהו ע"י רקיע המבדיל ורוצים וחפצים בקרבתם488 להתקרב ולעלות למעלה וכאמרם אנן בעינן למהוי קדם מלכא487, שזהו ההיפך לגמרי מדור הפלגה שרצו לילך בשרירות לבם הרע ושלא יהי' גילוי פנימיות אלקותו בבחי' הפנימיות וכנ"ל ובחי' מי בוכים הם ההיפך מזה לגמרי כו', וע"י מה שתקנו מה שפגמו בבחי' האותיות עי"ז זכו489 שיומשך המשכת פנימיות אלקותו ע"י אותיות וז"ע מ"ת שהוא בחי' המשכת אלקות בבחי' הפנימיות ע"י אותיות התורה כו'.
יזקיצור. ששרש נה"ב הוא מבחי' התהו שלא נתברר ששרשו גבוה יותר בבחי' התהו וע"י בחי' ביטול היש עי"ז נמשכי' אורות דתהו כמשל עשן היוצא מהפתילה, ועד"ז יובן שמבחי' טרדת הפרנסה עי"ז נמשך שיאיר אור הנפש בהגוף ביתר שאת ויתר עז490, וע"ד שהי' במצרים, והוא ע"י היותו בבחי' מי בוכים כו'.
יחוזהו שת"י על ותחת רגליו491 מדכר שעבודא דמצרים הות תמן חד ריבא מפנקא כו' ובטיש בטינא, נחית גבריאל ע"ש והיינו להורות על הבירור בטש גוף התינוק בטינא והעלה אותו גבריאל לשמי מרומא כו', ובזה יובן איך ע"י מחצית השקל עי"ז תשא את ראש בנ"י492, כי צדקה הוא מעשה ומעשה גדול, לפי שהוא בחי' אתכפי' הכנעת החומר של הגוף ונה"ב שנותן מיגיעו493, ועי"ז מזכך המוח אלף פעמים ככה כמ"ש בת"א494 בד"ה השמים כסאי ע"ש וזהו הגורם נשיאות ראש, וזהו שא' בזהר אבנא למשקל בה דא יו"ד, אבן א' ב"ן שע"י בירור דב"ן נמשך מאלף
יטעז
בחי' אנכי כתר495 וזהו נשיאות ראש ומאבן זה נעשה יו"ד ע"ד שנת' בענין האבנים דיעקב496 שנעשו אבן אחד היינו בחי' יו"ד דחכ' שהוא אחד האמת שבה שורה א"ס כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה.
בחי' אנכי כתר495 וזהו נשיאות ראש ומאבן זה נעשה יו"ד ע"ד שנת' בענין האבנים דיעקב496 שנעשו אבן אחד היינו בחי' יו"ד דחכ' שהוא אחד האמת שבה שורה א"ס כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה.