Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אאשריכם זרעי על כל מים
ש"פ ויצא תאמ"ר לפ"ק
אשריכם זרעי על כל1 מים2, ואמרז"ל אין זריעה אלא צדקה3 שנא' זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד4, וצ"ל מהו"ע חסד זה והלא יש ב' מדרי' בחסד וכמ"ש בזהר אית חסד ואית חסד5 ועל איזה חסד הכוונה כאן, והנה כתי' זורע צדקות מצמיח ישועות6 והו"ע מ"ש וכובע ישועה בראשו7 ונת"ל8 כוב"ע ך"ו ע"ב9, ך"ו הוא מספר ש' הוי'10 וע"ב11 הוא חס"ד שהוא בגימ' ע"ב12 וא"כ ה"ז חסד הוי'13 שנק' בזהר רב חסד14 ועז"א ריב"ל הנהו ך"ו הודו16 כנגד מי כנגד ך"ו דור שלא נתן להם את התורה וזן אותם בחסדו15 שנמשך להם מבחי' חסד ה' דכמה א"א לפניו17, ובקש דוד שגם עתה בב' אלפים תורה18 דכתי' ונתתי גשמיכם בעתם19 שגם גשמיות ההשפעה תלוי בתורה דאם מטיבים מעשיהם20 כו' ומ"מ יומשך בחי' חסד ה'
ש"פ ויצא תאמ"ר לפ"ק
אשריכם זרעי על כל1 מים2, ואמרז"ל אין זריעה אלא צדקה3 שנא' זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד4, וצ"ל מהו"ע חסד זה והלא יש ב' מדרי' בחסד וכמ"ש בזהר אית חסד ואית חסד5 ועל איזה חסד הכוונה כאן, והנה כתי' זורע צדקות מצמיח ישועות6 והו"ע מ"ש וכובע ישועה בראשו7 ונת"ל8 כוב"ע ך"ו ע"ב9, ך"ו הוא מספר ש' הוי'10 וע"ב11 הוא חס"ד שהוא בגימ' ע"ב12 וא"כ ה"ז חסד הוי'13 שנק' בזהר רב חסד14 ועז"א ריב"ל הנהו ך"ו הודו16 כנגד מי כנגד ך"ו דור שלא נתן להם את התורה וזן אותם בחסדו15 שנמשך להם מבחי' חסד ה' דכמה א"א לפניו17, ובקש דוד שגם עתה בב' אלפים תורה18 דכתי' ונתתי גשמיכם בעתם19 שגם גשמיות ההשפעה תלוי בתורה דאם מטיבים מעשיהם20 כו' ומ"מ יומשך בחי' חסד ה'
בתתכב
גם עכשיו, ודוקא דוד הי' בכחו לבקש בחי' זו שהי' בטל בתכלית וכמ"ש לא גבה לבי ולא רמו עיני21 כו' וכתי' מרום וקדוש אשכן את דכה ושפל רוח22 שבחי' מרום וכמ"ש ואתה מרום לעולם ה'23 אשכון את דכה כו' וזהו כובע ישועה בראשו, וכמו"כ הוא לפי חסד שיומשך בחי' חסד ה', ועפ"ז יובן עוד ענין א' דכוב"ע בגימ' חנ"ם24, דהנה כתי' זכרנו את הדגה25 אשר נאכל במצרים חינם ואי' בספרי וכ"פ רש"י חנם בלא מצות ופי' המגיד ממעזריטש26 שהוא בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת שם, וצ"ל והלא אמרז"ל פליגי בה רב ושמואל27 כו' ומ"ד עריות דכתי' חנם וא"כ הרי דרשו זה על ההיפך כו'.
גם עכשיו, ודוקא דוד הי' בכחו לבקש בחי' זו שהי' בטל בתכלית וכמ"ש לא גבה לבי ולא רמו עיני21 כו' וכתי' מרום וקדוש אשכן את דכה ושפל רוח22 שבחי' מרום וכמ"ש ואתה מרום לעולם ה'23 אשכון את דכה כו' וזהו כובע ישועה בראשו, וכמו"כ הוא לפי חסד שיומשך בחי' חסד ה', ועפ"ז יובן עוד ענין א' דכוב"ע בגימ' חנ"ם24, דהנה כתי' זכרנו את הדגה25 אשר נאכל במצרים חינם ואי' בספרי וכ"פ רש"י חנם בלא מצות ופי' המגיד ממעזריטש26 שהוא בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת שם, וצ"ל והלא אמרז"ל פליגי בה רב ושמואל27 כו' ומ"ד עריות דכתי' חנם וא"כ הרי דרשו זה על ההיפך כו'.
גולהבין זה צלה"ק תחילה מ"ש בזהר ההפרש בין סט"א לסט' דקדושה דסט"א הוא במגנא וברקניא ולא עוד אלא דמפתה לו כו' וסט' דקדושה הוא בא באשתדלותא28 רב וסגי כפום חילי' והלואי דיזכה, וחשיב כאן ג' דברים29 בסט' דקדושה באשתדלותא רב וסגי שצ"ל עבודה והלואי דיזכה, ובסט"א חשיב ב' דברים א' במגנא וברקניא ב' ולא עוד דמפתה לו והוא גרוע יותר דמפתה לו וענש לי' לבר נש, והענין דהנה מ"ש זכרנו כו' חנם טענו זאת יוצאי מצרים, ובמצרים הי' פרעה מלך מצרים, והוא הי' באותן ך"ו דור שהיו נזונים בחסדו שנמשך להם מבחי' חסד ה' דא"א, ופרע"ה אותיות העור"ף30 שקיבל מבחי' אחורים, ודוגמא לזה הוא מ"ש גבי יעקב ויאבק איש עמו31 עד עלות השחר והוא בחי' מ"ש אז יבקע כשחר אורך32 והו"ע בקיעת החשך דבחי' ישת חשך סתרו33 וארוכתך מהרה תצמח היינו גילוים דא"א34, וזהו ויאבק איש עמו עד עלות השחר, והוא טעה בדמיונו דאבות הם המרכבה35 אברהם הוא מרכבה למדת החסד36 ויצחק מרכבה למדת הפחד37 ויעקב מרכבה למדת הת"ת38
דתתכג
וזלעו"ז עשה אלקים39 וכמו"כ יש אדם בליעל40 והוא כדרך המלחמה, אבל כתי' אח"כ וירא כי לא יכול לו41 דיעקב הוא יו"ד עקב42 שהוא בחי' חכ' וכתי' וימותו ולא בחכ'43 (וזהו וירא שהוא בחי' חכ'44 ), והנה אמרז"ל ע"פ ויאבק מלמד שהעלו אבק עד תחת כסא הכבוד45, דיש אבק ואפר ועפר, עפר הוא שיש בו צמיחה אף שאין זורעין בו וכידוע שיש זרעונים ועשבים שצומחים אף שאין זורעין אותם46, ואפר יש בו צמיחה כשזורעים בו ולכן הוא כשר לכסוי הדם47 דכתי' וכסהו בעפר48 והוא מפני שגם באפר יש צמיחה, ואבק אין בו צמיחה כלל49, וזהו שהעל"ו אבק עד תחת כסה"כ והוא מצד המברר והמתברר50 דכמו שיש בירורים דלעו"ז דז"א דקדושה כמו"כ יש בירורים דלעו"ז דמל' דקדושה (ובפ"א51 אבק הוא מל' דלעו"ז52 והעלו אותה עד כסה"כ שהוא מל'53 דקדושה, וכן עכשיו יש מלחמת עמלק לדור דור54 ) וכמו"כ יש עכשיו הבירור במצות וכמ"ש מי מנה עפר יעקב55 הם מצות התלוים בעפר ויש מצות התלוים באפר56
וזלעו"ז עשה אלקים39 וכמו"כ יש אדם בליעל40 והוא כדרך המלחמה, אבל כתי' אח"כ וירא כי לא יכול לו41 דיעקב הוא יו"ד עקב42 שהוא בחי' חכ' וכתי' וימותו ולא בחכ'43 (וזהו וירא שהוא בחי' חכ'44 ), והנה אמרז"ל ע"פ ויאבק מלמד שהעלו אבק עד תחת כסא הכבוד45, דיש אבק ואפר ועפר, עפר הוא שיש בו צמיחה אף שאין זורעין בו וכידוע שיש זרעונים ועשבים שצומחים אף שאין זורעין אותם46, ואפר יש בו צמיחה כשזורעים בו ולכן הוא כשר לכסוי הדם47 דכתי' וכסהו בעפר48 והוא מפני שגם באפר יש צמיחה, ואבק אין בו צמיחה כלל49, וזהו שהעל"ו אבק עד תחת כסה"כ והוא מצד המברר והמתברר50 דכמו שיש בירורים דלעו"ז דז"א דקדושה כמו"כ יש בירורים דלעו"ז דמל' דקדושה (ובפ"א51 אבק הוא מל' דלעו"ז52 והעלו אותה עד כסה"כ שהוא מל'53 דקדושה, וכן עכשיו יש מלחמת עמלק לדור דור54 ) וכמו"כ יש עכשיו הבירור במצות וכמ"ש מי מנה עפר יעקב55 הם מצות התלוים בעפר ויש מצות התלוים באפר56
התתכד
ויש מצות שהם באבק וכמארז"ל ג' דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום כו' אבק לה"ר57 וצריכים לברר את זה ג"כ וכ"ש אבק ריבית שהוא חמור יותר.
ויש מצות שהם באבק וכמארז"ל ג' דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום כו' אבק לה"ר57 וצריכים לברר את זה ג"כ וכ"ש אבק ריבית שהוא חמור יותר.
ווהענין דהנה במצות צ"ל ג' דברים גוף ונפש וממון וזהו שאמרו על אברהם שהי' נדיב בין בנפשו בין בגופו בין בממונו58, ובעבודה הו"ע בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך59, בכל לבבך הוא גוף דליבא פליג לכל שייפין60 שהוא שולח חיות לכל האברים וגם למוח נמשך מהלב, ובכל נפשך בכל כחות נפשו לתקן נפשו והוא מ"ש כי הדם הוא הנפש61 ולא זו לבד וכמשית"ל, ובכל מאדך פי' במשנה בכל ממונך62, דמחטא אדה"ר נפגמו דצח"מ ג"כ ואי' בכהאריז"ל דנתפזרו ניצוצי נשמות ונפלו בדצח"ם63 והאדם ע"י עבודתו יכול לברר דצח"ם, ועוד אי' בכהאריז"ל דע"י הבירורים נשלם הנפש האדם ג"כ64, והענין דמצות נתלבשו בדברים גשמים בדומם ג"כ וכלליות המעשה נק' דומם לכן ע"י עשיות המצות מברר בחי' נפש וע"י לימוד התורה שעיקרו בדיבור מזכך בחי' רוח, וע"י עיון התורה מזכך בחי' נשמה65 דאי' במדרש ה' שמות נק' לה נר"ן ח"י66, ח"י הם מקיפים ונר"ן הם פנימים67 וע"י תומ"צ מזככי' אותם, והנה כסף וזהב הגשמים הם מתחתיות העשי' רק שהשמש פועל בהם כשמאירה במקום זה נעשה זהב68 ובמקום זה נעשה כסף69, והם מיני מתכת שהוא דומם וכשלוקח המעות וקונה מהם מצוה הרי נתוסף על עצם המצוה שהיא70 רצה"ע, והוא כמשנת"ל שיש ניצוצי נשמות בדומם ג"כ, ולכן מעות בל' הגמ' דמים71 דדמים תרתי משמע, הבירור דעצם הדומם וגם הבירור דהדם הוא הנפש72, (בפ"א ועוד זאת יש בדומם לבד מה שנמשך להם מקדושה להחיותם, יש בהם תוס' הארה מקדושה וכמ"ש גבי יעקב ויקח מאבני המקום73 וישם מראשותיו שכל אבן אמר עלי
זתתכה
יניח צדיק את ראשו74 הרי הי' בהם הרגש, וכן אבני בהמק"ד היו מתרחבים ומתצמצמים75 דזה שייך בצומח הרי הי' בהם הרגש, וכ"כ בנחמי' שא' סנבלט היחיו האבנים מערמות עפר76 והמה שרופות, דנשרפו בשריפות ירושלים וא' בהם היחיו הרי שייך בהם חיות, וכשלוקח מצוה מדומם הרי מתוסף הארת הקדושה שבהדומם) וזהו שכ' בזהר שלא יהי' במגנא וברקניא דיש מצות שע"פ תורה הנגלית יוצא י"ח בשל חבירו, כמו תפילין שיוצאים י"ח בתפילין שאולים77 (בפ"א וכן לולב במתנה ע"מ להחזיר78 ) ובזהר אי' שאסור במגנא וצריך להוציא ע"ז מעות, וברקניא לכאו' הוא יתור לשון אך הכוונה כשצריך לקנות איזה מצוה יכין מתחילה המעות ע"ז דההכנה הוא ג"כ ענין וכמ"ש וביום השישי והכינו79.
יניח צדיק את ראשו74 הרי הי' בהם הרגש, וכן אבני בהמק"ד היו מתרחבים ומתצמצמים75 דזה שייך בצומח הרי הי' בהם הרגש, וכ"כ בנחמי' שא' סנבלט היחיו האבנים מערמות עפר76 והמה שרופות, דנשרפו בשריפות ירושלים וא' בהם היחיו הרי שייך בהם חיות, וכשלוקח מצוה מדומם הרי מתוסף הארת הקדושה שבהדומם) וזהו שכ' בזהר שלא יהי' במגנא וברקניא דיש מצות שע"פ תורה הנגלית יוצא י"ח בשל חבירו, כמו תפילין שיוצאים י"ח בתפילין שאולים77 (בפ"א וכן לולב במתנה ע"מ להחזיר78 ) ובזהר אי' שאסור במגנא וצריך להוציא ע"ז מעות, וברקניא לכאו' הוא יתור לשון אך הכוונה כשצריך לקנות איזה מצוה יכין מתחילה המעות ע"ז דההכנה הוא ג"כ ענין וכמ"ש וביום השישי והכינו79.
חוזהו שא' במגנא וגם לא ברקניא היינו שלא יהי' ריקן מזה מקודם, וה"ז כמארז"ל הדור מצוה עד שליש80, הדר הוא בתפארת81, ומצוה הוא מצות המלך82 שהוא במל'83, וזהו הדור מצוה עד שליש, שעי"ז נמשך משליש האמצעי דת"ת במל' וכשמהדר יותר משליש זוכה שיומשך גם משליש העליון דת"ת במל', וזהו מ"ש איש כמתנת ידו84 כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך, מתנת ידו היינו הדור מצוה שהוא מתנה דכל מצוה יש לה שיעור עד כמה הוא החיוב וכשמהדר עוד עד שליש ה"ז מתנה, כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך היינו כשמהדר יותר נמשך גם משליש העליון דת"ת במל', וזהו שמזהיר כ"כ בזהר ע"ז וא' אסור כו' וע"פ גליא דתורה אי"ז חיוב כלל, שעי"ז ממשיכים ממדרי' גבוה, ועפ"ז יובן משארז"ל מ"ד עריות דכתי' חנם וכן בספרי אמרו חנם בלא מצות הכוונה שע"י מצוה אינו יכולים לבוא לבחי' זו, רק ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך שלא בהגבלת חומש או מעשר, ועי"ז רחבה מצותך מאד85 שמצות נעשים כלים רחבים לקבל מאד העליון שבלי גבול דהנה מאד"ך כתי' היינו מאד האדם86 שאין ערוך לו לגבי עולם שלמעלה ממנו וכ"ש לגבי מאד העליון אך בחסד ה' עלינו כשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כוחן87 וכמ"ש שור או כשב88 כו' ועי"ז מעורר מאד העליון שהוא באמת בלי גבול.
טתתכו
וביאור הענין דהנה כתי' חנון ורחום ה' א"א וגדל חסד89 וכתי' ה' רחום וחנון90, והענין דהנה הוי' הוא ל' מהווה91 אך הוא הי' הוה ויהי' כאחד92 וא"ז מושג לנבראים דנברא הוא מוגבל בזמן שהוא ג"כ מחודש93 והי' הוה ויהי' הם מרוחקי' זמ"ז שהוא עבר הוה ועתיד, אף שהוא עיקר ההתהוות מ"מ ענין ההתהוות הוא כמ"ש יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו94 ולא ברא כמ"ש בראשית ברא אלקי'95 שהוא התלבשות כח הפועל96 בנפעל97, משא"כ כאן כתי' ונבראו בדרך מאיליו וממילא98, וזהו ה' רחום וחנון וחנון ורחום ה' וה"ז ההפרש בין אב הרחמן לאב הרחמים99, אב הרחמן שאומרים בנוסח דברכת ק"ש היינו רחמים דסדר השתל', וזהו ה' רחום וחנון שמשם ה' נמשך שיהי' רחום וחנון, ומ"ש רחום וחנון ה' היינו רחמים שלמעלה מסדר השתל' והו"ע רחמים גדולים דכתי' ע"ז לע"ל ברחמים גדולים אקבצך100 והם רחמים פשוטים ור"ר וזהו מ"ש בעשי"ת במוספים ובמנחה דשבת ובנעילה אב הרחמים שלמעלה מסדר השתל' ומזה נמשך שיהי' הוי' יוד צמצום ה' התפשטות ו' המשכה101, וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט להיטיב לברואיו102 ואח"כ נעשה הצמצום ותחלה הי' ההטבה שהוא בחי' רחמים ומבחי' זו נמשך להיות נושא עון ועובר על פשע103 דמצד א"ס אם חטאת מה תפעל104 בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו105 ומה מידך יקח106, וכחשיכה כאורה107 בב' כפי"ן
וביאור הענין דהנה כתי' חנון ורחום ה' א"א וגדל חסד89 וכתי' ה' רחום וחנון90, והענין דהנה הוי' הוא ל' מהווה91 אך הוא הי' הוה ויהי' כאחד92 וא"ז מושג לנבראים דנברא הוא מוגבל בזמן שהוא ג"כ מחודש93 והי' הוה ויהי' הם מרוחקי' זמ"ז שהוא עבר הוה ועתיד, אף שהוא עיקר ההתהוות מ"מ ענין ההתהוות הוא כמ"ש יהללו שם הוי' כי הוא צוה ונבראו94 ולא ברא כמ"ש בראשית ברא אלקי'95 שהוא התלבשות כח הפועל96 בנפעל97, משא"כ כאן כתי' ונבראו בדרך מאיליו וממילא98, וזהו ה' רחום וחנון וחנון ורחום ה' וה"ז ההפרש בין אב הרחמן לאב הרחמים99, אב הרחמן שאומרים בנוסח דברכת ק"ש היינו רחמים דסדר השתל', וזהו ה' רחום וחנון שמשם ה' נמשך שיהי' רחום וחנון, ומ"ש רחום וחנון ה' היינו רחמים שלמעלה מסדר השתל' והו"ע רחמים גדולים דכתי' ע"ז לע"ל ברחמים גדולים אקבצך100 והם רחמים פשוטים ור"ר וזהו מ"ש בעשי"ת במוספים ובמנחה דשבת ובנעילה אב הרחמים שלמעלה מסדר השתל' ומזה נמשך שיהי' הוי' יוד צמצום ה' התפשטות ו' המשכה101, וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט להיטיב לברואיו102 ואח"כ נעשה הצמצום ותחלה הי' ההטבה שהוא בחי' רחמים ומבחי' זו נמשך להיות נושא עון ועובר על פשע103 דמצד א"ס אם חטאת מה תפעל104 בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו105 ומה מידך יקח106, וכחשיכה כאורה107 בב' כפי"ן
יתתכז
דלא די דהאור שוה לחשך אלא שגם החשך שוה שכל נהוראין מתחשכאין קמי'108, ולכן נמשך משם להיות נושא עון ועובר על פשע, ומ"ש לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשריים109 היינו שיהי' כלי לקבל בחי' זו, אבל מצד קמי' אינו נוגע כלל.
דלא די דהאור שוה לחשך אלא שגם החשך שוה שכל נהוראין מתחשכאין קמי'108, ולכן נמשך משם להיות נושא עון ועובר על פשע, ומ"ש לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשריים109 היינו שיהי' כלי לקבל בחי' זו, אבל מצד קמי' אינו נוגע כלל.
יאוזה חנם בלא מצות שאין אתעדל"ת דמצות מגעת לשם דמה איכפת לו להקב"ה אם שוחט מן העורף או אם שוחט מן הצואר לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות110, בריות הם נשמות דבי"ע, ולצר"ף את הבריות היינו לברר הניצוצות שנת"ל, אבל לגבי א"ס אינו נוגע כלל, דמצות הם מצות המלך וכמו מלך שגוזר אומר שיהי' באופן זה דוקא ולא באופן אחר, כמו"כ מצות נק' רמ"ח פקודי"ן111 שהוא פקודה בדקדוקי' וע"י א"א להמשיך בחי' חסד ה' שבלי גבול, וזהו חנם בלא מצות, וכדי להמשיך בחי' זו העיקר הוא ע"י תפלה שהו"ע ביטל וכמ"ש ואל זה אביט אל עני ונכה רוח112 דוקא, שאפי' כשלומד לא יחזיק טיבותא לנפשי' שאם מחזיק טובה לעצמו הגם שא"א לומר שהוא כמו שאינו, אך ה"ז שיוצא עצם חיוב לימוד התורה, אבל באמת א"צ להחזיק טובה לעצמו כלל, וכמו שא' דוד ע"ע אם לא שויתי ודוממתי113 שהי' בבחי' דומם וא' ע"ע אנכי תולעת ולא איש114 והמשל הוא שבעת עסקו בתורה מעדן עצמו כתולעת115 וא"כ למד תורה ומ"מ אמר שלא גבה לבי ולא רמה116 עיני ולא הלכתי בגדולות כו' אם לא שויתי ודוממתי שהי' בטל בתכלית, וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך117 דאורייתא מחכ' נפקית118 וכדי שיהי' פתיחה בתורה שיאיר מבחי' ורב חסד הוא ע"י ונפשי כעפר לכל תהי' שהו"ע הביטל, וענין התפלה העיקר כריעות והשתחואות119 וה"ז כמו מלך מצד עוצם
יבתתכח
רוממות המלך אינו שייך שיקרב אליו בתביעות ובקשות כ"א בכריעות והשתחואות ועי"ז יכול להגיע אפי' למדרי' גבוה.
רוממות המלך אינו שייך שיקרב אליו בתביעות ובקשות כ"א בכריעות והשתחואות ועי"ז יכול להגיע אפי' למדרי' גבוה.
יגוזהו אשריכם זרעי על כל מים אין זריעה אלא צדקה, דכל המצות הם זריעה120 וכמ"ש אור זרוע לצדיק121 ואמרז"ל זרע הקב"ה את התורה והמצות כדי להנחילם לישראל לעוה"ב122 ולא הניח דבר שאין בו מצוה כו' אבל צדקה וגמ"ח הרי אוכלין פירותיהן בעוה"ז123, דע"י זריעה דצדקה מצמיח ישועה שהם ש"ע נהורין (בפ"א שע"ה124 ותכ"ד חזר וא' ש"ע) וכמ"ש וישע ה' אל הבל125, וזהו לפי חסד דא"א, ועפ"ז יובן מה שפעמים אי' דהמצות הם להוסיף אורות באצי'126, ופעמים מבואר שהמצות הם לברר בירורים למטה וכמו כאן, אך הענין דבצ"ג המצות שעושים הוא להוסיף אורות באצי', אבל מי שלא נתברר עדיין אינו שייך שימשיך להוסיף כו' והוא בעצמו עדיין אינו מבורר, אבל ע"י צדקה נמשך למטה (בפ"ג דמשנת"ל דלפעמים מבו' שהוא להוסיף כו' ופעמים מבו' שהוא לצורך הבירורים היינו בכל המצות ובזה יש הפרש בין צ"ג למי שצריך לברר בירורים, אבל אין זריעה אלא צדקה שעי"ז נמשך בחי' חסד דקשוט127 למטה) והיינו שיתן צדקה למעלה מהגבלת חומש ומעשר128 והוא בחי' בכל מאדך בכל ממונך ואין הכוונה על מ"ש וחטאך בצדקה פרוק129 שע"ז אינו שייך ליתן הגבלה דאפי' על צרכי הגוף מפזרים מעות הרבה כ"ש על צרכי הנפש130, אלא הכוונה על מי שהוא אדם נקי וע"י הצדקה למעלה מההגבלה הוא בחי' בכל מאדך וממשיכים מבחי' ורב חסד וזהו זרעו לכם לצדקה ועי"ז קצרו לפי חסד שיומשך בחי' חסד ה' למטה.