Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·5640 Part 2·Notes From the Rebbe Rashab·Rise Before the Agedתורת שמואל·תר"ם ח"ב·הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב·מפני שיבה תקום

אמפני שיבה תקום
ש"פ ויגש תאמ"ר לפ"ק (בפ"א)
ויגש
מפני שיבה תקום1 והדרת פני זקן2, ואי' בלקו"ת מהאריז"ל3 שזהו כנגד ב' בחי' יגת"ד4 דא"א ויגת"ד דז"א, כנגד יגת"ד דא"א א' מפני שיבה תקום וכנגד יגת"ד דז"א א' והדרת פני זקן, זה קנה חכמה5 דאבא מעטרא לי' עטרה ועייל בי' מוחא דבז"א בעצם לא יש בחי' מוחין, ולהבין זה צלה"ק תחילה מ"ש שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד6, וכתי' כי נער ישראל ואוהבהו7, ואי' בזהר שהו"ע ישראל סבא וישראל זוטא8, והענין דהנה בפ' ויגש כתי' ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה יעקב ובניו9, הרי יעקב בכלל ישראל, ובפ' שמות כתי' ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב10 הרי יעקב בפ"ע ולא בכלל ישראל.
בוהענין הוא דישראל הוא לי ראש11 שהוא בחי' חכ' ראשית האצי'12, אך עצם החכ' אנת הוא חכים13 ולא בחכ' ידיעה שאינו שייך בו השגה כלל והוא בחי' הוא לבדו הוא שאפי' אם לא הי' בריאות העולמות14 הי' שייך ג"כ בחי' זו, רק כשמאיר בחי' נה"י דאימא אז יכול להיות מקור לעולמות והו"ע כליות יועצות16 איך להשפיע ובחי' זו נק' ישראל סבא15, ובני ישראל היינו מה שיוצא מבחי' זו הם
גתתנב
אותיות המח', וזהו מ"ש בפ' ויגש ואלה שמות בני ישרא"ל, הכוונה על בחי' ישראל סבא לכן א' יעקב ובניו דיעקב הוא אחוריים דאבא וה"ה בכלל בני ישראל, וגם אותיות המח' נק' מצרים שהם ג"כ מגבילים וזהו ירידה הראשונה במצרים, אבל מ"ש בפ' שמות ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה הוא ירידה הב' מישראל זוטא בדיבור, וענין ישראל זוטא הוא בחי' ז"א ונק' קטן כמ"ש מי יקום יעקב כי קטן הוא17 והפי' כפשוטו שהוא קטן, דהנה נת"ל ב' פי'18 הא' שנק' קטן בערך הא"ס דבאמת הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה19 אלא שהוא קטן בערך הא"ס והוא כלי לבחי' א"ס וכמ"ש קטנתי מכל החסדים20 ומכל האמת פי' מפני שקטונתי לכן האיר בו בחי' חסד של אמת, אבל כאן הכוונה כפשוטו שהוא קטן שהוא רק ו"ק ולא יש בו מוחין, או דתלת כלילן גו תלת21, הגם שנק' ישראל לי ראש הרי יש בו מוחין, אך הוא מוחין שבמדות ואינו בערך לגבי מוחין בעצם, וכמו התינוק כשעושין נגד רצונו הוא כועס והיינו מפני שלא יש לו מוחין אבל מי שמתנהג בהשכל אינו כועס כלל, וזהו אב הרחמן22 שהוא רחמים דסדר השתל' ונמשך מבחי' אב הוא בחי' חכ' דוקא משם נמשך רחמים, ולכן כתי' כאן את יעקב שאינו בן לבחי' זו כ"א אחים ורעים.
דוהנה במ"א מבואר23 דחכ' הוא ראשית השתל'24 דממכ"ע והוא ראשית האצי' שרש האצי', דעיקר האצי' הוא עולם התיקון, וענין התיקון הוא המברר ובחכ' אתברירו25, דענין השבירה הוא שנעשה מציאות היש, וחכ' הוא אין, והנה בחכ' גופא יש ע"ס ומכתר שבחכ' עד ת"ת שבחכ' הוא אבא, ונה"י דאבא הוא ישראל סבא26 והוא מקור השפעות הנשמה ונו"ה דאבא הם כלי השפע, והשפעה זו הוא באצי' גופא וגילוי הנשמה הוא באדם שלמטה, וע"ז כתי' וישמחו בך ישראל מקדשי שמך27, ובחי' זו הוא מזל מקור הנשמה. אך צ"ל דהנה בלקו"ת בד"ה יונתי28
התתנג
מבואר שהוא בחי' ישראל עלו במח'29, וענין מח' הוא מדרי' היותר עליונה שבחכ' והוא בחי' אתדבקותא אל הכתר30, ועוד מבואר שם שהוא בחי' מח' הקדומה א"ק31 וכ"ה בכ"ד, אך הנה אי' בזהר [ד"ו ע"א] על רב המנונא סבא אבל אבא דילי כו' רב סגי יקירא ועתיק יומין, ופי' בס' אשל אברהם32 שהוא בחי' ישראל סבא, דסבא ועתיק הם פי' א', הרי נשמת רב המנונא סבא מבחי' ישראל סבא אך מ"ש דישראל סבא הוא בחי' עתיק צ"ל שהו"ע שמתבונה נעשה כתר לז"א, ולפי"ז א"ש שבחי' זו הוא מקיף לנשמה שהוא בחי' גבוה יותר שאין ערוך כלל, וכ"כ בכהאריז"ל33 נח נח34 תרי זימנא הוא מקיף הנשמה ופנימיות הנשמה, ועוי"ל דכמו שכתר האמיתי דז"א שהוא*36 [מפנימיות] א"א35 כמו"כ שרש [הנשמה] מא"א, ועוי"ל דהנה אי' בזהר זכה יתיר יהבין לי' נשמתא36 מסטרי' דאבא ואימא והוא בחי' ישראל סבא אך אינו נק' נשמה עד שיעבור בחי' זיווג זו"נ ונק' אחים ורעים דשרשה מאו"א, וע"ז שייך לומר וישמחו בך ישראל מקדשי שמך, דשמך הוא מל' דאצי' שבבי"ע וישראל שאומרים ג"פ קדוש ממשיכים מבחי' קדש חכ' לכן נק' מקדשי שמך, אך בלקו"ת הנ"ל אי' שמ"ש והדרת פני זקן קאי על ז"א, וכ"ה בכהאריז"ל37 בהדיא דבמ"ת נדמה להם כזקן38 שנמשך בחי' יגת"ד דא"א בז"א ונעשה ג"כ בחי' יגת"ד ונק' זקן.
ואך הענין הוא הנה אוא"ס שורה בחכ' וכמ"ש בסש"ב39 דחכ' הוא אחד האמת שבו שורה אוא"ס, הגם שגם ז"א נק' ישרא"ל זוטא לי ראש שיש בו ג"כ מוחין, הנה מוחין שבמדות אינו בערך לגבי מוחין בעצם, וע"ז כתי' מאד עמקו מחשבותיך40, הנסתרות לה' אלקינו41, לכן כדי להמשיך עצם החכ' הוא ע"י תורה דהוא וחכ' ורצונו א'42, ואפ"ל ההפרש כמו מוחין דיניקה ומוחין דגדלות43, מוחין דיניקה הוא שהמוחין מגדלי' המדה [הגם שהוא רק מוחין שבמדות מ"מ הוא מוחין דמדות לגבי מוחין אינו בערך כלל] שהמדה בקטנות וממילא גם המוחין בקטנות אבל מוחין דגדלות הוא שמאיר עצם המוחין, וזהו ההפרש בין מה שקיים אברהם כל התורה
זתתנד
כולה45 עד שלא ניתנה בין מ"ת44 שנדמה להם כזקן, דמה שקיים אברהם כו' הו"ע מוחין דיניקה שהמוחין לפ"ע המדות וזהו חנוך לנער ע"פ דרכו46 ע"פ דרך שלו וכמשנת"ל בד"ה רני ושמחי בת47, אבל מ"ת נדמה להם כזקן שהוא בחי' מוחין דגדלות עצם המוחין וכמו הזקן שנתלבנו שערותיו מפני שמאיר בו מבחי' חכ' עילאה, וזהו"ע הלבון48 שבציצית שהם ל"ב נת"ח49, אין כבוד אלא תורה50 כבוד בגימ' ל"ב51 לכן צ"ל לבון52, ואפ"ל שכנגד ב' בחי' אלו זהו מה שמצינו שב"פ א' ליעקב לא יעקב יקרא עוד שמך כ"א ישראל53, תחילה א"ל המלאך ואח"כ א"ל הקב"ה, ומבואר בלקו"ת54 שמה שא"ל המלאך הוא בחי' שם הוי' שבסיני, ומה שא"ל הקב"ה הוא מ"ש ויקרא ה' ה' פסיק טעמא בינייהו55 שיש ב' שמות הוי' ושיש ש' הוי' שלמעלה מסדר השתל', ולפמ"ש אפ"ל שמה שא"ל המלאך כ"א ישראל יהי' שמך הוא בחי' ישראל זוטא והו"ע מוחין שבמדות, או י"ל שהו"ע שם הוי' שבת"ת56 שמפני זה נק' ג"כ ישראל, ומה שא"ל הקב"ה כ"א ישראל יהי' שמך הוא בחי' מוחין דגדלות שמאיר בו מעצם החכ', והנה כ"ז ב' בחי' נער וזקן אבל בחי' שיבה הוא למעלה מבחי' זקן והוא יגת"ד דא"א ומשם נמשך שיהי' זה קנה חכ', והוא סבא וסבא דסבין57, ולפ"ז מתורץ מ"ש בכהאריז"ל הנ"ל כו'.