Toras Shmuel·5638·Moshe rejoiced in the gift of his portionתורת שמואל·תרל"ח·ישמח משה במתנת כו'

אישמח משה במתנת כו'
בס"ד ש"פ עקב ל"ח
ישמח משה¹ במתנת חלקו², ופי' בסידור האריז"ל³, שאותם האלף אורות שנטלו ממשה בחטא העגל כמארז"ל ע"פ לך רד, רד מגדולתך כלום נתתי⁴ כו'. ולכאו' צ"ל הלא משה אמר ונחנו מה⁵ שכפשוטו זהו מצד עבודת עצמו, ומ"ע כלום נתתי כו' אלא כו'. וגם צ"ל מ"ש בני בכורי ישראל⁶, וכתי' בנים אתם⁷, וברא כרעא דאבוהא⁸ בחי' רגל, ושם ישראל מורה על לי ראש כמארז"ל⁹, וארז"ל תפילין דמארי עלמא¹⁰ מה כתי' בהן¹¹ ומי כעמך כישראל¹² כו', שזהו בחי' המשכת מוחין דגדלות שבז"א. והענין הוא דכתי' ואהבת וצ"ל איך שייך ציוי על אהבה¹³ כו' אלא שהציוי

ברנז
הוא על ההתבוננות, וענין ההתבוננות הוא בתי' שמע שם עיי"ן והעיי"ן הוא עיי"ן רבתי¹⁴.

גויובן זה ע"פ הידוע בע"ח דשרש הז' מדות דאימא עילא' הוא הנק' ע' רבתי והוא בחי' ז"ת דאימא¹⁵, והענין הוא כך להיות ידוע דהתפעלות המדות חג"ת כו' כמו שהן בלב הרי הן באים ונמשכי' מן השכל, ומי הוא הממשיך אותן מן השכל וההתבוננות הוא הדעת כי הוא המתפשט בהמדות להחיותן¹⁶ כידוע [(ולכך ימצא הרבה שינויי אופני ההתפעלות במדות מפעם לפעם והכל רק משכל והתבוננו' א' לפי שתלוי בדעת המוליד הולדת ההתפעלות כו')], והנה ההתפעלו' של המדות כבר היו בשכל¹⁷ והתבוננות אך שירדו מן ההעלם לגילוי בלב כי אנו רואים שיש התפעלות אהבה גם בשכל עדיין אך ורק שאיננה בגשמיות רק בבחי' הרוחניות של השכל הרוחני אבל מ"מ בשם¹⁸ מדה היא נקראת אלא שהיא נק' מדה שבשכל דהיינו התפעלות השכל בחסד או התפעלות השכל לדין זהו הנק' חסד וגבורה שבבינה שבמוח כמו ב' תלמידים זה מטה כלפי חסד בשכלו וסברתו וזה נוטה כלפי גבורה כענין ב"ש וב"ה הללו מטין כלפי חסד כו' וכמ"ש במ"א [וע' מזה בסידור בדרושי החתונה בהביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה¹⁹ גבי ביאור ענין תפארת דאימא שנעשה כתר לז"א ובשחרית דשבת²⁰ ע"פ אין אומר ואין דברים ובלק"ת פ' מסעי²¹ בד"ה לבאר ענין המסעות ושם פ"ב גבי לא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלות לבו]. ונמצא מובן שהמדות בהיותם עדיין בכח השכלי הן הנק' מדות שבשכל והוא בחי' ז"ת דאימא ומהם מסתעפים הולדת הז' מדות בגילוי בלב הנק' גדולה וגבורה כו', ועל בחי' המדות שבשכל נא' לך הוי' הגדולה²², לך בבחי' הביטול וההתכללות, לפי שהן כלולים בבחי' השכל וההתבוננו' עדיין ואינם ניכרים ליש ודבר ממהות

דרנח
התפעלות מדה עדיין כו' [וע' בזהר פ' אמור דצ"ב ע"א שפי' כן הפסוק והי' שבעת ימים תחת אמו²³ דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה] [(והיינו לך לפי שהן הנק' חמשים²⁴ שערי בינה²⁵ כו')]. והנה בחי' ז"ת דאימא הנ"ל הוא הנק' ע' רבתי להיותם בבחי' גדלות והרחבה גדולה ברוחב ההתבוננות עצמה מפני שהבינה נקראת רחובות הנהר²⁶ כידוע [ועמ"ש מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה שמע ישראל ובד"ה ואהבת את פ"א ובסדור שער הק"ש בד"ה פתח ר' שמעון ואמר שמע ישראל]. (ויובן ביאור הדברים, דהנה בחי' מדות שבמוחין אם²⁷ היות שנושאי' ע"ע שם מדה עכ"ז עיקרם הוא בחי' מוחי', וע"ד שנת' במ"א בענין שילוב ה' באד' ואד' בהוי' שהעיקר הוא אות הראשון, שגובר כו' כמ"ש באריכות בכ"ד וע' בדרושי ש"ש בביאור שובה השני²⁸, וכמ"כ יובן כאן שמאחר שבחי' הבינה היא בעצם בחי' מוח הבינה שענינה היא בחי' התרחבות, וכענין רחובות הנהר לגבי צמצום המעיין כ"ה התרחבות הבינה לגבי בחי' ברק המבריק²⁹ דחכ' כו', ולכן גם המדות שבה אם היות כי נופל עליהם ש' מדה עכ"ז הנם בבחי' התרחבות כמו עצם הבינה כו'. אך לכאו' ענין הרוחב אינו שייך למה שהם באים בהתכללות כ"א מיו"ד, והצ"ל שהם ז' רחבי' ומ"ע³⁰ ע' רבתי שרומז לז"מ כ"א כלולה מיו"ד, אמנם באמת כל ענין ההתכללות זהו גם מצד ההרחבה, וכמו שהוא³¹ בר שכל רחב הנה מצד היותו בבחי' מוחין דגדלות יוכל לסבול היפוכו לגמרי, משא"כ מי שמוחו קצר כו' אינו יכול לסבול היפוכו כלל, ועד"ז הוא ענין ההתכללות שזהו מצד רוחב כלי המוחין דבינה שמחמת זה באים בהרחבה ובבחי' ההתכללות ג"כ כו', שענינם אחד הוא כו'). [(ועוד לפי שהשבירה הי' בשם ס"ג³² שבבינה³³ כו'³⁴ ולפני השבירה היו הז' מדות דבינה גדולים בהתפשטות ולכך נק' ע' רבתי והו"ע ע' אומות³⁵ למטה, וע' נפש דיעקב³⁶ הוא התיקון שלהם כמ"ש יצב גבולות עמים למספר בנ"י³⁷ כו')]. (וטעם זה הוא רק בחי' התפשטות לבד

הרנט
ולא התכללות כי בתהו לא הי' בהם ההתכללו' כ"א התפשטות לבד. ולכן למעלה הם זמ"ל³⁸ לבד ולמטה נתהוה מזה ע', ועש"ז הוא ע', והיותו רבתי שבשרשו הם זמ"ל ז' מדות שבס"ג שהם בבחי' ההתפשטות, משא"כ מספר בנ"י שהם ע' שזהו מצד ההתכללות ג"כ כנ"ל). [וע' זח"ב פ' בשלח דס"ב ע"ב ע"פ ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים וע' בלק"ת פ' ראה בד"ה וכל בניך למודי הוי' ושם פ"ג ובהביאור פ"ב] וכאשר הז' מדות שבבינה מתפשטי' למטה אין ההארה מהם רק בחי' שם והוא הארה שבבחי' האותיות והכלים בלבד [ע' מזה בתו"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת לקדשו דרוש הראשון גבי ונקרא אותיות מלשון תרגום ואתא³⁹⁴⁵ ובלק"ת⁴⁰ בד"ה את שבתותי תשמורו ושם פ"ב מענין שם]. [(ולהיות⁴¹ כי ידוע דרפ"ח ניצוצין⁴² הוא שנפלו בעולם הבריאה מבחי' ע' רבתי הנ"ל וידוע דבינה הוא שם ס"ג והמל' הוא שם ב"ן⁴³ וע"כ מספר הכולל דרפ"ח ושם ב"ן בהגיעם למטה הוא מספר שם⁴⁴ )] (דקדק לומר לשון למטה הוא מספר שם, דכמו שהם למעלה הרי ש' ב"ן עם בחי' הרפ"ח ניצוצי' אינם בבחי' חיבור להחשב מספר אחד זע"ז רק למטה הם מספר א' גימ' שם). וזהו שם ע' רבתי כלומר כי זהו מספר הבירורים דרפ"ח עם שם ב"ן כשעולים למעלה מעלה בשרש מקור חוצבם והוא בע' רבתי [ע' מזה בלק"ת ד"ה זאת חקת התורה ספ"ב] והיינו עליות המל' בשרשה בז' מלכין קדמאין שנא' בהם לפני מלוך⁴⁷ מלך⁴⁶ כו' [וההתבוננו' בכ"ז וכיוצא בזה זהו ענין בינה להבין דבר מתוך דבר⁴⁸, ועי"ז נמשך להיות ואהבת בכל לבבך, וכתי' אם ישים אליו לבו⁴⁹ רוחו ונשמתו אליו יאסוף, והמשכה זו זהו ענין השמים כסאי⁵⁰ וע' זח"ב פ' וארא דכ"ז ע"א בכל לבבך דא ימינא ושמאלא שהם חו"ג לכן עי"ז נמשך ג"כ ההמשכה בבחי' אש ומים שהם חו"ג⁵¹ שלשם נמשך התורה מבחי' אלפים שנה⁵² ואהי' שעשועים יום

ורס
יום⁵³ כו', והנה ענין רוחו ונשמתו זהו המשכת הארה מבחי' חיה יחידה שהם בחי' מקיף עליון שאינו מתלבש בכלי כלל כנ"ל⁵⁴ ובחי' רוח ונשמה זהו המאיר בבחי' כלי ע"י עסק התורה כו'.

זקיצור. ענין שמע שם ע' ע' רבתי היינו ז"ת דאימא ששם הן אתוון רברבין⁵⁵ בחי' לך ה' הגדולה והגבורה וההמשכה שנמשך מהמדות להחיות העולמות הוא רק בבחי' שם בהבראם בה' בראם⁵⁶ ה' זעירא⁵⁷, שם העלאת ב"ן ורפ"ח לשורשם ע"י אם ישים אליו לבו, להבין דבר מתוך דבר ואהבת בכל לבבך ימינא ושמאלא ועי"ז רוחו ונשמתו אליו יאסוף, והמשכה זו זהו ענין השמים כסאי כו', אש ומים הם חו"ג, וזהו וידבר ה' אל משה⁵⁸ שהוא בבחי' מן המים משיתיהו⁵⁹ כי גם שמים עיקרו מים והאש נרמז רק בשין⁶⁰ ונק' תורת חסד ופיה פתחה בחכמה⁶¹ ששם ההמשכה בבחי' חסד כו', וזהו חכמות בנתה ביתה⁶² חצבה עמודיה שבעה במד"ר ר"פ ויהי ביום השמיני.

חוהנה המשכה זו דבחי' השמים כסאי זהו ע"י ואהבת בכל לבבך וע"י עסק התורה, ואח"כ והארץ הדום רגלי זהו ע"י מעשה המצות וע"י ואהבת בכל נפשך, והענין כי פי' הדום רגלי הוא בחי' עליות המל' שנק' רגל⁶³, ועיין מענין עליות המל' בהביאור ע"פ כי אתה נרי⁶⁴ בענין ארוממך אלקי המלך, ולכאו' רגל הם בחי' נה"י כמ"ש בענין שלש רגלים תחוג לי⁶⁵, אך י"ל כמו שהמל' נקראת

טרסא
בכל ע"ש המדה הנק' כל כמ"ש הרמב"ן פ' חיי שרה ע"פ וה' ברך את אברהם בכל⁶⁶ כן נקראת על שמו ג"כ רגל וכ"מ בזהר פ' וירא דקי"ג א' ע"פ רגלי חסידיו ישמור⁶⁷ וע' במאו"א אות ריש סעי' מ'⁶⁸ שהמל' נק' רגל כי היא עומדת נגד⁶⁹ הרגלים גם כי היא עיקר עמידתה נגד⁷⁰ עקב דעתיקא עכ"ל וע' פרד"ס^*71 ערך רגלים⁷¹ ג"כ דהיינו במל', וכדי להבין ענין הדום רגלי, צ"ל תחלה ענין הנז"ל בפנים^*72 שיש מעלה יתירה ברגל מה שאין בראש]. כי⁷² הנה עיקר⁷³ ענין ההפרש בין עולם התהו לעולם התיקון⁷⁴ ידוע להיות כי בעולם התהו עדיין אין שם בחי' פרצוף משא"כ בתיקון שהוא בבחי' פרצוף והיינו שבבחי' התהו כל האורות הם זת"ז כו' ובבחי' התיקון האורות כלולים זה בזה כו', וביאור הדברים הוא עד"מ בפרצוף אדם הנה הכחות של הנפש קודם התלבשותן באברי הגוף הרי הראש עד"מ למעלה לגמרי מהרגל⁷⁵ [עמ"ש מזה בת"א פ' שמות⁷⁶ בד"ה מי שם פה לאדם] משא"כ כשנכנסו ונתלבשו באברי הגוף אז מצד האברים שהם כלולים זמ"ז כמו שידוע שיש גידי הראש ברגל וגידי הרגל בראש כו', גם הכחות מתכללים זמ"ז בתכלית ההתכללות עד שנעוץ סופן בתחלתן⁷⁷ ותחב"ס מבלי שימצא בהן ראש וסוף כלל שהרי אנו רואים ששפע חיות המוח השכלי מתחזק כאשר ירפאו אבר הרגל ויעשו להראש רפואות ע"י הרגל⁷⁸ כו', ולהיות כן ימצא ג"כ שיהי' מעלה ומדריגה יתירה באבר התחתון מה שבעליון אינו במציאות והעליון יושלם בפעולה זו ע"י התחתון כמו פעולת ההליכה שלא יפעל הראש כלל גם כשירצה במוח שבראשו אך ע"י הרגלים יפעול פעולת ההליכה ונמצא ע"י הרגל הולך גם הראש מה שאין ביכולתו להלוך בעצמו והרי נק' הרגל ראש בבחי' זו והראש נק'

ירסב
סוף בפעולה⁷⁹ זו ובפעולת ההשכלה שבמוח נק' הרגל סוף מה שיפעול סוף מעשה המכוין בהשכלתו כו' אמנם כלולים זמ"ז ומה שיש בראש יש בסוף כי נעוץ סופן כו' וגם נעוץ תחלתן כו' וא"כ אין כאן החלט⁸⁰ גמור לראש וסוף מאחר שיש גם בהסוף בחי' שנחשב עי"ז ראש⁸¹ [ע' מזה בד"ה אתם נצבים היום כולכם⁸²], והנמשל מכ"ז יובן למעלה שזהו עיקר ענין התיקון בבחי' פרצוף למעלה בעולם האצי' דהיינו מה שיהיו האורות ע"י בחי' הכלים והאותיות הנק' אברים כלולים זמ"ז בתכלית עד שהמוחין עליונים מקבלים מבחי' נה"י ומשום שנעוץ תחב"ס ונעוץ סופן כו', משא"כ בחי' התהו שלפני התיקון היו האורות זה תחת זה פי' בבלתי התכללות זמ"ז כלל⁸³ אלא כאו"א ענין בפ"ע ומאחר שנשתלשל השפע בהם מאור לאור במדריגת עילה ועלול⁸⁴ עד למטה מטה כו' כידוע הרי בהכרח הי' לפ"ז שיהי' מי שהוא במדרגות ובשפלות היותר אחרון⁸⁵ בהשתלשלו' היותר אחרון שישאר כך בשפלות ולא יעלה לעולם ובהיפוך שמי שהוא עליון במדריגה בסדר ההשתל' לא ירד לעולם כי הרי הן זת"ז מבלתי התכללות זע"ז כו', אבל ע"י בחי' התיקון שהוא בחי' ההתכללות של האורות ע"י הכלים נעשה העליון תחתון ותחתון עליון ויוכל הנמוך להתעלות והעליון יורד כי נעוץ כו'. [וע' מזה בסידור אחר עלינו לשבח בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב וע' בסידור בד"ה למנצח על השמינית גבי ועכ"ז⁸⁶ יובן מה שאנו רואים שהתינוק אע"פ שיגדל מעט כו' לא יכול עדיין להלוך ברגליו כו' לפי ששרש ההילוך מגיע בבחי' עצמות הנפש כו'. וזהו ענין שכנס"י נק' רגל ברא כרעא דאבוה ונק' ג"כ ישראל לי ראש כי תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כו' שבהם ועל ידם נמשך המוחין דגדלות לז"א ע' זח"ג ואתחנן דרס"ב ע"ב. ויובן ג"כ ענין זה מענין משה שאמר לו הקב"ה לך רד כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל]. והנה⁸⁷ טעם הדבר שהי' למשה אלף אורות ע"י זכות בנ"י דוקא יובן ע"פ משל אור נר קטן המונח בקרקע הבית ולמעלה בגג הבית כנגדו ממש תלוי כלי מנורות זכוכית בהירה מאד הנה האור והשלהבת העולה מהנר הקטן שמונח למטה בקרקע⁸⁸ בוקע ועולה עד הכלי מנורה של הזכוכית הבהירה שעומדת סמוך לגג וקורת הבית ומאירה אותה עד שהזכוכית להיותה מקבלת האור בכי טוב נתמלאה כולה אור מאותה האור שקיבלה מהנר הקטן⁸⁹ שלמטה ואותו האור שהזכוכית מאירה מזה הוא בודאי אור בהיר מאד ומתפשט למרחק גדול, וא"כ מאור קטן מאד יוצא אור גדול ע"י סיבה זו שהונח האור הקטן למטה וטבע האור להתעלות

יארסג
למעלה מעלה ובאותו מקום יש כלי טוב שיקבל האור ושיתפשט במרחב גדול כו'. והנמשל מובן למשכיל למעלה בהיות שאמר משה שש מאות אלף רגלי⁹⁰ העם אשר אנכי בקרבו וא"כ היו כנס"י כולם רק בחי' נה"י שבו שהרי קראם רגלי ואמר אשר אנכי בקרבו בבחי' ראש ומוחין כו'. והנה הגם שהיו⁹¹ לגבי משה רק כמו ערך⁹² הרגל לגבי הראש, אבל מ"מ האיר נפשו ג"כ מחמת הארת כללות כנס"י⁹³ במעשיהם כי נעוץ סופן בתחלתן וכנ"ל שהראש ג"כ יתעלה⁹⁴ ע"י הרגל כו'. ולכך היו עי"ז אלף אורות במשה שהאיר בו מסיבת הארת כנס"י דוקא, ומה שלא האירו אותן האלף אורות בכנס"י עצמן הוא לפי שלא היו בבחי'⁹⁵ הכלי שלהם ראוי לאותה ההארה הגדולה וכלי נשמת משה הי' ראוי לכך, ומפני שהי' להם לבחי' ראש ומוחין ע"כ האירו בו דוקא ולא בישראל, וה"ז ממש כמשל הנ"ל בכלי נר קטן שעומדת למטה שהאור ממנו מאיר למעלה בכלי הזכוכית שמקבלת בכי טוב האור ההוא ומאירה בשפע רב ובאור הבהיר מאד כו', כך ישראל נמשלו לבחי' הנר הקטן למטה ונשמת משה עומד עליהם למעלה הרבה בגובה ומ"מ מחמת כנס"י דוקא הוא שהאירו בו אלף האורות ולכך ע"י החטא שלהם נטלו ממנו כו', וכך⁹⁶ הדוגמא מכ"ז בכללות נש"י ששרשם למעלה מבחי' מל' דאצי' שנק' רגל כידוע שבבחי' תיקון שלה נתקן למעלה בבחי' ראש ביתר שאת הרבה וכפי משל הנ"ל שהראש מתחזק ע"י הרגל [וכמארז"ל בזמן שישראל עושים רצונו ש"מ מוסיפי' כח בגבורה שלמעלה במד"ר באיכה ע"פ ויצא מן בת ציון⁹⁷, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה בנות ציון דרוש הראשון פ"ב בפי' שאו ידיכם קדש וברכו את ה', והיינו כמשל הנ"ל שהראש מתחזק ע"י הרגל בתיקונו. ויובן זה עוד עפ"י המבואר בפע"ח בהקדמה שיש ב' מדרגות בע"ס דאצי' הא' כמו שהן בתחלת אצילותן מהמאציל באו"כ שנמשך להן מן המאציל המשכה תמידית לצורך קיומן העצמי ומה שיסתעף מהן בעולמות כדי סיפוקם בצמצום בלתי תוס' וריבוי מכמו שהן בעצם בתחלה כו'. והב' כאשר הן באים בתוספות דהיינו שנמשך להם בחי' גילוי אור מהמאציל בבחי' תוס' וריבוי אור יתר על המדה מכמו שהן מתחלת אצילותן מן המאציל כו', ותוס' וריבוי הזה הנה אינו בא רק מסיבת המעשה התחתונים בהעלאות מ"נ כו', משא"כ מדרגת עצמותם כמו שהן א"צ למעשה התחתוני' אלא בתמידות יבוא להם שפעם ממילא כנ"ל בשביל קיום העולמות כו'⁹⁸ [הג"ה, וע"ש בפע"ח בהקדמה⁹⁹ דבחי' זו זהו הנק' בחי' יחוד וזיווג

יברסד
ר"ל המתקת וביסום הגבורות בחסדים והמשכת והשפעת הדעת באלקות וזהו ומלאה הארץ דעה את ה'¹⁰⁰ ונמשך מבחי' והאדם ידע את חוה¹⁰¹ אדם זהו תשב"כ ידע את חוה זהו תושבע"פ¹⁰² ע"ש ולילה ללילה יחוה דעת¹⁰³ ר"ל ההשפעה מח"ע בח"ת, והנה בחי' היחוד הנ"ל נק' הילוך כמ"ש במאו"א אות ה' סעי' יו"ד, וזהו ענין מעלת הרגל שבה ועל ידה דוקא הוא ענין ההילוך דהיינו ע"י הבירורי' שלמטה ממשיכים בחי' והתהלכתי בתוככם¹⁰⁴ שהוא תוס' וריבוי האור מסוכ"ע בממכ"ע ע"ד אני אענה את השמים¹⁰⁵ והם יענו את הארץ כדפי' בזח"ב יתרו דפ"ה סע"ב עכ"ה].

יגקיצור. ענין והארץ הדום רגלי זהו ע"ד ארוממך אלקי המלך¹⁰⁶ כי הנה ע"י נעוץ סופן בתחלתן יש מעלה ברגל מה שמקבל הראש ממנו ולכן תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו, כשעושים רצונו של מקום מוסיפים כח, וזהו כלום נתתי לך גדולה אלא, והיינו כי יש בע"ס ב' בחי' הא' מה שיש להם חיות קצוב מהמאציל הב' מה שנמשך בהם תוס' אור והתוס' מרובה על העיקר, וזהו הנק' והתהלכתי בתוככם ונק' מדלג על ההרים¹⁰⁷ ומקפץ על הגבעות, וזהו הנמשך ע"י האתעדל"ת מכנס"י הנק' רגל וזהו ענין ההילוך ע"י הרגל דוקא משא"כ בהראש מצד עצמו.