Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אדרש רבי שמלאי תרי"ג מצות
בס"ד, ש"פ בשלח, יום א' מש'.
דרש ר' שמלאי1 תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת כו', בא דוד והעמידן על י"א הולך תמים ופועל צדק לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו כו' כספו לא נתן בנשך כו', ובא ישעיה והעמידן על שש כו', בא חבקוק והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחי'. ופירש"י בא דוד כו' מפני שנתמעטו הדורות וא"א לקיים התרי"ג מצות, דדורות הראשונים הי' באפשרם לקיים תרי"ג
בס"ד, ש"פ בשלח, יום א' מש'.
דרש ר' שמלאי1 תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת כו', בא דוד והעמידן על י"א הולך תמים ופועל צדק לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו כו' כספו לא נתן בנשך כו', ובא ישעיה והעמידן על שש כו', בא חבקוק והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחי'. ופירש"י בא דוד כו' מפני שנתמעטו הדורות וא"א לקיים התרי"ג מצות, דדורות הראשונים הי' באפשרם לקיים תרי"ג
בריט
מצות, אבל בדורות אחרונים כו', לכן בא דוד והעמידן כו', בא ישעיה כו' שנתמעטו עוד כו', עד שבא חבקוק כו'. וצ"ל הלא תורה היא נצחיות ואם נאמרו תרי"ג מצות צריכין לקיים כולם רמ"ח מ"ע, רק שיש מצות שא"א לקיים עכשיו שהם תלוים בארץ וכהן ולוי, אבל הפ"ז מצות צריכין לקיים2 כולם, ושס"ה מל"ת כמעט כולם, ואין להוסיף ולא לגרוע ח"ו אות אחת בתורה, וגם נביא אינו רשאי לחדש בתורה כלום, ואיך העמידן על י"א כו'. והענין דהנה הי"א הם כללים כדי שיוכלו לקיים התרי"ג מצות3, דבדורות הראשונים לא היו צריכים לכללים, אבל משנתמעטו [הדורות צריכי'] לענין הכללים.
מצות, אבל בדורות אחרונים כו', לכן בא דוד והעמידן כו', בא ישעיה כו' שנתמעטו עוד כו', עד שבא חבקוק כו'. וצ"ל הלא תורה היא נצחיות ואם נאמרו תרי"ג מצות צריכין לקיים כולם רמ"ח מ"ע, רק שיש מצות שא"א לקיים עכשיו שהם תלוים בארץ וכהן ולוי, אבל הפ"ז מצות צריכין לקיים2 כולם, ושס"ה מל"ת כמעט כולם, ואין להוסיף ולא לגרוע ח"ו אות אחת בתורה, וגם נביא אינו רשאי לחדש בתורה כלום, ואיך העמידן על י"א כו'. והענין דהנה הי"א הם כללים כדי שיוכלו לקיים התרי"ג מצות3, דבדורות הראשונים לא היו צריכים לכללים, אבל משנתמעטו [הדורות צריכי'] לענין הכללים.
גהנה צ"ל פ' אליעזר עבד אברהם שיש כמה אריכות בתורה, איך שאברהם התנה עמו והסימן שלו ואח"כ הסיפור, ואי' במדרש יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים דגופי תורה נאמרו ברמיזה, כמו דם השרץ שאינו כבשרו הוא מדכתיב וזה לכם הטמא, והי' די שיכתוב זה מזה לומדים כו', הרי גופי תורה נאמרו ברמיזה, ובשיחתן של עבדי כו' מאריך לכן יפה כו', והנה צ"ל למה יפה כו'.
דהענין הוא דהנה על ג' דברים העולם עומד על תורה ועבודה וגמ"ח, וג' אבות הם דוגמת הג' עמודים, דג' עמודים נאמרו לאחר מ"ת, והאבות קיימו תורה ברוחניות, ומעשה אבות סימן לבנים הם נגד הג' עמודים, אברהם נגד עמוד דגמ"ח דכתיב ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם, אשל חד א' פונדק וחד א' פרדס, ור"ת דאשל הוא אכילה שתי' לוי', שהי' מאכיל לכ"א ולא הי' מדקדק כו', שהי' מאכיל ומשקה גם לערבים, וזהו השפעה בגשמיות, וגם ברוחניות שאחר אכילה א' ברכו למי שאכלתם משלו והי' משגר שם שמים בפי כל, שהי' מודיע אלקות בעולם, וזהו חסד דכל השפעה הוא חסד, דהשפעת גשמיים הוא חסד, וגם השפעות שלמעלה הוא חסד. וזהו שכ' באאע"ה שהי' נדיב בין בנפשו בין בגופו בין בממונו4, בממונו פשוט, ובגופו שהי' משתדל להגדיל ש"ש5, ובנפשו בכל כחות נפשו להשפיע אלקות, וכל כך הי' משפיע חסד עד שהחליף מקום כו' כדאי' בפרד"ס בשם ס' הבהיר אמרה מדת החסד לפני הקב"ה כל ימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי אני
הרכ
לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי, ויעקב הי' נגד תורה דכתי' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, ויצחק נגד עמוד העבודה, דעבודה הוא קרבנות וכתיב לעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב זו תפלה דתפלה נגד תמידין תקנו. וזהו שאברם שלח את אליעזר להביא את רבקה שהו"ע קרבן שהם קיימו תורה ע"י עובדות. והנה צ"ל תחילה ענין הקרבן, הנה ע"י שמעלה בהמה ע"ג מזבח נכלל באש של מעלה ועי"ז נמשך ריח נחוח, וצ"ל למה נמשך עי"ז ריח נחוח. הענין דהנה אמרז"ל ג' שותפין באדם והעיקר חלק הקב"ה6.
לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי, ויעקב הי' נגד תורה דכתי' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, ויצחק נגד עמוד העבודה, דעבודה הוא קרבנות וכתיב לעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב זו תפלה דתפלה נגד תמידין תקנו. וזהו שאברם שלח את אליעזר להביא את רבקה שהו"ע קרבן שהם קיימו תורה ע"י עובדות. והנה צ"ל תחילה ענין הקרבן, הנה ע"י שמעלה בהמה ע"ג מזבח נכלל באש של מעלה ועי"ז נמשך ריח נחוח, וצ"ל למה נמשך עי"ז ריח נחוח. הענין דהנה אמרז"ל ג' שותפין באדם והעיקר חלק הקב"ה6.