Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אלהבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ
ש"פ צו פ' פרה
להבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ1 א' ל' הארה2 דאהרן כה"ר ממשיך אה"ר בנש"י3 ב' ל' ראי'4 מציץ מן החרכים5. הנה אי' בזהר ברע"מ ציץ וציצית, ציץ הוא עלמא דאתי6 דמאיר בי' הארת עונג עליון מבחי' ע"י וא"א, וציצית הוא בחי' מל'7 מקבל השפע והוא בחי' עלמא תתאה8, ואי' שם ציץ סימנא דעלמא דאתי9 דמעטרא בי' אהרן כהנא רבא, והוא בחי' בינה עולם התענוג10,
ש"פ צו פ' פרה
להבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ1 א' ל' הארה2 דאהרן כה"ר ממשיך אה"ר בנש"י3 ב' ל' ראי'4 מציץ מן החרכים5. הנה אי' בזהר ברע"מ ציץ וציצית, ציץ הוא עלמא דאתי6 דמאיר בי' הארת עונג עליון מבחי' ע"י וא"א, וציצית הוא בחי' מל'7 מקבל השפע והוא בחי' עלמא תתאה8, ואי' שם ציץ סימנא דעלמא דאתי9 דמעטרא בי' אהרן כהנא רבא, והוא בחי' בינה עולם התענוג10,
בתנח
ואהרן כה"ר ממשיך הארת הכתר שמאיר בבינה בבחי' מל', דמל' מקבל מז"א ואף שאינם גבול שהם מדות עליונות מ"מ הם מקור לגבול ואהרן ממשיך מבינה למל'. והענין דכתי' גדול אדונינו ורב כח ולתבונתו11 אין מספר ואי' בפרקי היכלות שיעור קומה12 של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות, ואף שהם פרסאות של מעלה והמספר הוא שם והוא גימ' ור"ב כ"ח13 מ"מ ה"ז הגבלה, אבל לתבונתו אין מספר שאינו בגדר מספר והגבלה, וזהו שאהרן ממשיך מבחי' בינה במל', וזהו פי' ציץ ל' הארה שממשיך אור אה"ר. ופי' הב' ציץ ל' ראי' דהנה כתי' וישע ה' אל הבל14 שנמשך ש"ע נהורין15, דבז"א הם רק ק"ן נהורין16 ולכן נק' זעי"ר אנפין דחסר ר"ך נהורין17 לש"ע וענין הציץ שיומשך ש"ע נהורין במל', וזהו"ע הארת פנים תקון ואמת דפנוי משערות18, דשארי ת"ד הם שערות שיונקים מן מותרי מוחין19 וכ"ה ע"פ נגלה דתורה דש"ץ צ"ל בן ך' שנה20 שאז ראוי למלאות זקנו דאז נשלם המוחין ויונקים ממותרי מוחין, אבל תקון ואמת תתן אמת ליעקב21 הוא פנוי משערות והו"ע הארת פנים חכ' אדם תאיר פניו22 שמאיר שם ח"ס קדש מילי' בגרמי'23 עצם המוחין, ולכן ר' אבוהו מצא תוספתא חדתא24 צהבו פניו, ודוקא תוס' חדת"א שנמשך ממשכיל מקור השכל בשכל ועיקר החיות ניכר במוח וזהו"ע יאר ה' פניו אליך25 וכמו"כ כאן תקון ואמת הוא הארת פנים וזהו שממשיכים ש"ע נהורין והם נק' עיינין. ופי' עיינין הוא, דהנה כתי' כי עין בעין יראה26, עינא
ואהרן כה"ר ממשיך הארת הכתר שמאיר בבינה בבחי' מל', דמל' מקבל מז"א ואף שאינם גבול שהם מדות עליונות מ"מ הם מקור לגבול ואהרן ממשיך מבינה למל'. והענין דכתי' גדול אדונינו ורב כח ולתבונתו11 אין מספר ואי' בפרקי היכלות שיעור קומה12 של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות, ואף שהם פרסאות של מעלה והמספר הוא שם והוא גימ' ור"ב כ"ח13 מ"מ ה"ז הגבלה, אבל לתבונתו אין מספר שאינו בגדר מספר והגבלה, וזהו שאהרן ממשיך מבחי' בינה במל', וזהו פי' ציץ ל' הארה שממשיך אור אה"ר. ופי' הב' ציץ ל' ראי' דהנה כתי' וישע ה' אל הבל14 שנמשך ש"ע נהורין15, דבז"א הם רק ק"ן נהורין16 ולכן נק' זעי"ר אנפין דחסר ר"ך נהורין17 לש"ע וענין הציץ שיומשך ש"ע נהורין במל', וזהו"ע הארת פנים תקון ואמת דפנוי משערות18, דשארי ת"ד הם שערות שיונקים מן מותרי מוחין19 וכ"ה ע"פ נגלה דתורה דש"ץ צ"ל בן ך' שנה20 שאז ראוי למלאות זקנו דאז נשלם המוחין ויונקים ממותרי מוחין, אבל תקון ואמת תתן אמת ליעקב21 הוא פנוי משערות והו"ע הארת פנים חכ' אדם תאיר פניו22 שמאיר שם ח"ס קדש מילי' בגרמי'23 עצם המוחין, ולכן ר' אבוהו מצא תוספתא חדתא24 צהבו פניו, ודוקא תוס' חדת"א שנמשך ממשכיל מקור השכל בשכל ועיקר החיות ניכר במוח וזהו"ע יאר ה' פניו אליך25 וכמו"כ כאן תקון ואמת הוא הארת פנים וזהו שממשיכים ש"ע נהורין והם נק' עיינין. ופי' עיינין הוא, דהנה כתי' כי עין בעין יראה26, עינא
גתנט
דלעילא ועינא דלתתא27, ופי' עין נבואה28 וכמ"ש וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב29 ואמרז"ל אין עין אלא ל' נבואה, וכמו ראתה שפחה על הים30 מה שלא ראה גדול הנביאים, וכמו שמואל א' אנכי הרואה31, כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה32, דנבואה הוא גילוי ההעלם33 וכמו קיש אבי שאול34 שנאבדו אצלו האתונות והלך שאול לשאול משמואל וא"ל שבאו האתונות ואצל שאול הי' זאת בהעלם ושמואל גילה לו הדבר, וכמו"כ יובן מ"ש ראתה שפחה על הים אף שהיא ממדרי' הפחותות נתגלה ההעלם שלא נתגלה לנביאים.
דלעילא ועינא דלתתא27, ופי' עין נבואה28 וכמ"ש וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב29 ואמרז"ל אין עין אלא ל' נבואה, וכמו ראתה שפחה על הים30 מה שלא ראה גדול הנביאים, וכמו שמואל א' אנכי הרואה31, כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה32, דנבואה הוא גילוי ההעלם33 וכמו קיש אבי שאול34 שנאבדו אצלו האתונות והלך שאול לשאול משמואל וא"ל שבאו האתונות ואצל שאול הי' זאת בהעלם ושמואל גילה לו הדבר, וכמו"כ יובן מ"ש ראתה שפחה על הים אף שהיא ממדרי' הפחותות נתגלה ההעלם שלא נתגלה לנביאים.
דוהנה פי' עין בעין הוא עינא דלעילא ועינא דלתתא, עינא דלתתא הוא יחו"ת ועינא דלעילא הוא יחו"ע35, ואיך הוא ביחו"ע ויחו"ת, הענין דהנה יחו"ת הוא כמו שהי' הבריאה יש מאין, ועיקר המכוון שיהי' ביטול היש לאין, אך מה שנראה ונגלה הוא היש והביטול להאין הוא בהעלם וצ"ל דהיש בטל להאין, וזהו איזהו חכם36 הרואה את הנולד פי' הנולד הוא בריאות37 יש מאין ומציאות היש שנתהווה מהאין נק' נולד והרוא"ה את הנולד הוא איך שכל הנבראים בטלים לאלקו' וכמ"ש וכל צבא השמים38 לך משתחוים והשמש משתחוה למערב דשכינה40 במערב39, ויש פרק שכל הנבראים אומרים שירה41 ובטלים לאלקות [ופי' חכם דהוא לפ"ע ההתבוננות], וזהו יחו"ת ונק' עינ"א דלתתא דאין עין אלא ל' נבואה שהוא גילוי ההעלם, וכמו"כ כאן דהרי מציאות היש ניכר ונגלה ואיך שהם בטלים ה"ז בהעלם וצ"ל זה מהעלם אל הגילוי לכן נק' עין, ויחו"ע הוא איך שכולא קמי' כלא חשיב42 וכל מה שיותר קמי'
התס
יותר כ"ח, וזהו ה' אחד43 ח"ד הוא ז' רקיעים וארץ וד' הוא ד' רוחות העולם44 וזהו אחד דז"ר וארץ וד"ר העולם בטלים לגמרי לאלף א"ס אלופו ש"ע45, שאינם מציאות דגם מקור המהוום הוא אין46 ואינו שייך שמה שנתהווה ה"ז יש אלא שהוא ג"כ אין, ומה שנראה למציאות היש הוא לעינינו אבל באמת ה"ז אין, וא"ז כמו שמבואר במ"א דכח מסתיר ג"כ אלקות47, אלא כאן ההסבר בא"א שהוא אין ממש וזהו יחו"ע, ומ"ש עין ית"ל אי"ה.
יותר כ"ח, וזהו ה' אחד43 ח"ד הוא ז' רקיעים וארץ וד' הוא ד' רוחות העולם44 וזהו אחד דז"ר וארץ וד"ר העולם בטלים לגמרי לאלף א"ס אלופו ש"ע45, שאינם מציאות דגם מקור המהוום הוא אין46 ואינו שייך שמה שנתהווה ה"ז יש אלא שהוא ג"כ אין, ומה שנראה למציאות היש הוא לעינינו אבל באמת ה"ז אין, וא"ז כמו שמבואר במ"א דכח מסתיר ג"כ אלקות47, אלא כאן ההסבר בא"א שהוא אין ממש וזהו יחו"ע, ומ"ש עין ית"ל אי"ה.
ווהנה ב' בחי' הנ"ל הם שילוב הוי' באד' ושילוב אד' בהוי'48, דשם הוי' הוא יחו"ע הי' הוה ויהי' כאחד49, ושם אד' הוא יחו"ת50, וזהו כלל בשילובים דאות הא' הוא מתגבר51 וא"כ בשילוב הוי' באד' האות הראשון משם אד' הוא מתגבר ושילוב הוי' באד'52 האות הא' משם הוי' ה"ה מתגבר וזה יחו"ע וזה יחו"ת. והנה ענין שילוב הוי' באד' הוא, דאף דעיקר ההתהוות משם הוי' שהוא ל' מהווה53 מ"מ אם הי' עיקר ההתהוות משם הוי' הי' העולם בטל במציאות ולא הי' נראה כמו שהוא עתה, אך העיקר מצד שם אד' שהוא מסתיר על שם הוי' וממנו הוא המציאות היש, ומצד שם הוי' הוא שיהי' ביטול היש לאין אך הוא בהעלם, ואיזהו חכם הרואה את הנולד ביטול היש לאין שזהו עיקר המכוון, וזהו יחו"ת, ושילוב אד' בהוי' הוא איך ששם אד' מיוחד במאציל ב"ה והיינו שמדת המצמצם הוא מיוחד בא"ס, אך הנשמה ירדה למטה והגוף והנה"ב מסתירים ומתוך היחוד העליון שהוא בהעלם וצריכים להמשיך זאת מהעלם אל הגילוי שיאיר למטה לכן נק' עינ"א דלתתא, וזהו כי עין בעין54 שיאיר בחי' עינא דלעילא בעינא דלתתא.
זאך זה יהי' לע"ל וכמ"ש כי עין כו' בשוב הוי' את ציון55, וז"ש על לע"ל נפלה ולא תוסיף קום56 שלא יהי' עוד עליות העולמות, דהנה עכשיו הוא עליות העולמות
חתסא
וכמו שבת שהוא עליות העולמות57, דבוימ"ב ירידת והמשכת האור מקור להתהות ה"ז בחי' שילוב הוי' באד', אבל בשבת אז זמן עליות העולמות שילוב אד' בהוי' לכן כתי' שבת לה'58 וביו"ט כתי' מועדי הוי'59 ששם מתגבר60, אבל לע"ל שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה לא תוסיף קום שלא יהי' עוד עליות העולמות. וביאור הענין דהנה אמרז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה61, ופי' עוה"ב מוכרח לומר שהוא עולם התחי' דעולם הנשמות מהו הרבותא דאין בו אכילה ושתי' הרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף ג"כ אין לה אכילה ושתי' אלא קאי על עולם התחי' שיתלבשו נשמות בגופים. ולכאורה צ"ל וכי הקרבים והאצטומכא יהיו לריק ח"ו, אלא צ"ל שלע"ל יהי' הגוף הגשמי ניזון מזיו השכינה וכמו משה שהי' ג"פ בהר ארבעים יום62 לחם לא אכל ומים לא שתה63 וניזון הגוף מרוחניות64, אך לאחר שירד מן ההר הי' צריך לגשמיות מפני שהעולם לא הי' מזוכך עדיין אבל לע"ל שיזדכך העולם ממילא יהי' ניזון הגוף הגשמי מזיו השכינה שיאיר למטה כמו למעלה. וזהו ולא תוסיף קום שלא יהי' עוד עליות, דלמטה יהי' גילוי אור כמו למעלה וזהו"ע כי עין בעין.
וכמו שבת שהוא עליות העולמות57, דבוימ"ב ירידת והמשכת האור מקור להתהות ה"ז בחי' שילוב הוי' באד', אבל בשבת אז זמן עליות העולמות שילוב אד' בהוי' לכן כתי' שבת לה'58 וביו"ט כתי' מועדי הוי'59 ששם מתגבר60, אבל לע"ל שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה לא תוסיף קום שלא יהי' עוד עליות העולמות. וביאור הענין דהנה אמרז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה61, ופי' עוה"ב מוכרח לומר שהוא עולם התחי' דעולם הנשמות מהו הרבותא דאין בו אכילה ושתי' הרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף ג"כ אין לה אכילה ושתי' אלא קאי על עולם התחי' שיתלבשו נשמות בגופים. ולכאורה צ"ל וכי הקרבים והאצטומכא יהיו לריק ח"ו, אלא צ"ל שלע"ל יהי' הגוף הגשמי ניזון מזיו השכינה וכמו משה שהי' ג"פ בהר ארבעים יום62 לחם לא אכל ומים לא שתה63 וניזון הגוף מרוחניות64, אך לאחר שירד מן ההר הי' צריך לגשמיות מפני שהעולם לא הי' מזוכך עדיין אבל לע"ל שיזדכך העולם ממילא יהי' ניזון הגוף הגשמי מזיו השכינה שיאיר למטה כמו למעלה. וזהו ולא תוסיף קום שלא יהי' עוד עליות, דלמטה יהי' גילוי אור כמו למעלה וזהו"ע כי עין בעין.
טוהנה כתי' כי עין בעין נראה אותיות אהרן65 שממשיך בחי' עינא דלעילא למטה, וזהו"ע הציץ שנשא אהרן66 והוא ציץ ל' ראי' שהמשיך בחי' עין דיחו"ע למטה. ועתה צ"ל מ"ש הנה זה עומד אחר כתלינו67 משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, הנה כתלינו ל' רבים שיש ב' בחי' כותל אחד כותל דקדושה והוא מ"ש ויסב חזקי' פניו אל הקיר68, פניו הוא בחי' יאר ה' פניו אליך, קיר בחי' שם אד'69 והוא יחוד הוי' ואד', לכן המתפלל צריך שלא יהי' דבר בינו לקיר70, דהמתפלל אומר ברוך אתה ה' שממשיך מבחי' שם הוי' לכן צריך שלא יהי' דבר חוצץ כדי שיומשך
יתסב
ישר לקיר שם אד', ושמו"ע יש ח"י ברכאן דצלותא71 [כנגד ח"י חוליות שבשדרה] והוא בחי' צדיק ח"י עלמין72, וכמו"כ יש כותל בלעו"ז73 דהפסיק74 חומה של ברזל75 בין ישראל לאביהם שבשמים, ברזל ע"ה בגימ' עמלק76 חושבנא דדין כחושבנא דדין77, לכן במקדש כתי' זהב וכסף ונחשת78 ואילו ברזל לא הי' במקדש וכן בבנין שלמה כתי' והבית בהבנתו79 אבן שלמה מסע נבנה ומקבות וכל כלי ברזל80 לא נשמע בבית בהבנתו, וגבי מזבח כתי' לא תניף עליהם ברזל81 כי חרבך הנפת82 עלי' ותחלליה דפוסל בנגיעה83, דמזבח נבנה להאריך ימיו של אדם וברזל מקצר84 ימיו של אדם, מזבח מאריך כו' דע"ג מזבח מקריבים קרבנות וקרבן בגימ' א"א85 אריכא דאנפין ונמשך אריכות ימים, ועוי"ל שמאריך ימיו של אדם דלעילא דע"י הקרבן מתעלה בחי' אדם בבחי' כי לא אדם הוא86, וזהו"ע כל המאריך באחד87 מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' מאריך בהתבוננות דאחד ח"ד ז"ר וארץ וד' רוחות העולם וא' הוא א"ס אלופו ש"ע ונמשך משם להאריך ימיו של אדם משא"כ ברזל מקצר ימיו של אדם דכתי' אם תגביהי כנשר88 שמגביהים א"ע לקבל ממקום אשר שם כחשיכה כאורה89 ומדלג על בחי' אדם דלעילא וזהו מקצר ימיו של אדם כו' שרוצים לקבל מבחי' כי לא אדם הוא אך משם אורידך נאום הוי'90 מצד שם הוי' דבחכ'91 ובחכ' אתברירו92 לכן אורידך משם כו'. והנה החומה של ברזל מפסקת בין ישרא"ל
ישר לקיר שם אד', ושמו"ע יש ח"י ברכאן דצלותא71 [כנגד ח"י חוליות שבשדרה] והוא בחי' צדיק ח"י עלמין72, וכמו"כ יש כותל בלעו"ז73 דהפסיק74 חומה של ברזל75 בין ישראל לאביהם שבשמים, ברזל ע"ה בגימ' עמלק76 חושבנא דדין כחושבנא דדין77, לכן במקדש כתי' זהב וכסף ונחשת78 ואילו ברזל לא הי' במקדש וכן בבנין שלמה כתי' והבית בהבנתו79 אבן שלמה מסע נבנה ומקבות וכל כלי ברזל80 לא נשמע בבית בהבנתו, וגבי מזבח כתי' לא תניף עליהם ברזל81 כי חרבך הנפת82 עלי' ותחלליה דפוסל בנגיעה83, דמזבח נבנה להאריך ימיו של אדם וברזל מקצר84 ימיו של אדם, מזבח מאריך כו' דע"ג מזבח מקריבים קרבנות וקרבן בגימ' א"א85 אריכא דאנפין ונמשך אריכות ימים, ועוי"ל שמאריך ימיו של אדם דלעילא דע"י הקרבן מתעלה בחי' אדם בבחי' כי לא אדם הוא86, וזהו"ע כל המאריך באחד87 מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' מאריך בהתבוננות דאחד ח"ד ז"ר וארץ וד' רוחות העולם וא' הוא א"ס אלופו ש"ע ונמשך משם להאריך ימיו של אדם משא"כ ברזל מקצר ימיו של אדם דכתי' אם תגביהי כנשר88 שמגביהים א"ע לקבל ממקום אשר שם כחשיכה כאורה89 ומדלג על בחי' אדם דלעילא וזהו מקצר ימיו של אדם כו' שרוצים לקבל מבחי' כי לא אדם הוא אך משם אורידך נאום הוי'90 מצד שם הוי' דבחכ'91 ובחכ' אתברירו92 לכן אורידך משם כו'. והנה החומה של ברזל מפסקת בין ישרא"ל
יאתסג
לאביהם שבשמים ולא בין אביה"ם כו' לכן ע"י תשובה עושים חלונות וחרכים93 בהחומה, וחלונות וחרכים יש בב' כתלים הנ"ל, דבקדושה מצד ריבוי האור א"א להאיר כ"א ע"י חרכים וכמו נקבי העין ואזן וחוטם פה דקדושה שמאיר ע"י נקבים דוקא, וכמו"כ בכותל דלעו"ז אין לך דבר שעומד בפני התשובה94 ועי"ז עושין חלונות וחרכים בהחומה כו'.
לאביהם שבשמים ולא בין אביה"ם כו' לכן ע"י תשובה עושים חלונות וחרכים93 בהחומה, וחלונות וחרכים יש בב' כתלים הנ"ל, דבקדושה מצד ריבוי האור א"א להאיר כ"א ע"י חרכים וכמו נקבי העין ואזן וחוטם פה דקדושה שמאיר ע"י נקבים דוקא, וכמו"כ בכותל דלעו"ז אין לך דבר שעומד בפני התשובה94 ועי"ז עושין חלונות וחרכים בהחומה כו'.