Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוידעת היום
פ' פקודי
וידעת היום1 והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקי' בשמים ממעל2 כו' שנת' בד"ה ראה קראתי בשם3 שענין המשכן והמקדש הי' שיאיר גילוי ש' הוי' בשם אלקים וש' אד', וש' אד' לא יסתיר4 וזהו ג"כ ענין וידעת כו' כי הוי' הוא האלקי' כמשנ"ת שם בענין מצות לייחדו, וע"ש בענין מצות ראי' ברגלים5, ושגם בזמן בהמ"ק עיקר ההשראה הי' בתוכם6 כי בתוכו לא נא' כ"א בתוכם בתוך כאו"א7 כו' ולכן גם עכשיו בעבודה יש ג"כ בחי' זו, וזהו שארז"ל כ"מ שנא' לי8 אינו זז לא בעוה"ז כו', שנמצא צ"ל שכל הבחי' שהיו במשכן ישנם גם עכשיו בעבודה, וז"ע שהוי' הוא האלקי' נאמר בפסוק וידעת אחר והשבות אל לבבך, כי וידעת, והשבות אל לבבך כולל כלליות ופרטיות הענינים שהיו במשכן ומקדש כו'. ולהבין זה צ"ל מ"ש והשבות אל לבבך, שלכאו' הי' צ"ל והשבות אל לבך מהו לבבך בשני ביתי"ן, הנה נודע שיש
פ' פקודי
וידעת היום1 והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקי' בשמים ממעל2 כו' שנת' בד"ה ראה קראתי בשם3 שענין המשכן והמקדש הי' שיאיר גילוי ש' הוי' בשם אלקים וש' אד', וש' אד' לא יסתיר4 וזהו ג"כ ענין וידעת כו' כי הוי' הוא האלקי' כמשנ"ת שם בענין מצות לייחדו, וע"ש בענין מצות ראי' ברגלים5, ושגם בזמן בהמ"ק עיקר ההשראה הי' בתוכם6 כי בתוכו לא נא' כ"א בתוכם בתוך כאו"א7 כו' ולכן גם עכשיו בעבודה יש ג"כ בחי' זו, וזהו שארז"ל כ"מ שנא' לי8 אינו זז לא בעוה"ז כו', שנמצא צ"ל שכל הבחי' שהיו במשכן ישנם גם עכשיו בעבודה, וז"ע שהוי' הוא האלקי' נאמר בפסוק וידעת אחר והשבות אל לבבך, כי וידעת, והשבות אל לבבך כולל כלליות ופרטיות הענינים שהיו במשכן ומקדש כו'. ולהבין זה צ"ל מ"ש והשבות אל לבבך, שלכאו' הי' צ"ל והשבות אל לבך מהו לבבך בשני ביתי"ן, הנה נודע שיש
בקכא
בחי' פנימיות הלב וחיצוניות הלב9 והם כנגד ב' המזבחות מזבח החיצון ומזבח הפנימי10, חיצוניות הלב הוא כנגד מזבח החיצון ופנימיות הלב הוא כנגד מזבח הפנימי, והנה על מזבח החיצון היו מקריבין פרים11 ואילים וכבשים, אבל על מזבח הפנימי לא היו מקריבין קרבנות כ"א קטרת12 היו מקטירין, וכמו"כ יובן בנפש האדם שעל חיצוניות הלב מקריבין את נה"ב ששרשו ג"כ מפני שור13 כמו בהמה הגשמיות רק ששורש בהמה הגשמיות הוא מבחי' פני שור14 שבפני שור ונה"ב שרשה מבחי' פני אדם שבפני שור15, אבל עכ"פ שרשה ג"כ מבחי' פני שור והקרבתה הוא*16 על חיצוניות הלב. וענין חיצוניות הלב הוא כי הנה מצינו שנחלק סדר התפלה על ג' בחי'16 דהיינו פסוד"ז עד ק"ש, וק"ש ואמת ויציב, ותפלה, והנה פסוד"ז וברכת ק"ש הוא התבוננות הללו את ה' מן השמים17 הללוהו במרומים כו' הללו את ה' מן הארץ18 כו', ובברכת ק"ש איך שהאופנים וחיות הקדש ברעש גדול ומצד זה תתפעל הנה"ב כאשר תתבונן היטב ששרשה בטל כו' להיות גם היא רצונה ליכלל וליבטל אליו ית', שז"ע בירור נה"ב שתהי' ע"ד בהמה למעלה שענין הבהמה למעלה19 הוא בחי' תוקף המדות לאלקות וככה תהי' גם הנה"ב שהמדות דנה"ב יהיו בבחי' תוקף לאלקות, ובחי' זו נק' חיצוניות הלב לפי שהתבוננות זו היא מבחי' בריאת העולמות ובריאת העולם הוא רק מהארה בעלמא, ולכן יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו20 שאפי' בחי' ש' הוי' שהוא ג"כ רק שם והארה בעלמא, אך הנה הארה זו הוא בחי' גבוה לכן הוא רק צוה ונבראו ממילא שאינו בבחי' התלבשות כו' לפי שהתהוות העולמות בחי' כח הפועל בנפעל21 הוא רק מהארה בעלמא בחי' מלכותך מל' כל עולמים22, ולכן נק' בחי' חיצוניות הלב שהוא בחי' התבוננות מבחי' חיצוניות. אך הנה הקרבת נה"ב הוא דוקא על בחי' חיצוניות הלב כי מצד התבוננות עצמותו ית' לא תתפעל הנה"ב כלל
בחי' פנימיות הלב וחיצוניות הלב9 והם כנגד ב' המזבחות מזבח החיצון ומזבח הפנימי10, חיצוניות הלב הוא כנגד מזבח החיצון ופנימיות הלב הוא כנגד מזבח הפנימי, והנה על מזבח החיצון היו מקריבין פרים11 ואילים וכבשים, אבל על מזבח הפנימי לא היו מקריבין קרבנות כ"א קטרת12 היו מקטירין, וכמו"כ יובן בנפש האדם שעל חיצוניות הלב מקריבין את נה"ב ששרשו ג"כ מפני שור13 כמו בהמה הגשמיות רק ששורש בהמה הגשמיות הוא מבחי' פני שור14 שבפני שור ונה"ב שרשה מבחי' פני אדם שבפני שור15, אבל עכ"פ שרשה ג"כ מבחי' פני שור והקרבתה הוא*16 על חיצוניות הלב. וענין חיצוניות הלב הוא כי הנה מצינו שנחלק סדר התפלה על ג' בחי'16 דהיינו פסוד"ז עד ק"ש, וק"ש ואמת ויציב, ותפלה, והנה פסוד"ז וברכת ק"ש הוא התבוננות הללו את ה' מן השמים17 הללוהו במרומים כו' הללו את ה' מן הארץ18 כו', ובברכת ק"ש איך שהאופנים וחיות הקדש ברעש גדול ומצד זה תתפעל הנה"ב כאשר תתבונן היטב ששרשה בטל כו' להיות גם היא רצונה ליכלל וליבטל אליו ית', שז"ע בירור נה"ב שתהי' ע"ד בהמה למעלה שענין הבהמה למעלה19 הוא בחי' תוקף המדות לאלקות וככה תהי' גם הנה"ב שהמדות דנה"ב יהיו בבחי' תוקף לאלקות, ובחי' זו נק' חיצוניות הלב לפי שהתבוננות זו היא מבחי' בריאת העולמות ובריאת העולם הוא רק מהארה בעלמא, ולכן יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו20 שאפי' בחי' ש' הוי' שהוא ג"כ רק שם והארה בעלמא, אך הנה הארה זו הוא בחי' גבוה לכן הוא רק צוה ונבראו ממילא שאינו בבחי' התלבשות כו' לפי שהתהוות העולמות בחי' כח הפועל בנפעל21 הוא רק מהארה בעלמא בחי' מלכותך מל' כל עולמים22, ולכן נק' בחי' חיצוניות הלב שהוא בחי' התבוננות מבחי' חיצוניות. אך הנה הקרבת נה"ב הוא דוקא על בחי' חיצוניות הלב כי מצד התבוננות עצמותו ית' לא תתפעל הנה"ב כלל
גקכב
כ"א כאשר תתבונן ששרשה בטל כו' כי אין הגבורות נמתקין אלא בשרשן23, וזהו דוגמת מזבח החיצון שהיו מקריבין עליו פרים ואילים וכבשים ואש יורד מלמעלה24 דהיינו בחי' ארי' דאכיל קרבנין25 כמו"כ בעבודה בנפש האדם הוא בחי' הקרבת הנה"ב שרוח הבהמה יורדת למטה26 שתהי' בבחי' ביטול ובחי' אחרי ה' אלקיכם ילכו כארי' ישאג כו' (הושע סי' י"א יו"ד). אבל בחי' פנימיות הלב הוא נגד מזבח הפנימי שעליו מקטירין קטרת שענין הקטרת הוא בחי' התקשרות27 שתיבת קשר תרגומו קטר28 שהו"ע בחי' התקשרות הנה"א, והקשורים ליעקב29, ונק' פנימיות הלב לפי שנמשך מצד התבוננות עצמותו כו', וזהו כדוגמת הקטרת שהוא דבר שהנשמה נהנית ממנה30 ולא הגוף. אך א"א לבוא לבחי' פנימיות הלב התקשרות הנה"א כ"א שתהי' תחלה בירור הנה"ב, כי הנה"א מלובש בנה"ב, ולכן כאשר הנה"ב מתברר אז עי"ז הוא עליית נה"א ע"ד דוגמא כמו בענין והחיות נושאות את הכסא31 שהחיות נושאות את הכסא עם בחי' אדם שעל הכסא, כך ע"י בירור נה"ב להיות כמו בחי' בהמה שלמעלה כנ"ל אזי אח"כ הוא בחי' עליית נה"א להיות בבחי' התקשרות. והנה בנה"א לא שייך לומר ל' בירור32, כי בנה"ב מצד שהוא מעורב טו"ר33 לכן שייך לשון בירור לברר הטוב מהרע, אבל הנה"א היא חלק אלק' ממעל34 ולא נמצא בה רע כלל לכן אינו שייך ל' בירור כ"א עלייה. וההפרש שביניהם הוא כמו ההפרש שבין שבת35 לששת ימי החול, שבששת ימי החול הוא בחי' הבירורי' כו' כנודע, משא"כ שבת בורר אסור36 רק הוא בחי' עליית העולמות37 כו', ועד"ז הוא ענין בירור דנה"ב ועליות דנה"א. וכשם
כ"א כאשר תתבונן ששרשה בטל כו' כי אין הגבורות נמתקין אלא בשרשן23, וזהו דוגמת מזבח החיצון שהיו מקריבין עליו פרים ואילים וכבשים ואש יורד מלמעלה24 דהיינו בחי' ארי' דאכיל קרבנין25 כמו"כ בעבודה בנפש האדם הוא בחי' הקרבת הנה"ב שרוח הבהמה יורדת למטה26 שתהי' בבחי' ביטול ובחי' אחרי ה' אלקיכם ילכו כארי' ישאג כו' (הושע סי' י"א יו"ד). אבל בחי' פנימיות הלב הוא נגד מזבח הפנימי שעליו מקטירין קטרת שענין הקטרת הוא בחי' התקשרות27 שתיבת קשר תרגומו קטר28 שהו"ע בחי' התקשרות הנה"א, והקשורים ליעקב29, ונק' פנימיות הלב לפי שנמשך מצד התבוננות עצמותו כו', וזהו כדוגמת הקטרת שהוא דבר שהנשמה נהנית ממנה30 ולא הגוף. אך א"א לבוא לבחי' פנימיות הלב התקשרות הנה"א כ"א שתהי' תחלה בירור הנה"ב, כי הנה"א מלובש בנה"ב, ולכן כאשר הנה"ב מתברר אז עי"ז הוא עליית נה"א ע"ד דוגמא כמו בענין והחיות נושאות את הכסא31 שהחיות נושאות את הכסא עם בחי' אדם שעל הכסא, כך ע"י בירור נה"ב להיות כמו בחי' בהמה שלמעלה כנ"ל אזי אח"כ הוא בחי' עליית נה"א להיות בבחי' התקשרות. והנה בנה"א לא שייך לומר ל' בירור32, כי בנה"ב מצד שהוא מעורב טו"ר33 לכן שייך לשון בירור לברר הטוב מהרע, אבל הנה"א היא חלק אלק' ממעל34 ולא נמצא בה רע כלל לכן אינו שייך ל' בירור כ"א עלייה. וההפרש שביניהם הוא כמו ההפרש שבין שבת35 לששת ימי החול, שבששת ימי החול הוא בחי' הבירורי' כו' כנודע, משא"כ שבת בורר אסור36 רק הוא בחי' עליית העולמות37 כו', ועד"ז הוא ענין בירור דנה"ב ועליות דנה"א. וכשם
דקכג
ששבת הוא בחי' השביתה שאחר הירידה דששת ימי החול אז אח"כ כי בו שבת39 כו', ולכן המהלך במדבר כו' מונה ששה תחלה40 ואח"כ משמר יום אחד כו', כך עליית נה"א הוא ע"י בירור הנה"ב דוקא כו'38, וזהו והשבות אל לבבך ב' לבבות חיצוניות הלב ופנימיות הלב דוגמת מזבח החיצון ומזבח הפנימי, ואנו מבקשים ויחד לבבינו41 כו' כמשי"ת42.
ששבת הוא בחי' השביתה שאחר הירידה דששת ימי החול אז אח"כ כי בו שבת39 כו', ולכן המהלך במדבר כו' מונה ששה תחלה40 ואח"כ משמר יום אחד כו', כך עליית נה"א הוא ע"י בירור הנה"ב דוקא כו'38, וזהו והשבות אל לבבך ב' לבבות חיצוניות הלב ופנימיות הלב דוגמת מזבח החיצון ומזבח הפנימי, ואנו מבקשים ויחד לבבינו41 כו' כמשי"ת42.
הוהנה עוד הי' במשכן שני בחי' יריעות המשכן והכלים, והיריעות היו מד' בחי' תכלת וארגמן ותולעת שני ושש43, והכלים היו ג"כ ד' ארון ומנורה ושולחן ומזבח הפנימי, שעיקר ענין המשכן הוא להמשיך ש' הוי' לכן היו ד' כנגד ד'45 אותיות דש' הוי'44 כו'. ויובן תחלה ענין היריעות שהיו ד' בחי' תכלת וארגמן ותולעת שני ושש נגד ד' אותיות דש' הוי' והיו עשר יריעות כמ"ש ואת המשכן תעשה עשר יריעות46 נגד עשר אותיות דש' הוי' עם המילוי47, מהו בעבודה בנפש האדם. הנה תכלת הוא בחי' יראה48 כי ענין היראה הוא מחמת רוממות המלוכה שמחמת שהמלך הוא מרומם ומתנשא מחמת זה הוא בחי' היראה, וזהו מה שארז"ל תכלת דומה לים49 וים דומה לרקיע, שהוא בחי' מלכותא דרקיע50 שהוא בחי' מלכותך מל' כ"ע שמרומם ומתנשא וכמ"ש המלך המרומם לבדו51 שהו"ע רוממות המלוכה ומחמת זה נמשך היראה וכמ"ש שום תשים עליך מ'52 וארז"ל שתהא מוראו עליך53, ובד"כ הוא בחי' קעומ"ש. ותולעת שני הנה תולעת שני הוא גוון סומק54 שהוא בחי' אהבה ברשפי אש בחי' רצוא אם רץ לבך55 וכמו בקרבנות היו מקריבין הדם שהוא בחי' רשפי אש, ולכן מי שהוא מרובה בדמים החמימות והרשפי אש אצלו ביותר. וארגמן הוא בחי'
וקכד
מדה"ר56, כי ארגמן הוא גוון הכלול מכמה גוונים57 וכך מדה"ר כלול מחו"ג58 שהיא מדתו של יעקב59 שהי' כלול מאברהם ויצחק כמ"ש אלקי אבי אברהם60 ופחד יצחק הי' לי וכתי' יעקב אשר פדה את אברהם61. ושש הוא בחי' חסד62 שהוא בחי' מקור כל הששה מדות, וכמ"ש יומם יצוה ה' חסדו63 שהוא בחי' יומא דאזיל עם כולא יומין64 שזהו מקור כל הששה מדות, והנה שש הוא בחי' בד65 שהוא גוון לבן וגוון לבן הוא עצמי66, והיינו מפני שבחסד מאיר מבחי' גבוה מאד שזהו מ"ש וישכם לבן בבקר67, בקר הוא בחי' בקר דאברהם68, וישכם לבן בבקר הוא בחי' לובן העליון69 בחי' לבושי' כתלג חיור70 שמאיר בבחי' בקר דאברהם, וזהו גוון לבן שהוא בחי' גוון עצמי, ובנפש הוא בחי' אהבה מוסתרת שיש בכל אחד מישראל שהיא בחי' יחידה שבנפש שהוא בחי' רצון פשוט שלמעלה מן הטעם שהוא כנגד יו"ד וקש"י71, וזהו הד' בחי' שבנפש שהם ד' בחי' שביריעות המשכן נגד ד' אותיות דש' הוי'. וכמו"כ ד' בחי' כלים ג"כ מכוון נגד בחי' אלו, שולחן הוא כנגד בחי' תכלת בחי' מל'72 כנ"ל והשולחן הוא ג"כ בחי' מל'73, וכמ"ש כי על שולחן המלך74 תמיד הוא אוכל (ש"ב ט' י"ג), והיינו שלמעלה ענין השולחן הוא שע"י השולחן נמשך כל ההשפעות75 והיינו כמ"ש ואתה מחי' את
מדה"ר56, כי ארגמן הוא גוון הכלול מכמה גוונים57 וכך מדה"ר כלול מחו"ג58 שהיא מדתו של יעקב59 שהי' כלול מאברהם ויצחק כמ"ש אלקי אבי אברהם60 ופחד יצחק הי' לי וכתי' יעקב אשר פדה את אברהם61. ושש הוא בחי' חסד62 שהוא בחי' מקור כל הששה מדות, וכמ"ש יומם יצוה ה' חסדו63 שהוא בחי' יומא דאזיל עם כולא יומין64 שזהו מקור כל הששה מדות, והנה שש הוא בחי' בד65 שהוא גוון לבן וגוון לבן הוא עצמי66, והיינו מפני שבחסד מאיר מבחי' גבוה מאד שזהו מ"ש וישכם לבן בבקר67, בקר הוא בחי' בקר דאברהם68, וישכם לבן בבקר הוא בחי' לובן העליון69 בחי' לבושי' כתלג חיור70 שמאיר בבחי' בקר דאברהם, וזהו גוון לבן שהוא בחי' גוון עצמי, ובנפש הוא בחי' אהבה מוסתרת שיש בכל אחד מישראל שהיא בחי' יחידה שבנפש שהוא בחי' רצון פשוט שלמעלה מן הטעם שהוא כנגד יו"ד וקש"י71, וזהו הד' בחי' שבנפש שהם ד' בחי' שביריעות המשכן נגד ד' אותיות דש' הוי'. וכמו"כ ד' בחי' כלים ג"כ מכוון נגד בחי' אלו, שולחן הוא כנגד בחי' תכלת בחי' מל'72 כנ"ל והשולחן הוא ג"כ בחי' מל'73, וכמ"ש כי על שולחן המלך74 תמיד הוא אוכל (ש"ב ט' י"ג), והיינו שלמעלה ענין השולחן הוא שע"י השולחן נמשך כל ההשפעות75 והיינו כמ"ש ואתה מחי' את
זקכה
כולם76 ולכן שולחן בצפון77 כי מצפון זהב יאתה78, והרוצה להעשיר יצפין79, והשולחן והכלים שלו הי' ג"כ של זהב80 כו'. והנה ההפרש שבין שולחן לתכלת, כי תכלת דומה לים וים דומה לרקיע והרקיע הוא כדורי81 בחי' מקיף והשולחן היא השפעה פנימיות, והיינו כי במל' יש ב' בחי' הא' הוא בחי' רוממות המלוכה המלך המרומם לבדו כו' כנ"ל, והב' הוא בחי' ואתה מחי'82 את כולם שמחי' בבחי' או"פ. ומנורה היא כנגד תולעת שני, שתולעת שני היא בחי' אהבה ברשפי אש כנ"ל וכך הוא ענין המנורה שהוא בחי' אש, רק שמנורה היא בחי' היותר גבוה שיש בה שמן ופתילה84 שהיא בחי' תורה83 כו'. וארון הוא כנגד בחי' שש לפי שבארון היו הלוחות, והנה הלוחות היו אותיות החקיקה85 שהם אותיות החקוקים מיני' ובי' שהוא כמו שש שהוא גוון עצמי בלתי עשוי מדבר אחר, ובחי' אותיות החקיקה הם יותר גבוהים מאותיות הכתב86 כי אותיות הכתב שכותבים בדיו על הקלף שהם חיבור ב' דברים נפרדים, וכך התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה87, משא"כ הלוחות היו אותיות החקיקה מיני' ובי' ע"ד גליף גליפו בטהירו עילאה88 וזהו שהארון הוא כנגד בחי' שש כי שש הוא בחי' יחידה שבנפש שמקבלת מבחי' יחיד89 וארון הוא מלמעלה למטה השפעה מבחי' יחיד כו'. ומזבח הפנימי הוא כנגד ארגמן בחי' ת"ת90 שהוא בחי' התעוררות רחמים, ברחמיך הרבים רחם עלינו91, והוא בחי' בריח התיכון המבריח92 מן הקצה אל הקצה, ולכן הי' המזבח עומד מכוון כנגד הארון93 לפי שמזבח הוא בחי' בריח התיכון כו'. נמצא כי יש ד' בחי' אלו ביריעות המשכן ובכלים רק ההפרש בין יריעות לכלים
כולם76 ולכן שולחן בצפון77 כי מצפון זהב יאתה78, והרוצה להעשיר יצפין79, והשולחן והכלים שלו הי' ג"כ של זהב80 כו'. והנה ההפרש שבין שולחן לתכלת, כי תכלת דומה לים וים דומה לרקיע והרקיע הוא כדורי81 בחי' מקיף והשולחן היא השפעה פנימיות, והיינו כי במל' יש ב' בחי' הא' הוא בחי' רוממות המלוכה המלך המרומם לבדו כו' כנ"ל, והב' הוא בחי' ואתה מחי'82 את כולם שמחי' בבחי' או"פ. ומנורה היא כנגד תולעת שני, שתולעת שני היא בחי' אהבה ברשפי אש כנ"ל וכך הוא ענין המנורה שהוא בחי' אש, רק שמנורה היא בחי' היותר גבוה שיש בה שמן ופתילה84 שהיא בחי' תורה83 כו'. וארון הוא כנגד בחי' שש לפי שבארון היו הלוחות, והנה הלוחות היו אותיות החקיקה85 שהם אותיות החקוקים מיני' ובי' שהוא כמו שש שהוא גוון עצמי בלתי עשוי מדבר אחר, ובחי' אותיות החקיקה הם יותר גבוהים מאותיות הכתב86 כי אותיות הכתב שכותבים בדיו על הקלף שהם חיבור ב' דברים נפרדים, וכך התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה87, משא"כ הלוחות היו אותיות החקיקה מיני' ובי' ע"ד גליף גליפו בטהירו עילאה88 וזהו שהארון הוא כנגד בחי' שש כי שש הוא בחי' יחידה שבנפש שמקבלת מבחי' יחיד89 וארון הוא מלמעלה למטה השפעה מבחי' יחיד כו'. ומזבח הפנימי הוא כנגד ארגמן בחי' ת"ת90 שהוא בחי' התעוררות רחמים, ברחמיך הרבים רחם עלינו91, והוא בחי' בריח התיכון המבריח92 מן הקצה אל הקצה, ולכן הי' המזבח עומד מכוון כנגד הארון93 לפי שמזבח הוא בחי' בריח התיכון כו'. נמצא כי יש ד' בחי' אלו ביריעות המשכן ובכלים רק ההפרש בין יריעות לכלים
חקכו
שביריעות היו משזר94 שהיו כלולים יחד ובבחי' כלים היו כ"א בפ"ע הארון הי' עומד בקה"ק ופרוכת הי' מפסיק בין קדש לקה"ק95, ושולחן ומנורה ומזבח הפנימי היו עומדים בהיכל שולחן בצפון ומנורה בדרום ומזבח באמצע96 שהי' כ"א בפ"ע. והענין הוא דהנה כתי' לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים97, והיינו שקאי אפי' על תו"מ שלכל יש זמן כמו מצות מילה שניתנה לאברהם ולא קודם לכן והתורה ניתנה למשה ולא קודם, והגם שהיו קודם אך תחת השמים לכל עת שבאותו עת יהי' הגילוי דוקא, ואפי' בחי' שמים החדשים וארץ החדשה אשר אני עושה98 הנה הם ישנם גם עכשיו, אך זמן ניתן להם אימתי יגיעו תחת השמים שעדיין לא הגיע העת, והיינו אף שבחי' אלו הם למעלה מבחי' הזמן מ"מ כיון שנמשכו מתחת השמים יש לזה זמן ועת אימתי יתגלו, אך הנה כ"ז הוא כשנמשך תחת השמים, אבל בבחי' שמים שהוא בחי' מקיף הוא למעלה מבחי' זמן כי בבחי' תחת השמים נמשך בבחי' פרט, משא"כ בשמים הוא בדרך כלל ששם הוא בחי' התכללות וכמו ע"ד שארז"ל שהראה הקב"ה לאדה"ר99 דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו, והראה לו שבצלאל יבנה המשכן וכמ"ש קורא הדורות מראש100, ועז"נ ראה קראתי בשם101 שהראה למשה בספרו של אדה"ר102, שהוא בחי' כלל שכולל כל הפרטים. והנה בנפש בחי' כלל ופרט שמים ותחת השמים הוא בחי' מוח ולב שהמוחין נק' בחי' שמים והלב הוא בחי' תחת השמים, וזהו וידעת שהוא בחי' דעת בחי' מוח שהוא בחי' התכללות ואח"כ והשבות אל לבבך הוא בחי' תחת השמים שבלב הוא בחי' התחלקות אהבה בפ"ע ויראה בפ"ע, משא"כ בבחי' דעת אינם בבחי' התחלקות, ואף שיש שם ג"כ בחי' אהוי"ר מ"מ האהוי"ר הם שכלי' שאינם הפכים כלל103 רק הם בבחי' התכללות יחד, וכמו שאנו רואים למטה שמים ואש* הם הפכים ומים מכבין אש אעפ"כ המים וכח האש כמו הצור (הנק' קרעמין104) אינם הפכים זל"ז כלל, והיינו לפי שבמקור הם בבחי' התכללות*104, וע"ד מ"ש הרמב"ן שיש בחי' כח היולי105
שביריעות היו משזר94 שהיו כלולים יחד ובבחי' כלים היו כ"א בפ"ע הארון הי' עומד בקה"ק ופרוכת הי' מפסיק בין קדש לקה"ק95, ושולחן ומנורה ומזבח הפנימי היו עומדים בהיכל שולחן בצפון ומנורה בדרום ומזבח באמצע96 שהי' כ"א בפ"ע. והענין הוא דהנה כתי' לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים97, והיינו שקאי אפי' על תו"מ שלכל יש זמן כמו מצות מילה שניתנה לאברהם ולא קודם לכן והתורה ניתנה למשה ולא קודם, והגם שהיו קודם אך תחת השמים לכל עת שבאותו עת יהי' הגילוי דוקא, ואפי' בחי' שמים החדשים וארץ החדשה אשר אני עושה98 הנה הם ישנם גם עכשיו, אך זמן ניתן להם אימתי יגיעו תחת השמים שעדיין לא הגיע העת, והיינו אף שבחי' אלו הם למעלה מבחי' הזמן מ"מ כיון שנמשכו מתחת השמים יש לזה זמן ועת אימתי יתגלו, אך הנה כ"ז הוא כשנמשך תחת השמים, אבל בבחי' שמים שהוא בחי' מקיף הוא למעלה מבחי' זמן כי בבחי' תחת השמים נמשך בבחי' פרט, משא"כ בשמים הוא בדרך כלל ששם הוא בחי' התכללות וכמו ע"ד שארז"ל שהראה הקב"ה לאדה"ר99 דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו, והראה לו שבצלאל יבנה המשכן וכמ"ש קורא הדורות מראש100, ועז"נ ראה קראתי בשם101 שהראה למשה בספרו של אדה"ר102, שהוא בחי' כלל שכולל כל הפרטים. והנה בנפש בחי' כלל ופרט שמים ותחת השמים הוא בחי' מוח ולב שהמוחין נק' בחי' שמים והלב הוא בחי' תחת השמים, וזהו וידעת שהוא בחי' דעת בחי' מוח שהוא בחי' התכללות ואח"כ והשבות אל לבבך הוא בחי' תחת השמים שבלב הוא בחי' התחלקות אהבה בפ"ע ויראה בפ"ע, משא"כ בבחי' דעת אינם בבחי' התחלקות, ואף שיש שם ג"כ בחי' אהוי"ר מ"מ האהוי"ר הם שכלי' שאינם הפכים כלל103 רק הם בבחי' התכללות יחד, וכמו שאנו רואים למטה שמים ואש* הם הפכים ומים מכבין אש אעפ"כ המים וכח האש כמו הצור (הנק' קרעמין104) אינם הפכים זל"ז כלל, והיינו לפי שבמקור הם בבחי' התכללות*104, וע"ד מ"ש הרמב"ן שיש בחי' כח היולי105
טקכז
שכולל כל הד' בחי' ארמ"ע106 והגם שארמ"ע הם הפכים אך זהו כמו שנחלקו תחת השמים, אבל בשרשן יש כח היולי שכוללם יחד ושם אינם הפכים כלל. וזהו שביריעות המשכן שהם בחי' מקיפים בחי' שמים נוטה שמים כיריעה107 היו כל הד' בחי' תכלת כו' כלולים יחד לפי שאינם הפכים כלל, משא"כ בכלים הם כ"א בפ"ע. וזהו וידעת היום שמתחלה הם כלולים בבחי' דעת ואח"כ והשבות אל לבבך הם בבחי' פרטי' שנחלקו כ"א למדרגה בפ"ע יראה בפ"ע ואהבה בפ"ע.
שכולל כל הד' בחי' ארמ"ע106 והגם שארמ"ע הם הפכים אך זהו כמו שנחלקו תחת השמים, אבל בשרשן יש כח היולי שכוללם יחד ושם אינם הפכים כלל. וזהו שביריעות המשכן שהם בחי' מקיפים בחי' שמים נוטה שמים כיריעה107 היו כל הד' בחי' תכלת כו' כלולים יחד לפי שאינם הפכים כלל, משא"כ בכלים הם כ"א בפ"ע. וזהו וידעת היום שמתחלה הם כלולים בבחי' דעת ואח"כ והשבות אל לבבך הם בבחי' פרטי' שנחלקו כ"א למדרגה בפ"ע יראה בפ"ע ואהבה בפ"ע.
יוהנה נת' לעיל108 שבלב יש ב' בחי' חיצוני' הלב ופנימי' הלב שהם כנגד מזבח החיצון ומזבח הפנימי ואנו מבקשים ויחד לבבינו ליחד ב' הלבבות, והיינו כמו שבבהמ"ק היו נוטלים גחלים לוחשות מע"ג מזבח החיצון על מזבח הפנימי109 ועליהם היו מקטירין קטרת, וכך הוא בעבודה שצריך לחבר את בחי' חיצוני' הלב עם פנימי' הלב, כי קטרת הוא בחי' שמו"ע כי צלותא בחשאי110 קול דממה דקה111 שז"ע קטרת שהם בחשאי, כי ע"ג מזבח החיצון הי' בחי' אש שהאש הוא בחי' רעש לפי שהאש מכלה את הדבר הנשרף דהיינו את הבהמה ובנפש האדם הוא בחי' הנה"ב, אבל בקטרת לא הי' אש כלל רק גחלים לוחשות שכבר נשרפו, ובנפש הוא בחי' עליית נה"א שאינו ע"ד בירור כ"א עלי' כנ"ל112 ולכן הוא בחשאי. והנה ק"ש ואמת ויציב הוא בחי' המחבר שתי הלבבות חיצוני' הלב ופנימיות הלב שהם כנגד מה שבמקדש היו לוקחי' הגחלים מעל מזבח החיצון להקטיר הקטרת על מזבח הפנימי כו', וכך אמת ויציב הוא ט"ו ווי"ן113 שווי"ן הוא בחי' התקשרות114, וזהו בווין תתקטר115 דהיינו שע"י הווין דאמוי"צ עי"ז מגיע לבחי' קטרת שהוא בחי' שמו"ע שהוא בחי' התקשרות של הנה"א. וזהו ענין מיכאל עומד ומקריב נשמות116 ע"ג המזבח, שהוא ענין בחי' העלאה של הנה"א לבחי' עצמותו ית' לאשתאבא בגופא דמלכא117, כי שרש נש"י הוא מבחי' כלים118 כנודע ממ"ש במ"א, וההקרבה
יאקכח
היא119 לאשתאבא בגופא דמלכא. ומעתה יובן120 מה שבצלאל א' לעשות המשכן תחלה ואח"כ כלים, לפי שע"פ אתעדל"ע שהיא מלמעלמ"ט נמשך תחלה בחי' שמים שהוא בחי' מקיפים ואח"כ הכלים בחי' או"פ, ובעבודה שמתחלה121 נמשך בבחי' דעת ואח"כ בבחי' מדות, וזהו וידעת היום ואח"כ והשבות אל לבבך, וזהו שא"ל משה בצל אל היית וידעת122, צל הוא בחי' מקיף פי' שכוונתך לעשות כמו שנמשך ע"י אתעדל"ע מלמעלמ"ט כו'. אך משה היפך וא' שיעשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן, והיינו לפי שאע"פ שע"פ אתעדל"ע א"א להיות נמשך כ"א מקיפים תחלה ואח"כ בחי' פנימיות מ"מ עיקר המכוון הוא כדי שיומשך בבחי' פנימיות וכמ"ש הן לה' אלקיך123 השמים ושמי השמים כו' רק באבותיך חשק ה'124 שהם הם עיקר המכוון, וכך עיקר הכוונה הוא בחי' הכלים שהם בחי' פנימי' והם בחי' אתעדל"ת מלמטלמ"ע, וזהו שנא' בהם בפ' תרומה בציווי העשי' ועשו ארון125 ועשית מנורת126 ועשית שולחן127 שהוא בחי' אתעדל"ת וע"י בחי' אתעדל"ת זו נמשך בחי' המקיפים ופנימי', והיינו שכדי שיומשך אפי' בבחי' שמים הנה כתי' השמים ושמי השמים128 לא יכלכלוך וכדי שיומשך בבחי' שמים זהו ע"י צמצום שהוא בחי' צמצם שכינתו129 בין ב' בדי הארון דוקא והצמצום עושים ע"י אתעדל"ת דוקא, ולכן א' משה שיעשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן. ועד"ז מצינו פלוגתא בגמ' שב"ש אומרים שמים קדמו שנא' בראשית ברא אלקים131 את השמים וב"ה130 אומרים ארץ קדמה שנא' ביום עשות ה' אלקים132 ארץ ושמים וכתי' לפנים הארץ יסדת133, ושניהם אמת134 שבבריאה שמים קדמו, אך במח' ארץ נבראת תחלה שהוא עיקר המכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץ135 ואדם עליה בראתי, וכך עיקר המכוון הי' כדי שיומשך מבחי' מקיף לבחי' פנימי, ולכך אף שא"א שיומשך בבחי' פנימיות כ"א שיומשך תחלה בחי' מקיפים אעפ"כ עיקר הכוונה הי' בשביל המשכת פנימיות ולכך היפך משה הסדר כו'.
היא119 לאשתאבא בגופא דמלכא. ומעתה יובן120 מה שבצלאל א' לעשות המשכן תחלה ואח"כ כלים, לפי שע"פ אתעדל"ע שהיא מלמעלמ"ט נמשך תחלה בחי' שמים שהוא בחי' מקיפים ואח"כ הכלים בחי' או"פ, ובעבודה שמתחלה121 נמשך בבחי' דעת ואח"כ בבחי' מדות, וזהו וידעת היום ואח"כ והשבות אל לבבך, וזהו שא"ל משה בצל אל היית וידעת122, צל הוא בחי' מקיף פי' שכוונתך לעשות כמו שנמשך ע"י אתעדל"ע מלמעלמ"ט כו'. אך משה היפך וא' שיעשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן, והיינו לפי שאע"פ שע"פ אתעדל"ע א"א להיות נמשך כ"א מקיפים תחלה ואח"כ בחי' פנימיות מ"מ עיקר המכוון הוא כדי שיומשך בבחי' פנימיות וכמ"ש הן לה' אלקיך123 השמים ושמי השמים כו' רק באבותיך חשק ה'124 שהם הם עיקר המכוון, וכך עיקר הכוונה הוא בחי' הכלים שהם בחי' פנימי' והם בחי' אתעדל"ת מלמטלמ"ע, וזהו שנא' בהם בפ' תרומה בציווי העשי' ועשו ארון125 ועשית מנורת126 ועשית שולחן127 שהוא בחי' אתעדל"ת וע"י בחי' אתעדל"ת זו נמשך בחי' המקיפים ופנימי', והיינו שכדי שיומשך אפי' בבחי' שמים הנה כתי' השמים ושמי השמים128 לא יכלכלוך וכדי שיומשך בבחי' שמים זהו ע"י צמצום שהוא בחי' צמצם שכינתו129 בין ב' בדי הארון דוקא והצמצום עושים ע"י אתעדל"ת דוקא, ולכן א' משה שיעשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן. ועד"ז מצינו פלוגתא בגמ' שב"ש אומרים שמים קדמו שנא' בראשית ברא אלקים131 את השמים וב"ה130 אומרים ארץ קדמה שנא' ביום עשות ה' אלקים132 ארץ ושמים וכתי' לפנים הארץ יסדת133, ושניהם אמת134 שבבריאה שמים קדמו, אך במח' ארץ נבראת תחלה שהוא עיקר המכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץ135 ואדם עליה בראתי, וכך עיקר המכוון הי' כדי שיומשך מבחי' מקיף לבחי' פנימי, ולכך אף שא"א שיומשך בבחי' פנימיות כ"א שיומשך תחלה בחי' מקיפים אעפ"כ עיקר הכוונה הי' בשביל המשכת פנימיות ולכך היפך משה הסדר כו'.