Toras Shmuel·Year 5641·Maamarim·Ki Sisa Es Rosh Bnei Yisroelתורת שמואל·תרמ"א·מאמרים·כי תשא את ראש בנ"י

אכי תשא את ראש בנ"י
פ' ויקהל, פ' שקלים
כי תשא¹ את ראש בנ"י כו' ונתנו איש כפר נפשו לה'² כו' זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים כו' מחצית השקל תרומה לה'³, וצ"ל מה"ע אומרו עשרים גרה השקל וחיוב הנתינה הוא המחצה איזהו תועלת יצא לנו מה שמספר לנו ששקל שלם הוא עשרים גרה, מאחר שחיוב הנתינה הוא רק המחצה הצ"ל כמה הוא המחצה לבד. והענין הוא דהנה כתי' וייצר ה' אלקים את האדם⁴, וארז"ל וייצר בתרין יצרין⁵ ביצ"ט וביצה"ר וז"ע ב' יודי"ן שבתיבת וייצר, והנה נודע כי עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל בירור הנה"ב שהוא היצה"ר כי הנשמה מצד עצמה אינה צריכה תיקון⁶ כלל כ"א כל ירידתה הוא בשביל בירור נה"ב, וזהו אומרו עשרים גרה השקל, פי' הגם כי שקל שלם הוא עשרים גרה דהיינו השני יודי"ן דוייצר שהם היצ"ט ויצה"ר והיינו שהיצה"ר ישתוה ליצ"ט, כי הצדיקים ע"י עבודתם מהפכים היצה"ר ג"כ לטוב, וע"ד שארז"ל טוב מאד זה יצה"ר⁷, מ"מ איני מבקש מכם כ"א המחצה לבד דהיינו בירור נה"ב ע"ד אתכפיא לבד שא"א לחשוב את היצה"ר שנתברר להיות ע"ד טוב מאד שהרי הרע עדיין לא נתברר אלא שמסגף א"ע מבלי לעשות נגד התורה והמצוה כו' מ"מ הריני מחשב זה לפדיון נפשו שיהי' כופר נפשו לה', ולכן פי' ברע"מ פ' תרומה דקנ"ח ב' שמחצית השקל הוא בינוני, והיינו כי הבינוני אינו כמעלת הצדיקים גמורים שהפכו היצה"ר להיות ע"ד טוב מאד מ"מ מאחר שפעלו ע"י עבודתם להיות בבחי' אתכפיא עכ"פ ה"ז נחשב כופר נפשו לה', וסוף כל סוף יבא לבחי' אתהפכא.

בקיג
כי הנה כל משפטי התורה הוא בענין בירור נה"ב, וזהו שאה"כ על כל דבר פשע על שור ועל חמור⁸ כו', פי' על שור קאי על נה"ב ששרשו מפני שור⁹ שבמרכבה שהוא בבחי' התלהבות, וכשנפל למטה יכול להיות מזה שור נגח הוא¹⁰, שופך דם האדם באדם¹¹, וכן כל הכועס¹² כו' שהוא בחי' התלהבות ולהיטת הלב על שכנגדו המעכבו למלאות תאוות יצרו הרע המסיתו ומדיחו מדרך הטוב.

געל חמור הוא כמארז"ל חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי'¹³, פי' בתקופת תמוז שהשמש זורח בתוקף¹⁴ מ"מ קרירא לי', והיינו הגם שמתבונן בענין מ"ש שמש ומגן ה' אלקים¹⁵ כו', אשר מבחי' התבוננות זו צ"ל בבחי' רצוא ותשוקה לאלקות להיות ואהבת את הוי' שיהי' בבחי' אלקיך¹⁶ כו', מ"מ הוא בבחי' הקרירות ואינו מתפעל כלל, א"נ חמור ע"ד (יחזקאל ך"ג ד'¹⁷) בשר חמורים, וזרמת כו', שזהו מחמת תאוות זרות כו'.

דעל שה הוא בחי' שה פזורה¹⁸, וזהו טענת המן ישנו עם אחד מפוזר¹⁹, פי' הגם שהיותם הוא מבחי' אחד, וכתי' גוי אחד בארץ²⁰ שע"י העבודה בתומ"צ

הקיד
ממשיכים בחי' אחד גם בארץ²¹ בבחי' טורי דפרודא²² ג"כ כמ"ש ואספת דגנך²³ בפ' שני' דק"ש שז"ע מה שאוספים כל דברים הגשמיי' ג"כ לאלקות, והוא ע"י עשה תורתך קבע²⁴ ומלאכתך עראי, מ"מ טענת המן הי' שהם מפוזר ומפורד כו', והיינו בין רבות מחשבות הטורדות ומעכבות, וה"ז מעכב מ"ש ואגודתו על ארץ יסדה²⁵ בחי' אגודה א'*, כהנים לוים וישראלים כ"א מפוזר ומפורד במחשבות זרות כו'.

ו*) נרשם בשולי היריעה: והנה עיקר פי' ואגודתו להיותו בבחי' התכללות בבחי' ביטול כמו ביעקב דכתי' ע' נפש^א שהגם שהיו ע' עכ"ז נא' נפש לשון יחיד^ב, לפי שהיו יוצאי ירך יעקב יו"ד עקב^ג שנמשך היו"ד בבחי' עקביים, ויש להם ביטול, לכן יכולים להתאחד ולהתכלל, וע' מזה בד"ה ולקחתם אגודת אזוב^ד, גם כהנים לוים וישראלים בלק"ת ד"ה כי ההרים ימושו פ"ג^ה נק' ואגודתו, גם כענין ברכת הזימון בשלשה אומר נברך^ו, ובעשרה אומרים קדושה^ז, ובאדם אחד י"ל ענין האגודה הוא בחי' התכללות חג"ת, אהוי"ר ורחמים, ג' קווין תורה ועבודה וגמ"ח^ח, ועשרה הוא בחי' עשר כוחות^ט הנפש^י שכ"ז בעבודה יוכל גם האחד לבא לזה, (אך מ"מ אינו רשאי לומר קדושה או לזמן ברכת הזימון בינו לבין עצמו^יא, כ"א כשהוא בשלשהו או בעשרה דוקא), מ"מ לפמשנ"ת כאן י"ל ואגודתו זהו כשמקשר מחדומ"ע לאלקות, וזהו עצמו ענין תורה ועבודה וגמ"ח^יב עבודה הוא בחי' עבודת הקרבנות^יג שעכשיו תפלה במקום קרבנות^יד שכשם שבהקרבן הי' פוסל מחשבת חוץ^טו כן התפלה^טז צ"ל בבחי' דביקות לאלקות בחי' רעו"ד^יז, ודבור הוא בחי' דבור התורה^יח, ומעשה הוא בחי' מעשה המצות, והנה טענת המן הי' הגם כי באמת הם מבחי' אחד שממשיכים בחי' אחד גם בארץ, ע"י הביטול כד אמליכתי'^יט למעלה ולמטה ולד' רוחות כו' נמשך בחי' אחד גם בארץ, אך לאחר התפילה הם בבחי' שינה, וזהו ישנו שהם בבחי' שינה^כ וגם מפוזר ומפורד במחשבות זרות, אך כ"ז הוא מנה"ב וצריך להסיח דעת מהם כמ"ש בסש"ב פך"ח. שה פזורה, שה ביטול בטבע^כא, אהבה מוסתרת, עכ"ז היא פזורה, אמנם יש מפזר ונוסף עוד^כב. גם י"ל^כג הוא ר"ת הוא ושמו אחד^כד כמ"ש במ"א בפי'^כה עד שלא נברה"ע הי' הוא ושמו בלבד^כו. זה משה^כז י"ל מפני שמשה אמר בפ' יתרו כי יהי' להם דבר^כח בא אלי.

זקטו
ועל שלמה הוא כי תמורת שצ"ל וריח שלמותיך כריח הלבנון²⁶ (שה"ש ד' י"א) ריחא דלבושייכו²⁷, ריח בגדיו²⁸, הנה הוא יש בבחי' ההיפוך ג"כ כמ"ש (ישעי' ך"ד י"ו) ובגד בוגדי' בגדו כו' לבושים צואים.

חעל כל אבידה פי' שע"י כל הנ"ל ח"ו יכול לאבד את ניצוץ האלקי אשר בקרבו כו' שמזה נמשך להיות אשר יאמר עליו כי הוא זה ע"ד שמים אור לחשך וחשך לאור²⁹ (ישעי' ה' ך') ופי' הוא היינו בחי' חשך כמ"ש הוא הי' גבור ציד³⁰, משא"כ זה בחי' אור וגילוי, גם היצה"ר נק' הוא וע"ז אמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו³² כ"כ בעה"כ דסה"ד³¹, וע' סוטה דל"ה א' מנחות נ"ג ב' ערוכין ט"ו א' שארז"ל אפי' בעה"ב כו' אדון העולם³³, והיינו כי שרש התיקון מש'³⁵ מ"ה³⁴, והיצה"ר משם³⁷ ס"ג³⁶ ולכן נק' זקן³⁸ כו', וזהו שאמרו ששרשו מבחי' הוא שמקבל מבחי' ארך אפים וע"כ אמרו חזק הוא מבחי' זה³⁹, ועז"נ שמים כו' וחשך לאור. אך באמת כי הוי' הוא האלקי'⁴⁰, אני הוי' הוא שמי⁴¹ בחי' הוא, הוא ר"ת הוא ושמו אחד⁴², ולכן כתי' ועבד הלוי הוא⁴³, והנה מחמת עון אשר יאמר עליו כי הוא זה מחמת זה נמשך להיות ואנכי הסתר אסתיר⁴⁴ פני ביום ההוא, אמנם ע"י התשובה יהי' נמשך להיות ואמר ביום ההוא⁴⁵ הנה אלקינו זה.

טוזהו עד האלקי' יבא דבר שניהם פי' דבר שניהם היינו תשובה ווידוי⁴⁶, ופי' עד האלקי' עד שהוי' יהי' בבחי' אלקים כמ"ש בלק"ת שובה ישראל

יקיז
הראשון⁴⁷. אשר ירשיעון אלקים ארז"ל במד"ר נשא פ"ט⁴⁸ קרוב לסופה זה משה, שנא' ראה נתתיך אלקים לפרעה⁴⁹, ומשה אמר כי יהי' להם דבר⁵⁰ בא אלי, וכתי' ואלה המשפטים אשר תשים⁵¹, משה דוקא כמ"ש בת"א פ' משפטים⁵².

יאישלם⁵³ שנים תשובה עילאה ותשו' תתאה⁵⁴, תורה ותפלה, גם ממעמקים קראתיך ה'⁵⁵ ב' עומקים⁵⁶, גם הי' רגיל לקרות דף א' יקרא שני דפים שזהו תשובה כמ"ש בתד"א⁵⁷, וכמו"כ נמשך לו מלמעלה ג"כ בחי' שנים שהוא שני שמות הוי' שנא' ביגמה"ר ה' ה'⁵⁸, גם שלום שלום לרחוק ולקרוב⁵⁹ לרחוק שנעשה קרוב⁶⁰ ע"י התשובה במקום שבע"ת עומדין⁶¹ כו' היינו יחוד י"ה וגם ו"ה כו', הרי נת' שכל משפטי התורה בענין בירור נה"ב.

יבוזהו אומרו העשיר לא ירבה⁶² והדל לא ימעיט, והיינו כי אין עשיר אלא בדעת⁶³ ואין עני אלא בדעת, ועכ"ז שניהם שוים במספר עשר, רק שבזאת הוא

יגקיח
ההפרש בין עשיר לעני, שהעשיר ע"י הדעת שלו מברר נה"ב להיות בבחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא⁶⁴ ואז נעשה היצה"ר טוב מאד⁶⁵, אבל העני בדעת הגם כי א"א לבוא לבחי' אתהפכא מ"מ לא יפחות מעשר ע"י אתכפי' עכ"פ ואז נחשב ג"ז כופר נפשו לה' כו', וסוף כל סוף יבא לבחי' אתהפכא כו'.

ידוהנה כל מה שנת"ל בענין מחצית השקל הוא בענין בירור נה"ב, ומעתה יובן ענין מחצית השקל גם בנה"א עצמה, והגם כי אינה צריכה תיקון מ"מ ע"י מחצית השקל מתעלה גם הנה"א, וזהו כי תשא את ראש כו' זה יתנו כו' שע"י נתינת מחצית השקל נעשה נשיאות ראש העלאת נה"א. והענין הוא דהנה איתא בירושלמי פ"ק דשקלים ה"ו⁶⁷ זה יתנו שנים עשר שבטים יתנו כו', דהנה איתא בס"י ג' אמות אמש⁶⁹⁶⁸ ז' כפולות בג"ד כפר"ת⁷⁰ י"ב פשוטות⁷¹, ושנים עשר שבטים נמשכים מי"ב פשוטות, והם יתנו מחצית השקל שהוא עשרה גרה נגד ג' אמות וז' כפולות שמהם מקבלים י"ב פשוטות, וא"כ זהו ע"ד והחיות נושאות את הכסא⁷² עם בחי' אדם שעל הכסא שהו"ע ע"ס כו', כך י"ב שבטים שהם כמו י"ב חיות⁷³ המרכבה יתנו מחצית השקל בחי' עשרה גרה כמספר ע"ס בחי' אדם כו'⁶⁶, וכמו שהחיות הם נושאות ומנושאות⁷⁴ כן עי"ז מתעלים הנשמות שהם מי"ב שבטים לשורש שרשן הראשון כו'. והענין הוא דהנה משה נתקשה בג"ד מנורה שקלים החדש (זח"ב תרומה קנ"ח א"ב), ופי' הרמ"ז⁷⁵ בפ' פקודי דרך"ה ע"ב מה שנתקשה משה בשקלים⁷⁶ לפי שישראל שרשם מיסוד אבא שלמעלה מהמספר והחשבון איך יעלו למנין ומספר כו' והקב"ה הראה לו מטבע של אש⁷⁷ שבה טבועין ומצויירין כל האורות עליונים כו' וא"ל זה יתנו כו' חלק הנגלה שהוא נק' זה עכ"ל. וביאור דבריו היינו כי בהנשמה יש ב' בחי' הא' שרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה בחי' מזלי'⁷⁸ כו' ונוזלים מן לבנון⁷⁹, וזהו שארז"ל מאין באת⁸⁰, אין רומז על ג"ר⁸² א' כתר יו"ד חכ' נו"ן נש"ב, כמ"ש מזה

טוקיט
בלק"ת⁸¹ בד"ה במדבר סיני, הב' הוא בחי' הנשמה המלובשת בגוף, וחלק המלובש בגוף נק' זה שהו"ע גילוי ע"ד ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, וזהו ג"כ ענין מי ברא אלה⁸³ כי אלה הוא כמו זה, משא"כ מי הוא בחי' העלם ועז"נ מי מנה עפר יעקב⁸⁴ כו' שאין שם בחי' מנין כי בשרשם כולא חדא כנז' בת"א פ' בשלח בד"ה אז ישיר⁸⁵ וגבי פורים סד"ה וקבל היהודים⁸⁶ וקבל ל' יחיד כו', וביאור הענין דהנה ענין ההתחלקות המדרגות זהו רק מהחכ' ולמטה⁸⁸ כמ"ש נודע בשערים⁹⁰⁸⁹ לכל חד לפום מה דמשער בלביה⁹¹ דהיינו כל אחד לפי השגתו, והיינו במדות שנמשכים ונולדים מהשכל א"כ כשאין דעותיהם שוות גם המדות אינם שוות, וכמו תלמידי שמאי והלל שנתרבו הדעות⁹² וההתחלקות, זה פוסל וזה מכשיר מחמת שינוי הדיעות אף ששמאי והלל לא נחלקו רק בג' דברים⁹³, אבל תלמידיהם נחלקו הרבה זה תופס השכל ששמע מרבו כך וזה כך, ועד"ז בהעבודה מצד השכל המושג נמשך התחלקות המדרגות אבל בחי' רעו"ד⁹⁴ שהוא הרצון שלמעלה מהשגת השכל לגמרי⁸⁷, הנה בבחי' זו כולם משתוים בו יחד כאילו אינו אלא רצון אחד מכולם יחד כאיש אחד, כי בלמעלה מהחכמה אין שייך שום התחלקות כלל, ולכן נא' וקבל לשון יחיד*. וזהו עצמו⁹⁵ ב' בחי' השקל שכ"א עשרים⁹⁶ גרה כי בכל בחי' יש ע"ס כו', רק

טזבגוכתי"ק נרשם: ”ע"כ להעתיק". ראה לעיל הערה 1. והיינו שע"י בחי' ביטול זה ורעותא דליבא הוא שזכו לגילוי אור א"ס ב"ה דכתי' בו כי לא יראני האדם וחי^כט שאינו נתפס בשום שכל אלא רק ברעותא דליבא^ל, וזהו וקיבל היהודים שבחי' הודאה הוא לבחי' שלמעלה מהשכל שאינו נתפס בשכל רק ע"י הודאה, וכמאמר לך טוב להודות^לא, וזה הי' בפורים ע"י הודאה ובענין מחצית השקל זהו עצמו^לב ב' בחי' שקל שכ"א עשרה גרה כי בכל בחי' יש ע"ס (רק שבבחי' שלמעלה מהחכמה אין שם התחלקות שהוא למעלה מהמספר ומנין וחשבון). וע"י

יזקכ
שבבחי' שלמעלה מן הטו"ד בחי' רעו"ד בחי' מקיפים שבנשמה שם אינו שייך התחלקות כנודע שבמקיף אינו כמו באו"פ, ושם הוא למעלה מן המספר ומנין וחשבון⁹⁷, וע"י

יחמחצית השקל מעוררים ג"כ שרשם שלמעלה מהמנין והחשבון כו', ומ"מ רק זה יתנו הוא חלק הגלוי ועי"ז מתעלים לשרש שרשם ששם למעלה מן המנין כו', וזהו כי תשא את ראש עליית נה"א כו'.