Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Exodus 19:6/אור החיים על שמות י״ט:ו׳
אוְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאַתֶּם״, כֵּיוָן שֶׁעַד עַתָּה לָהֶם הָיָה מְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן חוֹזְרִים הַדְּבָרִים, וְלֶהֱיוֹת שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם סְגֻלָּה, אִם כֵּן יֹאמַר מֹשֶׁה כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ עוֹד בֵּינָם לְבֵין יִשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם, פֵּרוּשׁ אַתָּה וְאָחִיךָ תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְגוֹי קָדוֹשׁ כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר ח:יז-יח) ״הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם״ וְגוֹ׳.
1 ואתם תהיו לי ממלכת כהנים "And you shall be unto Me a nation of priests, etc." Why did the Torah have to write the word ואתם, seeing that it addresses the same people it has addressed in the preceding verse? Perhaps the Torah now addresses Moses and Aaron; whereas up to this point G'd spoke to the entire nation and made them into an עם סגולה, Moses and Aaron might well wonder how they themselves would be special after all of Israel had been elevated spiritually to such a high level. G'd tells them, therefore, i.e. ואתם, that Aaron and his sons would be a kingdom of priests, whereas Moses and his family would be גוי קדוש, a holy nation. The Torah has used similar language in Numbers 8,17-18.
באוֹ יִרְצֶה לוֹמַר לָהֶם כִּי מֵעַתָּה יִהְיוּ הֵם בִּבְחִינַת פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, כִּי לְמַעְלָה יֵשׁ לְהָאָדוֹן מְשָׁרְתָיו וּמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו בַּמָּרוֹם וְלָהֶם יִקָּרֵא כֹּהֲנִים, גַּם יֵשׁ לְפָנָיו צָבָא רָב הַנִּקְרָא קָדוֹשׁ דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְאָמַר ה׳ כִּי אוֹתָם יַעֲשֶׂה ה׳ בִּמְקוֹם כֹּהֲנִים וּקְדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים, וְכֵן הָיָה שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּיִת לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכֵנוּ וּבָחַר מִמֶּנּוּ כֹּהֲנִים וְצִוָּה לָנוּ (ויקרא יא:מד) ״וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ וְאַתֶּם חוֹזֵר הַדָּבָר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, וְהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת וְאַתֶּם, לְבַל יַחְשְׁבוּ כִּי דְּבָרָיו לָהֶם עַל הֶעָתִיד לָבֹא בַּעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחַר הַפְּרֵדָה מֵהַגּוּף יַשִּׂיג הָרוּחָנִיּוּת מַעֲלוֹת הַסְּדוּרוֹת, אֲבָל בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ תַּרְחִיק הַדַּעַת הַשָּׂגָה זוֹ, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם פֵּרוּשׁ, אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם בַּעֲלֵי גְּוִיָּה תַּשִּׂיגוּ מַעֲלָה זוֹ. וּמָצִינוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הִשִּׂיגוּ מַעֲלָה זוֹ שֶׁנִּקְרָאִים מַלְאָכִים וּקְדוֹשִׁים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תִּגְדַּל וְתַעֲלֶה מַעֲלַת הָאָדָם עַד אֵין קֵץ לְמַעְלָה מֵהַמַּלְאָכִים (סנהדרין צג,א), וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ בָּחַר לְיוֹתֵר מַעֲלָה לִקְדֻשַּׁת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ עִם יִשְׂרָאֵל, הָא לָמַדְתָּ כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהֶם כִּי מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְכוּ׳.
2Another way of explaining this word is that it introduces a new reality; from this moment on Israel would be included in G'd's celestial retinue. In the celestial regions G'd has many servants who are all known as כהנים, priests. He also has a host which is described as קדוש, holy, as we know from Daniel 8,13. G'd is telling the Israelites that as of now He is substituting the Jewish people for these celestial servants known as ממלכת כהנים וגוי קדוש. We find proof of this when G'd instructs the Jewish people to build a terrestrial Sanctuary for Him in their midst. We find that G'd repeated this concept when He said to the Jewish people in Leviticus 11,44: "you will become holy." The word ואתם was designed to convince the Israelites that G'd did not speak about something which would occur at some time in the future when soul and body would be separated after death, but it would occur right now, i.e. ואתם, "to you" who are still body and soul combined. We have found that the righteous amongst Israel actually achieved this level, that they are called both "angels, and holy." Sanhedrin 93 teaches that man's ability to rise to lofty spiritual levels by means of the Torah is such that he can attain levels even superior to that of the celestial angels.
געוֹד יִרְמֹז לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״, שֶׁיִּרְמֹז לְבֵרוּרֵי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה. אָמְרוֹ וְאַתֶּם וְגוֹ׳, לְהַגְדִּיל מַעֲלַת הַמְּבָרֵר מֵהַמִּתְבָּרֵר, כִּי הַמְּבָרֵר יִהְיֶה מַמְלֶכֶת שֶׁל כֹּהֲנִים וְשֶׁל גּוֹי קָדוֹשׁ, שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמִּתְבָּרְרִים כַּנִּזְכָּר. וְחִלְּקָם לִשְׁנֵי חֲלָקִים, כִּי יֵשׁ בַּנִּבְרָרִים הַדְרָגוֹת עֶלְיוֹנִים וְהַדְרָגוֹת קְטַנִּים כְּפִי בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת יֵשׁ לָהֶם עַל הַמִּתְבָּרְרִים. וְצֵא וּלְמַד מִמֹּשֶׁה, כִּי לְצַד שֶׁהוֹצִיא יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָנָה מַלְכוּת עֲלֵיהֶם.
3There is another aspect to the meaning of being a kingdom of priests and a holy nation. We have explained in connection with the meaning of סגולה that there are sparks of holiness scattered throughout the globe and that it is the task of the Jewish people to attract these sparks and fuse them into a solid body of holiness. The Jewish people themselves have also been described as עם סגולה. The Torah wanted to be sure that we understand that the סגולה represented by the Jewish people, the "collectors of holy sparks" is greater than the סגולה of the sparks, i.e. the items to be collected. The Torah does this by conferring on the Jewish people the additional title "kingdom of priests and holy nation." Priesthood and Holiness are different degrees of sanctity; this is why the Torah refers to both these phenomena separately. The people who "collect" the sparks of sanctity which are scattered all over the earth qualify for the title "kingdom" just as Moses qualified for the title "king" as a result of his leading the people out of Egypt.
דאֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּסָמוּךְ בְּפָסוּק ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי״ עַל יִשְׂרָאֵל, יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב כִּי אֲמִירָתִי ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי״ וְגוֹ׳ חוֹזֶרֶת עֲלֵיכֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כִּי הַמַּעֲלוֹת לָהֶם הֵנָּה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁחוֹזֵר עַל מֹשֶׁה, יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא יוֹסִיף עֲלֵיהֶם. וְאִם תֹּאמַר פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, וְאִם יֵשׁ לְחָשְׁדוֹ חָס וְשָׁלוֹם לָמָּה לֹא צִוָּה לוֹ בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁשְּׁלָחוֹ עַד עַתָּה?
4אלה הדברים אשר תדבר, "These are the words you are to say, etc." G'd tells Moses and Aaron that they should not think the words: "you will be for Me a kingdom of priests" were addressed only to them; Moses was to address these words to the whole people inasmuch as they had attained this lofty spiritual level. As for my alternate explanation that the words introduced by the word ואתם had indeed been directed only at Moses and Aaron, the meaning of אלה הדברים would then be that Moses and Aaron should not add any words of their own to what G'd had told them. Should you say that this is so obvious that the Torah did not need to mention it, the question is why did G'd find it necessary to issue such a warning only here and not elsewhere?
האָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁצִּוָּה לוֹ שֶׁלֹּא יְפָרֵשׁ דִּבְרֵי ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יֹאמַר הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם. וְטַעַם הַבּוֹרֵא, לֶהֱיוֹת שֶׁדִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו עִנְיַן הַיִּרְאָה וְעִנְיַן הָאַהֲבָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּם בְּפָסוּק (שמות יט:ג) ״כֹּה תֹאמַר״, וְחָשׁ הַבּוֹרֵא לְמֹשֶׁה שֶׁאַחַר שֶׁיְּדַבֵּר דִּבְרֵי ה׳ לָהֶם יָבֹא לְבָאֵר הַדְּבָרִים לְהוֹסִיף זֵרוּז מֵעַצְמוֹ לְהַכְנִיס מוֹרָאוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַפְלִיג בְּאַהֲבַת הַבּוֹרֵא, לָזֶה אָמַר אֵלָיו אַל תְּדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה זוּלַת אֵלֶּה הַדְּבָרִים, כִּי אִם יֹאמַר מֹשֶׁה דִּבְרֵי יִרְאָה יָבוֹאוּ לַעֲשׂוֹת מִצַּד הַיִּרְאָה, וַה׳ לֹא כֵן יָעַץ וְלֹא הִזְכִּיר הַיִּרְאָה אֶלָּא כְּמִי שֶׁמּוֹסִיף תַּבְלִין בְּתַבְשִׁיל לְהוֹסִיף בּוֹ טַעַם עָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁהוּא לְבַל יְזַלְזֵל אָדָם בְּאֵיזֶה זְמַן בְּאֵיזֶה פְּרָט בְּאָמְרוֹ כִּי לֹא יַקְפִּיד הָאוֹהֵב, אֲבָל כָּל עִקַּר הָעֲבוֹדָה צְרִיכָה בְּאַהֲבָה, וְנִמְצָא דִּבְרֵי מֹשֶׁה מַפְסִיד חָס וְשָׁלוֹם הַכַּוָּנָה.
5The meaning of אלה הדברים is for Moses to communicate these words to the people of Israel word for word without any commentary. The reason G'd was so concerned about this was because these words contained elements designed to evoke both fear of the Lord and love for G'd. We have already dealt with this dilemma in our commentary on verse three on the words כה תאמר. G'd was worried that Moses might add words of his own designed to make the Israelites love G'd more or to make them fear Him more. This is why He warned Moses not to add any words of his own at this stage. If Moses were to tell the people things which would make the people fear the Lord more, they would wind up accepting the Torah because of fear, whereas G'd had alluded to the element of fear only in the manner a chef adds seasoning to a dish which is excellent even on its own. G'd was only interested in sufficient fear to stop a person from ignoring certain minor aspects of מצוה fulfilment by consoling himself that G'd loved him so much that He would not mind a minor infraction.
ועוֹד נִרְאֶה כִּי רָצָה ה׳ לְנַסּוֹתָם, וְשִׁעֵר דְּבָרִים הַמַּסְפִּיקִים לָהֶם מֵהַמּוּסָר וּמֵהָאַהֲבָה לְצֹרֶךְ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאִם לֹא תָּדוּץ נַפְשָׁם בְּשָׁמְעָם דְּבָרִים אֵלּוּ – זֶה יַגִּיד כִּי רְחוֹקִים הֵם מִטּוֹהַר לֵב. לָזֶה אִם יוֹסִיף מֹשֶׁה לְדַבֵּר דְּבָרִים רַבִּים, בֵּין בִּבְחִינַת הַיִּרְאָה בֵּין בִּבְחִינַת הָאַהֲבָה, הֲגַם שֶׁיֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא מַפְסִיד כַּוָּנַת הַבּוֹרֵא בְּנִסְיוֹנוֹ, הֲגַם שֶׁיְּקַבְּלוּ, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי רִצּוּיוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא הַסּוֹבֵב. גַּם יֵשׁ בָּזֶה פְּחִיתוּת חִבַּת הַתּוֹרָה וְשֶׁבַח בֵּית אָבִיהָ הָאֵל הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה ה׳ לְבַל יוֹסִיף לְדַבֵּר אֲפִלּוּ מִפִּי עַצְמוֹ דָּבָר, וְהָבֵן:
6G'd may also have intended to subject the Israelites to a kind of test by limiting Himself to the minimum number of words possible in urging the people to accept the Torah. Should these words prove insufficient for that purpose it would prove that the people were still far from ready to accept the Torah with a pure heart. Anything Moses would add to G'd's words, even if causing the Israelites to accept the Torah, would negate G'd's test of the people.