Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אמזבח אדמה תעשה לי
ש"פ יתרו תר"ם לפ"ק
מזבח אדמה תעשה לי1 וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך2 כו' ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית3 כו' הנה במזבח אדמה אינו מתנה שום תנאי ובמזבח אבנים ה"ה מתנה תנאים לא תבנה כו' וצ"ל שעיקר מזבח הוא מזבח אדמה4 ואם ההכרח שיהי' מזבח אבנים לא תבנה כו', והנה להבין זה צ"ל תחילה ענין שמן זית שמחזיר תלמודו5 של ע' שנים, דהנה במדרש6 ע"פ זית רענן7 יפה פרי תואר קרא ה' שמך למה נמשלו ישראל לזית והרי נמשלו להרבה אילנות טובים ומשובחים כו' כמ"ש גפן ממצרים תסיע8, כבכורה בתאנה9 ראיתי אבותיכם, זאת קמתך10 דמתה לתמר, כארז בלבנון ישגה11, שלחיך פרדס רמונים12, אל גינת אגוז ירדתי13, אלא מה הזית מורידין מהאילן ומקיפי' אותו בחבלים ומורידי' אותו לגת וכובשין אותו ודורכין אותו ואח"כ יוצא השמן כך ישראל כובשין אותן כו' כדין ויאנחו בנ"י14 מן העבודה ויזעקו, בצר לך ומצאוך15, הה"ד זית רענן כו', והנמשל מזה מי שהוא חוטא ע"י יסורים שמכבידין עליו הוא חוזר בתשובה וכמו הזית ע"י הכתישה מוציא שמן כך ישראל ע"י יסורים עושין תשובה נמצא שמן זית הוא משל לתשובה.
ש"פ יתרו תר"ם לפ"ק
מזבח אדמה תעשה לי1 וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך2 כו' ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית3 כו' הנה במזבח אדמה אינו מתנה שום תנאי ובמזבח אבנים ה"ה מתנה תנאים לא תבנה כו' וצ"ל שעיקר מזבח הוא מזבח אדמה4 ואם ההכרח שיהי' מזבח אבנים לא תבנה כו', והנה להבין זה צ"ל תחילה ענין שמן זית שמחזיר תלמודו5 של ע' שנים, דהנה במדרש6 ע"פ זית רענן7 יפה פרי תואר קרא ה' שמך למה נמשלו ישראל לזית והרי נמשלו להרבה אילנות טובים ומשובחים כו' כמ"ש גפן ממצרים תסיע8, כבכורה בתאנה9 ראיתי אבותיכם, זאת קמתך10 דמתה לתמר, כארז בלבנון ישגה11, שלחיך פרדס רמונים12, אל גינת אגוז ירדתי13, אלא מה הזית מורידין מהאילן ומקיפי' אותו בחבלים ומורידי' אותו לגת וכובשין אותו ודורכין אותו ואח"כ יוצא השמן כך ישראל כובשין אותן כו' כדין ויאנחו בנ"י14 מן העבודה ויזעקו, בצר לך ומצאוך15, הה"ד זית רענן כו', והנמשל מזה מי שהוא חוטא ע"י יסורים שמכבידין עליו הוא חוזר בתשובה וכמו הזית ע"י הכתישה מוציא שמן כך ישראל ע"י יסורים עושין תשובה נמצא שמן זית הוא משל לתשובה.
בוהנה להבין זה צ"ל תחילה ענין גלות מצרים שה"ה מביא פסוק ויאנחו כו' שהוא כתי' גבי' גלות מצרים, דהנה איתא במדרש שמשה טען אד' למה הרעותה17 כו' נטלתי ס' בראשית16 ומדות הדין היתה ופי' במת"כ דין אמת הי', אבל אלו מה חטאו דדור המבול ודור הפלגה היו חייבים הדין שדנם אבל נשמות דמצרים מה חטאו, ואי' בפע"ח דנשמות דמצרים הם אותן נשמות של דור הפלגה18 שנתגלגלו במצרים ולפ"ז בטל טענת משה19 מאת20 שמודה על דור הפלגה ממילא גם נשמות דמצרים חייבים דין וז"ש ותוכן לבנים תתנו21 איזה מספר לבנים, וקאי על
גרעו
מספר לבנים שעשו דור הפלגה וכמ"ש ותהי' להם הלבינה לאבן22 לפ"ע הפגם כן צ"ל התיקון. אך לכאורה קשה על פע"ח מהמשנה דדור הפלגה23 אין להם חלק לעוה"ב ואין עומדין בדין24 ושעבוד הי' זיכוך. וצ"ל דמה שנק' במשנה עוה"ב הוא עולם התחי' והגוף לא יעמוד לעוה"ב ובמצרים היו נשמות של דור הפלגה והם יזדככו. והנה צ"ל חטא דור הפלגה שבנו עיר ומגדל25 מה נוגע זה למעלה שעשו המגדל, אך הנה יש עיר ומגדל בקדושה, עיר הוא ירושלים והוא עיר אלקינו26, ומגדל הוא ציון27 פנימיות ירושלים28, והנה כל השפעה צ"ל ע"י עיר ומגדל דקדושה וכמ"ש מי יתן מציון ישועת ישראל29, מציון תצא תורה30, כי שם צוה ה' את הברכה31, והם לא רצו העיר ומגדל דקדושה כמשית"ל הטעם לכן עשו מגדל בארץ שנער בגימ' כרת32 שהוא קליפה נגד הכתר33 ומשם יומשך להם על צד ההכרח עפ"י34 שילכו בשרירות לבם הרע.
מספר לבנים שעשו דור הפלגה וכמ"ש ותהי' להם הלבינה לאבן22 לפ"ע הפגם כן צ"ל התיקון. אך לכאורה קשה על פע"ח מהמשנה דדור הפלגה23 אין להם חלק לעוה"ב ואין עומדין בדין24 ושעבוד הי' זיכוך. וצ"ל דמה שנק' במשנה עוה"ב הוא עולם התחי' והגוף לא יעמוד לעוה"ב ובמצרים היו נשמות של דור הפלגה והם יזדככו. והנה צ"ל חטא דור הפלגה שבנו עיר ומגדל25 מה נוגע זה למעלה שעשו המגדל, אך הנה יש עיר ומגדל בקדושה, עיר הוא ירושלים והוא עיר אלקינו26, ומגדל הוא ציון27 פנימיות ירושלים28, והנה כל השפעה צ"ל ע"י עיר ומגדל דקדושה וכמ"ש מי יתן מציון ישועת ישראל29, מציון תצא תורה30, כי שם צוה ה' את הברכה31, והם לא רצו העיר ומגדל דקדושה כמשית"ל הטעם לכן עשו מגדל בארץ שנער בגימ' כרת32 שהוא קליפה נגד הכתר33 ומשם יומשך להם על צד ההכרח עפ"י34 שילכו בשרירות לבם הרע.
דוהנה צ"ל תחילה עיר ומגדל דקדושה, עיר הוא כללות עולם הדיבור35 כמו קבוץ אבנים הרבה הוא בית וקיבוץ בתים הרבה הוא עיר כמו"כ אי' בס"י שתי אבנים בונות שני בתים36 שלשה אבנים בונות שלשה37 בתים, שתי אותיות יש בהם ב' צירופי' כמו אב בא38 כו', מכאן והולך39 צא וחשוב עד אין שיעור דיש צירוף של עשרה אותיות למשפחותיהם יש בו י' אותיות40 ולמעלה הו"ע כללות עולם הדיבור וזהו"ע עשרה מאמרות41 שהם מאמרות כללים שמהם נתהוה כללות כל העולמות
הרעז
וכתי' גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו42 בהמשל הוא מה שנק' מגדל וכמ"ש מגדול עוז שם הוי'43 בו ירוץ צדיק ונשגב, ומהמגדל ניכר גדולת ה' דאימתי הוא גדול44 כשהוא בעיר אלקינו אז ניכר גדולת הוי', או י"ל שע"י המגדל הוא גדול דמלכא בלא מטרוניתא45 לאו איהו מלך ולאו גדול איקרי, ויש פי' בזה מפני מה הוא כן אך כ"ה, וכדי שיומשך בעיר ומגדל צ"ל את אלקים ירא46 ואת מצותיו שמור ובד"כ הו"ע קבלת עומ"ש וקבלת עול מצות, אך דור הפלגה לא רצו העיר ומגדל דקדושה מפני שצ"ל בטל והם רצו לילך בשרירות לבם וכשיהי' בטל א"א לילך בשרירות לבם הרע לכן עשו עיר ומגדל בלעו"ז47 שמשם יומשך להם ההשפעה, וזהו שכ' ותהי להם הלבינה לאבן, אבן הוא בריאה בידי שמים והוא א' ב"ן48 והם אותיות דקדושה, ולבינה הוא מל' דנוגה49 ותהי להם הלבינה שהם עשו הלבינה הגם דמל' דנוגה יש בעצם מ"מ אינו נחשב למציאות והם חשבו אותה שיהי' ושפחה כי תירוש גבירתה50 וכמו ע"א של ישראל אימתי נעשה ע"ז כשהאדם מחשב אותה למציאות אז נעשה ע"ז וכמו זקף לבינה51 והשתחוה לה העיקר מה שזקף הלבינה אבל הלבינה כמו שהיא בעצם אינה כלום, והזכוך לזה הי' שיעבוד מצרים בחומר ובלבנים וימררו את חייהם52 ע"י מרירות החיות נתתקן חטא של דור הפלגה, עוי"ל ענין האבן שהוא כמ"ש בזהר אבן בוחן53. ולפי פי' זה יובן ענין מזבח אבנים, דהנה יש אבן בוחן, אבן ישראל54 כמ"ש ומשם רועה אבן ישראל55, אבן שתי'56 שממנו הושתת העולם, וג' אבנים אלו הם אבן א' דאבן שתי' תלוי באבן בוחן ומזה נעשה אבן ישראל.
וכתי' גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו42 בהמשל הוא מה שנק' מגדל וכמ"ש מגדול עוז שם הוי'43 בו ירוץ צדיק ונשגב, ומהמגדל ניכר גדולת ה' דאימתי הוא גדול44 כשהוא בעיר אלקינו אז ניכר גדולת הוי', או י"ל שע"י המגדל הוא גדול דמלכא בלא מטרוניתא45 לאו איהו מלך ולאו גדול איקרי, ויש פי' בזה מפני מה הוא כן אך כ"ה, וכדי שיומשך בעיר ומגדל צ"ל את אלקים ירא46 ואת מצותיו שמור ובד"כ הו"ע קבלת עומ"ש וקבלת עול מצות, אך דור הפלגה לא רצו העיר ומגדל דקדושה מפני שצ"ל בטל והם רצו לילך בשרירות לבם וכשיהי' בטל א"א לילך בשרירות לבם הרע לכן עשו עיר ומגדל בלעו"ז47 שמשם יומשך להם ההשפעה, וזהו שכ' ותהי להם הלבינה לאבן, אבן הוא בריאה בידי שמים והוא א' ב"ן48 והם אותיות דקדושה, ולבינה הוא מל' דנוגה49 ותהי להם הלבינה שהם עשו הלבינה הגם דמל' דנוגה יש בעצם מ"מ אינו נחשב למציאות והם חשבו אותה שיהי' ושפחה כי תירוש גבירתה50 וכמו ע"א של ישראל אימתי נעשה ע"ז כשהאדם מחשב אותה למציאות אז נעשה ע"ז וכמו זקף לבינה51 והשתחוה לה העיקר מה שזקף הלבינה אבל הלבינה כמו שהיא בעצם אינה כלום, והזכוך לזה הי' שיעבוד מצרים בחומר ובלבנים וימררו את חייהם52 ע"י מרירות החיות נתתקן חטא של דור הפלגה, עוי"ל ענין האבן שהוא כמ"ש בזהר אבן בוחן53. ולפי פי' זה יובן ענין מזבח אבנים, דהנה יש אבן בוחן, אבן ישראל54 כמ"ש ומשם רועה אבן ישראל55, אבן שתי'56 שממנו הושתת העולם, וג' אבנים אלו הם אבן א' דאבן שתי' תלוי באבן בוחן ומזה נעשה אבן ישראל.
ורעח
וביאור הענין דהנה ארז"ל מעשה אבות סימן לבנים57 וגבי יעקב כתי' ויקח מאבני המקום58 כתי' ל' רבים ואח"כ וישם אותה מצבה59 ל' יחיד, והאבן הזאת60 ל' יחיד, וידוע דיעקב נטל י"ב אבנים61 ועשאן אבן אחת, והענין דהנה נת"ל דאבנים הם אותיות וכמ"ש בס"י שתי אבנים כו' ועוי"ל מפני מה נק' אותיות בשם אבנים שהוא דומם62 ולכן בחי' שהוא מקור המהווה עולמות נק' אותיות שהוא בחי' אחרונה וה"ה63 בחי' דומם, והנה מהאותיות אפשר שישתלשל כ"כ עד שיהי' אותיות חרן שהוא היפך גרון64, דהנה גרון הוא שדרך בו עובר הקול וממילא נשמעים האותיות אבל חרן הוא ניחר גרוני65 שאינו נשמע הקול וממילא אינם נשמעים האותיות ג"כ, והנמשל הוא כששומע האותיות היינו שמרגיש חיות העולמות איך שהעולם חי וכמו אדם חי שניכר החיות בכל האברים שיש בהם תנועה אבל בצאת הנפש הגם שהאדם הוא בכל אבריו כמו שהי' קודם אך אין בו חיות ותנועה כלל, וכמו"כ כשמרגיש שהעולם חי היינו שנמשך גילוי אלקות בעולמות עד שמרגיש החיות שאינו מסתיר כ"כ, אבל חרן הוא ניחר גרוני שאינו נרגש חיות העולם הגם שיש חיות המחי' וכמ"ש ואתה מחי' את כולם אפי' קליפות וסט"א66 וא"ת מחי' אלא מהווה67 אך אינו מרגיש החיות וע"ד מ"ש אותותינו לא ראינו68 הגם שיש אותות ומופתים וכמ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו אין בעה"נ69 מכיר בניסו אך מ"מ לא ראינו שאינו מרגיש אותם וזהו חר"ן. והנה יעקב בירר אותם וזהו ויקח מאבני המקום מאבני ולא כל אבני70 וכמשית"ל שיש אותיות שאפשר לברר אותם ויש אותיות שא"א לברר אותם, וישם אותה מצבה שהעלה אותם לחכ' שהוא ביטול שהוא אחד האמת שבו שורה אוא"ס71, ויצוק עלי' שמן ית"ל אי"ה, והאבן הזא"ת תי' הזאת יש בו ג"כ מכוון וית"ל אי"ה.
וביאור הענין דהנה ארז"ל מעשה אבות סימן לבנים57 וגבי יעקב כתי' ויקח מאבני המקום58 כתי' ל' רבים ואח"כ וישם אותה מצבה59 ל' יחיד, והאבן הזאת60 ל' יחיד, וידוע דיעקב נטל י"ב אבנים61 ועשאן אבן אחת, והענין דהנה נת"ל דאבנים הם אותיות וכמ"ש בס"י שתי אבנים כו' ועוי"ל מפני מה נק' אותיות בשם אבנים שהוא דומם62 ולכן בחי' שהוא מקור המהווה עולמות נק' אותיות שהוא בחי' אחרונה וה"ה63 בחי' דומם, והנה מהאותיות אפשר שישתלשל כ"כ עד שיהי' אותיות חרן שהוא היפך גרון64, דהנה גרון הוא שדרך בו עובר הקול וממילא נשמעים האותיות אבל חרן הוא ניחר גרוני65 שאינו נשמע הקול וממילא אינם נשמעים האותיות ג"כ, והנמשל הוא כששומע האותיות היינו שמרגיש חיות העולמות איך שהעולם חי וכמו אדם חי שניכר החיות בכל האברים שיש בהם תנועה אבל בצאת הנפש הגם שהאדם הוא בכל אבריו כמו שהי' קודם אך אין בו חיות ותנועה כלל, וכמו"כ כשמרגיש שהעולם חי היינו שנמשך גילוי אלקות בעולמות עד שמרגיש החיות שאינו מסתיר כ"כ, אבל חרן הוא ניחר גרוני שאינו נרגש חיות העולם הגם שיש חיות המחי' וכמ"ש ואתה מחי' את כולם אפי' קליפות וסט"א66 וא"ת מחי' אלא מהווה67 אך אינו מרגיש החיות וע"ד מ"ש אותותינו לא ראינו68 הגם שיש אותות ומופתים וכמ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו אין בעה"נ69 מכיר בניסו אך מ"מ לא ראינו שאינו מרגיש אותם וזהו חר"ן. והנה יעקב בירר אותם וזהו ויקח מאבני המקום מאבני ולא כל אבני70 וכמשית"ל שיש אותיות שאפשר לברר אותם ויש אותיות שא"א לברר אותם, וישם אותה מצבה שהעלה אותם לחכ' שהוא ביטול שהוא אחד האמת שבו שורה אוא"ס71, ויצוק עלי' שמן ית"ל אי"ה, והאבן הזא"ת תי' הזאת יש בו ג"כ מכוון וית"ל אי"ה.
זרעט
וביאור הענין דהנה על לע"ל כתי' והסרותי72 לב האבן מבשרכם73 דהיצה"ר74 נק' לב האבן כמו שהאבן אטום כמו"כ לבו אטום שאינו מקבל דבר חכ' והוא טמטום הלב, וטמטום המוח75 הוא שאינו משיג כלל והוא גרוע מטמטום הלב לכן נק' אבן, והנה נת"ל76 שהיצה"ר בעצם אינו רע רק הוא כח המתאווה ואפשר שיהי' לו אהבה לאלקות ולפי פי' הב' ה"ה טוב רק שהאדם מצייר בו ציור רע ומלביש אותו בלבושים רעים, והנה יש בזה כמה חלוקי מדרי' וכמו"כ בהלבושים ג"כ, וכמו למטה בחולי הגוף יש ג' מיני חולאים, א' חולה שאין בו סכנה היינו שיש לו מיחושים וסובל יסורים מזה אך אינו נוגע לו לחיי נפשו ממש שיכול לחיות בחולי זה מדה הקצובה שנקצב לו, אך כשיארע לו עוד חולאת ה"ה חלוש ואין ביכולתו להתגבר עליו ואז נוגע לו לחיי נפשו ממש, אבל חולאת זה לבדו אינו נוגע לו לחיי נפשו ממש. ב' חולה שיש בו סכנה כמו חולי החום ששואב הלחלוחית ונשאר עצמות יבישות וכידוע שיש ב' מיני זיעות כשמזיע בזיעה דבוקה (בל"א קלעפיקע) ה"ז הוראה שיהי' בריא, אבל כשמזיע זיעה קרה ה"ז שואב הלחלוחית ונשארים עצמות יבישות. ג' חולה בדקות היינו שאין לו שום חולאת רק שהוא חלוש שאם יש לו איזה מיחוש ה"ז חולי שאין בו סכנה וזה אינו חולה כלל רק חלוש.
וביאור הענין דהנה על לע"ל כתי' והסרותי72 לב האבן מבשרכם73 דהיצה"ר74 נק' לב האבן כמו שהאבן אטום כמו"כ לבו אטום שאינו מקבל דבר חכ' והוא טמטום הלב, וטמטום המוח75 הוא שאינו משיג כלל והוא גרוע מטמטום הלב לכן נק' אבן, והנה נת"ל76 שהיצה"ר בעצם אינו רע רק הוא כח המתאווה ואפשר שיהי' לו אהבה לאלקות ולפי פי' הב' ה"ה טוב רק שהאדם מצייר בו ציור רע ומלביש אותו בלבושים רעים, והנה יש בזה כמה חלוקי מדרי' וכמו"כ בהלבושים ג"כ, וכמו למטה בחולי הגוף יש ג' מיני חולאים, א' חולה שאין בו סכנה היינו שיש לו מיחושים וסובל יסורים מזה אך אינו נוגע לו לחיי נפשו ממש שיכול לחיות בחולי זה מדה הקצובה שנקצב לו, אך כשיארע לו עוד חולאת ה"ה חלוש ואין ביכולתו להתגבר עליו ואז נוגע לו לחיי נפשו ממש, אבל חולאת זה לבדו אינו נוגע לו לחיי נפשו ממש. ב' חולה שיש בו סכנה כמו חולי החום ששואב הלחלוחית ונשאר עצמות יבישות וכידוע שיש ב' מיני זיעות כשמזיע בזיעה דבוקה (בל"א קלעפיקע) ה"ז הוראה שיהי' בריא, אבל כשמזיע זיעה קרה ה"ז שואב הלחלוחית ונשארים עצמות יבישות. ג' חולה בדקות היינו שאין לו שום חולאת רק שהוא חלוש שאם יש לו איזה מיחוש ה"ז חולי שאין בו סכנה וזה אינו חולה כלל רק חלוש.
חוכמו"כ יובן ג' מיני חולאים אלו בנפש, יש חולה בדקות חולה בגימ' מ"ט77 וכשחסר לו שער הנו"ן ה"ז חולי, אך זה בדקות דגבי משה כתיב ותחסריהו מעט מאלקים78 שחסר לו מעט מאלקים דבינה79 (בפ"א80 אלקים חיים ומלך עולם81 ) דמ"ט שערים נמסרו למשה82 ושער הנו"ן לא השיג עד הסתלקותו ואז84 השיג
טרפ
שער הנו"ן83 וזהו שארז"ל לעליונים נדמה להם למטה85 ולתחתונים נדמה להם למעלה לעליונים ר"ל מהחכ' ולמעלה נדמה להם למטה דשער הנו"ן למטה מחכ' ולתחתונים מהבינה ולמטה נדמה להם למעלה דשער למעלה*86 מהם, שהוא השגה ואינו השגה (דשער הנו"ן הוא המחבר חו"ב86, ובאמת שרשו למעלה גם מחכ' לכן יש בכוחו לחבר חו"ב) הנה באמת ה"ז חולי שאינו שלימות העבודה, אך הוא בדקות מאד דחולי שגם משה הי' חולה בזה ה"ז בדקות מאד. ב', חולה שאין בו סכנה, הנה חולה זה הוא חולה באמת רק שאין בו סכנה והוא מי שהוא משוקע בתאות היתר הגם שהוא היתר היפך האיסר, דאיסר ר"ל שאסור וקשור בידי החיצונים והיתר ר"ל שאינו אסור וקשור בידי החיצונים87 ואפשר לכוון לשם שמים אבל כשעושה אותה למלאות תאוות נפשו כי ירעב88 ה"ז חולי, ובאמת הנה ארז"ל אבר קטן יש באדם89 משביעו רעב שאין שיעור לתאוותו ואין שייך לומר כשממלא תאוותו אינו רוצה עוד אלא אף שמילא תאוותו מ"מ הוא רוצה עוד וכמארז"ל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו90, וכמו מי שהוא זולל וסובא אין שייך לומר כשכבר אכל אינו רוצה עוד אלא יאכל עוד כמקדם, וכמארז"ל רווחא לבסומי שכיחא91 ונעשה עוד ריווח, והנה ע"י יורד92 עשר מעלות אחורנית93 דהנה ארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה94, צוות הוא ל' צוותא וחיבור95 דצומח חי ע"י שהאדם אוכל אותם מתחברים עם האדם וה"ז עלי' להם, אך כשהאדם מקבל עונג מהצומח ה"ה מקבל ממנו ונמצא ה"ה שפל מהם וה"ז ירידה גדולה, ובאמת מי שהוא משוקע בתאוות עוה"ז שדי תיכלא בכולו96, שאפי' מי שיש לו חושים טובים ודקים אך מאחר שמשוקע בתאוות קען ער זיך ניט נעמען צוא קיין זאך, קיין זאך גייט97 עם ניט איין שה"ה רוצה למלאות תאוות נפשו ואינו יכול לקשר עצמו לראות במו"מ, והנה איש אשר אלה לו הוא חולה ממש, אך אין בו סכנה שבקל יכול לתקן זאת שיאכל לשם שמים בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל וכמ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו98 ובטן רשעים
שער הנו"ן83 וזהו שארז"ל לעליונים נדמה להם למטה85 ולתחתונים נדמה להם למעלה לעליונים ר"ל מהחכ' ולמעלה נדמה להם למטה דשער הנו"ן למטה מחכ' ולתחתונים מהבינה ולמטה נדמה להם למעלה דשער למעלה*86 מהם, שהוא השגה ואינו השגה (דשער הנו"ן הוא המחבר חו"ב86, ובאמת שרשו למעלה גם מחכ' לכן יש בכוחו לחבר חו"ב) הנה באמת ה"ז חולי שאינו שלימות העבודה, אך הוא בדקות מאד דחולי שגם משה הי' חולה בזה ה"ז בדקות מאד. ב', חולה שאין בו סכנה, הנה חולה זה הוא חולה באמת רק שאין בו סכנה והוא מי שהוא משוקע בתאות היתר הגם שהוא היתר היפך האיסר, דאיסר ר"ל שאסור וקשור בידי החיצונים והיתר ר"ל שאינו אסור וקשור בידי החיצונים87 ואפשר לכוון לשם שמים אבל כשעושה אותה למלאות תאוות נפשו כי ירעב88 ה"ז חולי, ובאמת הנה ארז"ל אבר קטן יש באדם89 משביעו רעב שאין שיעור לתאוותו ואין שייך לומר כשממלא תאוותו אינו רוצה עוד אלא אף שמילא תאוותו מ"מ הוא רוצה עוד וכמארז"ל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו90, וכמו מי שהוא זולל וסובא אין שייך לומר כשכבר אכל אינו רוצה עוד אלא יאכל עוד כמקדם, וכמארז"ל רווחא לבסומי שכיחא91 ונעשה עוד ריווח, והנה ע"י יורד92 עשר מעלות אחורנית93 דהנה ארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה94, צוות הוא ל' צוותא וחיבור95 דצומח חי ע"י שהאדם אוכל אותם מתחברים עם האדם וה"ז עלי' להם, אך כשהאדם מקבל עונג מהצומח ה"ה מקבל ממנו ונמצא ה"ה שפל מהם וה"ז ירידה גדולה, ובאמת מי שהוא משוקע בתאוות עוה"ז שדי תיכלא בכולו96, שאפי' מי שיש לו חושים טובים ודקים אך מאחר שמשוקע בתאוות קען ער זיך ניט נעמען צוא קיין זאך, קיין זאך גייט97 עם ניט איין שה"ה רוצה למלאות תאוות נפשו ואינו יכול לקשר עצמו לראות במו"מ, והנה איש אשר אלה לו הוא חולה ממש, אך אין בו סכנה שבקל יכול לתקן זאת שיאכל לשם שמים בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל וכמ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו98 ובטן רשעים
ירפא
תחסר, בטן רשעים תחסר הוא כשאוכל למלאות תאוות נפשו וכמארז"ל מליא כריסא זיני בישא99, וצדיק אוכל לשובע נפשו היינו כשאוכל בכוונה לשם שמים. ג', חולה שיש בו סכנה, היינו כשמשוקע בתאוות איסור וכ"ש כשנופל ח"ו באחת מהנה וכמ"ש בעשותו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשם100 שעי"ז מגשם101 נפשו והנה עי"ז102 כורת נפשו מאוא"ס חיי החיים103 וזה יש בו סכנה דמאחר שכורת נפשו מא"ס חיי החיים ה"ז סכנה ממש, ובזה יש חייבי כריתות וחייבי מיתות, והגם שאין לך דבר שעומד מפני התשובה104 דתשובה מועיל ע"ז ג"כ ומי שנפל ח"ו בתאוות איסר אל יאמר נואש דתשובה מועיל ע"ז ג"כ, אך צריכים תשובה עמוקה וכמו תשובת ראב"ד שגעה בבכי' עד שיצאה נשמתו105, תמורת שכרת נפשו מאלקות ונשתקע בתאוות עוה"ז נקשר אח"כ באלקות, וכ"כ עד שכרת נפשו לגמרי מתאוות עוה"ז, ולא כל אדם זוכה לתשובה כזו, אך מי שזכה לתשובה זו גדלה מעלתו על מעלות הצדיקים וכמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים106 צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד דמאן דמשכי לי' בחילי יתיר107 ה"ז מדרי' היותר גבוה ממדריגות הצדיקים.
תחסר, בטן רשעים תחסר הוא כשאוכל למלאות תאוות נפשו וכמארז"ל מליא כריסא זיני בישא99, וצדיק אוכל לשובע נפשו היינו כשאוכל בכוונה לשם שמים. ג', חולה שיש בו סכנה, היינו כשמשוקע בתאוות איסור וכ"ש כשנופל ח"ו באחת מהנה וכמ"ש בעשותו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשם100 שעי"ז מגשם101 נפשו והנה עי"ז102 כורת נפשו מאוא"ס חיי החיים103 וזה יש בו סכנה דמאחר שכורת נפשו מא"ס חיי החיים ה"ז סכנה ממש, ובזה יש חייבי כריתות וחייבי מיתות, והגם שאין לך דבר שעומד מפני התשובה104 דתשובה מועיל ע"ז ג"כ ומי שנפל ח"ו בתאוות איסר אל יאמר נואש דתשובה מועיל ע"ז ג"כ, אך צריכים תשובה עמוקה וכמו תשובת ראב"ד שגעה בבכי' עד שיצאה נשמתו105, תמורת שכרת נפשו מאלקות ונשתקע בתאוות עוה"ז נקשר אח"כ באלקות, וכ"כ עד שכרת נפשו לגמרי מתאוות עוה"ז, ולא כל אדם זוכה לתשובה כזו, אך מי שזכה לתשובה זו גדלה מעלתו על מעלות הצדיקים וכמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים106 צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד דמאן דמשכי לי' בחילי יתיר107 ה"ז מדרי' היותר גבוה ממדריגות הצדיקים.
יאוהנה כמו שנת"ל ג' מיני חולאים בנפש כמו"כ ישנם בלבושי הנפש מחו"ד ג"כ. א, חולה בדקות הוא מי שנופל לו מח"ז בשעת התפלה ולפ"ע דקות האדם לפ"ע זה דקות המח"ז וכמארז"ל על ר"ח יומא חדא הוה בעית לאכוונה108 נפל לי' אלקפתא109 וריש גלותא מאן אעיל קדם מלכא קדים, הגם שבמח"ז זו יש כמה כוונות דאין פי' בגשמיות110 למטה אלא מדרי' זו ומדרי' זו מי נתעלה למעלה קודם, דאדם אחר יכול להתפלל במח"ז זו אך לגבי ר"ח ובניו שבכח תפילתם הי' בכוחם להביא משיחא בלא זמני'111 ה"ז ג"כ מח"ז ומזה יובן לכל אדם לפ"ע דקותו כמו"כ המח"ז דאפשר שלגבי' הוא מח"ז לגבי אחר אינו מח"ז וה"ז חולה בדקות. ב' חולה שאין בו סכנה היינו מי שהוא משוקע מכף רגלו ועד ראשו112 ועד בכלל במח"ז של תאוות היתר איך להשיג התאווה וכשישיג אותה איך יתנהג עמה יעשה כך ויעשה כך, וזה
יברפב
הוא חולה ממש אך אין בו סכנה שבקל יכול לדחותם. ג' חולה שיש בו סכנה היינו שמשוקע במח"ז של תאוות איסור דהרהורי עבירה קשים מעבירה113 ועי"ז נעשה בגדים צואים, ובאמת עי"ז נדחה ממחיצתו של הקב"ה דמה קדירה114 שבישל בהם קדירה לרבו לא ימזוג כוס לרבו115 כ"ש בבגדים צואים דכתי' אין לבוא אל המלך116 בלבוש שק, ש"ק בגימ' ד' מאות117 והוא לבוש גס דעשי'118 ולכה"פ הוא נקי ולכן אין לבוא רק בחצר הפנימי אבל בחצר החיצוני יוכל לכנוס אבל בבגדים הצואים האלו נדחה לגמרי אפי' מחצר החיצוני119, וזהו נשמה שנתת בי טהורה היא120, היינו שנקי' מכל סיג ופסולת ואינו דבר נוסף על עצמותו כלל רק חלק הוי'121 כמו שהוא וע"י המח"ז האלו מטנף הנשמה ומלביש אותה בלבושים צואים וכ"ז אפי' במח"ז של תאוות היתר ומכ"ש במח"ז של תאוות איסור הנה אמרז"ל עבירה מלפפתו122 ואין מקום שיכנס הרהור תשובה אבל מח"ז של תאוות היתר רק מלבישים אותה ויש מקום שיכנס הרהור תשובה.
הוא חולה ממש אך אין בו סכנה שבקל יכול לדחותם. ג' חולה שיש בו סכנה היינו שמשוקע במח"ז של תאוות איסור דהרהורי עבירה קשים מעבירה113 ועי"ז נעשה בגדים צואים, ובאמת עי"ז נדחה ממחיצתו של הקב"ה דמה קדירה114 שבישל בהם קדירה לרבו לא ימזוג כוס לרבו115 כ"ש בבגדים צואים דכתי' אין לבוא אל המלך116 בלבוש שק, ש"ק בגימ' ד' מאות117 והוא לבוש גס דעשי'118 ולכה"פ הוא נקי ולכן אין לבוא רק בחצר הפנימי אבל בחצר החיצוני יוכל לכנוס אבל בבגדים הצואים האלו נדחה לגמרי אפי' מחצר החיצוני119, וזהו נשמה שנתת בי טהורה היא120, היינו שנקי' מכל סיג ופסולת ואינו דבר נוסף על עצמותו כלל רק חלק הוי'121 כמו שהוא וע"י המח"ז האלו מטנף הנשמה ומלביש אותה בלבושים צואים וכ"ז אפי' במח"ז של תאוות היתר ומכ"ש במח"ז של תאוות איסור הנה אמרז"ל עבירה מלפפתו122 ואין מקום שיכנס הרהור תשובה אבל מח"ז של תאוות היתר רק מלבישים אותה ויש מקום שיכנס הרהור תשובה.
יגוזהו ויקח מאבני המקום ולא כל אבני המקום דאותיות מח"ז של תאוות איסור צריכים לדחות לגמרי וכמארז"ל כלי חרס שבירתן זהו תקנתן123 וכמו כ"ח כ"ז שראוים קצת למלאכתה אינו בטל מתורת כלי124 כמו"כ כאן כ"ז שיש בהם איזה תאווה לא טוב הדבר רק צריכים לדחותם לגמרי, אך מח"ז של תאוות היתר בירור אותם, דהנה היצה"ר בעצם אינו רע125 רק כח המתאווה ואפשר שיתאווה אלקות126 וזהו ואהבת בכל לבבך בשני יצריך127 שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות וצ"ל הלא
ידרפג
היצה"ר הוא מסית ומדיח איך שייך שיהי' לו אהבה לאלקות, וגם צ"ל מה שייך ציווי על אהבה128 הרי אהבה היא מדה שבלב ואיך שייך ע"ז ציווי, אך הציווי אינה על האהבה כ"א על ההתבוננות איך דאני הוי' לא שניתי129 שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע130 ואתה הוא אחר שנבה"ע דכללות השתל' העולמות הוא רק שם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, ומצד התבוננות זו יבוא לאהבה לאלקות, והנה היצה"ר בעצם אינו רע רק כח המתאווה ומצד הכח המתאווה אפשר שיתאווה אלקות לכן כשיתבונן בהתבוננות זו גם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, וזהו ויקח מאבני המקום הם אותיות דתאוות היתר וא' ל' רבים שהם רה"ר טורי דפרודא131 וישם אותה מצבה ל' יחיד שהוא ביטול, וראי' דאוא"ס אין שורה במקום132 ביטל וכ' בסש"ב133 אחד האמת שבו שורה אוא"ס וכ' שם וזוהי מדרי' החכ' א"כ חכ' הוא ביטול שהוא אחד וכ' לפני אחד מה אתה סופר134 שבמספר לא יש פחות מאחד וזהו שעשה מאבני רבים אבן אחת, וכמו נפשות ל' רבים שהוא רה"ר טורי דפרודא ונפש ל' יחיד135 שהוא ביטל, ויצוק עלי' שמן136 הוא בחי' חכ'137 והו"ע שמחזיר תלמודו של ע' שנה, על ראשו שהוא הכלי לזה כמו מוח שבראש הוא כלי לשכל כמו"כ הראש הוא כלי להחכ', (ובפ"א138 וזהו וישם אות"ה מצבה139 אותה ל' נקבה שהוא מקבל להורות שנעשה מקבל להשמן), וזהו אבן בוחן, אבן ישראל, אבן שתי' שממנו הושתה140 העולם, דהנה אבא יסד ברתא141 שמקור העולמות צ"ל מבחי' חכ' וזהו אבן שתי', וזה תלוי באבן בוחן שנבחנו בו ישראל
היצה"ר הוא מסית ומדיח איך שייך שיהי' לו אהבה לאלקות, וגם צ"ל מה שייך ציווי על אהבה128 הרי אהבה היא מדה שבלב ואיך שייך ע"ז ציווי, אך הציווי אינה על האהבה כ"א על ההתבוננות איך דאני הוי' לא שניתי129 שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע130 ואתה הוא אחר שנבה"ע דכללות השתל' העולמות הוא רק שם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, ומצד התבוננות זו יבוא לאהבה לאלקות, והנה היצה"ר בעצם אינו רע רק כח המתאווה ומצד הכח המתאווה אפשר שיתאווה אלקות לכן כשיתבונן בהתבוננות זו גם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, וזהו ויקח מאבני המקום הם אותיות דתאוות היתר וא' ל' רבים שהם רה"ר טורי דפרודא131 וישם אותה מצבה ל' יחיד שהוא ביטול, וראי' דאוא"ס אין שורה במקום132 ביטל וכ' בסש"ב133 אחד האמת שבו שורה אוא"ס וכ' שם וזוהי מדרי' החכ' א"כ חכ' הוא ביטול שהוא אחד וכ' לפני אחד מה אתה סופר134 שבמספר לא יש פחות מאחד וזהו שעשה מאבני רבים אבן אחת, וכמו נפשות ל' רבים שהוא רה"ר טורי דפרודא ונפש ל' יחיד135 שהוא ביטל, ויצוק עלי' שמן136 הוא בחי' חכ'137 והו"ע שמחזיר תלמודו של ע' שנה, על ראשו שהוא הכלי לזה כמו מוח שבראש הוא כלי לשכל כמו"כ הראש הוא כלי להחכ', (ובפ"א138 וזהו וישם אות"ה מצבה139 אותה ל' נקבה שהוא מקבל להורות שנעשה מקבל להשמן), וזהו אבן בוחן, אבן ישראל, אבן שתי' שממנו הושתה140 העולם, דהנה אבא יסד ברתא141 שמקור העולמות צ"ל מבחי' חכ' וזהו אבן שתי', וזה תלוי באבן בוחן שנבחנו בו ישראל
טורפד
כשנופל מח"ז והוא מדחה אותם ה"ז בחינה ומזה נעשה אבן ישראל, וכתי' גם את העולם נתן בלבו142 לפ"ע שמברר בנפשו מברר חלקו בעולם.
כשנופל מח"ז והוא מדחה אותם ה"ז בחינה ומזה נעשה אבן ישראל, וכתי' גם את העולם נתן בלבו142 לפ"ע שמברר בנפשו מברר חלקו בעולם.
טזוזהו מזבח אדמה כו' וזבחת עליו את עולותיך כו' והוא רוח האדם העולה למעלה143 וכמ"ש אדם כי יקריב מכם144 דאדם בגימ' מ"ה145 צריך ג"כ הקרבה לבחי' כי לא אדם הוא וזהו עיקר מזבח, אך אם ההכרח שיהי' מזבח אבנים היינו שהוא משוקע במח"ז של תאוות היתר ואיסור, לא תבנה אתהן גזית דאותיות של תאוות איסור צריכים לדחות לגמרי לכן לא תבנה כו' שלא ישאר מאומה, ואותיות של תאוות היתר צריכים שיתעלו כולם ולכן לא תבנה שלא ישאר מאומה, כי חרבך הנפת146 עלי' הוא חרב אוכלת147, ותחללי'148 כמ"ש ולא תחללו את שם קדשי שלא תעשו חלל149 ומקום ריקן וע"י המח"ז נעשה חלל כו' לכן לא תבנה כו', וזהו מזבח אדמה כו' לא יש שום תנאי שהוא עיקר מזבח, אך אם מזבח אבנים כו' בתנאי לא תבנה כו' דאותיות של תאוות איסור צריכים שישבר לגמרי ואותיות של תאוות היתר צריכים שיתעלה לגמרי ולא ישאר מאומה.