Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אואהבת את ה' אלקיך
ש"פ עקב תר"ם לפ"ק
ואהבת את ה' אלקיך1 בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך2, ואי' במשנה בכל לבבך בשני יצריך3 שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, וצ"ל מאחר שנק' יצר הר"ע איך שייך שיהי' לו אהבה. ונראה שאף שיש לו אהבה מ"מ נק' יצה"ר ואיך אפ"ל שניהם. והענין דהנה כתי' חלק ה' עמו4 וצ"ל אם קאי רק על נה"א או אם גם
ש"פ עקב תר"ם לפ"ק
ואהבת את ה' אלקיך1 בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך2, ואי' במשנה בכל לבבך בשני יצריך3 שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, וצ"ל מאחר שנק' יצר הר"ע איך שייך שיהי' לו אהבה. ונראה שאף שיש לו אהבה מ"מ נק' יצה"ר ואיך אפ"ל שניהם. והענין דהנה כתי' חלק ה' עמו4 וצ"ל אם קאי רק על נה"א או אם גם
בתשיב
הנה"ב נק' חלק ה'. והענין דהנה כמו שנת"ל בענין כי נר מצוה שהמצות נק' נר5 כמו"כ יובן שהנשמה נק' נר וכמ"ש נר ה' נשמת אדם6 חופש כל חדרי בטן הרי שנק' נר ולא נר סתם אלא נר ה', וצ"ל מה שייך לזה אומרו חופש כל חדרי בטן וע"פ פשוט הפי' שע"י אמצעית הנשמה יודעים מה שבחדרי בטן, אך צ"ל דבלא זה לא הי' יודע, (תו"א מי כה' אלקי', המגבי' לשבת)7 והנה צ"ל תחילה מהו נר דלכאו' שם נר הונח על השמן או החלב או השעוה, אבל באמת אינו כן שהרי נק' נר של שמן או כו' מובן שהנר הוא דבר בפ"ע והוא של שמן או כו' וגם אפ"ל שהנר הוא הכלי המחזיק השמן, אך זה שייך דוקא בנר של שמן אבל של חלב או שעוה שא"צ כלי למה נק' נר, אלא ענין נר הוא הפתילה, הגם שא"א להכחיש דכשהשמן טוב אז האור בהיר כו' וכמ"ש ויקחו אליך שמן זית זך8 כתית למאור להעלות נר תמיד, מ"מ זה תלוי בהפתילה ג"כ וכמארז"ל פתילות ושמנים9 שאין מדליקים בהם בשבת מדליקים בהם בחנוכה מפני שאסור להנות לאורו לכן אף אם לא ימשך השמן אחר הפתילה מ"מ מותר להדליק, אבל בשבת שצריכים להנות לאורו אסור להדליק פתילות אלו מפני שאין השמן נמשך אחריהם, א"כ הפתילה פועל כמו השמן, ומה שהשמן גורם שהיות הזמן זה תלוי ג"כ בהפתילה שלולי הפתילה לא הי' דולק כלל, ויש מעלה בהפתילה שבו נאחז האור וע"י נכלל השמן בהפתילה ועי"ז האור מבהיק נמצא שהפתילה הוא כמו ממוצע שממשיך האור וגורם שיוכלל השמן בהאור, ומה שע"י השמן מבהיק האור זה תלוי בהפתילה ג"כ, והפתילה מרחיק האור מהשמן שלא יוטבע בהשמן ויכבה.
הנה"ב נק' חלק ה'. והענין דהנה כמו שנת"ל בענין כי נר מצוה שהמצות נק' נר5 כמו"כ יובן שהנשמה נק' נר וכמ"ש נר ה' נשמת אדם6 חופש כל חדרי בטן הרי שנק' נר ולא נר סתם אלא נר ה', וצ"ל מה שייך לזה אומרו חופש כל חדרי בטן וע"פ פשוט הפי' שע"י אמצעית הנשמה יודעים מה שבחדרי בטן, אך צ"ל דבלא זה לא הי' יודע, (תו"א מי כה' אלקי', המגבי' לשבת)7 והנה צ"ל תחילה מהו נר דלכאו' שם נר הונח על השמן או החלב או השעוה, אבל באמת אינו כן שהרי נק' נר של שמן או כו' מובן שהנר הוא דבר בפ"ע והוא של שמן או כו' וגם אפ"ל שהנר הוא הכלי המחזיק השמן, אך זה שייך דוקא בנר של שמן אבל של חלב או שעוה שא"צ כלי למה נק' נר, אלא ענין נר הוא הפתילה, הגם שא"א להכחיש דכשהשמן טוב אז האור בהיר כו' וכמ"ש ויקחו אליך שמן זית זך8 כתית למאור להעלות נר תמיד, מ"מ זה תלוי בהפתילה ג"כ וכמארז"ל פתילות ושמנים9 שאין מדליקים בהם בשבת מדליקים בהם בחנוכה מפני שאסור להנות לאורו לכן אף אם לא ימשך השמן אחר הפתילה מ"מ מותר להדליק, אבל בשבת שצריכים להנות לאורו אסור להדליק פתילות אלו מפני שאין השמן נמשך אחריהם, א"כ הפתילה פועל כמו השמן, ומה שהשמן גורם שהיות הזמן זה תלוי ג"כ בהפתילה שלולי הפתילה לא הי' דולק כלל, ויש מעלה בהפתילה שבו נאחז האור וע"י נכלל השמן בהפתילה ועי"ז האור מבהיק נמצא שהפתילה הוא כמו ממוצע שממשיך האור וגורם שיוכלל השמן בהאור, ומה שע"י השמן מבהיק האור זה תלוי בהפתילה ג"כ, והפתילה מרחיק האור מהשמן שלא יוטבע בהשמן ויכבה.
גוככל המשל הזה יובן למעלה ג"כ דהנשמה נק' נר ה' דכתי' חלק הוי' עמו שכל נשמה היא חלק ה'10, ואין ר"ל חלק מאות א' דשם הוי' מיו"ד ונשמה זו מה"א כו' אלא כל נשמה ונשמה כלולה מי' ה' ו' ה', והגוף ה"ה חומר פשוט לקבל צורת הנפש לכן בציורו יש שם הוי'11, הראש הוא י', ה' אצבעות ידיו ורגליו הוא ה' ראשונה וה' אחרונה והגם שאין זה תמונות ה' מ"מ הוא מספר ה', והגוף הוא ו' ובראשו יו"ד זהו הראש, וראי' לזה שצריכים שיהי' חומר מוכן לקבל צורת הנפש הוא מענין הגלגולים שנשמת האדם מתגלגלת בצומח או בחי12 או בדומם13, וידוע דעונש הגלגול קשה מעונש המיתה שאין לך אדם שיפטר מזה אבל הגלגול הוא על
דתשיג
עבירות חמורות, וצ"ל מה גודל העונש כ"כ ואם נא' שהוא מה שנתלבש בדומם הרי הגוף בצאת הנפש ממנו הוא דומם, ואם נא' שהעונש הוא דקודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו14 והי' לה אהוי"ר ועתה אין לה אהוי"ר, הרי גם בעת התלבשותה בגוף ג"כ לא הי' להם האהוי"ר, ועוד דהנה נשמות הפורחות באויר ג"כ אינם משיגים כו' ועונשם קטן מעונש הגלגול15 שהוא רק לנשמות העשוקות16 רק מעבירות חמורות ממילא נעשה נשמות עשוקות, וצ"ל דהעונש הוא דגוף הבהמה אינו חומר מוכן לקבל צורת נפש האדם17 דהנה הבהמה שרשה מתהו ושרש האדם מתקון אשר שם שייך מעלה ומטה לכן בהאדם ג"כ יש התחלקות ראש ורגל, הגם דנעוץ תחב"ס18 שיש מעלה בהרגל מה שאין בראש מ"מ הראש הוא עיקר הראש19 ואין מתחילין מן הרגל, ומ"ש מבלי אשר ימצא ראש וסוף20 ר"ל שבאמת אינו שייך לומר סוף שהרי יש מעלה בהרגל שהוא נק' ראש אבל מ"מ הראש ראש והרגל רגל, אבל הבהמה שרשה מתהו שהוא בחי' עגולים אשר אין שם מעלה ומטה כלל לכן הראש והזנב הוא בקו השוה בבהמה אדרבה היא משפיל ראשה21, ועיקר התקון הוא ע"י עשי' וכשמתגלגלת הנשמה בגוף הבהמה הרי א"א להיות עשי' שהרי חומר הבהמה אינו מוכן לקבל צורת הנפש וא"כ א"א להיות תקון מצ"ע כ"א זמן המוגבל או אחר אפשר לעשות טובה לפ"ז העונש קשה מאד. היוצא מזה שצריכים חומר מוכן לקבל צורת הנפש כדי לפעול פעולת הנפש, וצ"ל מהו פעולת הנפש.
עבירות חמורות, וצ"ל מה גודל העונש כ"כ ואם נא' שהוא מה שנתלבש בדומם הרי הגוף בצאת הנפש ממנו הוא דומם, ואם נא' שהעונש הוא דקודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו14 והי' לה אהוי"ר ועתה אין לה אהוי"ר, הרי גם בעת התלבשותה בגוף ג"כ לא הי' להם האהוי"ר, ועוד דהנה נשמות הפורחות באויר ג"כ אינם משיגים כו' ועונשם קטן מעונש הגלגול15 שהוא רק לנשמות העשוקות16 רק מעבירות חמורות ממילא נעשה נשמות עשוקות, וצ"ל דהעונש הוא דגוף הבהמה אינו חומר מוכן לקבל צורת נפש האדם17 דהנה הבהמה שרשה מתהו ושרש האדם מתקון אשר שם שייך מעלה ומטה לכן בהאדם ג"כ יש התחלקות ראש ורגל, הגם דנעוץ תחב"ס18 שיש מעלה בהרגל מה שאין בראש מ"מ הראש הוא עיקר הראש19 ואין מתחילין מן הרגל, ומ"ש מבלי אשר ימצא ראש וסוף20 ר"ל שבאמת אינו שייך לומר סוף שהרי יש מעלה בהרגל שהוא נק' ראש אבל מ"מ הראש ראש והרגל רגל, אבל הבהמה שרשה מתהו שהוא בחי' עגולים אשר אין שם מעלה ומטה כלל לכן הראש והזנב הוא בקו השוה בבהמה אדרבה היא משפיל ראשה21, ועיקר התקון הוא ע"י עשי' וכשמתגלגלת הנשמה בגוף הבהמה הרי א"א להיות עשי' שהרי חומר הבהמה אינו מוכן לקבל צורת הנפש וא"כ א"א להיות תקון מצ"ע כ"א זמן המוגבל או אחר אפשר לעשות טובה לפ"ז העונש קשה מאד. היוצא מזה שצריכים חומר מוכן לקבל צורת הנפש כדי לפעול פעולת הנפש, וצ"ל מהו פעולת הנפש.
ההנה יו"ד שבנפש הוא חכ'22 (ה' וע' מענין ש' הוי' שבנפש בד"ה ראה אנכי נותן לפניכם ע'23 ) ואין זה השגה והבנה, שהוא מ"ש ונשמת שדי תבינם24 והוא בינה, אלא בחי' חכ' הוא ברק המבריק25 טרם שבא לידי השגה שגם הוא עצמו אינו משיג עדיין, ויש בזה מה שנשאר בהעלם ומה שיוצא לידי גילוי וכמו השכל שבא לידי גילוי מהמשכיל, ויש עוד בחי' בנשמה והוא בטל הרצון שלמעלה
ותשיד
מטו"ד הוא קוש"י26 והוא מה שנשאר בהעלם לגמרי, וזהו כי עם קשה ערף וסלחת27 ולכאורה צ"ל מה זה נתינת טעם על סליחות עונות והלא טעם זה מחייב ההיפוך, אך ר"ל מאחר שהם מתנהגים למטה בבחי' ביטל שלמעלה מטו"ד צריכים להתנהג עמהם מלמעלה ג"כ בבחי' שלמעלה מטו"ד הגם שעפ"י הטו"ד עשו היפך כו' מ"מ מצד בחי' שלמעלה מטו"ד צ"ל סליחות עונות, זהו יו"ד וקוש"י בקצרה.
מטו"ד הוא קוש"י26 והוא מה שנשאר בהעלם לגמרי, וזהו כי עם קשה ערף וסלחת27 ולכאורה צ"ל מה זה נתינת טעם על סליחות עונות והלא טעם זה מחייב ההיפוך, אך ר"ל מאחר שהם מתנהגים למטה בבחי' ביטל שלמעלה מטו"ד צריכים להתנהג עמהם מלמעלה ג"כ בבחי' שלמעלה מטו"ד הגם שעפ"י הטו"ד עשו היפך כו' מ"מ מצד בחי' שלמעלה מטו"ד צ"ל סליחות עונות, זהו יו"ד וקוש"י בקצרה.
זה' הוא התבוננות וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם ולכולם28 בשם יקרא איש לא נעדר, וביאור הענין דהנה בשבחי דהמע"ה ששיבח את הקב"ה אמר מה רבו מעשיך ה'29, ומה גדלו מעשיך ה'30, וצ"ל מהו השינוי ל' והו"ל בשניהם מה רבו או מה גדלו, אך הנה מה גדלו מעשיך ה' הוא גדולי הנבראים שנבראו כמו מלאכים דארז"ל מלאך בשליש עולם עומד31 וכן השמש אי' ברמב"ם הל' יסודי התורה32 שהוא ק"ע פעמים נגד הארץ (ה' והוא ערך 4,104000 מיל33 הסובב של השמש ע') והירח כ' שם שהוא בערך חלק ארבעים מן הארץ (ה' והוא בערך תקצ"ה מיל ושמינית מיל34 הסובב של הירח ע') והכוכב הקטן שבכל הכוכבים הוא מיל35 סבובו, ונמצא ארכו שליש מיל, וכשהתבונן דוד בריבוי הפרטים שנבראו בכל מין ומין א' מה רבו מעשיך ה' הגם שבכלל הם רק ד' דצח"מ מ"מ הפרטים הם רב מאד וכמו במין דומם יש כמה מינים כמו אבן פשוט עד אבני חשן ואפוד שלא הי' צומח כ"א דומם רק שהוא יקר המציאות והוא מבהיק, וביניהם יש כמה מינים, וכן בעפר יש העפר שבקרקע המשכן36 שהוא בדיקה לאשת זנונים37 ומ"מ הוא ג"כ דומם, ויש עפר שמצמיח מין זה ועפר שמצמיח מין אחר וכולם הם דומם, וכן בצומח יש עשבים וזרעוני גינה ותבואות
חתשטו
ובכולם יש כמה מינים, ויש אילני סרק ואילני פרי וכולם בכללן הם צומח לא שנא' שאילני סרק הוא צומח ואילן תפוח הוא בע"ח אלא כולם צומח, וכן בבע"ח יש בהמות וחיות בהמות טמאות וטהורות קטנים וגדולים ובחיות יש ג"כ גדולות שטורפים ודורסים גדולה דוקא וקטנות שטורפים ודורסים קטנה דוקא, ועופות, אפי' במין המדבר שנברא יחידי שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך38 מ"מ יש בהם ג"כ מינים חלוקים לבד מה ארז"ל39 שאין א' מהם דומה לחבירו40 הוא בהציור, כמו"כ בטבעות ג"כ אינם דומין זל"ז וכ' בס' המסעות שיש מיני ברואים בעין א' ובג' עינים41 וע"ז א' מה רבו מעשיך, והנה כל דבר יש לו שרש למעלה וכמארז"ל אין לך עשב42 למטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל שפועל בו ההגדלה מקטנות לגדלות, ופי' המכה בו כמו עד"מ המכה את חבירו הוא שירגיש ההכאה כמו"כ כאן ששופע בו חיות וירגיש ההשפעה ופועל בו ההגדלה כו', וזהו ולכולם בשם יקרא שכאו"א יש לו קריאות שם מיוחד איש לא נעדר, איש הוא ל' שר וכמו האיש אדון הארץ43, איש אלקים44, ובל' המשנה אישי כה"ג45 ר"ל בעה"ב, לא נעדר שישנו תמיד דשרש ההתהוות הוא מא"ס הבבע"ג והוא נצחי. ומ"ש השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד יבלה46 עש יאכלם47 היינו שלא יהי' גשמיים והו"ע הפשטות הגשמיות וכתי' השמים החדשים48 כו' שהוא התחדשות אבל הכח הוא קיים לעד.
ובכולם יש כמה מינים, ויש אילני סרק ואילני פרי וכולם בכללן הם צומח לא שנא' שאילני סרק הוא צומח ואילן תפוח הוא בע"ח אלא כולם צומח, וכן בבע"ח יש בהמות וחיות בהמות טמאות וטהורות קטנים וגדולים ובחיות יש ג"כ גדולות שטורפים ודורסים גדולה דוקא וקטנות שטורפים ודורסים קטנה דוקא, ועופות, אפי' במין המדבר שנברא יחידי שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך38 מ"מ יש בהם ג"כ מינים חלוקים לבד מה ארז"ל39 שאין א' מהם דומה לחבירו40 הוא בהציור, כמו"כ בטבעות ג"כ אינם דומין זל"ז וכ' בס' המסעות שיש מיני ברואים בעין א' ובג' עינים41 וע"ז א' מה רבו מעשיך, והנה כל דבר יש לו שרש למעלה וכמארז"ל אין לך עשב42 למטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל שפועל בו ההגדלה מקטנות לגדלות, ופי' המכה בו כמו עד"מ המכה את חבירו הוא שירגיש ההכאה כמו"כ כאן ששופע בו חיות וירגיש ההשפעה ופועל בו ההגדלה כו', וזהו ולכולם בשם יקרא שכאו"א יש לו קריאות שם מיוחד איש לא נעדר, איש הוא ל' שר וכמו האיש אדון הארץ43, איש אלקים44, ובל' המשנה אישי כה"ג45 ר"ל בעה"ב, לא נעדר שישנו תמיד דשרש ההתהוות הוא מא"ס הבבע"ג והוא נצחי. ומ"ש השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד יבלה46 עש יאכלם47 היינו שלא יהי' גשמיים והו"ע הפשטות הגשמיות וכתי' השמים החדשים48 כו' שהוא התחדשות אבל הכח הוא קיים לעד.
טו"ה הוא מדות ודיבור ולפעמים מבואר שהוא קול ודיבור והם תורה ותפלה וכמ"ש הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר ו' הוא קול של תפלה קלא בתראה50 מלא ו' הוא קול של תורה51, ובמ"א מבואר שהם תורה ומצות49, תורה הוא קלא בתראה כו' ומצות הם דיבור (ה' דבר מלך שלטון52 ע') וכנגד זה יש בתמונות הגוף ג"כ שם הוי' כדי שיוצא כחות הנפש מכח אל הפועל.
יתשטז
אך הנה יש ב' נפשות וכמ"ש ונשמות אני עשיתי53 נה"א ונה"ב ועז"א ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות. וצ"ל והלא הוא רע ואיך אפשר שיאהב כו', והענין דהנה נה"ב הוא כח המתאווה54 ויוכל לאהוב אלקות ג"כ רק שעושין בו הציור רע וע"י התבוננות יכולים לאכפיי' לאלקות, וביאור הענין דהנה כל נפש מב' נפשות אלו יש להם שכל ומדות, נה"א יש בו שכל ומדות הנולדים מן השכל, ונה"ב יש לו ג"כ שכל ומדות הנולדים מהשכל (ה' והמדות הם נק' יצה"ר וכמ"ש בתו"א ובקדושה ג"כ המדות הנולדים משכל נה"א נק' יצ"ט55 וכמש"ש ע') והעיקר הוא השכל שמנהיג את המדות, והנה שכל של הנה"א הוא להשכיל השכלות בהתבוננות אלקות וכמ"ש שאו מרום עיניכם כו', ומזה נולד המדה לאהבה את ה' אלקיך56, למען תירא את ה' אלקיך57, וכן שארי המדות, ולהיפך שכל הנה"ב הוא איך התאות זרות ורצונות זרות טוב לו, אף שבאמת הוא שקר גמור וכמו עד"מ האוכל דבש הרבה שהוא מתוק וסופו מר וכמו"כ סוף כל סוף יודע שהוא לרע לו, אך מ"מ הוא מראה לו את הדבר הטוב לו ומזה נולד המדה שיאהב הדבר ההוא וכשישנו אצל חבירו והוא מבקש ממנו ואינו נותן לו ה"ה שונא אותו ונמצא עובר על מ"ע ואהבת לרעך58 כו' וכן מתפאר בדבר שאין לו ונמצא משקר והוא מצד שמבין בשכלו דמי שיש לו ד"ז טוב לו לכן הוא מתפאר בזה אבל באמת הוא שקר, וזהו יצה"ר, אך מפני שהוא מצד השכל לכן יכולים להפכו לאלקות, והוא כשיתבונן בהתבוננות הנ"ל איך מה רבו מעשיך ה' כו' ולכולם בשם יקרא איש כו' שלכל דבר יש שרש ומקור ולמה ירצה בדבר הנתהווה טוב לו שירצה בהמהווה, ואף גם זאת מ"מ נק' רע דאל תאמין בעצמך59 ואפשר שיחזור לקלקולו.
אך הנה יש ב' נפשות וכמ"ש ונשמות אני עשיתי53 נה"א ונה"ב ועז"א ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות. וצ"ל והלא הוא רע ואיך אפשר שיאהב כו', והענין דהנה נה"ב הוא כח המתאווה54 ויוכל לאהוב אלקות ג"כ רק שעושין בו הציור רע וע"י התבוננות יכולים לאכפיי' לאלקות, וביאור הענין דהנה כל נפש מב' נפשות אלו יש להם שכל ומדות, נה"א יש בו שכל ומדות הנולדים מן השכל, ונה"ב יש לו ג"כ שכל ומדות הנולדים מהשכל (ה' והמדות הם נק' יצה"ר וכמ"ש בתו"א ובקדושה ג"כ המדות הנולדים משכל נה"א נק' יצ"ט55 וכמש"ש ע') והעיקר הוא השכל שמנהיג את המדות, והנה שכל של הנה"א הוא להשכיל השכלות בהתבוננות אלקות וכמ"ש שאו מרום עיניכם כו', ומזה נולד המדה לאהבה את ה' אלקיך56, למען תירא את ה' אלקיך57, וכן שארי המדות, ולהיפך שכל הנה"ב הוא איך התאות זרות ורצונות זרות טוב לו, אף שבאמת הוא שקר גמור וכמו עד"מ האוכל דבש הרבה שהוא מתוק וסופו מר וכמו"כ סוף כל סוף יודע שהוא לרע לו, אך מ"מ הוא מראה לו את הדבר הטוב לו ומזה נולד המדה שיאהב הדבר ההוא וכשישנו אצל חבירו והוא מבקש ממנו ואינו נותן לו ה"ה שונא אותו ונמצא עובר על מ"ע ואהבת לרעך58 כו' וכן מתפאר בדבר שאין לו ונמצא משקר והוא מצד שמבין בשכלו דמי שיש לו ד"ז טוב לו לכן הוא מתפאר בזה אבל באמת הוא שקר, וזהו יצה"ר, אך מפני שהוא מצד השכל לכן יכולים להפכו לאלקות, והוא כשיתבונן בהתבוננות הנ"ל איך מה רבו מעשיך ה' כו' ולכולם בשם יקרא איש כו' שלכל דבר יש שרש ומקור ולמה ירצה בדבר הנתהווה טוב לו שירצה בהמהווה, ואף גם זאת מ"מ נק' רע דאל תאמין בעצמך59 ואפשר שיחזור לקלקולו.
יאוביאור הענין איך אפשר שהיצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, צ"ל תחילה מ"ש ואהבת איך שייך ציווי על אהבה60 שהוא מדה שבלב, אך באמת אין הציווי על האהבה כ"א על ההתבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל61 ה' אלקינו ה' אחד, שמע יש בו ב' פי' א' מל' הסכת ושמע62, ב' מל' וישמע שאול63, ושניהם עולים בקנה א' דפי' הסכת ושמע שיקבץ כל הכחות אל חוש השמיעה, ואין פי' שמיעה גשמיות רק שמיעה רוחניות והוא ההתבוננות, ומ"ש וישמע שאול פי' שקיבץ כל
יבתשיז
העם למקום א' לילך ללחום כאחד, ה' אלקינו הוא סוכ"ע64 וממכ"ע65, ופי' הוי' הוא ל' מהווה66 והיו"ד מורה על תמידות ההתהוות67, וזהו ה' אחד ה' שהוא המהווה תמיד הוא אחד דאני לא שניתי68 אתה הוא קודם שנבה"ע69 ואתה הוא לאחר שנבה"ע, הגם שקודם הברי' לא הי' ואתה70 יש כו' אך מפני שהוא רק הארה, וזהו שאו' אח"כ בשכמל"ו71 שם הוא הארה לא עצמיות וכבוד הוא לבר מעצמותו, ור"י קארי למאנא מכבדותא72 שהוא לבוש הארה בעלמא, ומלכותו הוא מלך שמו נק' עליהם73 א"כ ה"ז הארה, והארה דהארה, והארה דהארה דהארה, ואין הארה פועל שינוי בהעצם, ואי לזאת ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות (בפ"א74 וכמ"ש מי לי בשמים75 ועמך לא חפצתי בארץ כל מה שעמך לא חפצתי כ"א א"ס עצומ"ה76.
העם למקום א' לילך ללחום כאחד, ה' אלקינו הוא סוכ"ע64 וממכ"ע65, ופי' הוי' הוא ל' מהווה66 והיו"ד מורה על תמידות ההתהוות67, וזהו ה' אחד ה' שהוא המהווה תמיד הוא אחד דאני לא שניתי68 אתה הוא קודם שנבה"ע69 ואתה הוא לאחר שנבה"ע, הגם שקודם הברי' לא הי' ואתה70 יש כו' אך מפני שהוא רק הארה, וזהו שאו' אח"כ בשכמל"ו71 שם הוא הארה לא עצמיות וכבוד הוא לבר מעצמותו, ור"י קארי למאנא מכבדותא72 שהוא לבוש הארה בעלמא, ומלכותו הוא מלך שמו נק' עליהם73 א"כ ה"ז הארה, והארה דהארה, והארה דהארה דהארה, ואין הארה פועל שינוי בהעצם, ואי לזאת ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות (בפ"א74 וכמ"ש מי לי בשמים75 ועמך לא חפצתי בארץ כל מה שעמך לא חפצתי כ"א א"ס עצומ"ה76.
יגוזהו מ"ש נר ה' נשמת אדם, שהנה"ב הוא השמן, דשמן הוא חכ'77, וחכ' יש בכל דבר, והנה"א הוא הפתילה, דהנה"א מצד עצמו א"צ תיקון78 שהוא חלק ה' ולכן נק' נר ה' והוא הפתילה הממשיך את השמן שמעלה את הנה"ב, אך השמן צ"ל שמן זית זך דכשיש בו עפרורית אינו ראוי לדליקה, כמו"כ כשמעורב בו רע א"א להתעלות רק צריכים לבררו תחילה ואז נמשך השמן אחר הפתילה, ואז האור
ידתשיח
מבהיק, והיינו שיומשך תוס' אורות בק"ו מבחי' מל' דא"ס, דהנה שרש הנה"ב הוא מתהו79 שקדם לתיקון80 וידוע ההפרש בין תהו לתיקון דבתהו ריבוי האור ובתיקון מיעוט האור81, ופי' ריבוי ומיעוט הוא שהאור הוא באופן אחר לגמרי82 וכמו אור שנברא ביום א' הי' אדה"ר מביט מסוף עולם ועד סופו83 ועתה יכול האדם לראות רק מיל או פרסה84, כמו"כ אורות דתהו לגבי תיקון אינם בערך כלל, וע"י שמברר את הנה"ב נמשך אורות דתהו לבוא לידי גילוי בתיקון, דמעקודים נקודים נעשה ברודים85, וזהו נר הוי' נשמת אדם נר הוי' קאי על הנה"א דהנה"ב שעדיין לא נתברר א"א לקרותו נר הוי' נשמת אדם, אדם א' דם86 והדם הוא הנפש החיונית המחי' את הגוף וכמ"ש כי הדם הוא הנפש87 וצריכים לבררו שיהי' בטל לאל"ף הוא א"ס אלופו ש"ע88, חופש כל חדרי בטן דהנה צדיק אוכל לשובע נפשו89 שמעלה את המאכל ובטן רשעים תחסור90 שעושה חסרון בהמאכל, וע"י נר ה' חופש כל חדרי בטן שמברר את הדם עי"ז נתוסף תוס' אורות בנר ה', וזהו ואהב"ת בגי' ב"פ אור91 א' הוא אור דנה"א מצ"ע ב' מה שנתוסף בו מצד בירור הנה"ב, ובעבודה הו"ע ביטול דוכל נפשך ובכל מאדך, בכל נפשך הוא בכל כחות נפשו וזהו הביטול דנה"א מצ"ע, ובכל מאדך הוא שיוצא חוץ להגבלות הכלי לגמרי והוא מצד הבירור דנה"ב. וזהו
מבהיק, והיינו שיומשך תוס' אורות בק"ו מבחי' מל' דא"ס, דהנה שרש הנה"ב הוא מתהו79 שקדם לתיקון80 וידוע ההפרש בין תהו לתיקון דבתהו ריבוי האור ובתיקון מיעוט האור81, ופי' ריבוי ומיעוט הוא שהאור הוא באופן אחר לגמרי82 וכמו אור שנברא ביום א' הי' אדה"ר מביט מסוף עולם ועד סופו83 ועתה יכול האדם לראות רק מיל או פרסה84, כמו"כ אורות דתהו לגבי תיקון אינם בערך כלל, וע"י שמברר את הנה"ב נמשך אורות דתהו לבוא לידי גילוי בתיקון, דמעקודים נקודים נעשה ברודים85, וזהו נר הוי' נשמת אדם נר הוי' קאי על הנה"א דהנה"ב שעדיין לא נתברר א"א לקרותו נר הוי' נשמת אדם, אדם א' דם86 והדם הוא הנפש החיונית המחי' את הגוף וכמ"ש כי הדם הוא הנפש87 וצריכים לבררו שיהי' בטל לאל"ף הוא א"ס אלופו ש"ע88, חופש כל חדרי בטן דהנה צדיק אוכל לשובע נפשו89 שמעלה את המאכל ובטן רשעים תחסור90 שעושה חסרון בהמאכל, וע"י נר ה' חופש כל חדרי בטן שמברר את הדם עי"ז נתוסף תוס' אורות בנר ה', וזהו ואהב"ת בגי' ב"פ אור91 א' הוא אור דנה"א מצ"ע ב' מה שנתוסף בו מצד בירור הנה"ב, ובעבודה הו"ע ביטול דוכל נפשך ובכל מאדך, בכל נפשך הוא בכל כחות נפשו וזהו הביטול דנה"א מצ"ע, ובכל מאדך הוא שיוצא חוץ להגבלות הכלי לגמרי והוא מצד הבירור דנה"ב. וזהו
טותשיט
ואהבת כו' בכל לבבך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות והוא כשיתבונן בפסוק ראשון דק"ש שמע כו' ועי"ז יתעלה למעלה וכמו השמן שנמשך אחר הפתילה האור ה' נה"א ועי"ז מתוסף תוס' אורות בנה"א והוא בחי' בכל מאדך בלי גבול92 כו'.
ואהבת כו' בכל לבבך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות והוא כשיתבונן בפסוק ראשון דק"ש שמע כו' ועי"ז יתעלה למעלה וכמו השמן שנמשך אחר הפתילה האור ה' נה"א ועי"ז מתוסף תוס' אורות בנה"א והוא בחי' בכל מאדך בלי גבול92 כו'.