Toras Shmuel·5640 Part 2·Notes From the Rebbe Rashab·Why Did Shema Precede Im Tishmoaתורת שמואל·תר"ם ח"ב·הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב·למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע

אלמה קדמה שמע לוהי' אם שמוע
ש"פ וישלח תאמ"ר לפ"ק
למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע¹ כדי שיקבל עליו עול מל' שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות², וצ"ל מה שמחלק אותם לב' דברים ולכאו' הם דבר א', דעומ"ש היינו עול מצות דעל כל מצוה מברכים אשר קדשנו במצותיו וצונו, וסור מרע ועשה טוב³ דהיינו קיום מ"ע ומל"ת היינו קבלת עומ"ש, והנה צ"ל תחילה שרש המצות הנה תרי"ג מצות מבואר במ"א שהם תרי"ג ארחין (בפ"א דגולגלתא⁴ דז"א) ושרש שרשן מחד ארחי (בפ"א⁵ דא"א), וצ"ל ההפרש בין תרי"ג ארחין לחד ארחי, והענין דהנה כתי' מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות⁶ פי' מה שהוא עושה מצות הוא ע"י מה שאומר לישראל לעשות, דהנה אמרז"ל מנין דהקב"ה מניח תפילין⁷ והקב"ה מתעטף בציצית⁸ ואמרז"ל הקב"ה מצלי⁹ (בפ"א מאי מצלי יה"ר¹⁰ כו') הקב"ה יושב ועוסק בתורה¹¹, וצ"ל איך שייך מצות למעלה דהנה כל המצות הם שניתנו למטה צו אל בנ"י¹² דבר אל בנ"י¹³ שיעשו מצוה זו כו', אבל למעלה מה שייך מצות.

בוהענין דבאמת כלליות השתל' עולם האצי' לגבי א"ס אינו תופס מקום כלל וכמ"ש כולם בחכ' עשית¹⁴ שגם נחשבת¹⁵ כעשי' גשמיות, וכשנאצל האצי' הוא רק מקו שהוא הארה מא"ס וגם לאחר הקו יש כמה צמצומים עד שנעשה בחי' חכ' (בפ"א וחסד) וזהו אבא יונק ממזלא¹⁶ היינו שערות דא"א והוא מורה על

גתתל
השפעה מאוא"ס בדילוג הערך (בפ"א וכדי שיהי' דילוג וירידה זו) וזהו"ע הקב"ה מניח תפילין, היינו המשכות אוא"ס במוחין (בפ"א דז"א), ואמרז"ל תפילין דמארי עלמא¹⁷ מה כתי' בהו כי מי גוי גדול¹⁸ כו' ומי גוי גדול¹⁹ כו' בחד ביתא²⁰ אשריך ישראל²¹ כו' בחד ביתא כו' דתפילין הוא ל' התקשרות²² דעי"ז נמשך המשכת אוא"ס במוחין שיומשך לישראל למטה, וה"ז כבקשת משה ונפלינו אני ועמך²³ שאפי' מבחי' פלא (בפ"א אשר שם כחשיכא כאורה²⁴ ) מ"מ יהי' אני ועמך דוקא, ואיך יהי' זה היינו שיומשך דרך חכ' וממילא יומשך למקום הראוי אם בחוקותי תלכו²⁵ כו'.

דוענין מצות הצדקה למעלה, הנה כמו שלמטה ענין הצדקה הוא להחיות רוח שפלים²⁶, כמו"כ למעלה לגבי אוא"ס הכל כשפלים ודלים שאינם תופסים מקום כלל וכמ"ש עושה פלא²⁷ שאפי' בחי' פלא הוא ג"כ עשי' גשמית וכללות השתל' אינם תופסים מקם כלל, וזהו"ע הצדקה למעלה שיהי' בנין החסד באצי' וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה²⁸ שנעשה בנין החסד והיינו ע"י שנמשך מחסדו שבלי גבול נבנה מדת החסד, ואח"כ מכלכל חיים בחסד²⁹ שיומשך השפעת החסד למטה, דחסד למעלה אינו דומה כמו חסד למטה דלמטה החסד גורם השפעה דמי שהוא חסדן הוא משפיע ה"ז גרם השפעה (בפ"א לא שהחסד עצמו נשפע למטה ומי שהוא כילי³⁰ אינו משפיע כו' הרי החסד גרם השפעה) משא"כ למעלה החסד עצמו נשפע למטה וזהו מכלכל חיים בחסד שנשפע בחי' החסד למטה היינו השפעות החיים לעולם, וזהו"ע צדקה למעלה, וכמו"כ מה שהקב"ה מניח תפילין שהו"ע המשכות ד' מוחין חו"ב ודעת שנחלק לחו"ג³¹, שזהו ג"כ מצד חסד ה'.

האך צ"ל והלא כשנאצל אצי' נאצל ע"ס ויש בהם מוחין מהו"ע המשכת המוחין, והענין דהנה מבשרי אחזה³² כמו תפילין שלמטה גם כשהם מונחים על

ותתלא
השולחן יש בהם ד' פרשיות קדש והי' כי יביאך³⁴ שהם חו"ב שמע והי' אם שמוע³⁵ שהם דעת שנחלק לחו"ג ויש בהם קדושה שנק' תשמישי קדושה³³ אפי' בלילה דלאו זמן תפילין הוא³⁶ וביום כשמונחים על השולחן, וכן בגד שהוא מצוייץ נק' תשמישי מצוה³⁷, ומ"מ דוקא כשישראל מניח תפילין³⁸ בזרוע ובראשו וכשלובש הציצית אז ה"ז מצוה, וכמו שאמרז"ל גבי קרבנות נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני³⁹ (בפ"א דוקא כשנעשה המצוה אז הוא רצוני) שהוא בחי' רצה"ע וכמו"כ כל המצות הם רצה"ע ודוקא ע"י העשי' אז נמשך בהם בחי' רצה"ע (וכמ"ש ועשיתם אותם⁴⁰ שישראל עושה אותם למצות) שהוא למעלה מחכ', וכמו"כ יובן למעלה הגם שיש מוחין היינו מוחין בעצם אבל ענין הקב"ה מניח תפילין היינו שיומשך המשכת אוא"ס במוחין⁴¹. אך עדיין צ"ל דלכאורה המשל אינו דומה לנמשל, דלמטה שהתפילין הם מציאות בפ"ע והאדם הוא מציאות בפ"ע שייך לומר דאפי' בלילה דלאו זמן תפילין יש בהם ד' פרשיות ויש בהם קדושה ג"כ וע"י שהאדם מניח תפילין נמשך בהם בחי' רצה"ע, אבל למעלה אינו שייך זה דממך הכל⁴² (בפ"א ואין לך דבר שחוץ ממנו) ומה שייך שם תפילין וענין הקב"ה מניח תפילין שהוא המשכה כו'⁴³.

זוהענין דהנה אי' בת"ז כד אנת אסתלק מנייהו⁴⁴ אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא, ולכאורה צ"ל והלא ממך הכל ואין לך דבר שחוץ ממנו וא"כ כשנסתלק בחי' אוא"ס איך אשתארו כגופא כו' דבחי' גופים למעלה אינו כמו למטה שהגוף יש לו שרש בפ"ע⁴⁵ והתהוותו מחלק או"א והקב"ה נותן בו נשמה⁴⁶ שהוא מחי' את הגוף ולא מהווה, אבל למעלה בבחי' אוא"ס דממך הכל, וכשנסתלק בחי' אוא"ס איך אשתארו כגופים. ומבואר במ"א ע"ז ב' תירוצים⁴⁷, א' דמ"ש כד אנת

חתתלב
אסתלק מנייהו אין הכוונה על הסתלקות לגמרי אלא כמו מגדלות לקטנות, וכמו האדם בעת השינה יש לו מוחין והראי' מהחלומות שבעת השינה, מ"מ אנו רואין שבעת החלום יוכל להרכיב ב' ענינים נפרדים והפכים שבהקיץ הם נגד השכל לגמרי⁴⁸ ובעת השינה הם מתחברין יחד, והרי יש לו שכל שה"ה מחשב, אלא שהשכל הוא בקטנות וכמו שהקטן רוצה איזה דבר שגבי הגדול הוא נגד השכל, וכמו"כ יובן למעלה היינו שנשאר בבחי' קטנות ולפ"ז יש רשימה מהאור, ותי' הב' הוא, דכלים יש להם שרש בפ"ע ושרשם מבחי' מטי ולא מטי⁴⁹ (בפ"א בל' הקבלה) ולכן אשתארו כגופא והשראת האור שבהכלים למעלה מבחי' מטי ולא מטי (בפ"א ושניהם אמת), שהכלים יש להם שרש בפ"ע וגם מה שנשאר בחי' קטנות ונמצא מה דאשתארו כגופא כו' הוא הן מצד האור הן מצד הכלי, וכמו"כ יובן ענין הקב"ה מניח תפילין דמוחין בעצם ה"ז כגופא בלא נשמתא, והקב"ה מניח תפילין היינו המשכות אוא"ס בבחי' תוס' מרובה על העיקר דכל תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר⁵⁰.

טוזהו מגיד דבריו ליעקב מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות ויש בזה ב' פי'⁵¹ אך מה שנוגע לכאן הוא, מה שהוא עושה פי' כדי שיהי' הקב"ה מניח תפילין הוא ע"י שאומר לישראל לעשות והם עושים מעורר למעלה שיהי' הקב"ה מניח תפילין וכן שארי המצות, וזהו מ"ש ה' צלך והוא משל כמו הצל⁵² כל מה שעושין נעשה שם ג"כ כמו"כ ע"י שעושין מצות למטה נעשה למעלה ג"כ בחי' מצות כו' (תו"א פ' חיי שרה ד"ה להבין משארז"ל יפה שעה א' בתשומע"ט⁵³ ) וזהו"ע לאתקנא רזא דשמי'⁵⁴ שיש ז' שמות שאינן נמחקים⁵⁵ או יו"ד שמות⁵⁶ כו' והיינו להוסיף אורות באצי', אך זהו דוקא בצדיק גמור שאין רע בנפשו (בפ"א בנר"ן שלו) כלל אז העבודה הוא להוסיף אורות באצי', אבל בינונים דזה וזה שופטן⁵⁷ שיש רע בנפשם (בפ"א בנר"ן שלהם) העבודה הוא לברר הנר"ן שלהם וזהו משארז"ל מה איכפת כו' לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות⁵⁸ וצירוף שייך כשיש פסולת והיינו

יתתלג
בינונים שמעורב בהם רע, ועשיות המצות הוא לברר בירורים, ולכאו' ג"ז צ"ל והלא העשי' היא באופן אחד וכמו דור המדבר שהיו דור דעה⁵⁹ משה ואהרן ויהושע וכלב ופנחס וכל שבט לוי שהיו צדיקים גמורים⁶⁰ ובתפילין שלהם הי' ג"כ ד' פרשיות⁶¹ קדש והי' כי יביאך שמע והא"ש, כמו בתפילין שלנו ועבודתם הי' להוסיף אורות באצי', ותפילין שלנו העבודה לברר בירורים, אך באמת הכל הולך למקום אחד דע"י עבודת הצדיקים שנמשך להוסיף אורות באצי' (בפ"א בוקע ו)נמשך (בפ"א תוס' הארה) בבי"ע לברר הנר"ן של בינונים שהוא בבי"ע נפש בעשי' רוח ביצי' נשמה בבריאה⁶².

יאאך כ"ז אינו תכלית המכוון של מצות, רק שהיא הכוונה דמצות בצ"ג להוסיף אורות באצי' ובבינונים לברר הנר"ן, אבל תכלית המכוון של מצות שיהי' כעבודת עבד בלי כוונה, דכשעובד בכוונה בצ"ג להוסיף אורות באצי' ובינונים לברר הנר"ן ה"ז שמשיג (בפ"א דמצוה שהוא ברצון ובחירה כמו מי שהוא משכיל ומשיג) אשר קרבת אלקים לו טוב⁶³ ה"ז כוונה, ועיקר המצות הוא שיהי' בעבודת⁶⁴ עבד וכמ"ש כי לי בנ"י עבדים⁶⁵ עבדי הם, כי לי קאי על אוא"ס עצומ"ה כאדם האומר כי לי שמורה על עצמותו, וכדי שיבוא לבחי' לי הוא ע"י עבדים, עבדי הם, ע"י בחי' עבודת עבד בלא טעם, דשר הולך אחר הכוונה אבל עבד עושה כמו שאמרו לו בלי טעם כלל, והוא משלים הרצון, וזהו"ע הקדמות נעשה לנשמע⁶⁶, נשמע הם הרצונות פרטים ונעשה הוא ביטול הרצון לגמרי, דמ"ש נשמע ה"ה הרצונות פרטים וה"ז כמו כוונות המצות אבל נעשה הוא שמבטל א"ע מכל וכל, וכל מה שיאמר לו עשה אפי' אם יהי' או' לחטוב עצים⁶⁷ היינו מקיימים כמו הנחת תפילין, רק שהציווי הי' להניח תפילין, וזהו"ע קבלת עול מ"ש ועי"ז אתכפי' סט"א⁶⁸ ואסתלק יקרא דקוב"ה בכולא עלמין, וזהו בטל רצונך מפני רצונו⁶⁹ שיהי'

יבתתלד
בטל הרצון לגמרי כמו שאין לו רצון כלל (בפ"א הי' זה קודם מ"ש ועי"ז אתכפי' כו').

יגושרש ההפרש בין עומ"ש לעול מצוות, הענין הוא דהנה מצות נתלבשו בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי כו' והיינו לברר הרפ"ח ניצוצין⁷⁰ דתהו אשר נפלו בשבירה ועי"ז נעשה העלאה מלמטלמ"ע בחי' אור חוזר עד רום המעלות אפי' בבחי' ח"ס וזהו"ע בקיעת שערות הראש שהוא או"ח מלמטלמ"ע, ואח"כ המשכה מלמעלה למטה והו"ע שערות דדיקנא, וזהו ע"י הבירורים דמצות נתלבשו בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי ד"מ שבלולב בצמחי' גשמים סוכה בסכך גשמי שופר כו', וכשמבררי' אותם ה"ז העלאה ועי"ז נמשך המשכה למטה, אך כ"ז כוונות המצות שנק' עול מצות, אבל ענין עומ"ש הוא שמבטל רצונו לגמרי ויתאמת אצלו באמת לאמיתו כאילו אין לו רצון בפ"ע כלל כ"א רצון הבורא ולא בשביל ההמשכה ויבטל גופו ורצונו מכל וכל, והוא מדרי' נעלה יותר מעו"מ, דתרי"ג מצות הם תרי"ג ארחין דגולגלתא דז"א, וע"י קבלת עומ"ש מגיע לבחי' ומדרי' חד ארחי דא"א (בפ"א שהיא בחי' ביטל לא"ס בעל הרצון) וזהו למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עו"מ, עו"מ זהו והי' אם שמוע שלא נא' בכל מאודכם, ושמע הוא קבלת עומ"ש דשם נא' בכל מאדך שהו"ע הביטל בלי גבול וזהו שמקבל עליו עול מ"ש היינו בחי' מל' דא"ס, דשמים הוא מקור המקיפים, ומל' שמים הוא מל' דא"ס (בפ"א שמים הוא מקיפים ומל' שמים הוא מקור דשמים זהו בחי' מל' דא"ס).

ידוהנה כ"ז במצות שעושין בהגבלה אפי' מצות צדקה כשעושה אותה בהגבלה חומש כו'⁷¹ צ"ל תחילה עומ"ש ואח"כ עו"מ, אבל יש אופן במצות שע"י עשיות המצות ימשיך בחי' עומ"ש בעו"מ, והיינו כשעושה המצוה בלא הגבלה שזהו בכל מאדך ופי' במשנה בכל ממונך⁷² ואפשר להקל בזה דלאו דוקא בכל ממונו אלא למעלה מהגבלת חומש⁷³ ג"ז נק' מאד וכשצריכין כל ממונו צ"ל בכל ממונו ועי"ז מעוררים למעלה בחי' חסד ה' שיומשך למטה, שעומ"ש יומשך בעול מצות, וזהו עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח⁷⁴ שהם הפרטי הרצונות משא"כ צדקה הו"ע [קבעומ"ש] ועי"ז ממשיכים בחי' מקיפים שיאיר בפנימי' וכמשנת"ל בד"ה עשה צדקה⁷⁵ כו' (בפ"א דמקיף הוא מה שאינו מאיר בפנימיות וע"י צדקה ממשיכים

טותתלה
המקיף בפנימי), וזהו למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עו"מ, עומ"ש היינו בחי' ביטל הרצון, בטל רצונך כו', אך ע"י צדקה נמשך בחי' עומ"ש בעו"מ כו' (בפ"א וזהו וילבש צדקה כשריון⁷⁶ וכובע ישועה בראשו כוב"ע הוא ך"ו ע"ב⁷⁷ שהוא בחי' חסד ה' שיומשך בראשו היינו בבחי' חכ' שהוא ראשית הספי'⁷⁸ וכמ"ש ראשית חכ'⁷⁹ שיומשך תוס' השפעה מא"ס המאציל יותר מההארה והשפעה שבראשית האצי', וזהו ע"י וילבש צדקה ע"י מצות צדקה למעלה מהגבלה נמשך בחי' כובע ישועה בראשו כו').