Toras Shmuel·5640 Part 2·Notes From the Rebbe Rashab·Crown of Gloryתורת שמואל·תר"ם ח"ב·הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב·עטרת תפארת שיבה

אעטרת תפארת שיבה
ש"פ וישב מ"א לפ"ק
עטרת תפארת שיבה¹ בדרך צדקה תמצא², ופי' רבינו (בתו"א פ' וישב ד"ה בכ"ה בכסלו³ ) (בפ"א⁴ כדי שיהי' תפארת להעטרת) כדי שיומשך בחי' תפארת שיבה שהוא בחי' הדרת פנים וכמ"ש יאר ה' פניו⁵ כו', ועל ל' החסידות, הו"ע תעלומות לב⁶ פנימיות הלב שמתאחד עם המוחין דחיצוניות הלב אינו מתאחד עם המוחין דאף כשהמוח חושב מחשבות ומתבונן בגדולת א"ס מ"מ חיצוניות הלב אינו ברשותו (בפ"א של מוח) אבל פנימיות הלב מתאחד עם המוחין וזהו בדרך צדקה

בתתלט
תמצא, ופי' שם⁷ שע"י הריח הו"ע העלאת מ"ן דצדקה עי"ז נמשך גילוי המוח בפנימיות הלב, ולכאו' אינו מובן מאחר שפנימיות הלב מתאחד עם המוח וא"כ מה צריך לשית עצות לזה דבדרך צדקה תמצא, והנה צ"ל תחילה ענין חיצוניות הלב ופנימיות הלב.

גהנה כתי' וצדקה כנחל איתן⁸, כמו הנחל שהוא התפשטות המים מן המעין כמו ע"י צדקה ממשיכים הארה והמשכה מבחי' איתן (בפ"א שפי' בזהר) שהוא בחי' נקודא בהיכלי⁹ תרין ריעין דלא מתפרשין¹⁰, ואותיות איתן משמשות לעתיד¹¹ דלע"ל יומשך בחי' זו, וכמ"ש הנה ישכיל עבדי¹² ירום ונשא וגבה מאד אותיות אדם¹³, אך הוא בהיפוך אתוון אדם דע"י הבירורים נמשך בחי' זו, והיינו ע"י הסרת הערלה דדברים גשמים דע"י העבודה דאיתן יומשך למעלה בחי' שרש ומקור מה שנק' למעלה בחי' איתן והוא כמ"ש ומל ה' את לבבך¹⁴ ואת לבב זרעך, תי' ומל ל' גילוי¹⁵ וכמו וקטפת מלילות¹⁶ פי' שנוטלין העץ ומתגלה הגרעין, וזהו ומל ה' את לבבך ויומשך הגילוי מלמעלה בהקדם בחי' ומלתם את ערלת לבבכם¹⁷, וע"ד¹⁸ מילה בגשמיות דג' מדריגות יש¹⁹ מילה בגשמיות ומ"ש ומלתם את ערלת לבבכם, ומל ה' אלקיך את לבבך וכאן לא כתי' ערלה דבבחי' פנימיות הלב אינו שייך ערלה רק בבחי' חיצוניות הלב והוא מ"ש ומלתם את ערלת לבבכם. אך בהקדם בחי' מילה בגשמיות ובחי' ומלתם את ערלת לבבכם אז אח"כ ומל ה' אלקיך את לבבך שנמשך הגילוי מלמעלה, וכמו בחי' איתן שמתגלה בהקדים הסרת הערלה תחילה, כמו"כ בחי' ומל הוא ג"כ בהקדם תחילה בחי' ומלתם את ערלת לבבכם וזהו ומל ל' עתיד כמו אותיות איתן שמשמשות לעתיד, וביאור ענין ומל ה' אלקיך את לבבך, דהנה את לבבך ואת לבב ר"ת אלול²⁰ וכתי' דרשו ה' בהמצאו²¹ ואמרז"ל אימתי בהמצאו בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ וחדש אלול הוא הכנה לזה, ובעשי"ת אומרים

דתתמ
מזמור ממעמקים²² קראתיך ה'²³ ולכאו' הול"ל מעומק מהו ממעמקים, והענין שיש ב' עומקי'²⁴ עומק ועומק לפנים מעומק, ועל ל' החסידות הו"ע תשובה תשוב ה'²⁵ עילאה לגבי יו"ד והה' הוא במילוי יוד ותשוב ה' הוא בחי' בינה²⁶ ליבא²⁷ בחי' פנימיות הלב, והיו"ד שבהעלם בה' הוא בחי' תעלומות לב שבהעלם פנימיות הלב, ועל ל' הקבלה ממעמקים הם ב' יסודות דאו"א יסוד אי' הוא בחי' פנימיות ויסוד שגניז בפנימיות הלב הוא בחי' תעלומות לב והוא עומק הב' שלפנים מבחי' פנימיות הלב.

הולהבין ענין פנימיות הלב ותעלומות הלב יובן מפעולה שלהם, דהנה אמרז"ל חמשים שערי בינה²⁸ נברא בעולם הרי נק' שערים ועל בחי' חכ' אי' בס"י בל"ב נתיבות²⁹ פליאות חכ' הרי נק' נתיבות, דהנה שער משמש כניסה ויציאה והשער הוא שער רחב אך הוא במקום קרוב כמו היציאה מחצר לרה"ר הוא בקרוב וכמו"כ הכניסה מר"ה לחצר הוא במקום קרוב, וכמו"כ יובן הנמשל למעלה דנק' שערי בינה שהשער הוא רחב ומשמש כניסה ויציאה היינו לידת המדות הם מהבינה דבינה נק' אם הבנים³¹, דע"י ההתבוננות בגדולת הא"ס נולד אהבה לאלקות, וכמו"כ משמש כניסה הוא ביטל המדות וכמ"ש לך ה' הגדולה³² כו' הוא ג"כ ע"י הבינה, אך הוא במקום קרוב דהנה ארז"ל³³ יוסף יתום מאמו³⁴, דכתי' אלה תולדות יעקב יוסף³⁵, פי' הגילוים דיעקב הוא יוסף שהוא הי' מרכבה³⁶ לבחי' מדרי' צ"ע³⁷ לכן כתי'

ותתמא
ויוסף הוא המשביר³⁹ לכל עם הארץ שהוא מקור המשפיע לבחי' צדיק תחתון³⁸ והי' יתום מאמו דבינה עד הוד אתפשטות⁴⁰ וא"כ השפעת יוסף הי' לא מבחי' בינה כ"א מבחי' יסוד אבא ארוך⁴¹ וזהו מקום קרוב רק עד בחי' הוד, והמשל דנתיב³⁰ הוא דהנתיב הוא קצר לא כמו הדרך שהוא דרך רחב משא"כ הנתיב הוא נתיב קצר אך הולך למרחוק בשדות אפי' במדבריות, וכמו"כ יובן הנמשל למעלה שנק' נתיב שהוא קצר היינו שהוא בהעלם אך הולך למרחוק כמו חכ' התורה שנתלבשה בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי ד"מ שבלולב בצמחים גשמים סוכה בסכך הגשמי שופר בדבר גשמי, וכמו"כ תרומות ומעשרות הם צמחים מהארץ שהם דברים גשמים, וגם כל המצות יש להם הגבלה כמו סוכה צ"ל לא פחות מז"ט ומשהו⁴² ולא יותר מכ' אמה דלא שלטא בי' עיני'⁴³ לכן נק' נתיב (בפ"א ושרשם מהחכ' שהרי כל המצות הם בהגבלה כו').

זוהנה על לע"ל כתי' וכל גבולך לאבני חפץ ותחילה כתי' ושעריך לאבני אקדח⁴⁴ וכל גבולך כו' פי' מבחי' שערים נעשה בחי' אבני אקדח, אבל מבחי' נתיב כל גבולך יהי' אבני חפץ דאהבה זו הוא למעלה מבחי' אהבה ברשפי אש שהוא בחי' אבני אקדח שהוא אבן בוער בל"א⁴⁵ פינקולט והוא בחי' אהבה ברשפי אש בהתגלות לבו ונמשך מבחי' שערים שהם כנגד ז' מדות וכל מדה כלול מז' הרי מ"ט ושער החמשים הוא עצם הבינה⁴⁶, נמצא יש שער לכל מדה ומדה לכן נולד מזה האהבה ברשפי אש בגילוי לעין כל, אבל בחי' אבני חפץ הוא אהבה שהיא מוסתרת ונעלמת אך היא אהבה עזה מאד (בפ"א עד שיוכל להיות שיופרד הנפש לגמרי מהגוף) יותר אין ערוך מבחי' אהבה ברשפי אש, ויובן זה מלעו"ז⁴⁷ דאי' בגמ' מעשה באחד שהעלה בלבו טינא⁴⁸ ושאלו לרופאים כו' וחכמים העמידו דבריהם ואמרו ימות כו' הרי יוכל להיות אהבה עזה כ"כ עד שיופרד הנפש מהגוף אפי' בסט"א, וכ"ש בקדושה שיוכל אהבה⁴⁹ אשר מחמתה יתבטלו כל כחות נפשו לבד כח זה, וזהו נק'

חתתמב
חפץ, וזהו שארז"ל בג' לשונות של חיבה⁵⁰ חיבב הקב"ה את ישראל בדביקה בחשיקה ובחפיצה וכולן אין למדין אלא מפרשותו של אותו הרשע ותדבק נפשו⁵¹, שכם בני חשקה⁵², כי חפץ⁵³, דענין חפץ הוא חשיקה ודביקה עד שיתאחד ויהי' אחד ממש והוא בחי' תעלומות לב.

טושרש ענין החפץ הנה חפץ הוא פנימיות הרצון⁵⁴ וכמ"ש ועמך לא חפצתי⁵⁵ ולא כתי' לא רציתי דר"ל דבכל מה שעמך שטפל ובטל לך וכמ"ש כי עמך מקור חיים⁵⁶ אפי' מקור החיים מקור התענוגי' ג"כ טפל ובטל לך, וא"כ אינו שייך שיחפץ בה דמאחר שהוא טפל ובטל, דעת להבין נקל⁵⁷ שיחפוץ יותר באוא"ס עצומ"ה, וכל מה שצריכים על צד ההכרח שייך בזה רצון שהוא חיצוניות וכמארז"ל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני⁵⁸, ומאחר שכופין אותו ה"ז שלא ברצונו, כ"א ע"צ ההכרח ומ"מ נק' רצון שהוא חיצוניות הרצון, משא"כ חפץ שהוא פנימיות הרצון אינו כ"א לאוא"ס עצומ"ה לבד, וב' בחי' אלו הם מקור ב' בחי' נקודא בהיכלא, דאי' בכהאריז"ל דגולגלתא (בפ"א דמקיף את) דחפיא על מוחא הוא בינה והמוח שגנוז בתוכו הוא בחי' חכ'⁵⁹ ושרש החכ' מבחי' ח"ס יש שם ג"כ ב' בחי' אלו גולגלתא שהוא בחי' רצון⁶⁰ ומו"ס בחי' חפץ פנימיות הרצון, וע"י העבודה יכולים להמשיך ב' בחי' אלו רצון וחפץ, וזהו לפני ה' תטהרו בגימ' כתר⁶¹ שממשיכים ב' הב'⁶² שבכתר פנימיות וחיצוניות, וזהו מאד עמקו מחשבותיך⁶³ סתם מח' הוא בחי' חכ' דמח' ויובלא לא אתפרש לעלמין⁶⁴ יובל בחי' שער הנו"ן דבינה⁶⁵ ומח' חכ', מאד עמקו מח' שבבחי' עומק המח' יש ג"כ ב' בחי' אלו, וזהו ממעמקים ב' עומקים ואי' בזהר ב' לשונות ע"ז עומקא דכולא עומקא דבירא⁶⁶ והם ב' יסודות דחו"ב ונמשך מלמעלה ב'

יתתמג
בחי' רצון וחפץ [בפ"א וידוע [דשרש] היסוד למעלה ממוחין] וזהו בחי' איתן וע"ז כתיב משכיל לאיתן האזרחי⁶⁷ פי' שיזרח בנש"י לע"ל, דלע"ל יומשך בחי' איתן למטה.

יאאך מעין והארה מבחי' זו יכולים להמשיך עכשיו ג"כ, דמאחר דבחי' פנימיות הלב ישנו בכל נפש מישראל הרי יכול להמשיך אותו מהעלם לידי גילוי, והוא בהתעורר ר"ר על נפשו דכל נפש מישראל שרשה הגבה למעלה מאד וירדה למטה מטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר א"כ גדלה הרחמנות על הנפש מאד, וכמו שמבואר במ"א בענין האבות⁶⁸ הן המרכבה⁶⁹ שהמשיכו לבניהם אחריהם (בפ"א דור אחר דור) נר"ן לבי"ע והוא בחי' פנימיות הלב לכן כאו"א מאן דהוא אם בשם ישראל יכונה⁷⁰ אפי' קל שבקלים ופושע ישראל יוכל להמשיך בזווגו נפש דמל' דמל' דעשי'⁷¹ אף שהוא ממדרי' הפחותות והתחתונות דעשי' מ"מ מאחר שנכלל בכלל ע"ס דקדושה יש בו התכללות וא"כ יש בו בחי' חכ' ג"כ ומלובש בו מל' דאצי', וגם דהנה אימא תתאה מקננא בעשי'⁷² ובמל' דאצי' מלובש חכ' עילאה שבו שורה אוא"ס דחכ' הוא אחד האמת כח מה⁷³ שבו שורה אוא"ס, וא"כ הרי יש בכאו"א בחי' תעלומות לב, וכשאינו יכול להוציא אותו מכח אל הפועל בתוך תוך פנימיות נקודות לבו הרי הרחמנות על הנפש גדול מאד וכמו א' שחבוש בבית אסורים הרי גדלה הרחמנות עליו, וכמו"כ כאן מה יוכל להיות בית אסורים יותר מזה שהוא חבוש ביד עצמו בל"א אין זיך, שהכח שיש לו אינו יכול להוציא אותו לידי פועל.

יבוביאור הענין הנה כתי' כה אמר ה' לבית יעקב⁷⁴ אשר פדה את אברהם, יעקב הי' מרכבה לבחי' התפארת⁷⁵ שהוא מדות הרחמים⁷⁶, ואברהם הוא בחי' האהבה המוסתרת שנת"ל שהיא ירושה לנו מאבותינו⁷⁷ והראשון הוא אברהם⁷⁸

יגתתמד
והאהבה היא מוסתרת ונעלמת עד מאד, ויעקב הוא פודה את אברהם ע"י התעוררות ר"ר על נפשו, דשרש הנפש מבחי' ח"ע דכל נפש ונפש מישראל שרשו מבחי' א"ס חיי החיים⁷⁹ וירדה למטה בגוף ונה"ב שהגוף הוא ממישכא דחיוויא⁸⁰ והוא מרוחק לגמרי מבחי' אור פני מלך חיים⁸¹ ומלך עולם, וכשיתבונן כל אדם היטב הרי ימצא מח' אשר לא לה' המה ומכ"ש כשימצא דיבור ומכ"ש מעשה אשר לא לה' המה וע"ז כתי' מלך אסור ברהטים ברהיטא מוחא⁸² וגם המלך אסור כו' דכתי' יעקב חבל נחלתו⁸³ כמו החבל כשמושכין קצה הא' נמשך גם קצה השני⁸⁴ כמו"כ ברהיטי מוחא גם המלך אסור והו"ע גלות השכינה גלו לבבל שכינה עמהם⁸⁵ וכמ"ש השוכן אתם בתוך טומאותם⁸⁶ דכמו בקדושה כתי' ושכנתי בתוכם בתוך כ"א ואחד⁸⁷ כמו"כ כתי' השוכן אתם בתוך כו' שכינה עמהם. והעצה לזה יעזוב רשע דרכו⁸⁸ ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמיהו, שיעורר ר"ר על בחי' שם דהוי' (ר"ל בחי' מל' שנק' שם ה') וזהו מדתו של יעקב.

ידדהנה כתי' ויצא יעקב מבאר שבע⁸⁹ וילך חרנה ומהו"ע ההילוך ומה שלחו יצחק לחרן⁹⁰, אך הענין הוא לברר בירורים, ואח"כ כתי' ויהי כאשר ראה יעקב את רחל⁹¹ כו' וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך⁹², דהנה רחל הוא כנס"י⁹³ מקור כללות נש"י והיא עקרת הבית⁹⁴ עיקרא דביתא דיעקב וכמו שטען יעקב הלא ברחל עבדתיך⁹⁵ כו' שעיקר עבודת הבירורים שלו הי' בשביל רחל⁹⁶,

טותתמה
ונק' כנס"י (בפ"א שהיא מל'⁹⁷ ) ויעקב נק' ישראל¹⁰⁰ שהוא¹⁰¹ ז"א⁹⁹ ) וכונס אורות דישראל דלעילא בתוכה⁹⁸, אך הנה רחל יש בו עוד פי' וכמ"ש כרחל לפני גוזזי' נאלמה¹⁰² וכמ"ש נאלמתי דומי' החשיתי¹⁰³ והו"ע ירידת הנשמה בגוף שאינו מאיר בבחי' דיבור, וכשראה יעקב את זאת התחיל לעורר ר"ר עם מדתו שהוא מדת הרחמים, ועוד זאת וישא את קולו ויבך דכתי' הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר ו' קלא בתראה¹⁰⁴ מלא ו' ובחי' הקול הוא ממשיך שיהי' יעקב יוד עקב¹⁰⁵ שהיו"ד יומשך בבחי' עקביים ג"כ (ע' בתו"א פ' ויצא בביאור לד"ה ושבתי בשלום¹⁰⁶ ) וישא את קולו שהגביהו בבחי' רחמים פשוטים ר"ר רב חסד¹⁰⁷ שלמעלה מסדר השתל', וזהו אב הרחמן, אב הרחמים¹⁰⁸, אב הרחמן הוא רחמים דסדר השתל' מדתו של יעקב, אב הרחמים הם רחמים פשוטים שלמעלה מסדר השתל', וזהו וישא את קולו לבחי' רחמים גדולים רחמים פשוטים, ויבך הו"ע מים תחתונים בוכים¹⁰⁹ אנן בעינן למהוי קדם מלכא בחי' מקדם ומאז¹¹⁰, וענין וישק יעקב לרחל הו"ע התדבקות רוחא ברוחא¹¹¹ וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו¹¹² ופרש"י שהם טעמים תומ"צ¹¹³ שיתגלו לע"ל וכמ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצונך¹¹⁴ שעיקר מצות רצונך יהי' לע"ל דוקא, והארה מבחי' זו נמשך עתה ג"כ והוא בחי' טל תחי'¹¹⁵ שמחי' הנשמה המלובשת בגוף, וזהו"ע התדבקות רוחא ברוחא התקשרות מחדו"מ במחדו"מ

טזתתמו
דתורה, וזהו יעקב אשר פדה את אברהם¹¹⁶ במדתו של יעקב מדות הרחמים, והנה מעשה אבות סימן לבנים¹¹⁷ כמו"כ יש בכוח כאו"א מישראל לבוא לבחי' זו.

יזוזהו בכל מאדך¹¹⁸ ויש בזה ב' פי' בזהר פי' בכל מאדך שהוא אהבה רבה שבלי גבול¹¹⁹ (בפ"א וכמו שמבואר בחסידות בכ"מ שבכל מאדך הוא רעותא¹²⁰ דליבא¹²¹ בלי גבול) והוא בחי' תעלומות לב, ובמשנה פי' בכל מאדך בכל ממונך¹²² עשיות הצדקה בלי הגבלה, דכל המצות הם בהגבלה סוכה לא פחות מז"ט ומשהו ולא יותר מך' אמה, שופר שיעורו טפח¹²³, לולב ד"ט¹²⁴ וכדומה ועצם החיוב דמצות הוא¹²⁵ ג"כ בהגבלה חומש ומעשר¹²⁶, ואף ע"י עשיות המצוה בהגבלה הרי נת"ל שעי"ז נעשה וכל גבולך לאבני חפץ, אך ע"י עשיות הצדקה למעלה מההגבלה הוא בחי' ריח העלאות מ"ן לכח העליון שבנפש בחי' תעלומות לב, דאפי' כשבא לבחי' בכל מאדך שבלי גבול א"ז בערך בחי' מאד העליון שהרי בכל מאדך כתי' מאד שלך¹²⁷ אך בחסד ה' עלינו מאד האדם מעורר מאד העליון שבלי גבול, כמו"כ ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך יבוא לבחי' מאדך בחי' תעלומות לב, ולכן אף שפנימיות הלב מתאחד עם המוחין מ"מ כדי להוציא מכח אל הפועל הוא ע"י צדקה, וזהו עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא, תפארת שיבה הוא בחי' הדרת פנים יאר ה' פניו אליך בחי' יגת"ד שיהי' נושא עון ועובר על פשע¹²⁸ שהם המשכות המקיפים שיומשכו בפנימיות וכמשנת"ל שע"י צדקה ממשיכים המקיף בפנימי, וזהו עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא כדי שיומשך המקיף בפנימי' הוא ע"י צדקה דוקא בדרך צדקה תמצא כו'.