Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנר
בס"ד פ' עקב
ד) והנה כמו שנמשלו המצות בנר97 כמ"ש כי נר מצוה וכנ"ל, כך נשמות נמשלו ג"כ לנר, כמ"ש נר ה' נשמת אדם98 כו' שנמשלה נשמת אדם לנר, ולא עוד אלא שנמשלה לנר הוי', וצ"ל ענינם. ויובן בתחלה ענין נר99, שעם היות שלכאו'
בס"ד פ' עקב
ד) והנה כמו שנמשלו המצות בנר97 כמ"ש כי נר מצוה וכנ"ל, כך נשמות נמשלו ג"כ לנר, כמ"ש נר ה' נשמת אדם98 כו' שנמשלה נשמת אדם לנר, ולא עוד אלא שנמשלה לנר הוי', וצ"ל ענינם. ויובן בתחלה ענין נר99, שעם היות שלכאו'
בתצב
עיקר הנר הוא השמן או החלב שממנה נעשית הנר, עכ"ז באמת העיקר הוא הפתילה שהרי השמן או החלב בפ"ע לא ידליק כלל וכלל, ועיקר דליקתם הוא באמצעית הפתילה דוקא, והגם שא"א להכחיש שכשהשמן לא טוב הוא אין האור דולק יפה אמנם כמו"כ הוא שכאשר הפתילה לא טוב הוא ג"כ לא טוב הוא ולכן ארז"ל פתילות ושמנים שאמרו חכמים100 אין מדליקין בהם בשבת כו' שאסרו חכמים להדליק בהם מפני שאינם נמשכים אחר הפתילה והפתילות ג"כ יש שאינם דולקים יפה, שבזה שניהם שוה, ועכ"ז יש יתרון לפתילה על השמן שהאור נאחז בפתילה דוקא והיא ג"כ המושכת את השמן או החלב, וגם אינה מנחת שיבא האור להשמן או להחלב שאם בא יבא האור להם יכבה ע"י שיטבע בהן כו', ונמצא כי הפתילה ה"ה כמו ממוצע בין שמן לאור ובה נאחז האור כו' ופעולת השמן או החלב הוא שידלק הרבה, שהרי הפתילה עצמה היתה דולקת מהר, גם ע"י השמן והחלב ירבה עצם אורה, אך ג"ז תלוי בפתילה ג"כ שהרי כשהפתילה לא טובה לא תבהיק אורה כו'.
עיקר הנר הוא השמן או החלב שממנה נעשית הנר, עכ"ז באמת העיקר הוא הפתילה שהרי השמן או החלב בפ"ע לא ידליק כלל וכלל, ועיקר דליקתם הוא באמצעית הפתילה דוקא, והגם שא"א להכחיש שכשהשמן לא טוב הוא אין האור דולק יפה אמנם כמו"כ הוא שכאשר הפתילה לא טוב הוא ג"כ לא טוב הוא ולכן ארז"ל פתילות ושמנים שאמרו חכמים100 אין מדליקין בהם בשבת כו' שאסרו חכמים להדליק בהם מפני שאינם נמשכים אחר הפתילה והפתילות ג"כ יש שאינם דולקים יפה, שבזה שניהם שוה, ועכ"ז יש יתרון לפתילה על השמן שהאור נאחז בפתילה דוקא והיא ג"כ המושכת את השמן או החלב, וגם אינה מנחת שיבא האור להשמן או להחלב שאם בא יבא האור להם יכבה ע"י שיטבע בהן כו', ונמצא כי הפתילה ה"ה כמו ממוצע בין שמן לאור ובה נאחז האור כו' ופעולת השמן או החלב הוא שידלק הרבה, שהרי הפתילה עצמה היתה דולקת מהר, גם ע"י השמן והחלב ירבה עצם אורה, אך ג"ז תלוי בפתילה ג"כ שהרי כשהפתילה לא טובה לא תבהיק אורה כו'.
גוככל המשל הזה נבין ג"כ בנשמה שקרוי' נר, ושז"ע שקרוי' נר הוי' דוקא, דהנה כתי' כי חלק הוי' עמו101, שכאו"א הוא חלק ה' ממש102, ולכן גם בתמונת הגוף יש שם הוי'103 שהראש הוא כמו יו"ד, וה' אצבעות דיד ודרגל104 הם ה'105 כמו ב' ההי"ן ה' עילאה וה' תתאה והגוף תמונתו כמו וא"ו ובראשו יו"ד הוא הראש כו', והיינו מפני שהגוף יהי' חומר מוכן לקבל צורת הנפש שהיא חלק הוי' ממש, והמופת לזה הוא <6>
דּ מעונש הגלגולים שהוא עונש מר ממות כו', והוא מה שמתגלגל נפש
התצג
האדם בבע"ח106 או בצומח או בדומם107, ואם נאמר שהנפש א"צ חומר, שיהי' בו צורה כצורת הנפש מהו העונש והצער שיש לנשמה מזה שאם נאמר שזהו רק מה שא"א לה להשיג ולהגיע למדריגתה ברוחני' הלא הנשמות הנדחי' הפורחים באויר השמים עונשם קל יותר מנשמות המגולגלות108, אלא מפני שהנשמות המגולגלות בבע"ח שמפני שתמונת109 גופם110 הוא ע"פ ציור נפשם המחי' אותם שהוא מעולם התהו ממה שנפל בשבה"כ כנודע, אשר בתהו לא יש בחי' היושר כ"א בחי' עיגולים ולכן הראש שוה לזנבה בבהמה ובחי' כו', משא"כ באדם111 דתיקון שהוא בבחי' יושר הראש למעלה והרגלים למטה, ולכן כאשר מתגלגל נפש האדם בבהמה עונשה מר ממות לפי שקשה וגדול צערה מאד מאד כו', וכמשנ"ת מזה בד"ה קדש ישראל לה' (י"ד) ובד"ה פתילות ושמנים (ך"ט) באריכות112 ע"ש. שזהו מטעם הנ"ל שהגוף צ"ל חומר מוכן לקבל צורת הנפש, שנמצא מפני כי חלק הוי' עמו לכן גם בגוף האדם יש בו תמונת ש' הוי' כו'.
האדם בבע"ח106 או בצומח או בדומם107, ואם נאמר שהנפש א"צ חומר, שיהי' בו צורה כצורת הנפש מהו העונש והצער שיש לנשמה מזה שאם נאמר שזהו רק מה שא"א לה להשיג ולהגיע למדריגתה ברוחני' הלא הנשמות הנדחי' הפורחים באויר השמים עונשם קל יותר מנשמות המגולגלות108, אלא מפני שהנשמות המגולגלות בבע"ח שמפני שתמונת109 גופם110 הוא ע"פ ציור נפשם המחי' אותם שהוא מעולם התהו ממה שנפל בשבה"כ כנודע, אשר בתהו לא יש בחי' היושר כ"א בחי' עיגולים ולכן הראש שוה לזנבה בבהמה ובחי' כו', משא"כ באדם111 דתיקון שהוא בבחי' יושר הראש למעלה והרגלים למטה, ולכן כאשר מתגלגל נפש האדם בבהמה עונשה מר ממות לפי שקשה וגדול צערה מאד מאד כו', וכמשנ"ת מזה בד"ה קדש ישראל לה' (י"ד) ובד"ה פתילות ושמנים (ך"ט) באריכות112 ע"ש. שזהו מטעם הנ"ל שהגוף צ"ל חומר מוכן לקבל צורת הנפש, שנמצא מפני כי חלק הוי' עמו לכן גם בגוף האדם יש בו תמונת ש' הוי' כו'.
וקיצור. שכמו שהמצות נק' נרות כך הנשמה קרוי' נר, נר הוי', שחלק ה' עמו, ולכן גם תמונת הגוף הוא חומר מוכן לקבל צורת הנפש והראי' מגלגולים כו'.
זה) וענין בחי' שם הוי' שבנפש האדם113, הנה היו"ד הוא בחי' חכ'114 שבעצם בחי' החכ' היא עדיין למעלה משכל המושג ומובן כו', כ"א בחי' ברק המבריק115
חתצד
לבד, וקוש"י הוא הרצון שלמעלה מהטו"ד116 לגמרי, וכמ"ש כי עם קשה עורף הוא ולכן וסלחת117 כמ"ש במ"א, וה' ראשונה הוא בחי' ההתבוננות בגדולת ה' איך שמה רבו מעשיך ה'118, וכתי' מה גדלו מעשיך ה'119, וההפרש שביניהם שמה גדלו קאי על עולמות עליונים והנבראי' היותר גדולים120 כמלאכים ושמש וירח כו' שהמלאך בשליש העולם עומד121 כו' כמ"ש במ"א, ע' בלק"ת בד"ה יונתי122 בחגוי הסלע, וכן השמש היא גדולה מאד כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג ה"ח מה' יסוה"ת כמו ק"ע פעמים123 מהארץ והארץ גדולה מהירח כמו ארבעים פעמים כו' ע"ש, ועליהם אמר המשורר מה גדלו מעשיך ה' שהם נבראים הגדולים כנ"ל, וכאשר התבונן על ריבוי התהוות הנבראים שנתהוו ריבוי מיני דצח"מ כו', כמו בדומם124 מן האבנים הפשוטי' עד האבנים היקרות שבחשן ואפוד יש ריבוי מינים עד אין שיעור והכל בסוג הדומם, שאין יתרון לשוהם עד"מ על האבן הפשוט בסוג מין הדומם שהכל א' הוא, רק שזה פשוט ובנמצא הרבה וזה טוב ויקר המציאות וטורח רב להשיגו כו', וכן בצומח יש צמחים רבים עד אין שיעור שיש ריבוי מיני עשבים126 זרעוני גינה וריבוי מיני אילנות125 סרק ופירות, וצמח התבואות והכל בסוג א' שהוא ממין הצומח כו', וכן בע"ח הם רבים במספר עד אין שיעור למיניהם חלוקים זה מזה בהמות דקות וגסות
לבד, וקוש"י הוא הרצון שלמעלה מהטו"ד116 לגמרי, וכמ"ש כי עם קשה עורף הוא ולכן וסלחת117 כמ"ש במ"א, וה' ראשונה הוא בחי' ההתבוננות בגדולת ה' איך שמה רבו מעשיך ה'118, וכתי' מה גדלו מעשיך ה'119, וההפרש שביניהם שמה גדלו קאי על עולמות עליונים והנבראי' היותר גדולים120 כמלאכים ושמש וירח כו' שהמלאך בשליש העולם עומד121 כו' כמ"ש במ"א, ע' בלק"ת בד"ה יונתי122 בחגוי הסלע, וכן השמש היא גדולה מאד כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג ה"ח מה' יסוה"ת כמו ק"ע פעמים123 מהארץ והארץ גדולה מהירח כמו ארבעים פעמים כו' ע"ש, ועליהם אמר המשורר מה גדלו מעשיך ה' שהם נבראים הגדולים כנ"ל, וכאשר התבונן על ריבוי התהוות הנבראים שנתהוו ריבוי מיני דצח"מ כו', כמו בדומם124 מן האבנים הפשוטי' עד האבנים היקרות שבחשן ואפוד יש ריבוי מינים עד אין שיעור והכל בסוג הדומם, שאין יתרון לשוהם עד"מ על האבן הפשוט בסוג מין הדומם שהכל א' הוא, רק שזה פשוט ובנמצא הרבה וזה טוב ויקר המציאות וטורח רב להשיגו כו', וכן בצומח יש צמחים רבים עד אין שיעור שיש ריבוי מיני עשבים126 זרעוני גינה וריבוי מיני אילנות125 סרק ופירות, וצמח התבואות והכל בסוג א' שהוא ממין הצומח כו', וכן בע"ח הם רבים במספר עד אין שיעור למיניהם חלוקים זה מזה בהמות דקות וגסות
טתצה
טמאות וטהורות וחיות קטנות וגדולים ועופות טמאי' <7>
טמאות וטהורות וחיות קטנות וגדולים ועופות טמאי' <7>
יּ וטהורין והכל בסוג בע"ח, וכן מין האדם127 אם כי בכלל אחד הוא ועכ"ז יש מינים חלוקים הן בטבעית והן גם בציור גופם חלוקים זמ"ז וכמ"ש בספרי המסע שיש מיני בנ"א שונות בעיניהם128 וכדומה כו', וכאשר התבונן בכ"ז אמר מה רבו מעשיך ה' שיש ריבוי התהוות הנבראים לאין שיעור כלל וכלל, ואי לזאת כשיתבונן האדם בכ"ז יבוא אח"כ גם להתבונן במ"ש שאו מרום עיניכם129 וראו כו' שהרי אין לך עשב130 מלמטה שאין לו מזל ברקיע המכה בו ואומר לו גדל, ובהעמקת הדעת בהתבוננות איך שלכולם בשם יקרא איש לא נעדר131 פי' איש הוא כח שלמעלה השולט על העשב שלמטה המכה בו וא"ל גדל, כמו האיש אדוני הארץ132, איש האלקי'133, ובדרז"ל אישי כה"ג134, הנה עי"ז יבין גדולת הבורא בטוב טעם ודעת אשר כל מגמתו יהי' לדבקה בו ית' כו', וזהו בחי' ה' עילאה בינה התבוננות כו'.
יאוענין בחי' ו"ה הוא מדות ודבור, מה הוא רחום135 אף אתה הוי רחום כו', ובכלל הוא בחי' קול ודבור שיהי' קולו בד"ת ודבורו בדבור התו' והתפלה בחי' הקל קול יעקב136, ובד"פ וא"ו הוא בחי' תורה קול מלא וא"ו, וה' אחרונה מצות הצדקה שכל המצות נק' בשם צדקה כנ"ל, וז"ע ש' הוי' שבנפש אשר בכדי שיהי' יוצא מכח אה"פ נעשה הגוף ג"כ חומר מוכן לקבל צורת הנפש כו'.
יבקיצור. ש' הוי' שבנפש, יו"ד ביטול ה' התבוננות כו' ו"ה תומ"צ כו'.
יגואו) ואמנם הנה נודע כי באדם יש ב' נפשות נה"א ונה"ב כדכתי' ונשמות אני עשיתי137, ובזה יובן מ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וארז"ל במשנה בסוף ברכות בשני יצריך138 ביצ"ט וביצה"ר, אשר לכאו' יפלא איך יבוא היצה"ר לאהוב את ה' הלא הוא מכנה אותו בשם רע על פעולתו הרעה ואיך יבוא
ידתצו
לאהבה את ה', ואם מתהפך לטוב מדוע יקרא יצר הרע כו', אך הענין הוא שבכל נפש משתי הנפשות הנ"ל יש שני בחי' בכלל, והם שכל ומדות, אשר בנה"א יש בחי' שכל ומדות וכן גם בנה"ב יש ג"כ שכל ומדות כו', אמנם הנה הם הפכים זמ"ז לגמרי ורחוקי' בתכלית הריחוק זמ"ז עד שנק' זה לעומ"ז139 כו', והנה בשני הבחי' שיש בכל נפש מהנפשות הנ"ל העיקר הוא השכל שהוא המנהיג את המדה ומובילה לאיזה צד שירצה כו', ולכן הנה"א שעיקר השכלתה והתבוננותה הוא בגדולת א"ס ב"ה כנ"ל בענין מה רבו כו' ומה גדלו הנה היא תקועה בחוזק בדביקת האלקות, ולכן הולדת האהוי"ר שנולדים מהשכלה זו הם לאהבה אותו ולירא ממנו ולדבקה בו כו', אמנם שכל הנה"ב הוא להשכיל השכלות שבעניני העוה"ז החומרי שכולו מלא שקרים140 שכל הטוב הוא כמו המרבה לאכול דבש מחמת מתיקותו עד שיחלה, כן כל עניני העוה"ז העריבים על האדם <8>
לאהבה את ה', ואם מתהפך לטוב מדוע יקרא יצר הרע כו', אך הענין הוא שבכל נפש משתי הנפשות הנ"ל יש שני בחי' בכלל, והם שכל ומדות, אשר בנה"א יש בחי' שכל ומדות וכן גם בנה"ב יש ג"כ שכל ומדות כו', אמנם הנה הם הפכים זמ"ז לגמרי ורחוקי' בתכלית הריחוק זמ"ז עד שנק' זה לעומ"ז139 כו', והנה בשני הבחי' שיש בכל נפש מהנפשות הנ"ל העיקר הוא השכל שהוא המנהיג את המדה ומובילה לאיזה צד שירצה כו', ולכן הנה"א שעיקר השכלתה והתבוננותה הוא בגדולת א"ס ב"ה כנ"ל בענין מה רבו כו' ומה גדלו הנה היא תקועה בחוזק בדביקת האלקות, ולכן הולדת האהוי"ר שנולדים מהשכלה זו הם לאהבה אותו ולירא ממנו ולדבקה בו כו', אמנם שכל הנה"ב הוא להשכיל השכלות שבעניני העוה"ז החומרי שכולו מלא שקרים140 שכל הטוב הוא כמו המרבה לאכול דבש מחמת מתיקותו עד שיחלה, כן כל עניני העוה"ז העריבים על האדם <8>
טוּ באמת סופם לקוץ בהם כו' אך ב"כ141 מראה לו איך שטוב לפניו ונולדים מזה מדות הרעות לאהוב מה שאינו שלו ולשנוא זולתו מה142 שיש לו דבר זה, כי מדוע מונע ממנו ג"כ הדבר הזה, ומדוע לא יגיע לו ככה עד שבא לכעוס עליו ולשנוא אותו וכדומה להתפאר במה ששקר וכזב וכדומה, ולזאת ירדה הנשמה היא הנה"א מבחי' עמידתה שעמדה באהוי"ר לפניו ית' כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו143 להתלבש בגוף ונה"ב בכדי לברר גם נה"ב ולהבינה במה שהיא יכולה להבין בבחי' ההתבוננות דמה רבו ומה גדלו לפי ערכה עד שתוליד גם הנה"ב מדות דקדושה לירא מפניו ולאהבה אותו כו', והוא ע"י הקדמת פסוק ראשון דק"ש שמע ישראל144 כו' פי' שמע הוא לשון השגה והבנה145 כמו הסכת ושמע146, וגם מל' אסיפה וקיבוץ147 כמו וישמע שאול148 ושניהם ענינם א', והיינו להתבונן ולאסוף כל הכחות בהתבוננות זו להשכיל ולהבין איך שהוי' אלקינו הוא ה' אחד, פי' ה' אלקינו, אלקינו הוא בחי' סוכ"ע וממכ"ע149 וה' הוא אלקינו שבחי' סוכ"ע וממכ"ע נמשך תמיד מאין ליש, ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב150, ואלמלא נסתלק כרגע הי' אין ואפס, והוא ה' אחד שאתה הוא קודם שנבה"ע151 ואתה הוא לאחר שנבה"ע בלי שום שינוי כלל, כי לא מחשבותי מחשבותיכם152 כו' ומיד שעלה ברצונו נתהוה הכל
טזתצז
וכמ"ש בזהר שבמח' אחת נבראו כל העולמות153, וממוצא דבר נשמע שאינו תופס מקום שהרי אפי' לגבי האדם אינו תופס מקום מח' אחת וכ"ש לגבי' ית', וגם כי לא מח' מחשבותיכם שהאדם כשחושב איזה דבר ה"ה מלובש ומשוקע במח' זו כו', משא"כ למעלה הרי אינו מלובש כלל והוא הי' הוה ויהי' כא'154, ובחי' כח הפועל בנפעל155 זהו במדת מלכותו156 ית' לבד, וזהו בשכמל"ו, פי' שלמה הוא ה' אחד לפי שבשכמל"ו שכלליות ההשתלשלו' הוא מבחי' שם כבוד מל', שם הוא הארה כנודע, וכבוד הוא לבוש שהוא ג"כ חיצוני' והארה, ומל' הוא ג"כ הארה שהרי מלך שמו נקרא עליהם158 א"כ זהו רק הארה דהארה דהארה157 כו' וכאשר יעמיק דעתו ויתקע מח' בעומק בד"ז בהתבוננות ובהתקשרות בחוזק אזי גם נפשו הבהמית תשכיל ותתבונן איך שאין טוב לפניו כ"א לדבקה בו ותוליד מדת האהבה ברשפי אש ובתשוקה נפלאה להיות בבחי' כלתה נפשי159 כו' ועמך לא חפצתי160 כו' שכל מה שהוא עמך בטל וטפל לך לא חפצתי כ"א לדבקה בו כו', וזהו ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו', ועכ"ז גם אחרי שיבין שמו שנק' יצה"ר לא זז כו' מפני שארז"ל אל תאמין בעצמך161 כו'.
וכמ"ש בזהר שבמח' אחת נבראו כל העולמות153, וממוצא דבר נשמע שאינו תופס מקום שהרי אפי' לגבי האדם אינו תופס מקום מח' אחת וכ"ש לגבי' ית', וגם כי לא מח' מחשבותיכם שהאדם כשחושב איזה דבר ה"ה מלובש ומשוקע במח' זו כו', משא"כ למעלה הרי אינו מלובש כלל והוא הי' הוה ויהי' כא'154, ובחי' כח הפועל בנפעל155 זהו במדת מלכותו156 ית' לבד, וזהו בשכמל"ו, פי' שלמה הוא ה' אחד לפי שבשכמל"ו שכלליות ההשתלשלו' הוא מבחי' שם כבוד מל', שם הוא הארה כנודע, וכבוד הוא לבוש שהוא ג"כ חיצוני' והארה, ומל' הוא ג"כ הארה שהרי מלך שמו נקרא עליהם158 א"כ זהו רק הארה דהארה דהארה157 כו' וכאשר יעמיק דעתו ויתקע מח' בעומק בד"ז בהתבוננות ובהתקשרות בחוזק אזי גם נפשו הבהמית תשכיל ותתבונן איך שאין טוב לפניו כ"א לדבקה בו ותוליד מדת האהבה ברשפי אש ובתשוקה נפלאה להיות בבחי' כלתה נפשי159 כו' ועמך לא חפצתי160 כו' שכל מה שהוא עמך בטל וטפל לך לא חפצתי כ"א לדבקה בו כו', וזהו ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו', ועכ"ז גם אחרי שיבין שמו שנק' יצה"ר לא זז כו' מפני שארז"ל אל תאמין בעצמך161 כו'.
יזקיצור. שבכל נפש יש ב' בחי' שכל ומדות, והשכל הוא המנהיג, ושכל נה"ב הוא היפך שכל הנה"א, אך כאשר יעמיק דעתו בהתבוננות ה' אחד, ובשכמל"ו גם הנה"ב יבין ויוליד מדת אהבה ברשפי אש כו'.
יח<9>
יטּז) והנה ע"י בירור נה"ב עי"ז נעשה הנשמה בחי' נר הוי' שיהי' השמן נמשך אחר הפתילה, דעם היות הנשמה היא הנה"א נק' בשם נר, וכמו שנת"ל שעיקר הנר היא הפתילה162 וזהו שנק' הנה"א בשם נר ה' לפי שלעצמה א"צ תיקון163 כלל, משא"כ הנה"ב א"א לקרות בשם נר לפי שעדיין לא נתבררה כו', אך ע"י ירידת הנה"א בגוף לבררו עם הנה"ב זהו כמו הנר שנותנים בו שמן או חלב בכדי שידלק הפתילה הרבה ותאיר אורה אור רב, והיינו ע"י בחי' בירור חכ' דנה"ב שגם הוא
כתצח
ישכיל ויתבונן בגדולת הבורא כנ"ל באריכות164 שעי"ז יוליד האהבה ברשפי אש, הנה שמן זה הוא נמשך אחר הפתילה היא עצם הנשמה שהיא המחברת חכ' שבנה"ב להאיר באור המאיר להיות מוסיף אור על בחי' נר הוי' הוא בחי' נה"א מצד עצמה כו', והכח הזה שיש בנה"ב להוסיף אור בנה"א בחי' נר ה' זהו לפי ששרשה מעולם התהו165 שקדם לתיקון166 וע"י בירור נה"ב נמשך תוס' אורות מאורות דתהו לבוא לידי גילוי בבחי' התיקון, שמעקודים נקודים נעשה ברודים167 כו', ונמשך ע"י הפתילה היא הנה"א יעקב חבל נחלתו שע"י הנענוע מאיר ראש העליון שהוא בחי' ראשית הק"ו מבחי' מל' דא"ס, לבוא בגילוי בעולם האצי' עד הנשמות דאצי' וכל נשמה גם דבי"ע יש בה מבחי' חכ' דאצי' כמ"ש בסש"ב168, ולכן עי"ז מאיר בחי' הנר ה' דנה"א כו', וזהו נר ה' נשמת אדם שהנשמה היא הנה"א היא בחי' נר הוי' כו', וע"י שנתלבשה באדם א' דם169 שהדם הוא הנפש המחיה את הגוף ונה"ב שיבא לבחי' אלף הוא בחי' אלופו ש"ע170, וזהו שמסיים חופש כל חדרי בטן171 פי' ע"ד צדיק אוכל לשובע נפשו172, שיהי' אכילתו לש"ש בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל, משא"כ בטן רשעים כשאוכל לתאוות נפשו למלאות כו' תחסר כמ"ש בד"ה ראשי המטות173, וכשנשמת אדם חופש כל חדרי בטן שהדם שמאכו"ש יהי' הדם בטל לבחי' הא' כו', הנה עי"ז מתוסף תוס' אור בנר הוי' שיאיר אותה באור זך ורב ע"י בחי' שמן זך הוא בירור החכ' דנה"ב שנעשה זך שגם הוא יבין גדולת הבורא שז"ע זכות הדבר והתבררותו כו' כמו שהזכות הוא כשנברר מהפסולת כו' כמ"ש במ"א כו', וזהו ואהבת ב"פ אור174 אור הא' זהו האור דנר ה' נשמת הוא הנה"א מצד עצמה, והב' הוא אור הנוסף מבירור דנה"ב שהיא תוס' וריבוי שלא בערך להיותו מבירור דתהו ששם ריבוי הוא, שאינו אור זה עצמו רק שהוא בריבוי אלא שהוא אור אחר לגמרי והראי' מאור שנברא ביום ראשון175 כמ"ש מזה בביאור לד"ה אם בחוקתי (ך"ו)176,
ישכיל ויתבונן בגדולת הבורא כנ"ל באריכות164 שעי"ז יוליד האהבה ברשפי אש, הנה שמן זה הוא נמשך אחר הפתילה היא עצם הנשמה שהיא המחברת חכ' שבנה"ב להאיר באור המאיר להיות מוסיף אור על בחי' נר הוי' הוא בחי' נה"א מצד עצמה כו', והכח הזה שיש בנה"ב להוסיף אור בנה"א בחי' נר ה' זהו לפי ששרשה מעולם התהו165 שקדם לתיקון166 וע"י בירור נה"ב נמשך תוס' אורות מאורות דתהו לבוא לידי גילוי בבחי' התיקון, שמעקודים נקודים נעשה ברודים167 כו', ונמשך ע"י הפתילה היא הנה"א יעקב חבל נחלתו שע"י הנענוע מאיר ראש העליון שהוא בחי' ראשית הק"ו מבחי' מל' דא"ס, לבוא בגילוי בעולם האצי' עד הנשמות דאצי' וכל נשמה גם דבי"ע יש בה מבחי' חכ' דאצי' כמ"ש בסש"ב168, ולכן עי"ז מאיר בחי' הנר ה' דנה"א כו', וזהו נר ה' נשמת אדם שהנשמה היא הנה"א היא בחי' נר הוי' כו', וע"י שנתלבשה באדם א' דם169 שהדם הוא הנפש המחיה את הגוף ונה"ב שיבא לבחי' אלף הוא בחי' אלופו ש"ע170, וזהו שמסיים חופש כל חדרי בטן171 פי' ע"ד צדיק אוכל לשובע נפשו172, שיהי' אכילתו לש"ש בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל, משא"כ בטן רשעים כשאוכל לתאוות נפשו למלאות כו' תחסר כמ"ש בד"ה ראשי המטות173, וכשנשמת אדם חופש כל חדרי בטן שהדם שמאכו"ש יהי' הדם בטל לבחי' הא' כו', הנה עי"ז מתוסף תוס' אור בנר הוי' שיאיר אותה באור זך ורב ע"י בחי' שמן זך הוא בירור החכ' דנה"ב שנעשה זך שגם הוא יבין גדולת הבורא שז"ע זכות הדבר והתבררותו כו' כמו שהזכות הוא כשנברר מהפסולת כו' כמ"ש במ"א כו', וזהו ואהבת ב"פ אור174 אור הא' זהו האור דנר ה' נשמת הוא הנה"א מצד עצמה, והב' הוא אור הנוסף מבירור דנה"ב שהיא תוס' וריבוי שלא בערך להיותו מבירור דתהו ששם ריבוי הוא, שאינו אור זה עצמו רק שהוא בריבוי אלא שהוא אור אחר לגמרי והראי' מאור שנברא ביום ראשון175 כמ"ש מזה בביאור לד"ה אם בחוקתי (ך"ו)176,
כאתצט
ובעבודה בבחי' <10>
ובעבודה בבחי' <10>
כבּ האהבה זהו ההפרש בין בכל נפשך לבכל מאדך, בכל נפשך זהו האהבה דנה"א, שהוא לפי"ע הכלי, אבל בכל מאדך זהו בלי גבול למעלה מהגבלת הכלי זהו ע"י בירור דנה"ב ששרשו מבחי' התהו שהם בל"ג שהרי הכלים לא סבלו אותם כו'.
כגקיצור. שע"י בירור נה"ב נעשה תוס' אור בנר ה' נשמת אדם, וז"ע ואהבת ב"פ אור בכל נפשך ובכל מאדך שנעשה ע"י בכל לבבך בשני יצריך כו'.