Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אועבדתם את ה' אלקיכם
ש"פ משפטים
ועבדתם את ה' אלקיכם1 וברך את לחמך ואת מימך והסרתי מחלה מקרבך2, וארז"ל ק"ש ותפלה3, וכן אמרז"ל ע"פ לעבדו בכל לבבכם4 איזה עבודה שבלב זו תפלה5. הרי ענין עבודה הוא ק"ש ותפלה וצ"ל זה. והנה צ"ל בפסוק זה מ"ש תחילה ועבדתם את ה' אלקיכם ל' נסתר ואח"כ והסרתי מחלה מקרבך ל' נוכח6 כמדבר בעדו, וגם צ"ל מי אומר פסוק זה אם משה אמרו הרי תחילת הפ' הוא הנה אנכי שולח מלאך לפניך7, אלא דהוא דיבור הקב"ה אל משה וא"כ הול"ל והייתם לי עבדים וכמ"ש כן במ"א8 וגם הול"ל וברכתי את לחמך כו' כמו והסרתי כו', אלא צ"ל כמ"ש הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומש9 שמשה כ' את התורה לא כמו שארי הנביאים כמו יחזקאל כ' ויהי דבר ה' אלי לאמר10 אבל כ' בדרך שלישי המספר כמו וידבר ה' אל משה11, וענין שלישי המספר הוא בחי' א"ס עצמות המאציל12 שמספר דבר ה' שדיבר אל משה, זהו פי' שלישי המדבר שכ' הרמב"ן, וכמו"כ יובן כאן מ"ש ועבדתם הו"ע שלישי המספר, וע"ד מ"ש בכל סיום פ' אני ה' ולכאו' והלא שם ה' אינו ידוע13 ומה שייך לאמר אני ה', דאני שייך על דבר הידוע אומר אני זה משא"כ שם הוי' כו', והענין דאני קאי על בחי' א"ס עצומ"ה והוא כח14 המספר וא"ס שגור בפי כל אפי' בתינוקת15, הו"ע אני ראשון ואני אחרון16, וזהו אני הוי' שבחי' אני ראשון והוי' כולא חד17, וכמו"כ מ"ש ועבדתם כו' הו"ע שלישי המספר.
ש"פ משפטים
ועבדתם את ה' אלקיכם1 וברך את לחמך ואת מימך והסרתי מחלה מקרבך2, וארז"ל ק"ש ותפלה3, וכן אמרז"ל ע"פ לעבדו בכל לבבכם4 איזה עבודה שבלב זו תפלה5. הרי ענין עבודה הוא ק"ש ותפלה וצ"ל זה. והנה צ"ל בפסוק זה מ"ש תחילה ועבדתם את ה' אלקיכם ל' נסתר ואח"כ והסרתי מחלה מקרבך ל' נוכח6 כמדבר בעדו, וגם צ"ל מי אומר פסוק זה אם משה אמרו הרי תחילת הפ' הוא הנה אנכי שולח מלאך לפניך7, אלא דהוא דיבור הקב"ה אל משה וא"כ הול"ל והייתם לי עבדים וכמ"ש כן במ"א8 וגם הול"ל וברכתי את לחמך כו' כמו והסרתי כו', אלא צ"ל כמ"ש הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומש9 שמשה כ' את התורה לא כמו שארי הנביאים כמו יחזקאל כ' ויהי דבר ה' אלי לאמר10 אבל כ' בדרך שלישי המספר כמו וידבר ה' אל משה11, וענין שלישי המספר הוא בחי' א"ס עצמות המאציל12 שמספר דבר ה' שדיבר אל משה, זהו פי' שלישי המדבר שכ' הרמב"ן, וכמו"כ יובן כאן מ"ש ועבדתם הו"ע שלישי המספר, וע"ד מ"ש בכל סיום פ' אני ה' ולכאו' והלא שם ה' אינו ידוע13 ומה שייך לאמר אני ה', דאני שייך על דבר הידוע אומר אני זה משא"כ שם הוי' כו', והענין דאני קאי על בחי' א"ס עצומ"ה והוא כח14 המספר וא"ס שגור בפי כל אפי' בתינוקת15, הו"ע אני ראשון ואני אחרון16, וזהו אני הוי' שבחי' אני ראשון והוי' כולא חד17, וכמו"כ מ"ש ועבדתם כו' הו"ע שלישי המספר.
בתכז
וענין העבודה בגמ'18 ובפסיקתא19 משמע דעבודה צורך גבוה20, ובהרבה מדרשים משמע דעבודה אינו צורך גבוה דמה איכפת לי'21 כו' והעה"ק פי' ע"פ זה ועבדתם כו' דעבודה צורך גבוה22, שע"י העבודה נמשך תוס' אורות למעלה וכמארז"ל ע"פ צור ילדך תשי23 יו"ד25 זעירא24 דבזמן דאין ישראל ערש"מ כביכול מתישין כח של מעלה, ובזמן שישראל עושין רש"מ מוסיפין כח בגבורה של מעלה וזהו ועתה יגדל נא כח אד'26 ביו"ד רבתי27, וכמשארז"ל דמשה כשעלה למרום28 לקבל תורה א"ל וכי אין שלום בעירך א"ל וכי דרך התלמיד ליתן שלום לרבו א"ל הי' לך לעזרני מיד אמר ועתה יגדל נא כח אד', הרי מוסיפין כו', ועל ל' הקבלה29 יו"ד רבתי בחי' מו"ס דכתר שהוא למעלה מסדר השתל' ובזמן שישראל ערש"מ נמשך מבחי' מו"ס, אבל בזמן שאין ישראל ערש"מ נמשך מיו"ד זעירא בחי' ח"ת אבל אורות דלמעלה מאצי' אינו מאיר. אך צ"ל איך שייך עבודה למעלה, דלמטה שייך שהעבד משרת רבו דהרב חסר והעבד משלים חסרונו אבל א"ס דאנת שלימותא דכולא30 כלום חסר מה שייך עבודה.
וענין העבודה בגמ'18 ובפסיקתא19 משמע דעבודה צורך גבוה20, ובהרבה מדרשים משמע דעבודה אינו צורך גבוה דמה איכפת לי'21 כו' והעה"ק פי' ע"פ זה ועבדתם כו' דעבודה צורך גבוה22, שע"י העבודה נמשך תוס' אורות למעלה וכמארז"ל ע"פ צור ילדך תשי23 יו"ד25 זעירא24 דבזמן דאין ישראל ערש"מ כביכול מתישין כח של מעלה, ובזמן שישראל עושין רש"מ מוסיפין כח בגבורה של מעלה וזהו ועתה יגדל נא כח אד'26 ביו"ד רבתי27, וכמשארז"ל דמשה כשעלה למרום28 לקבל תורה א"ל וכי אין שלום בעירך א"ל וכי דרך התלמיד ליתן שלום לרבו א"ל הי' לך לעזרני מיד אמר ועתה יגדל נא כח אד', הרי מוסיפין כו', ועל ל' הקבלה29 יו"ד רבתי בחי' מו"ס דכתר שהוא למעלה מסדר השתל' ובזמן שישראל ערש"מ נמשך מבחי' מו"ס, אבל בזמן שאין ישראל ערש"מ נמשך מיו"ד זעירא בחי' ח"ת אבל אורות דלמעלה מאצי' אינו מאיר. אך צ"ל איך שייך עבודה למעלה, דלמטה שייך שהעבד משרת רבו דהרב חסר והעבד משלים חסרונו אבל א"ס דאנת שלימותא דכולא30 כלום חסר מה שייך עבודה.
גוהענין דאמרז"ל גדולים מעשה צדיקים31 ממעשה שמים וארץ דמעשה שו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ32 וימיני טפחה שמים אבל מעשה צדיקים מקדש אד' כוננו ידיך33, והענין דכללות כל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו34 כי
דתכח
נשמור לעשות כל המצות35 הזאת, והעושה צדקה נק' צדיק36 שממשיך צדקה, והנה כתי' בראשית ברא אלקים37 ובכל וימ"ב לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים רק לאחר השבת כתי' ביום עשות הוי' אלקים38 ארץ ושמים, והענין דשם הוי' הוא שמו הגדול39 שלמעלה מהשתלשלות והוא משארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו לבדו40 והוא בחי' סוכ"ע41 שהרי הוא קודם שנבה"ע, והנה כתי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם42, דגבי אבות הי' גילוי שם שדי שאמר לעולמו די43, והוא מקור הגבול מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה44 בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה כו' ואפי' עולמות עליונים הם מוגבלים ואפי' ג"ע שהוא בד"כ ג"ר45 ה"ז הגבלה דהשגה הוא הגבלה, וכדי שיהי' גבול מא"ס הבבע"ג דאינו בערך46 יותר משאין ערוך אחד לגבי אלף אלפים ורבוא רבבות שהם מסוג אחד וגם הם בערך זל"ז הגם דעצם המספר אינו בערך מ"מ ה"ז חלק א' מאלף אלפים ורבוא רבבות אבל לגבי בלי מספר הרי אלף אלפים ורבוא רבבות, ואחד, בהשואה אחת, וכדי שיתהווה הגבול מבבע"ג, הוא ע"י שם אלקים שהוא מדת הצמצום47, וזהו במע"ב כתי' שם אלקים דוימ"ב הוא בבחי' דיבורו של הקב"ה שחשיב מעשה48 לכן כתי' שם אלקים אבל לאחר השבת דכתיב ויברך את יום השביעי ויקדש אותו49 והו"ע העלאת העולמות אז כתי' ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, דגבי שבת כתי' סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח, י'מי ה'מעשה ו'ביום ה'שבת ר"ת הוי'50 דבשבת נמשך בחי' ענג העליון ומאיר בחי' הוי', וזה גדולים מעשה צדיקים
נשמור לעשות כל המצות35 הזאת, והעושה צדקה נק' צדיק36 שממשיך צדקה, והנה כתי' בראשית ברא אלקים37 ובכל וימ"ב לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים רק לאחר השבת כתי' ביום עשות הוי' אלקים38 ארץ ושמים, והענין דשם הוי' הוא שמו הגדול39 שלמעלה מהשתלשלות והוא משארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו לבדו40 והוא בחי' סוכ"ע41 שהרי הוא קודם שנבה"ע, והנה כתי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם42, דגבי אבות הי' גילוי שם שדי שאמר לעולמו די43, והוא מקור הגבול מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה44 בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה כו' ואפי' עולמות עליונים הם מוגבלים ואפי' ג"ע שהוא בד"כ ג"ר45 ה"ז הגבלה דהשגה הוא הגבלה, וכדי שיהי' גבול מא"ס הבבע"ג דאינו בערך46 יותר משאין ערוך אחד לגבי אלף אלפים ורבוא רבבות שהם מסוג אחד וגם הם בערך זל"ז הגם דעצם המספר אינו בערך מ"מ ה"ז חלק א' מאלף אלפים ורבוא רבבות אבל לגבי בלי מספר הרי אלף אלפים ורבוא רבבות, ואחד, בהשואה אחת, וכדי שיתהווה הגבול מבבע"ג, הוא ע"י שם אלקים שהוא מדת הצמצום47, וזהו במע"ב כתי' שם אלקים דוימ"ב הוא בבחי' דיבורו של הקב"ה שחשיב מעשה48 לכן כתי' שם אלקים אבל לאחר השבת דכתיב ויברך את יום השביעי ויקדש אותו49 והו"ע העלאת העולמות אז כתי' ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, דגבי שבת כתי' סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח, י'מי ה'מעשה ו'ביום ה'שבת ר"ת הוי'50 דבשבת נמשך בחי' ענג העליון ומאיר בחי' הוי', וזה גדולים מעשה צדיקים
התכט
ממעשה שו"א דמעשה שו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ידי יד כהה51 וכמ"ש נטה ימינו ברא שמים52 נטה שמאלו וברא ארץ לכן בארץ העלם והסתר אלקות, ובשמים שנברא ביד מאיר53 בו גילוי אלקות יותר מבארץ, אך מהשמים אינו נמשך בהארץ וכן הי' בתחילת הבריאה שמשמים לא יומשך בארץ וכמ"ש השמים שמים לה'54 והארץ נתן לבני אדם אבל מעשה צדיקים כתי' מקדש א"ד כוננו ידיך ב' ידות בחד מעשה שע"י קיום תומ"צ בנין המקדש שהוא ג"כ מצוה55 ממשיכים מבחי' שמים בארץ.
ממעשה שו"א דמעשה שו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ידי יד כהה51 וכמ"ש נטה ימינו ברא שמים52 נטה שמאלו וברא ארץ לכן בארץ העלם והסתר אלקות, ובשמים שנברא ביד מאיר53 בו גילוי אלקות יותר מבארץ, אך מהשמים אינו נמשך בהארץ וכן הי' בתחילת הבריאה שמשמים לא יומשך בארץ וכמ"ש השמים שמים לה'54 והארץ נתן לבני אדם אבל מעשה צדיקים כתי' מקדש א"ד כוננו ידיך ב' ידות בחד מעשה שע"י קיום תומ"צ בנין המקדש שהוא ג"כ מצוה55 ממשיכים מבחי' שמים בארץ.
ווזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם שענין העבודה הוא להמשיך שם הוי' הגם דהוי' הוא למעלה מסדר השתל' מ"מ הוא רק שם בלבד, ואף דהוי' הוא בחי' סוכ"ע56, מ"מ לגבי' גם סוכ"ע אינו תופס מקום כלל לכן תחילת שם הוי' ביו"ד שכדי שיומשך שם הוי' צ"ל צמצום57, לכן צדיקים ע"י עבודתם ממשיכים שם הוי' מחדש, וענין אלקיכם דיש אלקיך וכמ"ש בק"ש ואהבת את הוי' אלקיך58 שהוי' יהי' אלקיך אלוקה שלך כמו"כ הוי' יהי' אלקיכם, והגם שלאחר השבת כתי' ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים הרי נמשך שם הוי', אך בגלות מצרים קוב"ה סליק לעילא ולעילא59 לכן צריכים להמשיך שם הוי' שיהי' אלקיכם, ומ"ש א"ת הוי' כו' הם אותיות מא' עד ת'60 בחי' דיבור בע"מ נברא העולם61 והוא מקור העולם, וזהו את הוי' דכתי' יראו את הוי' כל קדושיו62 וכתי' יראו מהוי' כל הארץ63, כשכל הארץ היא יראה מהוי' בחי' יר"ת ויראו את הוי' הוא בחי' יר"ע64 לכן רב65 קדושיו כו', דאת הוי' הוא שטפל ובטל לה' וכמו את בשרו הטפל לבשרו66, כמו"כ כאן מ"ש את הוי' הוא בחי' יר"ע.
זתל
והנה מהו העבודה זה משארז"ל זו ק"ש ותפלה, דק"ש הוא העלאה67 ותפלה הוא ל' התחברות ל' התופל כלי חרס68, וכתי' וסולם מוצב ארצה69 וראשו מגיע השמים70 ובסולם עולים מלמטלמ"ע, וגם מלמעלמ"ט, וזהו ארוממך אלקי המלך71, אלקי הוא בחי' שם אלקים המלך הוא בחי' מלכותך מל' כל העולמים72 שבחי' הוא73 מקור כל עולמים העלם והסתר74, וצריכים לרומם לבחי' מל' בבחי' א"ס עצומ"ה, וכמו"כ ענין התפלה שהוא בירור הנה"ב דתפילין75 כנגד תמידין תקנו76 שהעיקר הוא העלאת הנה"ב77, וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם שע"י הביטול לבחי' הוי' ממשיכים שם הוי', והעיקר הוא ע"י שם הוי' שבנפש78 והוא ק"ש ותפלה הם רצוא ושוב79, ק"ש הוא רצוא דאם רץ לבך80, וזהו ואהבת שרשו אבה81 ל' רצון ותשוקה לאלקות, ותפלה הוא שוב וכמ"ש ברוך אתה הוי' ומה שייכות התפלה ליר"ע הוא [דעיקר] שם הוי' הוא יו"ד82 בחי' חכ'83 והוא בחי' יר"ע, וה' ראשונה הוא ק"ש העלאה ובק"ש יש תורה ג"כ והיו הדברים האלה84 הוא בחי' ו' דכתי' הקל קול יעקב85 קלא קדמאה חסר ו' הוא קול דתפלה וקלא בתראה מלא ו' הוא קול דתורה והו"ע שיתא סדרי משנה86 בחי' ששה מדות87,
והנה מהו העבודה זה משארז"ל זו ק"ש ותפלה, דק"ש הוא העלאה67 ותפלה הוא ל' התחברות ל' התופל כלי חרס68, וכתי' וסולם מוצב ארצה69 וראשו מגיע השמים70 ובסולם עולים מלמטלמ"ע, וגם מלמעלמ"ט, וזהו ארוממך אלקי המלך71, אלקי הוא בחי' שם אלקים המלך הוא בחי' מלכותך מל' כל העולמים72 שבחי' הוא73 מקור כל עולמים העלם והסתר74, וצריכים לרומם לבחי' מל' בבחי' א"ס עצומ"ה, וכמו"כ ענין התפלה שהוא בירור הנה"ב דתפילין75 כנגד תמידין תקנו76 שהעיקר הוא העלאת הנה"ב77, וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם שע"י הביטול לבחי' הוי' ממשיכים שם הוי', והעיקר הוא ע"י שם הוי' שבנפש78 והוא ק"ש ותפלה הם רצוא ושוב79, ק"ש הוא רצוא דאם רץ לבך80, וזהו ואהבת שרשו אבה81 ל' רצון ותשוקה לאלקות, ותפלה הוא שוב וכמ"ש ברוך אתה הוי' ומה שייכות התפלה ליר"ע הוא [דעיקר] שם הוי' הוא יו"ד82 בחי' חכ'83 והוא בחי' יר"ע, וה' ראשונה הוא ק"ש העלאה ובק"ש יש תורה ג"כ והיו הדברים האלה84 הוא בחי' ו' דכתי' הקל קול יעקב85 קלא קדמאה חסר ו' הוא קול דתפלה וקלא בתראה מלא ו' הוא קול דתורה והו"ע שיתא סדרי משנה86 בחי' ששה מדות87,
חתלא
וה' אחרונה הוא דיבור בתורה ודברת בם88 ועי"ז ממשיכים בחי' שם הוי' למעלה.
וה' אחרונה הוא דיבור בתורה ודברת בם88 ועי"ז ממשיכים בחי' שם הוי' למעלה.
טועל ל' הקבלה הוא להמשיך מוחין לז"א וט"ס למל', דז"א נאצל בסוד שרש רק ששה מדות89 ומל' נאצל רק נקודה חדא90, וזהו ויהיו חיי שרה91 מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, עשרים הוא בחי' חו"ב שנאצלו בעשר ספירות ושבע הוא בחי' זו"ן בכלל, והנה קטן אינו מוליד92 שעדיין לא נשלמו המוחין בשלימות וכדי שיהי' גילוי מבחי' ז"א למטה צריכים להמשיך מוחין לז"א וזהו"ע הקב"ה מניח תפילין93 הקב"ה ז"א94 מניח תפילין המשכות מוחין לז"א, ומל' שנאצל נקודה חדא א"א להיות הגילוי למטה וצריכים להמשיך ט"ס למל'. ושרש ההפרש בין הוי' לאלקים הו"ע אורות וכלים95, כלים הם בחי' ש' אלקים שם אל בחסד96 שם אלקים בגבורה97, וענין הכלים הוא שמגבילים האור98, ולפ"ד הע"ח הם גבול ממש99 וזהו מ"ש בפרקי היכלות שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבוא רבבות אלפים פרסאות100 ואף שהמספר הוא מספר של מעלה מ"מ ה"ז הגבלה, ואף לפ"ד הפרד"ס שהכלים אינם גבול101 מ"מ הם מקור הגבול, הוא בחי' שם אלקים, ושם הוי' הו"ע האורות דכל הע"ס, ומ"ש דש' הוי' בת"ת102 היינו שבת"ת גם הכלי שם הוי'103 שהוא
יתלב
מחבר חו"ג104 ושרשו למעלה מעלה דת"ת עולה עד הכתר105 לכן גם הכלי שם הוי' אבל האורות דכל הע"ס הם הוי'. וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם, ענין העבודה הוא להיות יחוד הוי' אלקים המשכות אורות בכלים והוא ע"י ק"ש ותפלה כו'.
מחבר חו"ג104 ושרשו למעלה מעלה דת"ת עולה עד הכתר105 לכן גם הכלי שם הוי' אבל האורות דכל הע"ס הם הוי'. וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם, ענין העבודה הוא להיות יחוד הוי' אלקים המשכות אורות בכלים והוא ע"י ק"ש ותפלה כו'.