Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אזכור את יום השבת
ש"פ יתרו
זכור את יום השבת1 לקדשו2 ששת ימים תעבוד ועשית מלאכתך3 כו' ויום4 השביעי שבת לה' אלקיך5, הנה ממ"ש ששת ימים תעבוד משמע שהוא ציווי ובאמת אינו כן6, ואי' במדרש תנא רשב"י אומר אמרה שבת7 להקב"ה לכולם יש בן זוג פי' ששת ימי בראשית הם ג' זוגות ולי אין בן זוג א"ל הקב"ה כנס"י יהי' בן זוגך וזהו שא"ל הקב"ה לישראל זכרו אותו הדבר שאמרתי לשבת כנס"י יהי' בן זוגך והוא הדיבור זכור את יום השבת לקדשו, משמע דישראל הם בחי' דכר שמשפיעים בשבת וכן כתי' ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת8 שישראל עושין את השבת, ובאמת אינו כן דהלא שבת מיקדשא וקיימא9 לכן חותמין מקדש השבת10 וביו"ט
ש"פ יתרו
זכור את יום השבת1 לקדשו2 ששת ימים תעבוד ועשית מלאכתך3 כו' ויום4 השביעי שבת לה' אלקיך5, הנה ממ"ש ששת ימים תעבוד משמע שהוא ציווי ובאמת אינו כן6, ואי' במדרש תנא רשב"י אומר אמרה שבת7 להקב"ה לכולם יש בן זוג פי' ששת ימי בראשית הם ג' זוגות ולי אין בן זוג א"ל הקב"ה כנס"י יהי' בן זוגך וזהו שא"ל הקב"ה לישראל זכרו אותו הדבר שאמרתי לשבת כנס"י יהי' בן זוגך והוא הדיבור זכור את יום השבת לקדשו, משמע דישראל הם בחי' דכר שמשפיעים בשבת וכן כתי' ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת8 שישראל עושין את השבת, ובאמת אינו כן דהלא שבת מיקדשא וקיימא9 לכן חותמין מקדש השבת10 וביו"ט
בתיט
חותמין מקדש ישראל והזמנים11 ישראל אינהו דקדשינהו לזמנא12 וכמ"ש אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם13 אתם כתי'14 בין בזמנן בין שלא בזמנן15, ובגמ' אי' ג"פ כתי' בפ' אתם16 אפי' שוגגין כו', וכתי' אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי17, ואמרז"ל אמרו מלה"ש להקב"ה מתי הם המועדים א"ל אני ואתם נסכים18 למה שב"ד עושין למטה שהן מעברי' השנה ובזה תלוי המועדים, לשעבר היו19 בידו של הקב"ה כמ"ש עשה ירח למועדים20 ועכשיו הוא בידו של הקב"ה21, הרי ישראל מקדשין המועדים משא"כ שבת היא מיקדשי וקיימא, לכן מפרש רבינו (בתו"א פ' יתרו ד"ה זכור את יום השבת לקדשו הא') דכל שבת נק' שבת בראשית22 שהוא למעלה מישראל, וא"כ צ"ל מהו"ע זכור את יום השבת לקדשו, לעשות את השבת. והנה אמרז"ל קשה לזווגן כקרי"ס23, הרי קרי"ס הו"ע זיווג וצ"ל מהו הזיווג דקרי"ס.
חותמין מקדש ישראל והזמנים11 ישראל אינהו דקדשינהו לזמנא12 וכמ"ש אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם13 אתם כתי'14 בין בזמנן בין שלא בזמנן15, ובגמ' אי' ג"פ כתי' בפ' אתם16 אפי' שוגגין כו', וכתי' אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי17, ואמרז"ל אמרו מלה"ש להקב"ה מתי הם המועדים א"ל אני ואתם נסכים18 למה שב"ד עושין למטה שהן מעברי' השנה ובזה תלוי המועדים, לשעבר היו19 בידו של הקב"ה כמ"ש עשה ירח למועדים20 ועכשיו הוא בידו של הקב"ה21, הרי ישראל מקדשין המועדים משא"כ שבת היא מיקדשי וקיימא, לכן מפרש רבינו (בתו"א פ' יתרו ד"ה זכור את יום השבת לקדשו הא') דכל שבת נק' שבת בראשית22 שהוא למעלה מישראל, וא"כ צ"ל מהו"ע זכור את יום השבת לקדשו, לעשות את השבת. והנה אמרז"ל קשה לזווגן כקרי"ס23, הרי קרי"ס הו"ע זיווג וצ"ל מהו הזיווג דקרי"ס.
גוהנה אי' במדר' כל פרקמטיא של משה24 באז, קינטר באז דכתי' ומאז באתי אל פרעה25 כו' שיבח באז אז ישיר משה26 ובנ"י27 כו'. להבין זה יובן בהקדים משנת"ל28 דפעמים מצינו שישראל נתעלו ע"י שעברו בים, ולפעמים מצינו דהים נתבטל לפני ישראל ונת"ל דחלק הנפש המלובש בגוף נתעלה ע"י הים דישראל הם בחי' ארץ29 וע"י שעברו בים זכו לגילוי הנבואה שהוא גילוי ההעלם ואדרבה בים זכו למעלה עליונה יותר דכאו"א מראה באצבע31 זה אלי30 כו', אבל לגבי שרש ומקור הנפש נתבטל הים לפניהם דים הוא [מ]32 בחי' דיבור וישראל עלו במח'33,
דתכ
ועוד דאפי' עלמא35 דאתכסיא34 ה"ה בשם עלמין ומח' של ישראל קדמה לכל דבר36, וזהו אז ישיר ומשה ובנ"י, בנ"י הם חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שרש ומקור הנפש37, וזהו כי תקנה עבד עברי38, עבד הוא חלק הנפש המלובש בגוף ועברי הוא בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם39, ובחי' זו הוא למעלה מים וישראל בעברם בים המשיכו תוספת אורות בים.
ועוד דאפי' עלמא35 דאתכסיא34 ה"ה בשם עלמין ומח' של ישראל קדמה לכל דבר36, וזהו אז ישיר ומשה ובנ"י, בנ"י הם חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שרש ומקור הנפש37, וזהו כי תקנה עבד עברי38, עבד הוא חלק הנפש המלובש בגוף ועברי הוא בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם39, ובחי' זו הוא למעלה מים וישראל בעברם בים המשיכו תוספת אורות בים.
הוהענין דהנה אי' במד' ע"פ אז ישיר40 משה הה"ד נכון כסאך מאז41, אעפ"י שמעולם אתה לא נתישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה, בוימ"ב הי' בעמידה, אבל בים בישיבה. וענין עמידה וישיבה למעלה42, כמו עד"מ למטה כשאדם מוטרד בעשי' הוא עומד ואח"כ יושב לנוח, דישיבה הו"ע מנוחה כמו וישב שלמה על כסא ה'43 וכתי' גבי' והוא יהי' איש מנוחה44, וכן וישב יעקב45 אמרו במד' ביקש יעקב לישב בשלוה46, וכמו"כ יובן למעלה הנה כתי' ששת ימים עשה47 הם ששה מדות דכל יומא ויומא עביד עבידתא48, וכן נשפלו המוחין ג"כ כמארז"ל בעשרה דברי' ברא הקב"ה49 את עולמו, בחכ' ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה כו', והגם דלא בעמל וביגיעה50 ברא הקב"ה את עולמו כ"א במאמר וברוח פיו מ"מ הרי דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה51 ועוד דע"מ מילין דהדיוטא אינון לאו
ותכא
אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא52, ואח"כ ביום השביעי שבת53 ופירש"י שיש ללמוד מזה ק"ו54 מה הקב"ה דלא בעמל וביגיעה ברא הקב"ה את עולמו מ"מ כתב בעצמו לו55 שביתה אדם שהוא מעמל ומיגע עאכ"ו שצריך לשבות דשביתה הו"ע מנוחה, וזהו ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו56 פי' נתעלה הו"ע החזרת המוחין למקורן ושרשן, ויש57 על כסא דשית דרגין לכורסיא ושביעאה עלייהו58, שית דרגין הם ששה מדות ושביעאה עלייהו הוא הכסא עצמו וזהו וישב הו"ע מנוחה, וזהו נכון כסאך מאז ע"י שאמרו בניך שירה אז ישיר. דהנה ישיר הוא עלאה59 והו"ע כלות הנפש לדבקה באוא"ס, אז הוא המשכה, ז' הוא ז' מדות וא'60 הוא בחי' אלופו ש"ע61, וזהו שנמשך מבחי' א"ס אלופו ש"ע למדות, וענין אז ישיר הו"ע משה ובנ"י, בנ"י הוא חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שרש ומקור הנשמה, ופי' משה ובנ"י הוא בחי' משה שיש בכ"א62, דכאו"א מברך חונן הדעת63 והוא בחי' משה שמקשר חלק הנפש המלובש בגוף עם שרש ומקור הנשמה.
אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא52, ואח"כ ביום השביעי שבת53 ופירש"י שיש ללמוד מזה ק"ו54 מה הקב"ה דלא בעמל וביגיעה ברא הקב"ה את עולמו מ"מ כתב בעצמו לו55 שביתה אדם שהוא מעמל ומיגע עאכ"ו שצריך לשבות דשביתה הו"ע מנוחה, וזהו ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו56 פי' נתעלה הו"ע החזרת המוחין למקורן ושרשן, ויש57 על כסא דשית דרגין לכורסיא ושביעאה עלייהו58, שית דרגין הם ששה מדות ושביעאה עלייהו הוא הכסא עצמו וזהו וישב הו"ע מנוחה, וזהו נכון כסאך מאז ע"י שאמרו בניך שירה אז ישיר. דהנה ישיר הוא עלאה59 והו"ע כלות הנפש לדבקה באוא"ס, אז הוא המשכה, ז' הוא ז' מדות וא'60 הוא בחי' אלופו ש"ע61, וזהו שנמשך מבחי' א"ס אלופו ש"ע למדות, וענין אז ישיר הו"ע משה ובנ"י, בנ"י הוא חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שרש ומקור הנשמה, ופי' משה ובנ"י הוא בחי' משה שיש בכ"א62, דכאו"א מברך חונן הדעת63 והוא בחי' משה שמקשר חלק הנפש המלובש בגוף עם שרש ומקור הנשמה.
זוהענין דהנה שרש הנשמה הוא בחי' אז דאמרז"ל כסה"כ קדמה לעולם64 דכתי' נכון כסאך מאז, ומח' של ישראל קדמה לכל דבר א"כ נק' ג"כ אז, וזהו כגר כאזרח הארץ65 אזרח פי' תושב מאז ומקדם וכתי' כל האזרח בישראל66 א"כ הרי ישראל נק' אז, דהנה השבירה הי' בז"ת דשם68 ס"ג67 עולם התיקון הוא שם מ"ה69 המברר71,
חתכב
והנה שם ס"ג ומ"ה70 ה"ז ע"ד ובטובו מחדש בכ"י תמיד מע"ב73 שמתלבש בשמות אלו לצורך הבריאה ובתחילת הבריאה הם ג"כ מחודשים72, אבל שם ע"ב74 הוא למעלה משם ס"ג ומ"ה והוא בחי' אזרח75 וזהו בעבר הנהר ישבו אבותיכם נהר בחי' בינה76 בעבר הנהר בחי' שם ע"ב שהוא בחכ'77, וא"כ פי' משארז"ל ישראל עלו במח' הוא כמ"ש בזהר דמח' ויובלא לא אתפרש לעלמין78 יובלא בחי' בינה ומח' בחי' חכ'79, ומבואר במ"א פי' עלו במח' הוא מדרי' היותר עליונה במח', היינו בחילוקי שמות פרטים יש שם ע"ב דע"ב, ובאמת י"ל פי' בעבר הנהר הוא בחי' א"א80 שלמעלה גם מבחי' אזרח, ולפ"ז מובן דישראל בעברם בים המשיכו תוס' אורות בים.
והנה שם ס"ג ומ"ה70 ה"ז ע"ד ובטובו מחדש בכ"י תמיד מע"ב73 שמתלבש בשמות אלו לצורך הבריאה ובתחילת הבריאה הם ג"כ מחודשים72, אבל שם ע"ב74 הוא למעלה משם ס"ג ומ"ה והוא בחי' אזרח75 וזהו בעבר הנהר ישבו אבותיכם נהר בחי' בינה76 בעבר הנהר בחי' שם ע"ב שהוא בחכ'77, וא"כ פי' משארז"ל ישראל עלו במח' הוא כמ"ש בזהר דמח' ויובלא לא אתפרש לעלמין78 יובלא בחי' בינה ומח' בחי' חכ'79, ומבואר במ"א פי' עלו במח' הוא מדרי' היותר עליונה במח', היינו בחילוקי שמות פרטים יש שם ע"ב דע"ב, ובאמת י"ל פי' בעבר הנהר הוא בחי' א"א80 שלמעלה גם מבחי' אזרח, ולפ"ז מובן דישראל בעברם בים המשיכו תוס' אורות בים.
טוזהו מ"ש במדר' ע"פ לגוזר82 ים סוף לגזרים כל"ח81, גידל אתכם דוד המלך כו' ולכאו' הלא בפ' בשלח מדבר יותר מענין קרי"ס, אך הענין דהנה בתורה כתי' ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים83 הוא שנתעלו ישראל ע"י שעברו בים שזכו לנבואה84, אבל בתילים כתי' לגוזר ים סוף לגזרים כל"ח, והעביר ישראל בתוכו כל"ח85, ולכאורה מפני מה מחלק זה לב' כל"ח, והול"ל לגוזר כו' לגזרים והעביר כו' כל"ח, אלא מ"ש והעביר כו' הוא מעלת הים וכמ"ש בתורה, ומ"ש לגוזר ים סוף כו' הוא מעלת ישראל שהים נתבטל לפניהם וזהו כל"ח שהודיענו מעלת ישראל שגבה מדריגתה כ"כ שהים נתבטל כו'. וזהו מ"ש בסדר הגדה אילו קרע לנו את הים86 ולא העבירנו בתוכו דיינו, ולכאורה מה לנו שקרע לנו כו' מאחר דלא העבירנו כו', ולפי הנ"ל מובן שהודיע לנו שרש הנשמה שנקרע הים לפני שרש הנשמה, שהוא בחי' אז כו'.
יתכג
וזהו מ"ש במדר' נכון כסאך מאז כו' שנודעת בעולמך, דהנה כתי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם87 ומבואר במ"א הקושי' דמצינו ש' הוי' גבי האבות, והתי' שהי' רק בדרך ידיעה אבל לא בדרך יעוד וחיבור88, ובנ"י ע"י שיעבוד מצרים ויצי"מ וקרי"ס ואמרו שירה כתי' ונועדתי89 אליך שמה90. וזהו משארז"ל קינטור באז ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה, הנה פרעה אותיות הערף91 שהוא בחי' אחוריים דא"א92 וזהו עבדים היינו לפרעה במצרים בנ"י בחי' ז"א93 עבדים לפרעה בחי' עורף אחורים דא"א, וזהו שטען משה שפרעה הוא מונע ומעכב שלא יבואו לבחי' אז הוא שרש ומקור הנשמה94, דפרעה אמר תכבד העבודה כו' ואל ישעו בדברי שקר95 שא' לא ידעתי את ה' מי ה'96 אשר אשמע בקולו שקיבל מבחי' רוממות97, וזהו שמונע ומעכב כו' וזהו קינטור באז שא"א לבוא לבחי' אז, ולכן גבי קרי"ס כתיב וידעו מצרים כי אני ה'98 וית"ל מהו"ע אני ה'. והענין דהנה כתי' ה' איש מלחמה99, והנה פסוק זה לא קאי על קרי"ס כ"א על ע"מ שהביא הקב"ה על המצרים במצרים100 וכמו שפירש"י101 שנהג עמם תכסיסי מלחמה כעושין מצור על העיר תחילה מקללי'102 מעיינותיו וזהו מכות דם כו', משא"כ בקרי"ס הי' מנוחה וכמ"ש שמעו עמים ירגזון103 כו' תפול עליהם אימתה104 כו' שקיבלו עליהם אימת הקב"ה, ופי' ה' איש מלחמה, מלחמה בשם הוי' ולכאו' צ"ל איך שייך מלחמה בשם הוי'.
וזהו מ"ש במדר' נכון כסאך מאז כו' שנודעת בעולמך, דהנה כתי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם87 ומבואר במ"א הקושי' דמצינו ש' הוי' גבי האבות, והתי' שהי' רק בדרך ידיעה אבל לא בדרך יעוד וחיבור88, ובנ"י ע"י שיעבוד מצרים ויצי"מ וקרי"ס ואמרו שירה כתי' ונועדתי89 אליך שמה90. וזהו משארז"ל קינטור באז ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה, הנה פרעה אותיות הערף91 שהוא בחי' אחוריים דא"א92 וזהו עבדים היינו לפרעה במצרים בנ"י בחי' ז"א93 עבדים לפרעה בחי' עורף אחורים דא"א, וזהו שטען משה שפרעה הוא מונע ומעכב שלא יבואו לבחי' אז הוא שרש ומקור הנשמה94, דפרעה אמר תכבד העבודה כו' ואל ישעו בדברי שקר95 שא' לא ידעתי את ה' מי ה'96 אשר אשמע בקולו שקיבל מבחי' רוממות97, וזהו שמונע ומעכב כו' וזהו קינטור באז שא"א לבוא לבחי' אז, ולכן גבי קרי"ס כתיב וידעו מצרים כי אני ה'98 וית"ל מהו"ע אני ה'. והענין דהנה כתי' ה' איש מלחמה99, והנה פסוק זה לא קאי על קרי"ס כ"א על ע"מ שהביא הקב"ה על המצרים במצרים100 וכמו שפירש"י101 שנהג עמם תכסיסי מלחמה כעושין מצור על העיר תחילה מקללי'102 מעיינותיו וזהו מכות דם כו', משא"כ בקרי"ס הי' מנוחה וכמ"ש שמעו עמים ירגזון103 כו' תפול עליהם אימתה104 כו' שקיבלו עליהם אימת הקב"ה, ופי' ה' איש מלחמה, מלחמה בשם הוי' ולכאו' צ"ל איך שייך מלחמה בשם הוי'.
יאתכד
והענין דהנה כתי' רם על כל גוים הוי' על השמים כבודו105 מי כה' אלקינו המגביהי לשבת106 המשפילי לראות בשמים וארץ107, דפרעה טען רם על כל גוים ואינו משפיל א"ע להשגיח על עלולים השפלים כ"א על השמים כבודו על מלאכים שכלים נבדלים108, אך באמת אינו כן דמגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים וארץ דאפילו שמים שגם לדעתם משגיח שם ה"ז ג"כ השפלה לגבי כמו הארץ, והנה פרעה מקבל מבחי' רם על כל גוים כו' וכן מקבל גם מש' אלקים דידע מש' אלקים דיוסף א"ל אלקים יענה את שלום פרעה109, אבל מה' לא קיבל וכמ"ש לא ידעתי את ה' מי ה' אשר אשמע בקולו, דכדי לקבל משם אלקים110 צריך להיות בבחי' ביטול והוא לא רצה להיות בטל כ"א בגסות לי יאורי111 כו', אך ע"י קרי"ס וידעו מצרים בבחי' ידיעה כי אני הוי', וי"ל כמ"ש במדר' מאני של בו"ד112 אתה יודע אני של הקב"ה ומה פרעה שא' אני פרעה113 זכה לכל הכבוד הזה לכשיבוא אני של הקב"ה עאכו"כ, דהנה כתי' אני ראשון ואני אחרון114 ומבלעדי אין אלקים אני אחרון בחי' מל' שם אלקים116 וזהו אני הוי', דהוי' ואלקים כולא חד117, ועוי"ל דאני ראשון הוא בחי' רוממות הכתר115, וזהו אני הוי' דבחי' רוממות הכתר והוי' כולא חד, ושניהם אמת דש' הוי' מחבר ב' בחי' אני לכן משם אורידך נאום הוי'118, וזהו דכתיב על לע"ל ראו עתה כי אני אני הוא119 כו' חיבור ב' בחי' אני ע"י ש' הוי', וזהו מ"ש בקרי"ס אני הוי' בחי' הוי' שמחבר ב' בחי' אני, ועיקר הגילוי יהי' לע"ל וצ"ל דבקרי"ס הי' הארה מבחי' זו, ולכן וידעו מצרים כו', וזהו ע"ד ההפרש בין דוד לשלמה, דגבי דוד כתי' איש מלחמה120 לכן לא בנה בהמ"ק121, אבל שלמה הי' איש מנוחה וכמ"ש והוא יהי' איש מנוחה לכן באו לשמוע חכמתו122 שנתבטלו לפניו.
והענין דהנה כתי' רם על כל גוים הוי' על השמים כבודו105 מי כה' אלקינו המגביהי לשבת106 המשפילי לראות בשמים וארץ107, דפרעה טען רם על כל גוים ואינו משפיל א"ע להשגיח על עלולים השפלים כ"א על השמים כבודו על מלאכים שכלים נבדלים108, אך באמת אינו כן דמגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים וארץ דאפילו שמים שגם לדעתם משגיח שם ה"ז ג"כ השפלה לגבי כמו הארץ, והנה פרעה מקבל מבחי' רם על כל גוים כו' וכן מקבל גם מש' אלקים דידע מש' אלקים דיוסף א"ל אלקים יענה את שלום פרעה109, אבל מה' לא קיבל וכמ"ש לא ידעתי את ה' מי ה' אשר אשמע בקולו, דכדי לקבל משם אלקים110 צריך להיות בבחי' ביטול והוא לא רצה להיות בטל כ"א בגסות לי יאורי111 כו', אך ע"י קרי"ס וידעו מצרים בבחי' ידיעה כי אני הוי', וי"ל כמ"ש במדר' מאני של בו"ד112 אתה יודע אני של הקב"ה ומה פרעה שא' אני פרעה113 זכה לכל הכבוד הזה לכשיבוא אני של הקב"ה עאכו"כ, דהנה כתי' אני ראשון ואני אחרון114 ומבלעדי אין אלקים אני אחרון בחי' מל' שם אלקים116 וזהו אני הוי', דהוי' ואלקים כולא חד117, ועוי"ל דאני ראשון הוא בחי' רוממות הכתר115, וזהו אני הוי' דבחי' רוממות הכתר והוי' כולא חד, ושניהם אמת דש' הוי' מחבר ב' בחי' אני לכן משם אורידך נאום הוי'118, וזהו דכתיב על לע"ל ראו עתה כי אני אני הוא119 כו' חיבור ב' בחי' אני ע"י ש' הוי', וזהו מ"ש בקרי"ס אני הוי' בחי' הוי' שמחבר ב' בחי' אני, ועיקר הגילוי יהי' לע"ל וצ"ל דבקרי"ס הי' הארה מבחי' זו, ולכן וידעו מצרים כו', וזהו ע"ד ההפרש בין דוד לשלמה, דגבי דוד כתי' איש מלחמה120 לכן לא בנה בהמ"ק121, אבל שלמה הי' איש מנוחה וכמ"ש והוא יהי' איש מנוחה לכן באו לשמוע חכמתו122 שנתבטלו לפניו.
יבועפ"ז יובן מה שקרי"ס נק' בשם זיווג, דהנה נת"ל123 דגבי תורה כתי' תורה צוה לנו משה מורשה124 כו' שכנס"י משפיעים בתורה הגם דאורייתא מחכ'
יגתכה
נפקת125 אך אמרז"ל בראשית בשביל התורה126 שנק' ראשית וכתי' ה' קנני ראשית דרכו127, וישראל הם לי ראש128 אותיות אשר129 תענוג130 העליון בחי' שעשועים, והם משפיעים בתורה. וכמו"כ יובן בשבת שהוא מיקדשא וקיימא משא"כ יו"ט ישראל אינהו דקדשינא לזמנא, דיו"ט בעצם הוא מוחין דאימא וכתי' מקרא קודש132 שישראל ממשיכים בחי' קדש במוחין דאי' והיינו בחי' נה"י דאבא שמתלבש במוחין דאי', אבל שבת הוא מקדשי וקיימא שהוא עצם מוחין דאבא131 ונק' שבת בראשית ופי' הרשב"א דו' יומי המעשה ושבת הם בחי' ז' ימי ההיקף133, והרא"ש פי' דיו"ט נק' ג"כ שבת134 לכן שבת נק' שבת בראשית אבל מ"מ נק' שבת בראשית שמקבל מבחי' ראש שישראל משפיעים בשבת. ומ"מ ניחא מה שפי' רבינו ז"ל דשבת בראשית למעלה מישראל, דהנה נת"ל135 גבי מצות דכתי' וזכרתם את כל מצות הוי'136 כו' למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי137, שבחי' מצות הוי' הם בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברי' דמלכא138 והם משפיעים בישראל ועי"ז חלק*139 הנפש המלובש בגוף עם שרש ומקור הנפש ומשפיעים במצות, וכמו"כ יובן בשבת דעצם מצות שביתת שבת למעלה מישראל אבל מ"ע ומל"ת שיש בשבת ישראל ממשיכים אוא"ס במצות. וכמו"כ יובן בקרי"ס דאיך שיפורש ים סוף דאם נא' שהוא בחי' סופא דכל דרגין139 וישראל בחי' ז"א140 הרי ישראל למעלה מהים ואפי' נא' שהוא בחי' ים החכמה141, ה"ה בחי' ראשית וישראל הם בחי' ראש א"כ משפיעים בבחי' ים. וזהו זכור את יום השבת לקדשו היינו להמשיך בחי' עונג בחכ' ועז"א ששת ימים תעבוד הוא עבודת הבירורים שעי"ז ממשיכים בחי' עונג, וזהו זכור את יום דהנה יש ליל שבתא ויום השבת142 וצריכים להמשיך גם בבחי' יו"ם השבת כו'.
נפקת125 אך אמרז"ל בראשית בשביל התורה126 שנק' ראשית וכתי' ה' קנני ראשית דרכו127, וישראל הם לי ראש128 אותיות אשר129 תענוג130 העליון בחי' שעשועים, והם משפיעים בתורה. וכמו"כ יובן בשבת שהוא מיקדשא וקיימא משא"כ יו"ט ישראל אינהו דקדשינא לזמנא, דיו"ט בעצם הוא מוחין דאימא וכתי' מקרא קודש132 שישראל ממשיכים בחי' קדש במוחין דאי' והיינו בחי' נה"י דאבא שמתלבש במוחין דאי', אבל שבת הוא מקדשי וקיימא שהוא עצם מוחין דאבא131 ונק' שבת בראשית ופי' הרשב"א דו' יומי המעשה ושבת הם בחי' ז' ימי ההיקף133, והרא"ש פי' דיו"ט נק' ג"כ שבת134 לכן שבת נק' שבת בראשית אבל מ"מ נק' שבת בראשית שמקבל מבחי' ראש שישראל משפיעים בשבת. ומ"מ ניחא מה שפי' רבינו ז"ל דשבת בראשית למעלה מישראל, דהנה נת"ל135 גבי מצות דכתי' וזכרתם את כל מצות הוי'136 כו' למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי137, שבחי' מצות הוי' הם בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברי' דמלכא138 והם משפיעים בישראל ועי"ז חלק*139 הנפש המלובש בגוף עם שרש ומקור הנפש ומשפיעים במצות, וכמו"כ יובן בשבת דעצם מצות שביתת שבת למעלה מישראל אבל מ"ע ומל"ת שיש בשבת ישראל ממשיכים אוא"ס במצות. וכמו"כ יובן בקרי"ס דאיך שיפורש ים סוף דאם נא' שהוא בחי' סופא דכל דרגין139 וישראל בחי' ז"א140 הרי ישראל למעלה מהים ואפי' נא' שהוא בחי' ים החכמה141, ה"ה בחי' ראשית וישראל הם בחי' ראש א"כ משפיעים בבחי' ים. וזהו זכור את יום השבת לקדשו היינו להמשיך בחי' עונג בחכ' ועז"א ששת ימים תעבוד הוא עבודת הבירורים שעי"ז ממשיכים בחי' עונג, וזהו זכור את יום דהנה יש ליל שבתא ויום השבת142 וצריכים להמשיך גם בבחי' יו"ם השבת כו'.