Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·Year 5641·Notes of the Rebbe Rashab·Zos Tihiyeh Toras Hametzoraתורת שמואל·תרמ"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·זאת תהי' תורת המצורע

אזאת תהי' תורת המצורע
ש"פ מצורע
(ב) זאת תהי' תורת2 המצורע1 ואי' במדרש מצורע ר"ת3 מוציא שם רע, דהעונש דמוציא ש"ר הוא שנלקה בצרעת, וכן מצינו בנחש שהוציא ש"ר על הבורא נלקה בצרעת4, הדין סלעיא דבי' הוא צרעת, ופי' המת"כ דהחברבורות והסלעים שבנחש הוא צרעת, וכן על כל פגמי הדיבור5 כמו לה"ר ורכילות לוקה בצרעת, וכן על פגמי המח' כמ"ש לב חורש מח' עון6 לוקה בצרעת, וצ"ל למה כשפגם במח' או בדיבור לוקה בצרעת, ועוד צ"ל דטהרת המצורע הי' שתי צפרים7 וכתי' ושלח את הצפור החי' על פני המים8 מה שלא מצינו כן בשאר טהרה.
בתעז
והנה צ"ל תחילה ענין טומאת הנגעים דכשספק אם בהרת קדמה או שער לבן קדמו קוב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טהור109 ונת"ל11 ענין הרקיע שהוא למעלה12 מהז"ר13 והוא הרקיע שע"ג ראשי חיון עילאין14 שעז"נ רקיע כעין הקרח הנורא15, וכתי' מבטן מי יצא הקרח16, מי הוא שער הנו"ן17 שער האיתן18, וצריכים להמשיך מבחי' מי ברקיע, והוא לפי' שנת"ל דמי הוא בחי' עתיק19 והו"ע התגלות עתיק בבינה20 דעיקר התענוג כשהשכל בא לידי השגה והבנה אבל לא קודם לכן, והנה מרקיע זה נמשך במתיבתא דרקיע שהוא געה"ע21, דיש געה"ע וגעה"ת22 הגם דיש כמה מדרי' בג"ע כמ"ש ילכו מחיל אל חיל23 שיש עליות עד אין שיעור, אך בד"כ הם ב' מדרי' געה"ע וגעה"ת וכמ"ש בזהר שיש מתיבתא דרקיע ומתיבתא דמט"ט24 (ע' בלקו"ת פ' אמור26 ד"ה ונקדשתי רפ"ב ולקמן בד"ה את חג המצות תשמור25)27 ולמטה הוא מתיבתא דסוריא28 ומתיבתא דנהרדעא29, והזוכים לישב במתיבתא דרקיע הם הצדיקים הגדולים תנאים ואמוראים, דכתי' והאיתנים מוסדי ארץ30, איתנים אותיות תנאים31,
גתעח
איתן או' תניא32, ואמורא33 הוא מל' את ה' האמרת היום34 וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה35, והם מוסדי ארץ דממשיכים מבחי' מי, דהנה כתי' משכיל לאיתן האזרחי36, משכיל הוא מקור השכל ששם אינו מורגש עדיין וכמו אור שאינו מורגש אפי' במישוש, ואיתן כמשמעו קשה37 שהוא כשהשכל בא לידי השגה והבנה, משכיל לאיתן ההמשכה ממשכיל לאיתן היינו מאור לרקיע, ותנאים ואמוראים המשיכו בחי' זו לכן הראו נסים38 שיוצאים מדרכי הטבע כמו רפב"י שא' גינאי נהרא חלוק למימיך39 וחלק למימיו, ודבר הי'40 גבי משה וס"ר ישראל נס שיוצא מדרכי הטבע דיש נסים מוסתרי' ונסים נגלים41, נסים מוסתרים הם שמוסתרים בדרכי הטבע ונסים נגלים היינו שיוצאים מדרכי הטבע לגמרי, אך זהו מפני שהמשיכו מבחי' מי.
דוביאור הענין צ"ל ענין תורה ותפלה, דאורייתא מחכ' נפקת42, אלפך חכ'43, וירדה למטה בשיתא סדרי משנה44 [ששה מדות45] והוא נובלות חכ', וצריכים להמשיך ממקור התורה והוא ע"י התפלה. דהנה ארז"ל על מה אבדה הארץ46 על שלא ברכו בתורה47 תחילה, וא"ל על שלא אמרו ברכת התורה שהרי אמרז"ל48 דבר זה נשאל לחכמים ולא פי' לנביאים ולא פי' עד שפי' הקב"ה בעצמו, אלא ר"ל שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, והוא ע"י תפלה, דתפלה הוא התבוננות איך דלגדולתו עצמיות אין חקר49 דכללות השתל' העולמות הם הארה בעלמא לכן אני ה' לא שניתי50 שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, אתה הוא
התעט
קודם שנבה"ע51 ואתה הוא לאחר שנבה"ע, דכללות השתל' העולמות מרכ"ד עד סכ"ד אינם תופסים מקום כלל וזהו"ע ה' אחד דק"ש יחו"ע52 דכולי' קמי' כ"ח53, ואי לזאת מי לי בשמים54 ועמך לא חפצתי בארץ, שו"א הם געה"ע וגעה"ת55, שאיני חפץ לא געה"ע ולא געה"ת ולא עוה"ב כ"א אוא"ס עצומ"ה. וז"ש אח"כ ואהבת פי' רצון56 שיש לו רצון ותשוקה לכלול באלקות, והיכן ימצא רצון וחפץ זה, ז"ש והיו הדברים האלה57 בד"ת הכתוב מדבר, אלה מספר ל"ו58 הוא ופ"ו, ותורה הוא שיתא סדרי משנה וכל סדר כלול מכולם כמו זרעים כלול ממועד כו' מועד כלול מזרעים כו' וכן כולם הם ופ"ו גימ' אלה, וזהו אף דוהיו הדברים האלה ופ"ו מ"מ*59 אשר אנכי מצוך היום שנמשך בתורה בחי' אנכי מי שאנכי59. וזשארז"ל על אבא בנימין כל ימיו הי' מצטער על תפלתו שתהא סמוכה למטתו60 פי' שיהי' למוד התורה דמעלה61 יש בה שנמשך המשכות אוא"ס בתורה ע"י התפלה, וממילא נמשך גם בתורה שלמטה. וזהו ודברת בם ל' הנהגה62 וגם ל' דיבור, דדיבור ג"כ ל' הנהגה63 כמו ידבר עמים64, דעיקר מצות לימוד התורה בדיבור65 דשרש הדיבור גבוה מאד, וכמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ומתרגמינן לרוח ממללא66 א"כ שרש הדיבור מבחי' חי'67 שלמעלה מנשמה, שיש נר"ן וחי' למעלה מהם, ועוד שרש הדיבור למעלה גם
ותפ
מחי', דלדיבור יש מדבר שהוא בחי' קוש"י68 ומ"ש לנפש חי' אפ"ל דחי' כולל יחידה ג"כ69, ומ"ש התרגום רוח ממללא שרש הרוח מאויר אור70 יו"ד71, ופעולת הרוח הוא דגחלת כשנכוה73 ונשאר רק ניצוץ אחד וכשויפח ברוח פיו72 יכול להוציא שלהבת וכמו"כ ע"ס בלי מה74 כשלהבת הקשורה בגחלת וע"י הדיבור מוצא מהעלם אל הגילוי וזהו"ע לימוד התורה בדיבור שממשיך ממקור התורה, ולכן התנאים והאמוראים שהמשיכו ממקור התורה הראו נסים שיוצאים מדרכי הטבע כמו גינאי נהרא כו' שהו"ע הפך ים ליבשה75 דים ויבשה הם ב' צירופים ים העלם ויבשה גילוי אבל מצד בחי' מי אפשר שיתחלפו הצירופים ויהי' היפך ים ליבשה, וע"ד משארז"ל מי שאמר לשמן76 וידלק יאמר לחומץ וידלק, שהרי שמן דולק וחומץ אינו דולק אבל מצד בחי' מי אפשר שגם חומץ ידליק, וכמו מי יתן טהור מטמא77 דטהור וטמא הם ב' הפכים אבל בחי' מי יתן טהור מטמא, וכמו"כ יובן בתנאים ואמוראים שהרי המשיכו מבחי' מקור התורה לכן הראו נסים שיוצאים מדרכי הטבע כו'.