Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אקדש ישראל לה'
ש"פ שמות תאמ"ר לפ"ק (נא' לע"ע)
קדש ישראל לה'1 ראשית תבואתה2, והנה תבואתה הוא בה' לסוף והניקוד בחולם על הת', ותחלה צ"ל דמשמע דמפני מה הם ראשית תבואתה מפני שקדש ישראל לה', וצ"ל מה שייכות זל"ז. ועוד צ"ל והלא הניקוד הוא בחולם והי' צ"ל בו' וכתי' בה', וצ"ל מהו הרמז בזה. והענין דהנה כתי' כה אמר ה' צבאות בוראך יעקב יצרך ישראל3 אמר הקב"ה לעולמו4 עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך ישראל יצרך
ש"פ שמות תאמ"ר לפ"ק (נא' לע"ע)
קדש ישראל לה'1 ראשית תבואתה2, והנה תבואתה הוא בה' לסוף והניקוד בחולם על הת', ותחלה צ"ל דמשמע דמפני מה הם ראשית תבואתה מפני שקדש ישראל לה', וצ"ל מה שייכות זל"ז. ועוד צ"ל והלא הניקוד הוא בחולם והי' צ"ל בו' וכתי' בה', וצ"ל מהו הרמז בזה. והענין דהנה כתי' כה אמר ה' צבאות בוראך יעקב יצרך ישראל3 אמר הקב"ה לעולמו4 עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך ישראל יצרך
בשפט
שנא' בוראך יעקב יצרך ישראל, וצ"ל אומרו עולמי עולמי מי בראך והלא הבריאה היא יש מאין דבר מלא דבר5 ומה שייך לומר מי בראך.
שנא' בוראך יעקב יצרך ישראל, וצ"ל אומרו עולמי עולמי מי בראך והלא הבריאה היא יש מאין דבר מלא דבר5 ומה שייך לומר מי בראך.
גאך הענין הוא דהנה כתי' סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם6, שתכלית מכוון בריאת האדם הוא כדי שימשיך בחי' זה, וצ"ל תחילה אלקים ירא היינו קבעומ"ש ואת מצוותיו שמור קבעו"מ, וענין זה הוא גילוי כמ"ש זה אלי ואנוהו7 שכל א' מראה באצבע8 זה אלי, ורש"י פי' שם ראתה שפחה על הים9 מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן10, וכן על לע"ל כתי' והי' ביום ההוא יהי' אלקינו זה כו' זה ה' קוינו לו11, ולע"ל נא' ב"פ זה12 ועכשיו רק פ"א, דעיקר הגילוי יהי' לע"ל דשם נעשה לפניך13 כמצות רצונך, הגם דהתחלת עבודה הי' מאדה"ר וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדו ולשמרו14 לעבדו רמ"ח מ"ע ולשמרו שס"ה מל"ת15, אך הנה אדם ר"ת אדם דוד משיח16, דאדה"ר אח"כ בסיבת החטא אף שלא הי' במקרה17 מ"מ הרי ויגרש את האדם18, ואף בימי שלמה דקיימא סיהרא באשלמותא19 מ"מ לא הי' שלימות עדיין וכמשי"ת, ובימי משיח אז יהי' כמצות רצונך, וזהו שלע"ל יהי' ב"פ זה דבמ"ת הי' לוחות הראשונות ולוחות האחרונות20 ואמרז"ל אלמלי לא נשתברו הלוחות21 הי' חירות מן היצה"ר22 דחרות על הלוחות23 כתי' אך ע"י חטא העגל נשתברו הלוחות ונתנו לוחות שניות אף שנתוסף בהם
דשצ
הרבה מדרש הלכות ואגדות24 כו', וכמ"ש והוא יגיד לך תעלומות חכ' ככפלים לתושי'25, אך הרי באמת אין חוטא נשכר אלא הוא מפני ריבוי הבירורים שצריכים לברר, והוא ע"ד מ"ש כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי26 פי' שכדי שיאיר בחי' נר ה' נשמת אדם27 הוא ע"י שם ה' דסדר השתל' אך שיגי' גם החשך נמשך מלמעלה יותר וכמו במרתף אינו מאיר אור הנר וצריכים אבוקה להאיר וכמו"כ כדי שיגיה גם החשך דנה"ב נמשך ה' דלעילא כדי שיהי' אורח צדיקים כאור נוגה28 הולך ואור, וכמו"כ יובן בענין לוחות הראשונות29 שניתוסף בהם הרבה הוא מפני הבירורים והוא נמשך מבחי' תעלומות חכ'30, ככפלי' לתושי' (בפ"א31 דמ"ש ככפלים לתושי' הוא נתינת טעם דתושי' הוא תורה32 שמתשת כח הנה"ב ובלוחות שניות הם ככפלי' לתושי' לכן נמשכים מבחי' תעלומות חכ') ואז יוכל להתברר גם חטא העגל כמארז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין33, דאפי' אם אבן הוא נמוח34 וכמו שיורדים35 על האבן נימוח אף שהמים הם רכים36, וזהו שלע"ל נא' ב"פ זה דקרי"ס שהיא הכנה למ"ת37 והיינו להלוחות הראשונות ולא ללוחות השניות, אף שבאמת הי' זה הכנה גם על הלוחות השניות38 אך ה"ז ע"ד שהידיעה אינה מכרחת הבחירה39, לכן נא' פ"א זה, אבל לע"ל נא' ב"פ זה שהוא בחי' ככפלים לתושי' לכן נא' ב"פ זה.
הרבה מדרש הלכות ואגדות24 כו', וכמ"ש והוא יגיד לך תעלומות חכ' ככפלים לתושי'25, אך הרי באמת אין חוטא נשכר אלא הוא מפני ריבוי הבירורים שצריכים לברר, והוא ע"ד מ"ש כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי26 פי' שכדי שיאיר בחי' נר ה' נשמת אדם27 הוא ע"י שם ה' דסדר השתל' אך שיגי' גם החשך נמשך מלמעלה יותר וכמו במרתף אינו מאיר אור הנר וצריכים אבוקה להאיר וכמו"כ כדי שיגיה גם החשך דנה"ב נמשך ה' דלעילא כדי שיהי' אורח צדיקים כאור נוגה28 הולך ואור, וכמו"כ יובן בענין לוחות הראשונות29 שניתוסף בהם הרבה הוא מפני הבירורים והוא נמשך מבחי' תעלומות חכ'30, ככפלי' לתושי' (בפ"א31 דמ"ש ככפלים לתושי' הוא נתינת טעם דתושי' הוא תורה32 שמתשת כח הנה"ב ובלוחות שניות הם ככפלי' לתושי' לכן נמשכים מבחי' תעלומות חכ') ואז יוכל להתברר גם חטא העגל כמארז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין33, דאפי' אם אבן הוא נמוח34 וכמו שיורדים35 על האבן נימוח אף שהמים הם רכים36, וזהו שלע"ל נא' ב"פ זה דקרי"ס שהיא הכנה למ"ת37 והיינו להלוחות הראשונות ולא ללוחות השניות, אף שבאמת הי' זה הכנה גם על הלוחות השניות38 אך ה"ז ע"ד שהידיעה אינה מכרחת הבחירה39, לכן נא' פ"א זה, אבל לע"ל נא' ב"פ זה שהוא בחי' ככפלים לתושי' לכן נא' ב"פ זה.
הוהנה משה הוא הממשיך בחי' זה למטה דארז"ל שכל הנביאים נתנבאו בכה משה נתנבא בזה40, ואפי' ב"פ זה דלע"ל ג"כ יומשך ע"י משה שהוא גואל ראשון
ושצא
וגואל אחרון41, דגבי משה כתי' ונתתי עשב בשדך לבהמתך42 וצ"ל איך אמר ע"ע ונתתי, אך הנה משנה תורה משה אמרה מפי עצמו וברוה"ק (בפ"א כ"ה בתוס'43) והו"ע שכינה מדברת מתוך גרונו של משה44 וא"כ מה המלאך יכול לומר ע"ע בי נשבעתי נאום ה'45 מכ"ש נשמה שגבוה ממלאך46. וענין לבהמתך דכתי' וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה47, דנשמות הגבוהות נקראים בשם זרע אדם ונשמות דבי"ע נק' בשם זרע בהמה48, ומשה המשיך בהם בחי' הדעת דאצי', וזהו עשב ע"ב שי"ן49, וזהו ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהמשיך בחי' הדעת גם בנשמות דבי"ע, אך משה נתנבא בזה שהוא המשיך בחי' זה למטה, והעיקר שיהי' בחי' זה בשבטי ישראל לכן שבטי ישראל י"ב מספר זה50.
וגואל אחרון41, דגבי משה כתי' ונתתי עשב בשדך לבהמתך42 וצ"ל איך אמר ע"ע ונתתי, אך הנה משנה תורה משה אמרה מפי עצמו וברוה"ק (בפ"א כ"ה בתוס'43) והו"ע שכינה מדברת מתוך גרונו של משה44 וא"כ מה המלאך יכול לומר ע"ע בי נשבעתי נאום ה'45 מכ"ש נשמה שגבוה ממלאך46. וענין לבהמתך דכתי' וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה47, דנשמות הגבוהות נקראים בשם זרע אדם ונשמות דבי"ע נק' בשם זרע בהמה48, ומשה המשיך בהם בחי' הדעת דאצי', וזהו עשב ע"ב שי"ן49, וזהו ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהמשיך בחי' הדעת גם בנשמות דבי"ע, אך משה נתנבא בזה שהוא המשיך בחי' זה למטה, והעיקר שיהי' בחי' זה בשבטי ישראל לכן שבטי ישראל י"ב מספר זה50.
זועפ"ז יובן מ"ש עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך וישראל יצרך ולכאו' והרי הבריאה היא יש מאין, אך הנה עיקר הכוונה הוא שיהי' בחי' זה בשבטי ישראל ולפעמים יעקב נכלל בכלל שבטי ישראל ולולי זאת לא הי' ברה"ע כלל, וכמארז"ל עשרה הכף בשקל הקדש51 עה"ד מכוון כנגד עשרה מאמרות52, תנאי
חשצב
התנה הקב"ה53 במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל אחזיר את העולם לתוהו ובוהו, אלה תולדות שמו"א54 אלה בזכות מי55 כו' בזכות אלה שמות בנ"י56 ואלה כו' בזכות אלה העדות57 כו' אלמלא מעמדות לא נתקיימו שו"א58 הרי עיקר הקיום ע"י תורה, וכ"ה באמת דעיקר ע"י יעקב דכתי' אלה תולדות יעקב יוסף59 ולכאו' הול"ל ראובן, והענין דיעקב הוא בריח התיכון60 המבריח מן הקצה אל הקצה ובמשכן הו"ע כרוב א' מקצה מזה61 וכרוב א' מקצה מזה, וכ"ז בעולמות עליונים שלמעלה מעולמות הנבראים וכדי שיומשך גם בנבראים כתי' ויוסף הוא המשביר62 לכל עם הארץ שהמשיך בבי"ע ג"כ והוא ו' עם מילוי ו'63, א"כ הרי יעקב הוא המשפיע בעולמות, אך זה הי' עד מ"ת דאי' במדרש כל המצות שעשו האבות ריחות היו64 אבל אנו שמן תורק שמיך65 כדבר שמריקים מכלי לכלי66 לכן במ"ת שהי' השפעה עצמיות הי' ע"י משה, דמשה מלגאו ויעקב מלבר67, לזאת עד מ"ת שהי' בחיצוניות הי' ע"י יעקב אבל במ"ת שהוא השפעה עצמיות הוא ע"י משה.
התנה הקב"ה53 במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל אחזיר את העולם לתוהו ובוהו, אלה תולדות שמו"א54 אלה בזכות מי55 כו' בזכות אלה שמות בנ"י56 ואלה כו' בזכות אלה העדות57 כו' אלמלא מעמדות לא נתקיימו שו"א58 הרי עיקר הקיום ע"י תורה, וכ"ה באמת דעיקר ע"י יעקב דכתי' אלה תולדות יעקב יוסף59 ולכאו' הול"ל ראובן, והענין דיעקב הוא בריח התיכון60 המבריח מן הקצה אל הקצה ובמשכן הו"ע כרוב א' מקצה מזה61 וכרוב א' מקצה מזה, וכ"ז בעולמות עליונים שלמעלה מעולמות הנבראים וכדי שיומשך גם בנבראים כתי' ויוסף הוא המשביר62 לכל עם הארץ שהמשיך בבי"ע ג"כ והוא ו' עם מילוי ו'63, א"כ הרי יעקב הוא המשפיע בעולמות, אך זה הי' עד מ"ת דאי' במדרש כל המצות שעשו האבות ריחות היו64 אבל אנו שמן תורק שמיך65 כדבר שמריקים מכלי לכלי66 לכן במ"ת שהי' השפעה עצמיות הי' ע"י משה, דמשה מלגאו ויעקב מלבר67, לזאת עד מ"ת שהי' בחיצוניות הי' ע"י יעקב אבל במ"ת שהוא השפעה עצמיות הוא ע"י משה.
טוהנה עיקר הכוונה הוא שיומשך בחי' זה בנש"י והוא ע"י המצות, והמצות נק' בשם זריעה68 דכתי' אור זרוע לצדיק69 זרע הקב"ה התומ"צ70 כדי להנחילם לישראל לעוה"ב ולא הניח דבר שאין בו מצוה בא לזרוע שדהו צריך להניח פאה71 כשבא
ישצג
לבנות בית צ"ל מזוזה ומעקה כו'. ולכאורה צ"ל למה נק' המצות בשם זריעה. אך הנה ארז"ל נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים72 ולכאו' צ"ל מה שייך דירה בתחתונים והלא את השמים ואת הארץ אני מלא73 ולית אתר פנוי מיני'74 ואי' במדרש דמה ראה בלבת אש מתוך הסנה76 ללמד שאין מקום פנוי75 מהשכינה אפי' סנה, והו"ע דלית אתר פנוי מיני', וא"כ מהו"ע דירה בתחתונים. והענין דהנה יעקב כשהי' במקום המקדש א' מה נורא המקום הזה77 ות"א לית דין אתר הדיוט78, ומשמע דשארי מקומות הם אתר הדיוט, דמקור העולמות הם ע"מ שנק' מילין דהדיוטא79 (בפ"א וכמו עד"מ מלך שיש לו ריבוי זהב ומשבחים אותו בחרסין כמו"כ ע"מ לגבי א"ס הם מילין דהדיוטא), אך מקום המקדש לית דין אתר הדיוט וכמ"ש אכן יש ה' במקום הזה80, הגם דאת השמים ואת הארץ אני מלא הרי כתי' ואתה מחי' את כלם81 שהם אותיות מא' ועד ת' שהם חילופי' ותמורות שהו"ע העלמות והסתרים ובמקדש מאיר גילוי אלקות, אף דצמצם שכינתו82 בין שני בדי ארון אך הצמצום הוא סיבת הגילוי, וזהו במקדש קורין את ה' ככתבו ובמדינה בכינויו83, ואמרז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף84 כך הקב"ה ממלא כל העולם והנה הנפש שמחי' את הגוף אף שהוא בכל הגוף ה"ז רק בהתפשטות אבל עיקר הנשמה הוא במוח שבראש85 לכן כל כאב אפי' שברגל מרגיש בו86, כמו"כ עיקר87 הגילוי הי' במקדש. אך מובן ממשל זה דכמו שהנשמה שמחי' את הגוף הוא רק הארה היינו פנימיות הנשמה אבל לא המקיף כמו"כ יובן שמה שנמשך במקדש הוא רק בחי' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע גם במקדש לא האיר*88 שאם במקדש האיר בחי' סוכ"ע
לבנות בית צ"ל מזוזה ומעקה כו'. ולכאורה צ"ל למה נק' המצות בשם זריעה. אך הנה ארז"ל נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים72 ולכאו' צ"ל מה שייך דירה בתחתונים והלא את השמים ואת הארץ אני מלא73 ולית אתר פנוי מיני'74 ואי' במדרש דמה ראה בלבת אש מתוך הסנה76 ללמד שאין מקום פנוי75 מהשכינה אפי' סנה, והו"ע דלית אתר פנוי מיני', וא"כ מהו"ע דירה בתחתונים. והענין דהנה יעקב כשהי' במקום המקדש א' מה נורא המקום הזה77 ות"א לית דין אתר הדיוט78, ומשמע דשארי מקומות הם אתר הדיוט, דמקור העולמות הם ע"מ שנק' מילין דהדיוטא79 (בפ"א וכמו עד"מ מלך שיש לו ריבוי זהב ומשבחים אותו בחרסין כמו"כ ע"מ לגבי א"ס הם מילין דהדיוטא), אך מקום המקדש לית דין אתר הדיוט וכמ"ש אכן יש ה' במקום הזה80, הגם דאת השמים ואת הארץ אני מלא הרי כתי' ואתה מחי' את כלם81 שהם אותיות מא' ועד ת' שהם חילופי' ותמורות שהו"ע העלמות והסתרים ובמקדש מאיר גילוי אלקות, אף דצמצם שכינתו82 בין שני בדי ארון אך הצמצום הוא סיבת הגילוי, וזהו במקדש קורין את ה' ככתבו ובמדינה בכינויו83, ואמרז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף84 כך הקב"ה ממלא כל העולם והנה הנפש שמחי' את הגוף אף שהוא בכל הגוף ה"ז רק בהתפשטות אבל עיקר הנשמה הוא במוח שבראש85 לכן כל כאב אפי' שברגל מרגיש בו86, כמו"כ עיקר87 הגילוי הי' במקדש. אך מובן ממשל זה דכמו שהנשמה שמחי' את הגוף הוא רק הארה היינו פנימיות הנשמה אבל לא המקיף כמו"כ יובן שמה שנמשך במקדש הוא רק בחי' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע גם במקדש לא האיר*88 שאם במקדש האיר בחי' סוכ"ע
יאשצד
הרי אינו שייך התחלקות ראש ורגל, ובמקדש קורין את ה' ככתבו ובמדינה בכינויו הרי בעת שקראו במקדש ככתבו קראו במדינה בכינויו אלא שהאיר רק בחי' ממכ"ע, וזהו שאף בימי שלמה לא קיימא סיהרא באשלמותא88 (בפ"א שהוא רק בחי' סיהרא). וזהו נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים היינו שיומשך בחי' סוכ"ע, הגם דאת השמים כו' ה"ז בהעלם והכוונה שיומשך בגילוי, ומפני מה נתאווה אין אנו יודעין89 אבל זה אנו יודעין שנתאווה, וכדי שיהי' דירה בתחתונים הוא ע"י המצות.
הרי אינו שייך התחלקות ראש ורגל, ובמקדש קורין את ה' ככתבו ובמדינה בכינויו הרי בעת שקראו במקדש ככתבו קראו במדינה בכינויו אלא שהאיר רק בחי' ממכ"ע, וזהו שאף בימי שלמה לא קיימא סיהרא באשלמותא88 (בפ"א שהוא רק בחי' סיהרא). וזהו נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים היינו שיומשך בחי' סוכ"ע, הגם דאת השמים כו' ה"ז בהעלם והכוונה שיומשך בגילוי, ומפני מה נתאווה אין אנו יודעין89 אבל זה אנו יודעין שנתאווה, וכדי שיהי' דירה בתחתונים הוא ע"י המצות.
יבוהענין דהנה ארז"ל חייב לברך מאה ברכות בכ"י90, וצ"ל מהו המספר דמאה ומהו"ע הברכות מה צריך למצות שלנו. אך הנה ברכה הוא ל' המשכה91 וכמ"ש המבריך את הגפן92 שממשיכו בארץ למטה ועי"ז נצמח עוד גפן, ומאה ברכות הם מאה המשכות, ומספר דמאה הוא כדי שיומשך לכה"פ אחד בעשי' דכשנמשך מאה בבריאה נמשך חלק עשירי94 ביצי' והוא עשרה ומיצי' נמשך חלק עשירי בעשי'93 הרי נמשך אחד בעשי' ואם לא הי' מאה ברכות לא הי' נמשך בעשי' אפי' א', וכתי' בית ישראל ברכו את הוי'95 כדי שיומשך משם הוי' הוא ע"י ישראל דוקא, דר"מ96 למד זה ממ"ש ועתה ישראל מה ד' אלקיך שואל מעמך97 הרי ישראל כתיב מפני שיש בהם בחי' מ"ה, דההפרש בין מה למאה הוא דבמאה יש א' דארז"ל ך"ו דור קרא הא' תגר98 על שלא הי' בו ברה"ע שהוא ראש לכל האותיות, ואי' בזהר הטעם דא' ר"ת ארור99 וב' ר"ת ברוך פי' דאלף הוא ראש לכל האותיות והוא אותיות פלא100 שהוא בחי' כתר101 ושם כחשיכה כאורה102 ויומשך גם למקום שאינו ראוי לכן לא הי' בו ברה"ע, ולפ"ז צ"ל איך הי' מ"ת בא', הענין דאחר שהי' ברה"ע בב' שהוא בחי' חכ' וכמ"ש בחכ' יבנה
יגשצה
בית בחכ' יבנה בית103, ולכן בראשית ת"י בחוכמתא104, לכן אף שמ"ת הי' בא' נמשך ע"י בחי' חכ' וחכ' יש בה קצת דין105 היינו הצמצום שיומשך למקום הראוי דוקא, וזהו א"ת מה אלא מאה106 שהא' נמשך בבחי' מה נמשך למקום הראוי, וזהו ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך ישראל שיש בהם בחי' מה ביטול נמשך הא' למקום הראוי. ומשנת"ל שצ"ל מספר מאה, ג"ז אמת דיחידות עשירית מאה, מאה בבינה107, והתגלות עתיק בבינה108, א"כ ע"י מאה ברכות נמשך בחי' א' פלא.
בית בחכ' יבנה בית103, ולכן בראשית ת"י בחוכמתא104, לכן אף שמ"ת הי' בא' נמשך ע"י בחי' חכ' וחכ' יש בה קצת דין105 היינו הצמצום שיומשך למקום הראוי דוקא, וזהו א"ת מה אלא מאה106 שהא' נמשך בבחי' מה נמשך למקום הראוי, וזהו ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך ישראל שיש בהם בחי' מה ביטול נמשך הא' למקום הראוי. ומשנת"ל שצ"ל מספר מאה, ג"ז אמת דיחידות עשירית מאה, מאה בבינה107, והתגלות עתיק בבינה108, א"כ ע"י מאה ברכות נמשך בחי' א' פלא.
ידאך הנה הברכות הם בדיבור וידוע דדיבור הוא ביצי'109 ונת"ל דהעיקר שיומשך בעשי' והו"ע מעשה המצות, דמח' דיבור ומעשה מח' בבריאה ודיבור ביצי' ומעשה בעשי'110, ובכל מצוה צ"ל מחדו"מ111 דע"י כוונת המצוה נמשך בעולם המח' הוא עולם הבריאה וע"י הדיבור נמשך ביצי' וע"י מעשה המצוה נמשך בעשי'. וזהו בראתי יצרתיו אף עשיתיו112, בראתיו יצרתיו הם בריאה ויצי' ואף עשיתיו הפסיק הענין113, דבריאה יצי' קרובים זל"ז כמו מח' ודיבור שהם בערך, אבל מעשה לגבי דיבור אינו בערך לכן נא' אף הפסיק הענין. מ"מ אף הוא ל' ריבוי שמרבה בחי' רביעית114, דכדי שיומשך מטה מטה יותר שרשו למעלה מעלה ביותר115 וכמ"ש די לחכימא ברמיזא116 דמי שהוא חכם די לו ברמיזא ומה שא"א להתגלות בדיבור ה"ה מתגלה ברמיזא הרי יש במעשה מה שאין בדיבור כלל, וכתי' ואתא117 מרבבות קדש118, אתא הם אותיות119 ושרשם מרבבות120 דיחידות עשירית מאות אלפים רבבות אלפי'
טושצו
בחכמה121 וכמ"ש אלפך חכ'122 ורבבות בכתר123 הרי שרש בכתר124, ואף שלמטה האותיות אינם בחי' אחרונה אבל למעלה הם בחי' אחרונה דדיבור של הקב"ה חשיב מעשה125, ועוד יש ע"ז הרבה משלים כמו החותם שהוא ניכר על השעוה126 ולא על האבן טוב, וכמו פני ארי' שלמעלה מפני שור127 ולמטה הרי ארי' הוא חי' טמאה128 ושור בהמה טהורה, והעיקר יובן מטפה גשמיות שהוא השפעה עצמיות והשפעות הרב לתלמיד הוא השפעה חיצוניות129 ומ"מ העצמיות נמשך בטפה גשמיות דוקא.
בחכמה121 וכמ"ש אלפך חכ'122 ורבבות בכתר123 הרי שרש בכתר124, ואף שלמטה האותיות אינם בחי' אחרונה אבל למעלה הם בחי' אחרונה דדיבור של הקב"ה חשיב מעשה125, ועוד יש ע"ז הרבה משלים כמו החותם שהוא ניכר על השעוה126 ולא על האבן טוב, וכמו פני ארי' שלמעלה מפני שור127 ולמטה הרי ארי' הוא חי' טמאה128 ושור בהמה טהורה, והעיקר יובן מטפה גשמיות שהוא השפעה עצמיות והשפעות הרב לתלמיד הוא השפעה חיצוניות129 ומ"מ העצמיות נמשך בטפה גשמיות דוקא.
טזוכמו"כ יובן בענין המצות שהם רמזים130 דתרי"ג מצות דאורייתא131 וז'133 מצות134 דרבנן הם תר"ך132 עמודי אור135 ונמשכו למטה בדברי' גשמים וע"י שהאדם מניח למטה תפילין נמשך למעלה ג"כ הקב"ה מניח תפילין136, וציצית למעלה הוא ויקחני בציצית ראשי137 והו"ע שער רישי' כעמר נקי138 ומספר דל"ב הם ל"ב נת"ח139, שהם רק רמזים לבד, וכתי' הציבי לך ציונים140 שהם רק ציונים, ולכן
יזשצז
נק' המצות בשם זריעה שהוא ג"כ כנ"ל דזרעוני גינה אינן נאכלים ואפי' אותם שנאכלים הרי מגרעין א' נצמח ריבוי שלא בערך וכמ"ש ויזרע בארץ ההיא וימצא מאה שערים141, ובאמת ארז"ל אין זריעה אלא צדקה142, אך אנו רואין שמגרעין נצמח ריבוי שלא בערך, וזרעוני גינה אינם נאכלים, ומ"מ נצמח מהם אילן עם ענפים ועלים ופירות ומוכרח שבתחילה הי' כ"ז בהגרעין143 דא"ל לא הי' נצמח כו', ומה שיש תפוחי יערים אף שיש דעה שאסור להרכיב מ"מ העיקר כהדיעה שמותר להרכיב145 שהוא ג"כ זריעה144, לכן נק' המצות בשם זריעה דע"י שעושה מצוה גשמי' למטה נמשך למעלה ג"כ מצוה זו שאין ערך זל"ז כלל. אך הזריעה צ"ל בארץ דוקא, וזהו מ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ146 שישראל הם בחי' ארץ שיוכל לזרוע בהם בחי' חפץ ה' (בפ"א בחי' ה' חפץ למען צדקו147), ודוקא כשישראל מניח התפילין148 אבל אם מונחים על השולחן א"ז מצוה כלל, וכן דוקא כשישראל עושה המצוה אבל כשיעשה149 אותה מי שאינו מצווה כלל בהר סיני150 א"ז כלום, ובישראל ג"כ הרי כל מצוה יש לה אבר פרטי והנחת התפילין צ"ל דוקא בזרועו ועל ראשו וכשמניחם על פס היד או על הבטן151 כאילו לא עשה כלום, וכמו שבארץ יש ארץ שמיוחד על זריעת ענבים ויש ארץ שמיוחד לצמיחת זתים152.
נק' המצות בשם זריעה שהוא ג"כ כנ"ל דזרעוני גינה אינן נאכלים ואפי' אותם שנאכלים הרי מגרעין א' נצמח ריבוי שלא בערך וכמ"ש ויזרע בארץ ההיא וימצא מאה שערים141, ובאמת ארז"ל אין זריעה אלא צדקה142, אך אנו רואין שמגרעין נצמח ריבוי שלא בערך, וזרעוני גינה אינם נאכלים, ומ"מ נצמח מהם אילן עם ענפים ועלים ופירות ומוכרח שבתחילה הי' כ"ז בהגרעין143 דא"ל לא הי' נצמח כו', ומה שיש תפוחי יערים אף שיש דעה שאסור להרכיב מ"מ העיקר כהדיעה שמותר להרכיב145 שהוא ג"כ זריעה144, לכן נק' המצות בשם זריעה דע"י שעושה מצוה גשמי' למטה נמשך למעלה ג"כ מצוה זו שאין ערך זל"ז כלל. אך הזריעה צ"ל בארץ דוקא, וזהו מ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ146 שישראל הם בחי' ארץ שיוכל לזרוע בהם בחי' חפץ ה' (בפ"א בחי' ה' חפץ למען צדקו147), ודוקא כשישראל מניח התפילין148 אבל אם מונחים על השולחן א"ז מצוה כלל, וכן דוקא כשישראל עושה המצוה אבל כשיעשה149 אותה מי שאינו מצווה כלל בהר סיני150 א"ז כלום, ובישראל ג"כ הרי כל מצוה יש לה אבר פרטי והנחת התפילין צ"ל דוקא בזרועו ועל ראשו וכשמניחם על פס היד או על הבטן151 כאילו לא עשה כלום, וכמו שבארץ יש ארץ שמיוחד על זריעת ענבים ויש ארץ שמיוחד לצמיחת זתים152.
יחומכ"ז יובן מ"ש וזאת המצוה החקים והמשפטים כו' לעשותם בארץ153 וחשיב מצות ק"ש154 ולכאורה והלא ק"ש היא חובת הגוף155 ושוה בארץ ובח"ל כמו בשעה שהי' בהמק"ד לאחר כו' ולמה אומר בארץ156 דוקא, ומה שלא חשיב רק מצות ק"ש מבואר במ"א התי' דק"ש היא מצוה כללית157, אבל צ"ל מהו
יטשצח
לעשותם בארץ. אך הענין דכדי שיהי' בחי' ארץ חפץ הנ"ל הוא ע"י ק"ש דהנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהי' א"ש158 כדי שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עו"מ159, ענין עו"מ הוא שלא יעשה המצוה בקרירות דרך מצות אנשים מלומדה160 ע"צ ההרגל ה"ז כאילו אינו בעת שעושה המצוה, ואף שא"א שהוא כאילו לא עשה אבל א"ז כדבעי שצ"ל שמחה ש"מ161 והיינו כשמתבונן שעושה נח"ר ליוצרו ולכאורה איך שייך לומר שהוא עושה נח"ר כו', אך כח זה ניתן במ"ת נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני162 ומזה צ"ל שמח, וז"ש תחת אשר לא עבדת163 את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב כו' וזהו עד"מ שבעת שעושה המצוה ירגיש כח המצווה של מצוה זו, אך תחילה צ"ל קבעומ"ש היינו שיהי' מוכן לכל מה שיצוה, וזהו"ע הקדמת נעשה לנשמע164 ועי"ז אח"כ קבלת עו"מ, וזהו ארץ חפץ, לכן נק' מצות ק"ש בשם מצות הארץ שע"י ההתבוננות בה' אחד בשכמל"ו166 ואהבת165 יהי' בחי' ארץ. וזהו סוף דבר, דהנה אנו אומרים בברכת ק"ש ותן בלבנו בינה167 והו"ע מבין דבר מתוך דבר168, תוך דבר הוא ממכ"ע וממנו מבין דבר שהוא סוכ"ע169, וזהו סוף דבר הסוף הוא שצריכים להמשיך בחי' דבר סוכ"ע, וכדי להמשיך בחי' זו לז"א את אלקים ירא הוא קבעומ"ש ואת מצותיו שמור שיהי' שמירת המצות והיינו גניזת אור שבמצות שהם כלים170 וכמ"ש רחבה מצותך מאד שיהי' כלים רחבים לבחי' מאד העליון171 וזהו ואת מצותיו שמור שיהי' שמירת המצות, כי זה כל האדם שיומשך בחי' זה באדם. וזהו אנכי עשיתי ארץ172 ואדם עלי' בראתי שעיקר המכוון בשביל האדם,
לעשותם בארץ. אך הענין דכדי שיהי' בחי' ארץ חפץ הנ"ל הוא ע"י ק"ש דהנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהי' א"ש158 כדי שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עו"מ159, ענין עו"מ הוא שלא יעשה המצוה בקרירות דרך מצות אנשים מלומדה160 ע"צ ההרגל ה"ז כאילו אינו בעת שעושה המצוה, ואף שא"א שהוא כאילו לא עשה אבל א"ז כדבעי שצ"ל שמחה ש"מ161 והיינו כשמתבונן שעושה נח"ר ליוצרו ולכאורה איך שייך לומר שהוא עושה נח"ר כו', אך כח זה ניתן במ"ת נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני162 ומזה צ"ל שמח, וז"ש תחת אשר לא עבדת163 את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב כו' וזהו עד"מ שבעת שעושה המצוה ירגיש כח המצווה של מצוה זו, אך תחילה צ"ל קבעומ"ש היינו שיהי' מוכן לכל מה שיצוה, וזהו"ע הקדמת נעשה לנשמע164 ועי"ז אח"כ קבלת עו"מ, וזהו ארץ חפץ, לכן נק' מצות ק"ש בשם מצות הארץ שע"י ההתבוננות בה' אחד בשכמל"ו166 ואהבת165 יהי' בחי' ארץ. וזהו סוף דבר, דהנה אנו אומרים בברכת ק"ש ותן בלבנו בינה167 והו"ע מבין דבר מתוך דבר168, תוך דבר הוא ממכ"ע וממנו מבין דבר שהוא סוכ"ע169, וזהו סוף דבר הסוף הוא שצריכים להמשיך בחי' דבר סוכ"ע, וכדי להמשיך בחי' זו לז"א את אלקים ירא הוא קבעומ"ש ואת מצותיו שמור שיהי' שמירת המצות והיינו גניזת אור שבמצות שהם כלים170 וכמ"ש רחבה מצותך מאד שיהי' כלים רחבים לבחי' מאד העליון171 וזהו ואת מצותיו שמור שיהי' שמירת המצות, כי זה כל האדם שיומשך בחי' זה באדם. וזהו אנכי עשיתי ארץ172 ואדם עלי' בראתי שעיקר המכוון בשביל האדם,
כשצט
והאדם בראתי בגימ' תרי"ג173 שיקיים המצות ועי"ז נמשך מבחי' אנכי מי שאנכי174.
והאדם בראתי בגימ' תרי"ג173 שיקיים המצות ועי"ז נמשך מבחי' אנכי מי שאנכי174.
כאוזהו קדש ישראל לה' ראשית תבואתה וכתי' בה' וניקוד בקמץ וכולל פירות האילן ופירות האדמה ונק' תבואתה שפרי האילן נכלל בכלל פרי אדמה ולכן אם ברך על פר"א בורא פ"א175 יצא לבד איזה פרטים שאינו יוצא176, וב' בחי' אלו הו"ע בפסח על התבואה בעצרת על פה"א177, בפסח אז זמן בישול שעורים178 בחי' שיעור ה'179 והו"ע בהבראם בה' בראם180, לכן נק' חדש האביב181 ר"ת אב י"ב182, הם י"ב צירופי ה'183 וא"ב דכתיב החדש הזה לכם184 כו' ראשון הוא לכם כו' וכל מקום שנא' לישראל לכם שרשו מלכם שכ"כ185, ובחודש ש'186 הוי' ככתבו187 לכן נק' אב ואח"כ ע"י בירורים דחמשים יום קבלו התורה188 בשבועות והו"ע בעצרת על פה"א, שהוא בחי' כי אדם עץ השדה189 לכן הניקוד בחולם, ומ"מ כתיב בה' שאף בחי' אילן דבעצרת הוא ג"כ חטה שאז זמן שתי הלחם190 וחטה גימ' ך"ב אתוון דאורייתא191 ומ"מ נק' אילן צ"ל
כבת
שהוא למ"ד עה"ד חטה היתה192 שהוא אילן וגם חטה, וכדי שיהי' בחי' תבואה צ"ל ארץ וישראל הם ארץ חפץ שבהם נצמח התבואה לכן נק' ראשית תבואתה. וזהו קדש ישראל לה' שיתעלו בבחי' קדש וכמ"ש ואנשי קדש תהיון לי193, וזהו תכלית ירידת הנשמה בגוף כדי שיבוא לבחי' קדש, ותחילה צ"ל בחי' ארץ חפץ כדי שיהי' צמיחת התבואה ואח"כ קדש ישראל לה' שיתעלו לבחי' קדש העליון ואנשי קדש תהיון לי כו'.
שהוא למ"ד עה"ד חטה היתה192 שהוא אילן וגם חטה, וכדי שיהי' בחי' תבואה צ"ל ארץ וישראל הם ארץ חפץ שבהם נצמח התבואה לכן נק' ראשית תבואתה. וזהו קדש ישראל לה' שיתעלו בבחי' קדש וכמ"ש ואנשי קדש תהיון לי193, וזהו תכלית ירידת הנשמה בגוף כדי שיבוא לבחי' קדש, ותחילה צ"ל בחי' ארץ חפץ כדי שיהי' צמיחת התבואה ואח"כ קדש ישראל לה' שיתעלו לבחי' קדש העליון ואנשי קדש תהיון לי כו'.
כגש"פ וארא לא נאמר