Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אהים ראה וינוס
בס"ד ל"נ ונכתב לא על הסדר
הים ראה וינוס1, ואיתא ברבות פ' בשלח פך"א דקל"ט א'3, כשהלך משה לקרוע4 את הים לא קיבל עליו להקרע, א"ל מפניך איני נקרע כו' שנבראתי5 בג' כו' הלך וא"ל6 להקב"ה אין הים כו' מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה שנא'
בס"ד ל"נ ונכתב לא על הסדר
הים ראה וינוס1, ואיתא ברבות פ' בשלח פך"א דקל"ט א'3, כשהלך משה לקרוע4 את הים לא קיבל עליו להקרע, א"ל מפניך איני נקרע כו' שנבראתי5 בג' כו' הלך וא"ל6 להקב"ה אין הים כו' מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה שנא'
ברנא
מוליך לימין משה וגו' (ישעי' ס"ג)7 מיד ראה הקב"ה8 וברח שנא' (תילי' קי"ד) הים ראה9 וינוס2 מה ראה אלא שראה הקב"ה10 שנתן יד ימינו, וצ"ל שזהו יד הגדולה דא"א ודעת"י, והיינו ע"י לך הגדולה11 דז"א שבטל לבחי' כי לא אדם12 לאו מכל אילון מדות13 נתגלה יד הגדולה דא"א גם למטה עד שגם הים שלמטה ראה ולא יכול לעכב אלא ברח מיד, א"ל משה כו' מפני יראתו כו'14.
מוליך לימין משה וגו' (ישעי' ס"ג)7 מיד ראה הקב"ה8 וברח שנא' (תילי' קי"ד) הים ראה9 וינוס2 מה ראה אלא שראה הקב"ה10 שנתן יד ימינו, וצ"ל שזהו יד הגדולה דא"א ודעת"י, והיינו ע"י לך הגדולה11 דז"א שבטל לבחי' כי לא אדם12 לאו מכל אילון מדות13 נתגלה יד הגדולה דא"א גם למטה עד שגם הים שלמטה ראה ולא יכול לעכב אלא ברח מיד, א"ל משה כו' מפני יראתו כו'14.
גוהענין15 הוא דהנה בסדרי השתלשלות ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא17 דאתגלי'16, ים הוא בחי' עלמא דאתכסיא ויבשה הוא בחי' עלמא דאתגלי' שכל מה שיש ביבשה18 יש בים, רק שביבשה הן בבחי' גילוי, ובים הם בבחי' העלם, וכמ"כ כל סדרי השתלשלות העולמות הן בבחי' העלם וגילוי ים ויבשה,
דלךא ה' הגדולה תלוי ראשב, לך הגדולה זה קרי"סג, ב"פ בגדולה ברה"עד, והב' איך שהגדולה אינו תופס מקום ומקום גדולתוה כו', וזה נתגלה ע"י קי"ס היפך הטבע, וע' ב' פירושים בד"ה ושננתם הגדולו. ומ"שז במ"א בענין בריאה יש מאין, שאינו שייך שגשם העולם הי' תחילהח ע"ד עו"עט, לית פירכא שזהו שגשם העולם כמו שהוא לא הי' אבל ברוחניות כו' ארץ כו' משלגי כו' שהכוונה יחידות עשירות מאותיא כמ"ש במ"א זה הי' קודם ג"כ. לעייןיב בלק"ת מענין לידהיג שהוא לא ע"י נה"י.
הרנב
שקודם שנתגלו כל העולמות מאין ליש היו כלולי' תחלה בהעלם בבחי' כשעלה ברצונו הפשוט19 שע"י מחשבה זו נתהוו20 כו', והנה ג"ע העליון והתחתון נק' עלמין דאתגליין וכן מלאכים ונשמות, בקול דברי אלקים חיים21 כו' נודע בשערים בעלה22 כו' בחי' דבור נק' זה השער לה'23 כמ"ש בד"ה וירא ישראל דתקס"ב תקס"ד24, והוא בחי' ממכ"ע, אבל בחי' ים הוא ההעלם כו' רק שהוא ההעלם השייך להגילוי, ועד"ז נא' והים עליהם מלמעלה25.
שקודם שנתגלו כל העולמות מאין ליש היו כלולי' תחלה בהעלם בבחי' כשעלה ברצונו הפשוט19 שע"י מחשבה זו נתהוו20 כו', והנה ג"ע העליון והתחתון נק' עלמין דאתגליין וכן מלאכים ונשמות, בקול דברי אלקים חיים21 כו' נודע בשערים בעלה22 כו' בחי' דבור נק' זה השער לה'23 כמ"ש בד"ה וירא ישראל דתקס"ב תקס"ד24, והוא בחי' ממכ"ע, אבל בחי' ים הוא ההעלם כו' רק שהוא ההעלם השייך להגילוי, ועד"ז נא' והים עליהם מלמעלה25.
ווהנה26 ענין קרי"ס הפך ים ליבשה27 היינו שלא כסדר ההשתלשלות, שע"פ סדר ההשתלשלות אין ההעלם נעשה גילוי ממש רק אפס קצהו נמשך מהעלם אל הגילוי, אבל כשהפך ים ליבשה נעשה ההעלם עצמו בחי' גילוי והיינו ע"י ההמשכה מלמעלה מבחי' ההעלם מבחי' עצמיות28 אוא"ס שלמעלה מסובב וממלא, דקמי' ההעלם והגילוי שוין כחשוכה כאורה29, וזהו הים ראה וינוס, מה עשה הקב"ה
זרנג
נתן ימינו על ימינו של משה שנא' מוליך לימין משה, מיד ראה הקב"ה וברח שנא' הים ראה וינוס כו', והענין י"ל ע"פ מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימינו30 טפחה שמים, וארז"ל נטה ימינו וברא שמים31, נטה שמאלו וברא ארץ, כי ארץ ושמים הם ממכ"ע33 וסוכ"ע32 משא"כ בחי' ים הוא רק הארה מבחי' סוכ"ע כו' דהיינו ההעלם של הגילוי כנ"ל, וזהו הנה טפחות נתת ימי וחלדי כאין נגדך (תילי' ל"ט וא"ו), (ופי' רש"י מדודים הם ימי האדם כדבר הנמדד בטפחיים כן ימי האדם קצובים), כי ב' ידות ימין ושמאל הם ב' טפחות34, שבכל יד ה' אצבעות חמש כנגד חמש35, והם ימי של בחי' מל' ובאמת גם סוכ"ע אין ערוך לעצמותו ית', (והיינו שדוד אמר זה כנגד מדתו שי"ל שבנין המל'36 הוא מבחי' המל' של כל הע"ס37, ואמר זה בשביל כלליות נש"י בחי' כנס"י שמדודים הם בטפחיים כמו שפי' רש"י שגם בחי' סוכ"ע מדוד הוא
נתן ימינו על ימינו של משה שנא' מוליך לימין משה, מיד ראה הקב"ה וברח שנא' הים ראה וינוס כו', והענין י"ל ע"פ מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימינו30 טפחה שמים, וארז"ל נטה ימינו וברא שמים31, נטה שמאלו וברא ארץ, כי ארץ ושמים הם ממכ"ע33 וסוכ"ע32 משא"כ בחי' ים הוא רק הארה מבחי' סוכ"ע כו' דהיינו ההעלם של הגילוי כנ"ל, וזהו הנה טפחות נתת ימי וחלדי כאין נגדך (תילי' ל"ט וא"ו), (ופי' רש"י מדודים הם ימי האדם כדבר הנמדד בטפחיים כן ימי האדם קצובים), כי ב' ידות ימין ושמאל הם ב' טפחות34, שבכל יד ה' אצבעות חמש כנגד חמש35, והם ימי של בחי' מל' ובאמת גם סוכ"ע אין ערוך לעצמותו ית', (והיינו שדוד אמר זה כנגד מדתו שי"ל שבנין המל'36 הוא מבחי' המל' של כל הע"ס37, ואמר זה בשביל כלליות נש"י בחי' כנס"י שמדודים הם בטפחיים כמו שפי' רש"י שגם בחי' סוכ"ע מדוד הוא
חוחלדייד וזקנתינו כאין נגדך חלד ל' חלודה רש"יטו ות"יטז קלילין סדרתא יומי וגושמאיז כלמא לקבלך, ברם כולהון צדיקיא קימין לחיי עלמא. נרשם בשולי היריעה: וכשנבנה בחי' המל' בע"ס הם ימי וחלדי ים ויבשה, פנימיות המל' וחיצוניות המל'יח כמ"ש כל הנחלים הולכים אל היםיט, ים מקבל מבחי' ימי היינו מבחי' יומין דז"א ומעלים ומגלה הארה בבחי' ארץ שזהו בחי' חלדי כמ"ש הת"יטז על וחלדי וגושמי היינו בחי' יבשה שזהו המקור להוות היש דבי"ע.
טרנד
וכמ"ש בד"ה קמפלגי כו' אם בהרת קדמה, שלא נדפס38, שגם בחי' החיות דבחי' סוכ"ע שקדוש ומובדל ואינו כמו הנשמה שמחי' את הגוף שמתלבש בגוף להחיותו לכן מתפעלת ממקרי הגוף39 אבל בחי' סוכ"ע הוא קדוש ומובדל, ועכ"ז הנה בחי' סוכ"ע זו שייך לעולם רק שהתהוות העולם אינו פועל בו שום שינוי ח"ו ולכן אני ה' לא שניתי40 ואתה הוא קודם שנברה"ע41, ואתה הוא לאחר שנברה"ע בלי שום שינוי כלל, והמשל בזה הוא כמו השמים שמקיפים את הארץ שהם כמו בחי' סוכ"ע ולכן השמים הם גבוהים במדריגה לגבי בחי' ארץ כמ"ש שמים לרום (משלי )42 וכתי' כי גבוה שמים מארץ (ישעי' נ )43 ועכ"ז השמים משפיעים לארץ כמ"ש ממגד תבואות שמש44 שלכן ריחוק השמים מן הארץ קצובין45 מהקב"ה שיהיו מרוחקים כך כפי שגזר, ואם היו מרוחקים יותר לא הי' הארץ יכולה לקבל מהם, ועד"ז יובן בחי' סוכ"ע שאם46 היותו סובב ומקיף עכ"ז הוא מחי', וכמ"ש במ"א שאין הפי' סובב ומקיף מלמעלה47 כ"א שאת השמים ואת הארץ אני מלא48 אלא שזהו בהעלם, ולכן נק' בחי' סוכ"ע ששייך לעולם כו', וז"ע קדוש וא"ו שהוא המשכה מבחי' קד"ש49 מלה בגרמי'50 ח"ס שהוא"ו הוא בחי' קו והמשכה בחי' שערות כו', וע"ש בד"ה בהרת הנ"ל, שזהו בחי' הארת הכתר שמאיר בז"א, ושם שהוא"ו הוא בחי' הקו וחוט, והיינו שנמשך אחר מה שפי' מ"ש בזהר בענין הכל תלוי במזל51 אפי' ס"ת בהיכל ענין יקירא קדישא52 שזהו בחי' הקו וחוט (בד"ה יגלח א"ד בתער53) שהזהר אינו מדבר יותר כ"א באצי' וכתר דאצי', והוא מאיר בכל האצי' ע"י התלבשותו בחכמה כמ"ש
וכמ"ש בד"ה קמפלגי כו' אם בהרת קדמה, שלא נדפס38, שגם בחי' החיות דבחי' סוכ"ע שקדוש ומובדל ואינו כמו הנשמה שמחי' את הגוף שמתלבש בגוף להחיותו לכן מתפעלת ממקרי הגוף39 אבל בחי' סוכ"ע הוא קדוש ומובדל, ועכ"ז הנה בחי' סוכ"ע זו שייך לעולם רק שהתהוות העולם אינו פועל בו שום שינוי ח"ו ולכן אני ה' לא שניתי40 ואתה הוא קודם שנברה"ע41, ואתה הוא לאחר שנברה"ע בלי שום שינוי כלל, והמשל בזה הוא כמו השמים שמקיפים את הארץ שהם כמו בחי' סוכ"ע ולכן השמים הם גבוהים במדריגה לגבי בחי' ארץ כמ"ש שמים לרום (משלי )42 וכתי' כי גבוה שמים מארץ (ישעי' נ )43 ועכ"ז השמים משפיעים לארץ כמ"ש ממגד תבואות שמש44 שלכן ריחוק השמים מן הארץ קצובין45 מהקב"ה שיהיו מרוחקים כך כפי שגזר, ואם היו מרוחקים יותר לא הי' הארץ יכולה לקבל מהם, ועד"ז יובן בחי' סוכ"ע שאם46 היותו סובב ומקיף עכ"ז הוא מחי', וכמ"ש במ"א שאין הפי' סובב ומקיף מלמעלה47 כ"א שאת השמים ואת הארץ אני מלא48 אלא שזהו בהעלם, ולכן נק' בחי' סוכ"ע ששייך לעולם כו', וז"ע קדוש וא"ו שהוא המשכה מבחי' קד"ש49 מלה בגרמי'50 ח"ס שהוא"ו הוא בחי' קו והמשכה בחי' שערות כו', וע"ש בד"ה בהרת הנ"ל, שזהו בחי' הארת הכתר שמאיר בז"א, ושם שהוא"ו הוא בחי' הקו וחוט, והיינו שנמשך אחר מה שפי' מ"ש בזהר בענין הכל תלוי במזל51 אפי' ס"ת בהיכל ענין יקירא קדישא52 שזהו בחי' הקו וחוט (בד"ה יגלח א"ד בתער53) שהזהר אינו מדבר יותר כ"א באצי' וכתר דאצי', והוא מאיר בכל האצי' ע"י התלבשותו בחכמה כמ"ש
ירנה
בע"ח54, ובאגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי55, וצ"ל שמאיר בת"ת דז"א ע"י בחי' החכמה כמ"ש בלק"ת בד"ה קמפלגי אם בהרת רפ"ד בהג"ה, שבאצי' מאיר אוא"ס בחכמה לבד כמ"ש בע"ח והחכמה נק' ג"כ שמים56 כנודע מענין שם מים57, ע' בת"א בד"ה כי עמך מקור חיים58 בענין השקיפה ממעון קדשך מן השמים, ובד"ה השמים כסאי59, ובכ"ד, ועכ"ז נק' סוכ"ע ששייך לעולם שלגבי אוא"ס גם החכ' דאצי' כעשי' גשמי'60 נחשב כמ"ש כולם בחכ' עשית61 (ולפ"ז יתפרש כפשוטו מה שלא שניתי כלל לפי שגם בחי' סוכ"ע אינו תופס מקום כלל וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו62 שגם בחי' נשגב הוא ג"כ רק שם והארה כו' ורק הודו הוא על ארץ ושמים שגם על בחי' שמים סוכ"ע הוא ג"כ רק הודו בחי' זיו לבד, אכן זהו לגבי אוא"ס שלמעלה מבחי' סוכ"ע, אבל באמת גם בבחי' סוכ"ע עצמו ג"כ לא שניתי שאין הבריאה פועל ח"ו שום שינוי מאחר שאינו מתלבש כו' וזהו הנה טפחות נתת ימי63 שגם מה שמאיר במל' מבחי' יומין היינו בחי' ז"א ואפשר גם חו"ב שנק' יום יום כמ"ש במ"א בענין שעשועי' יום יום64, ועכ"פ בחי' מוחין דז"א זהו בכלל יומין יחשב, הוא טפחות שהוא מדוד כנ"ל ממשל השמים שהגבהתם ורוממותם מן הארץ מדוד ת"ק שנה65 כו'), וזהו שבאמת גם סוכ"ע אין ערוך לעצמותו ית', ואעפ"כ וחלדי בחי' יבשה פי' שכל מה שביבשה יש בים חוץ מן החולדה66 (שהיא ביבשה לבד וזהו וחלדי) כאין נגדך כי בחי' ממכ"ע הוא רק הארה בעלמא (בחי' אין המהוה היש דבי"ע, שזהו שהבריאה נק' יש מאין בחי' הארה לבד), ואין ערוך לבחי' סובב ימין של הקב"ה בחי' וימינו תחבקני67 בחי'
בע"ח54, ובאגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי55, וצ"ל שמאיר בת"ת דז"א ע"י בחי' החכמה כמ"ש בלק"ת בד"ה קמפלגי אם בהרת רפ"ד בהג"ה, שבאצי' מאיר אוא"ס בחכמה לבד כמ"ש בע"ח והחכמה נק' ג"כ שמים56 כנודע מענין שם מים57, ע' בת"א בד"ה כי עמך מקור חיים58 בענין השקיפה ממעון קדשך מן השמים, ובד"ה השמים כסאי59, ובכ"ד, ועכ"ז נק' סוכ"ע ששייך לעולם שלגבי אוא"ס גם החכ' דאצי' כעשי' גשמי'60 נחשב כמ"ש כולם בחכ' עשית61 (ולפ"ז יתפרש כפשוטו מה שלא שניתי כלל לפי שגם בחי' סוכ"ע אינו תופס מקום כלל וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו62 שגם בחי' נשגב הוא ג"כ רק שם והארה כו' ורק הודו הוא על ארץ ושמים שגם על בחי' שמים סוכ"ע הוא ג"כ רק הודו בחי' זיו לבד, אכן זהו לגבי אוא"ס שלמעלה מבחי' סוכ"ע, אבל באמת גם בבחי' סוכ"ע עצמו ג"כ לא שניתי שאין הבריאה פועל ח"ו שום שינוי מאחר שאינו מתלבש כו' וזהו הנה טפחות נתת ימי63 שגם מה שמאיר במל' מבחי' יומין היינו בחי' ז"א ואפשר גם חו"ב שנק' יום יום כמ"ש במ"א בענין שעשועי' יום יום64, ועכ"פ בחי' מוחין דז"א זהו בכלל יומין יחשב, הוא טפחות שהוא מדוד כנ"ל ממשל השמים שהגבהתם ורוממותם מן הארץ מדוד ת"ק שנה65 כו'), וזהו שבאמת גם סוכ"ע אין ערוך לעצמותו ית', ואעפ"כ וחלדי בחי' יבשה פי' שכל מה שביבשה יש בים חוץ מן החולדה66 (שהיא ביבשה לבד וזהו וחלדי) כאין נגדך כי בחי' ממכ"ע הוא רק הארה בעלמא (בחי' אין המהוה היש דבי"ע, שזהו שהבריאה נק' יש מאין בחי' הארה לבד), ואין ערוך לבחי' סובב ימין של הקב"ה בחי' וימינו תחבקני67 בחי'
יאלאורכ יוםכא שגם אור בכלל יום, הולך ואור עד נכון היוםכב.
יברנו
מקיף, וכמו המחבק דבר בזרועו וידו שמקיפו מכל צד, וזהו מתחת זרועות עולם68 כו', ולכן כדי להיות קרי"ס הוא ע"י התגלות ימינו של הקב"ה אשר וימינו טפחה שמים בחי' סוכ"ע ממש וזהו ענין ושמן ימינו יקרא69 שמן בחי' חכ'70 שנק' שמים ימינו יקרא מלבוש חסד דא"א כמ"ש בלק"ת בהעלותך הראשון פ"ה71, שע"י גילוי זה נהפך ההעלם דים שהוא בחי' ההעלם שבסדר השתלשלות לבחי' גילוי ממש, וזהו מה עשה* הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה, כי ימינו של משה זהו חסד דאצילות, וכמו אהרן כה"ג הוא ימין משה72, אבל מה שנתן הקב"ה ימינו על ימינו של משה זהו התגלות בחי' חסד דלגאו73 חסד דע"ק שנמשך בחסד דז"א ועי"ז בוקע ים כו' (הוא בחי' ההעלם השייך לגילוי), וזהו הים ראה שראה התגלות בחי' סדכ"ס74, פי' סתימין הם או"א מקור בחי' עלמא דאתכסיא, אבל בחי' כתר נק' סתימו דכל סתימין שגם מבחי' הסתימין הוא סתום ונעלם לכן ע"י שהים ראה גילוי בחי' זו אזי וינוס (וזהו שא"ל משה מפני מה אתה בורח, א"ל הים כו' מפני יראתו של הקב"ה והיינו כנודע שיראה מקרוב75 לכן כאשר נתן ימינו בחי' חסד דע"ק על ימינו של משה חסד דז"א שזהו בחי' מקור בחי' ימי דמל' ברח הים מפני היראה, וכענין וירא העם וינועו76 שבמ"ת, שלכן עמדו מרחוק כמ"כ הים ברח, וזהו שמתחלה לא קיבל הים לקרוע שא"ל מפניך אינו77 נקרע והיינו מפני ידו של משה שהוא בחי' חסד דז"א לא קיבל לקרוע שזהו מבחי' היומין דז"א שמאיר בים דמל' שנק' ימי כו', ומצא טענה
מקיף, וכמו המחבק דבר בזרועו וידו שמקיפו מכל צד, וזהו מתחת זרועות עולם68 כו', ולכן כדי להיות קרי"ס הוא ע"י התגלות ימינו של הקב"ה אשר וימינו טפחה שמים בחי' סוכ"ע ממש וזהו ענין ושמן ימינו יקרא69 שמן בחי' חכ'70 שנק' שמים ימינו יקרא מלבוש חסד דא"א כמ"ש בלק"ת בהעלותך הראשון פ"ה71, שע"י גילוי זה נהפך ההעלם דים שהוא בחי' ההעלם שבסדר השתלשלות לבחי' גילוי ממש, וזהו מה עשה* הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה, כי ימינו של משה זהו חסד דאצילות, וכמו אהרן כה"ג הוא ימין משה72, אבל מה שנתן הקב"ה ימינו על ימינו של משה זהו התגלות בחי' חסד דלגאו73 חסד דע"ק שנמשך בחסד דז"א ועי"ז בוקע ים כו' (הוא בחי' ההעלם השייך לגילוי), וזהו הים ראה שראה התגלות בחי' סדכ"ס74, פי' סתימין הם או"א מקור בחי' עלמא דאתכסיא, אבל בחי' כתר נק' סתימו דכל סתימין שגם מבחי' הסתימין הוא סתום ונעלם לכן ע"י שהים ראה גילוי בחי' זו אזי וינוס (וזהו שא"ל משה מפני מה אתה בורח, א"ל הים כו' מפני יראתו של הקב"ה והיינו כנודע שיראה מקרוב75 לכן כאשר נתן ימינו בחי' חסד דע"ק על ימינו של משה חסד דז"א שזהו בחי' מקור בחי' ימי דמל' ברח הים מפני היראה, וכענין וירא העם וינועו76 שבמ"ת, שלכן עמדו מרחוק כמ"כ הים ברח, וזהו שמתחלה לא קיבל הים לקרוע שא"ל מפניך אינו77 נקרע והיינו מפני ידו של משה שהוא בחי' חסד דז"א לא קיבל לקרוע שזהו מבחי' היומין דז"א שמאיר בים דמל' שנק' ימי כו', ומצא טענה
יג*)ל'כג מה עשה בכדי שיומשך בעשיה שיקרע הים דעשייה, ופי' הקב"ה קדוש וברוך סוכ"עכד וממכ"עכד שיתגלה העלם דים הארת הסובב להיות יבשה ממכ"ע בחי' חולדה ממ*
ידרנז
שביומין דז"א המאירים בבחי' מל' יש לו קדימה על משה, שהים נברא בשלישי, ומשה נברא בששי78, אבל כשראה ימינו של הקב"ה חסד דע"י מיד ברח מפני היראה, וי"ל שזהו בחי' יראת הרוממות קוצו של יו"ד ולכן נעשו המים נצבו כמו נד79 בלתי תנועה היפך טבעם שזהו כענין אשתומם כשעה חדא80 שהוא בחי' ביטול פעולת השכל להשפיע כו' לבחי' השגה כ"א להעלות כלי שכלו להיות מקבל בחי' כלי ריקן לגבי שלמעלה הימנו), ועי"ז נעשה ההעלם גילוי, ולכן זכו לנבואה (שהנבואה היא בחי' גילוי ההעלם כמ"ש במד"ר תצוה פל"ח81 אין עין אלא נבואה שהעין הוא כלי הראי' להיות בחי' ראתה שפחה על הים82, וכמו שמואל שאמר על עצמו אנכי הרואה83 שקורין לנביא רואה כמ"ש (ש"א ט') כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה84 והיינו מפני כי הנביא מגלה מה שנעלם מעין כל אדם כמו בענין האתונות שנאבדו לקיש אבי שאול85, וכן בכל דבר הנעלם כו', ולכן בקרי"ס שההעלם נעשה גילוי זכו כולם לנבואה, ונבואתם הי' גבוה86 יותר משארי הנביאים שנתנבאו בכה87 ולכן) אמרו זה אלי88, ע"ד מ"ש לע"ל ואמר ביום ההוא89 הנה אלקינו זה (שמבחי' הוא שהוא נעלם יהי' בחי' זה בחי' גילוי), וכן בקרי"ס כתי' ויושע כו' ביום ההוא90 כו' זה אלי, וזהו דכתי' בקרי"ס וירא ישראל את היד הגדולה91 היינו בחי' ימינו של הקב"ה שהיא הנק' יד הגדולה, ע"ד ולגדולתו אין חקר92 (שלגדולתו העצמית אין חקר שזהו בחי' יד הגדולה שלמעלה מבחי' חסד דרועא ימינא93, בחי' חסד דז"א), ובחי' יד הגדולה זו ראו ממש ע"י קרי"ס שהי' התגלות בחי' סוכ"ע ממש, בחי' יד הגדולה, והוא ע"י שנתן הקב"ה ימינו יד הגדולה סוכ"ע על ימינו של משה חסד דאצי' כו'.
שביומין דז"א המאירים בבחי' מל' יש לו קדימה על משה, שהים נברא בשלישי, ומשה נברא בששי78, אבל כשראה ימינו של הקב"ה חסד דע"י מיד ברח מפני היראה, וי"ל שזהו בחי' יראת הרוממות קוצו של יו"ד ולכן נעשו המים נצבו כמו נד79 בלתי תנועה היפך טבעם שזהו כענין אשתומם כשעה חדא80 שהוא בחי' ביטול פעולת השכל להשפיע כו' לבחי' השגה כ"א להעלות כלי שכלו להיות מקבל בחי' כלי ריקן לגבי שלמעלה הימנו), ועי"ז נעשה ההעלם גילוי, ולכן זכו לנבואה (שהנבואה היא בחי' גילוי ההעלם כמ"ש במד"ר תצוה פל"ח81 אין עין אלא נבואה שהעין הוא כלי הראי' להיות בחי' ראתה שפחה על הים82, וכמו שמואל שאמר על עצמו אנכי הרואה83 שקורין לנביא רואה כמ"ש (ש"א ט') כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה84 והיינו מפני כי הנביא מגלה מה שנעלם מעין כל אדם כמו בענין האתונות שנאבדו לקיש אבי שאול85, וכן בכל דבר הנעלם כו', ולכן בקרי"ס שההעלם נעשה גילוי זכו כולם לנבואה, ונבואתם הי' גבוה86 יותר משארי הנביאים שנתנבאו בכה87 ולכן) אמרו זה אלי88, ע"ד מ"ש לע"ל ואמר ביום ההוא89 הנה אלקינו זה (שמבחי' הוא שהוא נעלם יהי' בחי' זה בחי' גילוי), וכן בקרי"ס כתי' ויושע כו' ביום ההוא90 כו' זה אלי, וזהו דכתי' בקרי"ס וירא ישראל את היד הגדולה91 היינו בחי' ימינו של הקב"ה שהיא הנק' יד הגדולה, ע"ד ולגדולתו אין חקר92 (שלגדולתו העצמית אין חקר שזהו בחי' יד הגדולה שלמעלה מבחי' חסד דרועא ימינא93, בחי' חסד דז"א), ובחי' יד הגדולה זו ראו ממש ע"י קרי"ס שהי' התגלות בחי' סוכ"ע ממש, בחי' יד הגדולה, והוא ע"י שנתן הקב"ה ימינו יד הגדולה סוכ"ע על ימינו של משה חסד דאצי' כו'.
טודרישכה רב שילאכו לך ה' הגדולה זו מע"ב וכה"א עושה גדולות עד אין חקר (איובכז ובמתניתא תני לך הגדולה זו קרי"סג, ולכאו' ה"ז דרשות חלוקות שלר' שילא הגדולה זהו בריאת העולם שהים מעלים ורוקע הארץ על המיםכח, ולדרש דמתניתא הגדולה זהו מה שהפך ים ליבשה, וצ"ל שלא פליגא שר"ש מדבר בחסד דז"א כי אמרתי עולם חסד יבנהכט לכן הגדולה (כמו שמקובלי' הראשוניםל קראו חסד בשם גדולה) זו מע"ב, והמתניתא מפרש גדולה כמו יד הגדולה דא"א ועת"י לכן הגדולה זה קרי"סג דבעתיקא תליאלא.