Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוהנה תורה
שבת שאחר הפסח פ' אחרי
ה) והנה תורה היא בחי' קו161 האמצעי160, והענין הוא דהנה התורה נק' ג"כ בשם מצוה וכמ"ש תורת ה' תמימה162 משיבת נפש שהוא קאי על התורה ולזה יש שם ו' פסוקים163 שהוא כנגד ששה סדרי165 משנה164 ובכל פסוק חמשה תיבין כנגד חמשה חומשי תורה, ונאמר שם מצות ה' ברה166 כו' שהתורה נק' ג"כ בשם מצוה שהוא בחי' התחברות. והענין הוא דהנה איתא ברע"מ פ' פנחס דף רך"ב ע"ב שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה167. והענין הוא דהנה מבואר למעלה168 שאע"פ שבריאת העולמות נמשך מבחי' נפלאותיך ומחשבותיך169 שהוא בחי' ל"ב נ"ח, אעפ"כ הוא רק אלינו אבל אין ערוך אליך שלעצמות אוא"ס נחשבת כעשי' גשמי' עושה פלא. וזהו מ"ש בזהר לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא כו' שעש"מ170 נק' מילין דהדיוטא כו', לפי שעש"מ נעשו מקור לעולמות בע"ג,
שבת שאחר הפסח פ' אחרי
ה) והנה תורה היא בחי' קו161 האמצעי160, והענין הוא דהנה התורה נק' ג"כ בשם מצוה וכמ"ש תורת ה' תמימה162 משיבת נפש שהוא קאי על התורה ולזה יש שם ו' פסוקים163 שהוא כנגד ששה סדרי165 משנה164 ובכל פסוק חמשה תיבין כנגד חמשה חומשי תורה, ונאמר שם מצות ה' ברה166 כו' שהתורה נק' ג"כ בשם מצוה שהוא בחי' התחברות. והענין הוא דהנה איתא ברע"מ פ' פנחס דף רך"ב ע"ב שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה167. והענין הוא דהנה מבואר למעלה168 שאע"פ שבריאת העולמות נמשך מבחי' נפלאותיך ומחשבותיך169 שהוא בחי' ל"ב נ"ח, אעפ"כ הוא רק אלינו אבל אין ערוך אליך שלעצמות אוא"ס נחשבת כעשי' גשמי' עושה פלא. וזהו מ"ש בזהר לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא כו' שעש"מ170 נק' מילין דהדיוטא כו', לפי שעש"מ נעשו מקור לעולמות בע"ג,
ברמ
והנה גבול לגבי בלתי בע"ג הוא אין ערוך כלל171 יותר משאין ערוך טפה בים אוקיינוס172 לכן נק' עש"מ מילין דהדיוטא כו', ופי' מילין דהדיוטא זהו ע"ד משארז"ל שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד173, והנה אף ששיחת חולין שלו צריכין לימוד שיש בהם ג"כ חכ', מ"מ אין השיחת חולין שלו ערך כלל לגבי עצמות חכמתו, וכך עש"מ אף שנמשכו מבחי' נפלאותיך ומבחי' מחשבותיך מ"מ אין ערוך לעצמות חכמתו שהיא בחי' תורה, כי התורה היא למעלה הרבה מבחי' חכ' שבמע"ב שנק' מאד עמקו מחשבותיך174 כו'.
והנה גבול לגבי בלתי בע"ג הוא אין ערוך כלל171 יותר משאין ערוך טפה בים אוקיינוס172 לכן נק' עש"מ מילין דהדיוטא כו', ופי' מילין דהדיוטא זהו ע"ד משארז"ל שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד173, והנה אף ששיחת חולין שלו צריכין לימוד שיש בהם ג"כ חכ', מ"מ אין השיחת חולין שלו ערך כלל לגבי עצמות חכמתו, וכך עש"מ אף שנמשכו מבחי' נפלאותיך ומבחי' מחשבותיך מ"מ אין ערוך לעצמות חכמתו שהיא בחי' תורה, כי התורה היא למעלה הרבה מבחי' חכ' שבמע"ב שנק' מאד עמקו מחשבותיך174 כו'.
גוזהו מ"ש ואהי' אצלו שעשועי' יום יום175 שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה176 שהוא למעלה מבחי' עולם, לפי ששרש העולם נמשך מבחי' מדות177 וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך178 כי מעולם, וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה179, וע' בפי' חסד יבנה ובפי' כי מעולם בד"ה שלש רגלים תחוג לי בשנה180, שבחי' מדות שייך לעולם, וקודם שנברא העולם לא הי' על מי להתחסד או לרחם, משא"כ בחי' חכ' שייך גם קודם שנבה"ע שהרי החכ' אינה רק גילוי לזולתו שהרי יכול לישב בעצמו ולהשכיל השכלות כו', ועד"ז יובן ענין מה שקדמה תורה לעולם אלפים שנה לפי שאורייתא מח"ע נפקת שחכ' שייך קודם שנבה"ע, וזהו שהתורה נק' משל הקדמוני181 שהוא משל לבחי' קדמונו ש"ע, ומה שנתלבשה התורה בגשמיות זהו רק נובלות חכ' שלמעלה תורה182 שהוא עד"מ רק כמו בחי' שערות לבד שאף שהשערות מקבלים יניקה מהמוח183 מ"מ זהו רק הארה מצומצמת לבד, ולזה כשחותכין את השערות אינו מרגיש שום כאב כלל, וכן עד"ז התורה שנמשכה למטה אינו רק כמו ע"ד בחי'
דרמא
שערות, וע' מזה בלק"ת בביאור תורה צוה בפ' הברכה184, וכמ"ש קווצותיו תלתלים185 תלי תלים של הלכות186 כו', שנמשלה לבחי' שערות כו', ולזה צריך לחבר את התורה כמו שהיא למטה עם התורה שלמעלה.
שערות, וע' מזה בלק"ת בביאור תורה צוה בפ' הברכה184, וכמ"ש קווצותיו תלתלים185 תלי תלים של הלכות186 כו', שנמשלה לבחי' שערות כו', ולזה צריך לחבר את התורה כמו שהיא למטה עם התורה שלמעלה.
הוהנה כדי שיהי' התחברות זו צריך מתחלה לחבר את התורה שלמעלה בהקב"ה כי באמת לגבי עצמותו כו' גם התורה שלמעלה אף שהיא חכמתו ורצונו ית' מ"מ אין ערוך אליו כלל רק שהוא מתלבש בתורה וכמו שארז"ל הקב"ה יושב ועוסק בתורה187 דהיינו שהוא משפיל ומתלבש א"ע בתורה, ולזה צריך להמשיך אוא"ס בתורה, וזהו ענין התורה לשמה דהיינו לשם התו'188 כדי שיומשך אוא"ס בתורה, וזהו דוד הי' מחבר תוש"מ בהקב"ה שהמשיך אוא"ס בתורה, ועי"ז שהמשיך אוא"ס בתורה עי"ז נתחבר גם התורה שנמשכה למטה בתורה שלמעלה, כי המשכת אוא"ס שממשיכין בתורה שלמעלה זהו ע"י לימוד התורה לשמה דהיינו מה שלומד את בחי' התורה שנמשכה למטה, כי כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו189 ועי"ז ממשיך להיות הקב"ה יושב ועוסק חיבור תורה שלמעלה בהקב"ה, וכיון שע"י תורה זו נמשך אוא"ס בתורה שלמעלה מתחבר גם בחי' תורה שלמטה ג"כ לתורה שלמעלה כי באמת הוא כולא חד וכמ"ש ועל תורתך שלמדתנו190, על תורתך קאי על התורה כמו שהיא למעלה, ושלמדתנו הוא כמו שנמשכה למטה וכולא חד כו'. אך הנה כל האומר אין לי אלא תורה191 אפי' תורה אין לו כו', והיינו שהתורה צריך ג"כ לבחי' עבודה שהיא בחי' תפלה192 כי רוח אמשיך רוח ואייתי רוח193 כמ"ש (איוב סי' ל"ד י"ד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, וזהו ע"י התפלה שאז מתעורר אצלו בחי' אהבה לה' בבחי' רשפי אש.
ווהכח הזה בנש"י להמשיך בחי' אוא"ס בג' קוין לפי שהם בנים למקום שנא' בנים אתם להוי' אלקיכם194, שכמו הבן נמשך ממוח האב195 כמ"כ נש"י מיוחדי'
זרמב
ודבקי' בעצמותו ית' כהתקשרות הבן אל האב, ולא כמו התלמיד לרב, וזהו באתי לגני196 אחותי, פי' באתי לגני בחי' גן סדרים דאוריי'197 זהו ע"י בחי' אחותי כלה בחי' כליות198 הנפש של נש"י בתפלה* עי"ז נמשך אוא"ס בתורה, וזהו ענין ברכו בתורה199 כו', ואח"כ ע"י לימוד התורה עי"ז נמשך המשכה מבחי' חכ' שבתורה בע"מ שהם מקור וחיות העולמות, וזהו שעשה"ד הם מכוונים נגד ע"מ**, וזהו על שלשה דברים העולם עומד היינו שיהי' לעולם עמידה וקיום חזק זהו ע"י שלשה דברים שהיא בחי' תורה ועבודה וגמ"ח כו'. וזהו ענין שהתורה והמצות נק' בשם מצוה לפי שהוא לשון צוותא והתחברות שהם מחברים אוא"ס עם העולמות כו'.
ודבקי' בעצמותו ית' כהתקשרות הבן אל האב, ולא כמו התלמיד לרב, וזהו באתי לגני196 אחותי, פי' באתי לגני בחי' גן סדרים דאוריי'197 זהו ע"י בחי' אחותי כלה בחי' כליות198 הנפש של נש"י בתפלה* עי"ז נמשך אוא"ס בתורה, וזהו ענין ברכו בתורה199 כו', ואח"כ ע"י לימוד התורה עי"ז נמשך המשכה מבחי' חכ' שבתורה בע"מ שהם מקור וחיות העולמות, וזהו שעשה"ד הם מכוונים נגד ע"מ**, וזהו על שלשה דברים העולם עומד היינו שיהי' לעולם עמידה וקיום חזק זהו ע"י שלשה דברים שהיא בחי' תורה ועבודה וגמ"ח כו'. וזהו ענין שהתורה והמצות נק' בשם מצוה לפי שהוא לשון צוותא והתחברות שהם מחברים אוא"ס עם העולמות כו'.
ח*)בדרושא וירא ישראל דתקס"בב פי' רבינו ז"ל מפני שהתקשרות ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה זהו עצמיות ולא כתלמיד לרב, ולא זכר מס"נ דתפילה, רק מפני שפי' באתי לגני גן סדרי' כו' זהו ע"י כלה כליון דנש"י לכן פי' אאמ"ו ז"ל בהגהות לד"ה הנ"ל דתרי"חג שזהו ג"כ ע"י תפלה כו'. **)ובמד"רד ר"פ ויקהלה ד"א ואל מי תדמיוני ואשוהו כו' מי ברא אלהז, בזכות מי נבראו אלה תולדות השמים והארץח ובזכות מי הם עומדים בזכות אלה שמות בנ"יט, ואלה בזכות מי הם עומדים בזכות אלה העדות והחוקי'י, וזהו תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב, כי קיום העולם הוא ע"י התורה והמצות דוקא, וזהו ל'יא צותא וחיבורד. להעיריב מהמד"ר אלה תולדות כו' בזכות מי עומדי' בזכות אלה העדות, אלה כו'.
טרמג
וא"ו) והנה פי' הב' בתיבת מצוה שהוא ל' ציווי וכמ"ש צו את בנ"י כו' שהוא ענין ציווי המלך, הוא ענין בחי' יראה שהוא בחי' קבלת עול והיינו שהמצות צריך לקיים דוקא בבחי' עול200 לבד בלי טעם כלל, כי ענין הביטול הרצון שמקיים את המצוה בבחי' עול הוא למעלה יותר משהוא מקיים את המצוה ע"פ טעם וכוונה וכמ"ש שמואל לשאול הלא שמוע מזבח טוב201 שהביטול הרצון שבלי טעם וכוונה הוא למעלה מזבח, ששאול הלך עפ"י הטעם ורצה לזבוח מראשית החרם202 של עמלק, ולזה טעה ואם הי' מקיים בלי טעם וכוונה רק בבחי' עול לבד לא הי' טועה כו', וזהו שהמצות צריך לקיים בבחי' עול מ"ש בלבד ויראה תתאה דוקא, לפי שהתחלת העבודה היא ביראה דוקא וכמ"ש בזאת יבא אהרן203 אל הקדש בזאת הוא בחי' יר"ת ודא הוא תרעא לאעלאה204, ואף שאהרן כה"ג הוא בחי' אה"ר205 מ"מ בזאת יבא אל הקדש בבחי' יראה דוקא לפי שנתב"ס206 כו', ושרש יר"ת הוא מבחי' יר"ע207, וע"כ כדי לבוא אל הקדש הוא ע"י יראה דוקא.
וא"ו) והנה פי' הב' בתיבת מצוה שהוא ל' ציווי וכמ"ש צו את בנ"י כו' שהוא ענין ציווי המלך, הוא ענין בחי' יראה שהוא בחי' קבלת עול והיינו שהמצות צריך לקיים דוקא בבחי' עול200 לבד בלי טעם כלל, כי ענין הביטול הרצון שמקיים את המצוה בבחי' עול הוא למעלה יותר משהוא מקיים את המצוה ע"פ טעם וכוונה וכמ"ש שמואל לשאול הלא שמוע מזבח טוב201 שהביטול הרצון שבלי טעם וכוונה הוא למעלה מזבח, ששאול הלך עפ"י הטעם ורצה לזבוח מראשית החרם202 של עמלק, ולזה טעה ואם הי' מקיים בלי טעם וכוונה רק בבחי' עול לבד לא הי' טועה כו', וזהו שהמצות צריך לקיים בבחי' עול מ"ש בלבד ויראה תתאה דוקא, לפי שהתחלת העבודה היא ביראה דוקא וכמ"ש בזאת יבא אהרן203 אל הקדש בזאת הוא בחי' יר"ת ודא הוא תרעא לאעלאה204, ואף שאהרן כה"ג הוא בחי' אה"ר205 מ"מ בזאת יבא אל הקדש בבחי' יראה דוקא לפי שנתב"ס206 כו', ושרש יר"ת הוא מבחי' יר"ע207, וע"כ כדי לבוא אל הקדש הוא ע"י יראה דוקא.
יוזהו יראו את ה' קדושיו שקדושיו שהוא בחי' קדושת המצות צ"ל דוקא בבחי' יראו את ה' דהיינו בבחי' יר"ת דוקא, ונק' את הוי' לפי שבמל' גופא יש שני בחי' יראה, יראו מה' כל הארץ ובחי' יראו את ה', והיינו כי במל' יש שני בחי' א' כמו שהיא נעשה מקור לעולמות הנפרדים שהיא בחי' מל' דאצי' שנעשה כתר וע"י לבריאה208 שהוא בחי' אותיות הדבור שהאותיות נראים נפרדים שזהו בחי' יבשה עלמא דאתגלי', ובחי' הב' היינו כמו שהמל' הוא עדיין באצי' ממש שאז נק' בחי' ים209 דהיינו בחי' עלמא דאתכסי'210 שהוא כמו למשל אותיות המח' כו' שהם כלולים עדיין בעצמותו כו', וזהו יראו את ה' דהיינו שהיראה היא בבחי' את הוי', את הוא בחי' אותיות שמא' ועד תי"ו211, ואת הוי' היינו כמו שהאותיות הוא עדיין כלול בעצמותו שהוא בחי' אותיות המח', והנה אפילו בחי' זו נק' ג"כ בחי' יר"ת לבד, לפי
יארמד
שיראה זו היא ג"כ במל' רק שיראה זו היא בבחי' מל' כמו שהיא באצי', אך המצות הם למעלה מבחי' מל', וזהו יראו את הוי' קדושיו, שכדי לבוא לבחי' קדושיו שהוא בחי' מצות זהו ע"י בחי' יראו את הוי' מתחלה, שז"ע קבעמ"ש. והנה מה שמבואר למעלה שבחי' יראו את הוי' היינו בחי' יר"ע, וע"י קדושיו שהוא בחי' מצות מגיעים לבחי' יר"ע, זהו ג"כ אמת, כי הנה איתא במשנה קדושה מביאה לידי ענוה וענוה לידי יראת חטא, ופי' יראת חטא אינו יראת העונש לבד, אלא שהוא ירא מהחטא עצמו212, וזהו ע"י קדושה דוקא, כי כשמתבונן איך שהמצוה היא למעלה מאד וע"י המצוה נעשה התחברות וגילוי אלקות בעולמות, עי"ז הוא ירא מהחטא יותר דהיינו מעצם החטא, והיינו לפי שכמו שהמצוה מעלה ומגביה את הנפש, כמו"כ להיפך החטא מוריד ומשפיל מאד וכמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע213 כו'214, וזהו יראו את הוי' קדושיו שע"י קדושיו דוקא יוכל לבוא לבחי' יראו את הוי' שהוא בחי' יר"ע כו'.
שיראה זו היא ג"כ במל' רק שיראה זו היא בבחי' מל' כמו שהיא באצי', אך המצות הם למעלה מבחי' מל', וזהו יראו את הוי' קדושיו, שכדי לבוא לבחי' קדושיו שהוא בחי' מצות זהו ע"י בחי' יראו את הוי' מתחלה, שז"ע קבעמ"ש. והנה מה שמבואר למעלה שבחי' יראו את הוי' היינו בחי' יר"ע, וע"י קדושיו שהוא בחי' מצות מגיעים לבחי' יר"ע, זהו ג"כ אמת, כי הנה איתא במשנה קדושה מביאה לידי ענוה וענוה לידי יראת חטא, ופי' יראת חטא אינו יראת העונש לבד, אלא שהוא ירא מהחטא עצמו212, וזהו ע"י קדושה דוקא, כי כשמתבונן איך שהמצוה היא למעלה מאד וע"י המצוה נעשה התחברות וגילוי אלקות בעולמות, עי"ז הוא ירא מהחטא יותר דהיינו מעצם החטא, והיינו לפי שכמו שהמצוה מעלה ומגביה את הנפש, כמו"כ להיפך החטא מוריד ומשפיל מאד וכמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע213 כו'214, וזהו יראו את הוי' קדושיו שע"י קדושיו דוקא יוכל לבוא לבחי' יראו את הוי' שהוא בחי' יר"ע כו'.
יבוזהו מ"ש כי אין מחסור ליריאיו215, והענין הוא דהנה ארז"ל במד"ר ס"פ ל"ח בסוף פ' נח216, כ"מ217 שנא' אין218 הוה לה, ותהי שרי עקרה219 אין לה ולד והוה220 לה, ולחנה אין לה ילדים221 והוה לה, ציון223 דורש אין לה222 והוה לה, והיינו כי האין ממלא החסרון, ולכן הוה לה. והענין הוא דהנה אין הוא בחי' מ"ש והחכ' מאין תמצא224 שאין הוא בחי' כתר225 ולכך נק' אין לפי שהוא למעלה מהשגה ממש שבבחי' חכ' יש קצת השגה וכמ"ש במשה וראית את אחורי226 שמשה השיג אחוריי' דאבא, משא"כ בכתר אין שם שום השגה ותפיסא ואיהו תפיס בכולהו עלמין227 ולית מאן
יגרמה
דתפיס בי', ולכך נק' אין. והנה אין ואני הם אותיות שוים228, והיינו כי אני הוא בחי' מל'229, ושרש המל' שהוא בחי' יראה230 הוא בבחי' כתר231 לפי שיראה הוא בחי' ביטול היש, כי אהבה היא בבחי'232 יש, יש מי שאוהב233, משא"כ יראה היא בחי' ביטול מכל וכל, ולכך ע"י הביטול מגיע בבחי' אין. וזהו משארז"ל גדולים מעשה צדיקים234 ממעשה שמים וארץ, לפי שמעשה שמו"א הם בחי' יש מאין, אבל מעשה צדיקים הוא בבחי' ביטול היש לאין כו', והיינו שע"י הביטול מגיע בבחי' אין, ועי"ז מתעורר גם מבחי' אין העצמי. וזהו מ"ש הטעם כי אין מחסור ליריאיו, יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור דהיינו שגם ע"י בחי' יר"ת (והיינו בחי' יר"ע שביר"ת כנ"ל היינו בחי' יראו את הוי' שבבחי' יר"ת) שהוא בחי' ביטול היש עי"ז כי אין מחסור ליריאיו שעי"ז נמשך מבחי' אין וזהו מחסור ליריאיו שהוא ממלא כל החסרונות235, דהנה פעם כתי' בעירום ובחוסר כל236 והיינו לפי שנא' תחת אשר לא עבדת237 כו' בשמחה ובטוב לבב מרב כל, כל הוא בחי' דאחיד בשמיא ובארעא238 שע"י בחי' כל נמשך משמיא בארעא, אך תחת אשר לא עבדת עי"ז נעשה למטה חסר כל, אך בחי' האין מחסור ליריאיו שהוא
דתפיס בי', ולכך נק' אין. והנה אין ואני הם אותיות שוים228, והיינו כי אני הוא בחי' מל'229, ושרש המל' שהוא בחי' יראה230 הוא בבחי' כתר231 לפי שיראה הוא בחי' ביטול היש, כי אהבה היא בבחי'232 יש, יש מי שאוהב233, משא"כ יראה היא בחי' ביטול מכל וכל, ולכך ע"י הביטול מגיע בבחי' אין. וזהו משארז"ל גדולים מעשה צדיקים234 ממעשה שמים וארץ, לפי שמעשה שמו"א הם בחי' יש מאין, אבל מעשה צדיקים הוא בבחי' ביטול היש לאין כו', והיינו שע"י הביטול מגיע בבחי' אין, ועי"ז מתעורר גם מבחי' אין העצמי. וזהו מ"ש הטעם כי אין מחסור ליריאיו, יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור דהיינו שגם ע"י בחי' יר"ת (והיינו בחי' יר"ע שביר"ת כנ"ל היינו בחי' יראו את הוי' שבבחי' יר"ת) שהוא בחי' ביטול היש עי"ז כי אין מחסור ליריאיו שעי"ז נמשך מבחי' אין וזהו מחסור ליריאיו שהוא ממלא כל החסרונות235, דהנה פעם כתי' בעירום ובחוסר כל236 והיינו לפי שנא' תחת אשר לא עבדת237 כו' בשמחה ובטוב לבב מרב כל, כל הוא בחי' דאחיד בשמיא ובארעא238 שע"י בחי' כל נמשך משמיא בארעא, אך תחת אשר לא עבדת עי"ז נעשה למטה חסר כל, אך בחי' האין מחסור ליריאיו שהוא
ידרמו
ממלא את כל החסרונות לפי שהוא למעלה מבחי' חכ', כי בחכ' יש קצת דין239 ולזה נעשה למטה חסר כל, אבל כשנמשך מבחי' אין עי"ז נשלם כל החסרונות לפי דלית שמאלא בהאי עתיקא240 ועי"ז נשלם החסרון.
ממלא את כל החסרונות לפי שהוא למעלה מבחי' חכ', כי בחכ' יש קצת דין239 ולזה נעשה למטה חסר כל, אבל כשנמשך מבחי' אין עי"ז נשלם כל החסרונות לפי דלית שמאלא בהאי עתיקא240 ועי"ז נשלם החסרון.
טוז) ובזה יובן מ"ש בקרי"ס וייראו העם את הוי'241, דהנה ארז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי243 הכהן242, ורש"י ז"ל בפי' החומש ע"פ זה אלי244 פי' ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים, ובמד"ר בשלח ס"פ ך"ג245 א"ר ברכי' כמה גדולי' יורדי הים, משה רבן של כל הנביאים246 כמה נתחבט לפני המקום הראני נא את כבודך247 ולבסוף הראה לו בסימן והי' בעבור כבודי248, ועולי הים כל אחד מראה באצבעו ואומר זה אלי, ולכאו' אינו מובן שהרי נבואה הוא בחי' גבוה מאד ואיך ראתה שפחה על הים כו'. אך הענין הוא דהנה ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי'249, וכמו שאנו רואים ההפרש שבין ים ליבשה, שהברואים שביבשה הם בבחי' נפרדים כו', משא"כ הברואים שבים הם מובלעים בהים והים מכסה עליהם, וכמו ההפרש שבין מח' לדבור שהדבור הוא בחי' גילוי לזולתו ונעשה
טזנרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים: להעיריג מענין שהחכ' נק' יר"עיד לפי שיראה לעלות אל הכתרטו, לענין יראה ביטול מכל וכל כמשל מי שהוא בפחדיטז יראה מתבטל ונאבד כל עצמותו. להעיר ממ"ש בא"ב כמדומני סוף שער הציציתיז שגם ביראת עונש יש יראת הרוממות שהרי העונש הוא לפי ערך הפגם בבחי' הרוממות כו', וא"כ מובן איך ע"י יר"ת נמשך מבחי' אין למלאות המחסור כו'.
יזרמז
נפרד כו', משא"כ בחי' מח' היא מתאחדת ממש עם הנפש, וכמ"כ יובן ההפרש שבין ים ליבשה שיבשה הוא בחי' עלמא דאתגלי' שהיא מבחי' אותיות הדבור, משא"כ עלמין סתימין הוא מבחי' מח' כו', אך הנה בשעת קי"ס הי' בחי' הפך ים ליבשה250 שמעלמא דאתכסי' נעשה בחי' עלמא דאתגליא, והיינו לפי שהי' הגילוי מלמעלה גם מבחי' עלמא דאתכסי' דהיינו מבחי' סדכ"ס בחי' אין, וזהו בחי' אדון הנפלאות שלמעלה גם מבחי' עלמין סתימין, לזה נעשה מעלמא דאתכסי' בחי' עלמא דאתגלי', ומאחר שהי' הגילוי מלמעלה מסדר השתלשלות ע"כ ראתה שפחה מה שלא ראה יחזקאל, וזה שנאמר בקי"ס זה אלי, והיינו כי כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה251, אך בקי"ס זכו הכל לבחי' זה שאמרו זה אלי שהוא למעלה משאר הנביאים.
נפרד כו', משא"כ בחי' מח' היא מתאחדת ממש עם הנפש, וכמ"כ יובן ההפרש שבין ים ליבשה שיבשה הוא בחי' עלמא דאתגלי' שהיא מבחי' אותיות הדבור, משא"כ עלמין סתימין הוא מבחי' מח' כו', אך הנה בשעת קי"ס הי' בחי' הפך ים ליבשה250 שמעלמא דאתכסי' נעשה בחי' עלמא דאתגליא, והיינו לפי שהי' הגילוי מלמעלה גם מבחי' עלמא דאתכסי' דהיינו מבחי' סדכ"ס בחי' אין, וזהו בחי' אדון הנפלאות שלמעלה גם מבחי' עלמין סתימין, לזה נעשה מעלמא דאתכסי' בחי' עלמא דאתגלי', ומאחר שהי' הגילוי מלמעלה מסדר השתלשלות ע"כ ראתה שפחה מה שלא ראה יחזקאל, וזה שנאמר בקי"ס זה אלי, והיינו כי כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה251, אך בקי"ס זכו הכל לבחי' זה שאמרו זה אלי שהוא למעלה משאר הנביאים.
יחוזהו שנא' וירא ישראל את היד הגדולה, והיינו כי יש בנשמות ב' בחי' בחי' יעקב ובחי' ישראל252 וכמ"ש כי חק לישראל הוא253 משפט לאלקי יעקב, שישראל254 הוא בחי' נשמות גבוהות כי שרית עם אלקים255 בחי' ישר אל שהוא בחי' תורה דהיינו נשמות שהם בעלי תורה, והנה בבחי' ישראל נא' וירא ישראל את היד הגדולה שהי' אצלם בבחי' ראי' והתגלות ממש בחי' יד הגדולה, וזהו ע"י אשר עשה הוי' במצרים היינו שזכו לזה ע"י מצרים שהוא בחי' מצרים וגבולים256, ואשר עשה הוי' במצרים היינו שע"י אתכפי' ואתהפכא את בחי' המצרים וגבולים עי"ז זכו לבחי' וירא, כי כד אתכפי'257 כו' אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, ואח"כ נא' וייראו העם את הוי' דהיינו הוא נשמות הנמוכות שנק' עם מל' עוממות258 שהוא בחי' אין מלך בלא עם259, הנה העם הם נפרדים מהמלך שאינם מקבלים רק מבחי' מל' כמו שנעשה מקור לעולמות בי"ע שהוא רק בחי' אותיות הדבור שנראים נפרדים כו' ואין בהם רק בחי' יראו מה' כל הארץ, אך בקי"ס זכו לבחי' ויראו את הוי' שבחי' יראו את הוי' היינו שהיראה נמשך מבחי' האותיות כמו שהם כלולים עדיין במח' שהיא בחי' ים, והיינו לפי שהי' בחי' הפך ים ליבשה שים נעשה יבשה לכן הי' גם אצלם הגילוי מבחי' ים בחי' יראו את הוי' שזכו לבחי' יראה שנמשך מעלמא דאתכסי' שהוא בחי' ים כו'.
יטרמח
ויאמינו בה', היינו מה שהי' לבחי' הנשמות שנק' ישראל בבחי' ראי' כמ"ש וירא ישראל את היד הגדולה, זה לא הי' אצלם רק בבחי' אמונה אבל לא בבחי' ראי' ממש* כמו לנשמות שנק' ישראל כו'.
ויאמינו בה', היינו מה שהי' לבחי' הנשמות שנק' ישראל בבחי' ראי' כמ"ש וירא ישראל את היד הגדולה, זה לא הי' אצלם רק בבחי' אמונה אבל לא בבחי' ראי' ממש* כמו לנשמות שנק' ישראל כו'.
כומעתה י"ל260 המד"ר שא' וירא ישראל את היד הגדולה לפי שאמר פרעה מי ה' לכך לקה ביד הגדולה חמשים מכות כנגד מי, שהרי היד הגדולה היא בחי' חסד ואיך מבחי' החסד יומשך בחי' דין וגבורה, וכן צ"ל מ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב261, איך מבחי' ימין נמשך שיהי' תרעץ אויב. אך הענין הוא דהנה ההפרש שבין ימין לשמאל, היינו שעיקר הכח הוא בימין ולכן הפעולה שנעשית בימין היא נעשית בטוב, משא"כ בשמאל אף שנעשית הפעולה מ"מ אינה טובה כ"כ כמו בימין, וזהו שפי' רש"י לחד פירושא על מארז"ל שבת דס"ג ע"א262 למיימינים בה263 סמא דחיי למשמאילים בה כו', שמיימינים היינו כשלומדים את התורה בעיון ופלפול אז נק' מיימינים היינו שאז היא כמו המלאכה שנעשה בימין שהפעולה היא נעשית כתיקונה, למשמאילים בה היינו כשלומד את התורה שלא בעיון אז נק' בחי' משמאילים, שזהו כמו שנעשה הפעולה בשמאל שאין הפעולה טובה כו'.
כאועפ"ז יובן264 מ"ש (בישעי' ג') נצב לריב ה'265 וכתי' (יואל ד') כי אשב שם לשפוט266 כמו שתירץ במד"ר וישלח פ' פ"ב267 ע"ש, והיינו שזהו ההפרש
כב*)צ"ליח הלא ראתה שפחה, שהשפחה היא מן הפחותי' כמ"ש עד בכור השפחהיט, וא"כ איך שייך שהנשמות שהיו למטה מבחי' ישראל האמינו ולא ראו, וצ"ל דבחי' את הוי' שגם העם השיגו זה שהיא בחי' פנימיות המל' כלת משהכ זהו למעלה מבחי' השגת הנביאים שנתנבאו בכה כדמותנוכא, ואפשר שבחי' פנימי' המל' מאחר שזהו המל' כמו שהיא באצי' נק' זה, מ"מ בחי' ראי' שראו נשמות הנק' ישראל שזהו מבחי' יד הגדולה (בחי' בינה) זה הי' אצל העם בבחי' אמונה לבד.
כגרמט
ע"ד שבין ימין לשמאל שכשדן את ישראל הוא דן אותם בשמאל מקצר כו' שהוא דרך עראי שאין הדין חזק כ"כ כמו הדין שנמשך בימין, וזהו מקצר בדין ומוותר בדין לפי שנמשך הדין רק משמאל בחי' שמאל דוחה לבד והיינו לפי ששרש נש"י הוא מבחי' ימין לכך א"א להיות הדין נמשך מבחי' ימין כיון ששרשן נמשך מבחי' ימין והדין שנמשך להם הוא רק מבחי' שמאל דוחה, והנה כיון שהדין נמשך מבחי' שמאל דוחה נעשה אח"כ תומ"י בחי' ימין מקרבת, וזהו שבכ"מ שנאמר פורעניות של ישראל נאמר תיכף אח"כ בחי' ישועה ונחמה כמו בהושע שנאמר בו אתם לא עמי268 כו' נאמר תיכף והי' מספר בנ"י כחול הים אשר לא יספר269 כו' ובמקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי270, והיינו לפי שהדין שלהם נמשך רק מבחי' שמאל דוחה ואח"כ נעשה בחי' ימין מקרבת, וזהו כשהוא דן את ישראל בעמידה כמו עד"מ בחי' שמאל, אך כשהוא דן את העובדים לכוכבי' ומזלות הוא דן אותם בישיבה דהיינו בבחי' ימין לפי שהם מנגדים לבחי' ימין.
ע"ד שבין ימין לשמאל שכשדן את ישראל הוא דן אותם בשמאל מקצר כו' שהוא דרך עראי שאין הדין חזק כ"כ כמו הדין שנמשך בימין, וזהו מקצר בדין ומוותר בדין לפי שנמשך הדין רק משמאל בחי' שמאל דוחה לבד והיינו לפי ששרש נש"י הוא מבחי' ימין לכך א"א להיות הדין נמשך מבחי' ימין כיון ששרשן נמשך מבחי' ימין והדין שנמשך להם הוא רק מבחי' שמאל דוחה, והנה כיון שהדין נמשך מבחי' שמאל דוחה נעשה אח"כ תומ"י בחי' ימין מקרבת, וזהו שבכ"מ שנאמר פורעניות של ישראל נאמר תיכף אח"כ בחי' ישועה ונחמה כמו בהושע שנאמר בו אתם לא עמי268 כו' נאמר תיכף והי' מספר בנ"י כחול הים אשר לא יספר269 כו' ובמקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי270, והיינו לפי שהדין שלהם נמשך רק מבחי' שמאל דוחה ואח"כ נעשה בחי' ימין מקרבת, וזהו כשהוא דן את ישראל בעמידה כמו עד"מ בחי' שמאל, אך כשהוא דן את העובדים לכוכבי' ומזלות הוא דן אותם בישיבה דהיינו בבחי' ימין לפי שהם מנגדים לבחי' ימין.
כדדהנה פרעה אמר מי הוי' אשר אשמע בקולו שלא ידע מש' הוי' אבל משם אלקי' ידע271 כי יוסף הודיע לו אלקי' יענה את שלום פרעה272 אך משם הוי' לא רצה לידע273 והיינו לפי שמשם אינו יכול לקבל שום יניקה, אבל מש' אלקים יכלו גם הם לקבל דהיינו ממ"ח צירופים אחרונים274 דש' אלקים כו', אבל מש' הוי' אינו יכול לקבל. וזהו שאמר פרעה אם בן הוא275 והמתן אותו ואם בת היא וחיה, והיינו כי בן הוא בחי' חסד זכר חסדו276, וכל בניך למודי הוי'277 שבן הוא מקבל מש' הוי' כו', והנה מש' הוי' אינו יכול לקבל וכמ"ש אם תגביהי כנשר278 משם אורידך נאום הוי'279, לזה אמר אם בן הוא והמתן אותו וכן כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון280 לפי שבת הוא בחי' גבורות281 גם הם יוכלו לקבל, אך באמת טעה בזה לפי שעיקר הגבורות הוא כדי לאכללא שמאלא בימינא וכיון שנכלל שמאל בימין
כהרנ
אינו יכול לקבל עוד יניקה אפי' מבחי' גבורות כיון שנכלל שמאל בימין כו'. והנה לפי שפרעה הי' מנגד לבחי' הוי' ואמר מי הוי' שהוא בחי' ימין לזה נמשך הדין שלו דוקא מבחי' ימין ולכך הדין הוא קשה יותר מבחי' ימין, וגם אם הי' הדין נמשך מבחי' שמאל אז נעשה ימין מקרבת, אבל אם הדין נמשך מימין אז אין לו מי שיקרב. וזהו כשהוא דן העובדים לכוכבים ומזלות דן אותם בישיבה מאריך בדין ומפשפש בדין שהדין הוא חזק וקשה מאד, וזהו ימינך ה' תרעץ אויב.
אינו יכול לקבל עוד יניקה אפי' מבחי' גבורות כיון שנכלל שמאל בימין כו'. והנה לפי שפרעה הי' מנגד לבחי' הוי' ואמר מי הוי' שהוא בחי' ימין לזה נמשך הדין שלו דוקא מבחי' ימין ולכך הדין הוא קשה יותר מבחי' ימין, וגם אם הי' הדין נמשך מבחי' שמאל אז נעשה ימין מקרבת, אבל אם הדין נמשך מימין אז אין לו מי שיקרב. וזהו כשהוא דן העובדים לכוכבים ומזלות דן אותם בישיבה מאריך בדין ומפשפש בדין שהדין הוא חזק וקשה מאד, וזהו ימינך ה' תרעץ אויב.
כווזהו וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים שע"י שאמר מי הוי' לקה ביד הגדולה חמשים מכות לפי שיד הגדולה הוא בבחי' בינה282 ופרעה חטא במי דהיינו בבינה283 לכך לקה ביד הגדולה שהוא בחי' בינה, משא"כ בישראל הוא להיפך שכל הישועות ונחמות284 נמשך מבחי' מי וכמ"ש מי יתן מציון ישועת ישראל285 כנ"ל.