Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah

Ibn Ezra on Exodus 20:21/אבן עזרא על שמות כ׳:כ״א

אמזבח אבנים. י"א כי הטעם שלא יעשו ציורים במזבח, ע"כ צוה במזבח אבנים להיותם שלמות, ואלה המפרשים אולי ילמדונו למה נעשה כל המשכן כרובים, וכרובי זהב על הכפורת, והבית אשר בנה שלמה כלו כרובים ותמונות ופטורי ציצים (מ"א ו לב), ואלה המקומות נכבדות ממקום המזבח, ובפ' תשא אדבר על זה, וי"א כי מזבח אדמה שלא יהיה על מקום גבוה ואין זה משמע הלשון, והעד שכתוב אחריו מזבח אבנים, וקדמונינו אמרו, כי הטעם לשום אדמה במזבח הנחשת, ואמת אמרו כי כן עשו רק זה הפסוק לזכר ולאסמכתא ואין זה פשוטו, כי האדמה שישימו בו מקרה, כי הוא לא יקרא רק מזבח הנחשת, כי מנחשת נעשה גם נקרא מזבח הקטרת מזבח הזהב, בעבור שהוא מצופה זהב, ועוד אילו היה כן משמע, מזבח אדמה יהיה פירוש "ואם מזבח אבנים" שישימו בו אבנים, ולא נוכל לומר שלא נעשה המזבח מאבנים, כי מפורש הוא והוא הנעשה בהר עיבל, ועתה אפרש, אמר הגאון כי יש מחלוקת על דבר המזבח שעשה משה תחת הר סיני, י"א לפני מתן תורה היה ואחרים אמרו אחרי כן והגאון הודה למחלוקת הראשונה, ואמר כי הכתוב בפרשה הזאת כל אשר דבר ה' נעשה (למטה יט ח), הוא שנוי בפרשה השנית, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (למטה כד ז) ואני אתן לך ראיה גמורה כי אחר מן תורה היה כי הנה כתוב בפרשה הזאת שאמר השם למשה בעלותו אל הר האלהים לפני מתן תורה "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי" (למעלה יט, ד ה) ואמר בתחלה כה תאמר לבית יעקב (שם פ' ג), והנה לא הגיד להם לא מצות, ולא חקים, ולא משפטים, רק לשמוע מפיהם אם יהיו חפצים לשמוע בקול השם לכל אשר יצום, והם השיבו ואמרו "נעשה" ושם כתוב וישב משה את דברי העם אל ה' (שם פ' ח), אז קדשם לשמוע דבר השם, שהיו עשרת הדברים, ועתה החל להשמיעם מצותיו, וכאשר נגש משה אל הערפל, אמר לו זאת הפרשה לא תעשון, וכל פרשת ואלה המשפטים עד כי יהיה לך למוקש (למטה כג לג) ואחר כן כתוב ויבא משה (שם כד ג) שירד מן ההר, ושם כתוב, ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים (שם), ודבר ה' הם מצות עשה, ומצות לא תעשה, שתחלתם, לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, ודברי המזבח, וכל מצות עשה ולא תעשה שהם בפרשת ואלה המשפטים, כמו השב תשיבנו לו, עד בא השמש תשיבנו לו (שם כב כה) אלהים לא תקלל (שם פ' כז), והמשפטים דברי העבדים, והמכים, והנצים, והנגיחה, וההבערה, ודברי הגנבה, והשבועה, ועל אלה כתוב שם, ואת כל המשפטים, ובעבור זה אמרו אבותינו נעשה ונשמע (למטה כד ז), ופי' נעשה לשמור מצות עשה ומצות לא תעשה, ונשמע על המשפטים על כן הוסיפו אחר מתן תורה לומר ונשמע, ולא אמרו כן בתחלה והנה פי' מזבח אדמה כמשמעו עשוי מאדמה, וזהו שכתב שם, ויבן מזבח תחת ההר (שם שם ד) וכתוב בכאן "וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך" ושם כתוב ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים (שם שם ה) ואין ספק כי זאת פרשת מזבח אדמה, גם לא תעשון אתי, בעבור דם הברית שזרק על המזבח, ועל העם שקבלו על נפשם שהשם לבדו יהיה להם לאלהים, ושישמרו מצותיו ומשפטיו, והזכיר את צאנך ואת בקרך ששניהם מיני עולות ושלמים, ראיתי אפיקורס אחד ישתחקו עצמותיו, שטען על החכמים בעבור שאמרו אי זהו מקומן של זבחים (זבחים מז א) כי אמר כי לא מצא בכל התורה זביחה כי אם שלמים כמו עולה וזבחים כי עולה הוא דבר בפני עצמו, והזבחים שלמים, כמו ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים (למטה כד ה) וככה בכל מקום, והראיתי לו כי לא דבר נכונה, כי כתוב וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך אז הודה על חטאתו שטען על אנשים נכבדים מכל הדורות הבאים אחריהם:

1AN ALTAR OF STONE.³¹⁷ That is what I.E. comments upon. Some say that the reason³¹⁸ is that they not make images on the altar. Scripture therefore commanded that the altar be constructed from unhewn stones. Perhaps these commentators can explain why the entire tabernacle was adorned with cherubim and why cherubim of gold were placed over the arkcover. Furthermore, the entire temple constructed by Solomon was decorated with cherubim, images,³¹⁹ However, I Kings 6:32 reads, timmorot (palm trees). It is possible that temunot is a scribal error and that we should read timmorot. and open flowers (I Kings 6:32). These places were more important than the place of the altar.³²⁰ I will speak on this in the Torah portion Ki Tissa. Some say that the meaning of An altar of earth is that the altar shall not be constructed on a high place. However, this is not what the words imply. The fact that Scripture goes on to state next, And if thou make Me an altar of stone is proof of this.³²¹ Our sages said that An altar of earth means that the bronze altar³²² is to be filled with earth. They spoke the truth, for that is what they did. However, this verse serves only as a reminder³²³ and as a support.³²⁴ This³²⁵ means that the bronze altar is to be filled with earth. is not its literal meaning. The earth that was placed in the altar was not essential,³²⁶ and the altar³²⁷ was known only as the bronze altar. It was so named because it was made out of bronze. The altar of incense³²⁸ was also called the gold altar because it was covered with gold.³²⁹ Furthermore, if the implication of An altar of earth is an altar filled with earth, then the meaning of an altar of stone is an altar filled with stones. However, we cannot say that the altar³³⁰ was not constructed of stones, for Scripture explicitly tells us that it was made out of stones.³³¹ The reference³³² is to the altar made on Mount Ebal. I will now explain. Saadiah Gaon says that there is a difference of opinion concerning the altar that Moses built beneath Mount Sinai.³³³ Some say that he built the altar before the giving of the Torah. Others maintain that he built it afterwards. The Gaon agrees with the first opinion. He says that what Scripture records in this chapter, namely, the chapter which contains the words All that the Lord hath spoken we will do (Ex. 19:8), is repeated in the second chapter, that is, in the chapter that reads, All that the Lord hath spoken will we do, and obey (Ex. 24:7).³³⁴ I will prove to you conclusively that Moses built the altar after the giving of the Torah. This chapter clearly states that God told Moses, when he went up to the mountain of God prior to the giving of the Torah, Ye have seen what I did unto the Egyptians…Now therefore, if ye will hearken unto My voice (Ex. 19:4, 5). God started by saying, Thus shalt thou say to the house of Jacob (Ex. 19:3). Now Moses did not relate³³⁵ any commandments, statutes, or ordinances to Israel. He merely wanted to hear from their very lips whether they wanted to listen to God’s voice and do what He commanded them. Israel replied by saying, we will do (Ex. 19:8). Scripture then goes on to report, And Moses told the words of the people unto the Lord (Ex. 19:9). Moses then sanctified Israel so that they would be fit to hear God’s word, which consisted of the Ten Statements. He now³³⁶ started to instruct the people in God’s commandments. When Moses approached the thick darkness God told him everything stated in the section that begins, Ye shall not make with Me (v. 20)³³⁷ and the entire chapter of Now these are the ordinances (Ex. 21:1) up to, for they will be a snare unto thee (Ex. 23:33). Scripture then tells us, And Moses came (Ex. 24:3); that is, he came down from the mountain. Scripture then goes on to state, and [Moses] told the people all the words of the Lord and all the ordinances (Ibid.). The words of the Lord refers to the positive and negative commandments, starting with Ye shall not make with Me—gods of silver (v. 20); the account of the altar and all the positive and negative commandments found in the chapter that begins, And these are the Ordinances, such as thou shalt surely bring it back to him again (Ex. 23:4); thou shalt restore it unto him by that the sun goeth down (Ex. 22:25), and Thou shalt not revile God (Ex. 22:27). The ordinances refer to the laws dealing with slavery, assault, fights, goring, arson, theft, oaths. It is concerning these that Scripture there writes, and all the ordinances (Ex. 24:3). It is concerning these laws that our forefathers said, will we do, and obey (Ex. 24:7). The meaning of will we do is, we will observe the positive and the negative commandments. The meaning of and obey is: we will obey the ordinances. The Israelites therefore added and obey, something which they at first³³⁸ did not say³³⁹ following the giving of the Torah. The meaning of An altar of earth clearly is, as the phrase implies, an altar made out of earth. This is what Scripture refers to when it writes later, and builded an altar under the mount (Ex. 24:4). Scripture here writes, and shalt sacrifice thereon thy burnt-offerings, and thy peace-offerings (v. 21), and it is there written, [and they] offered burnt-offerings, and sacrificed peace-offerings (Ex. 24:5).³⁴⁰ There is no doubt that the section beginning, An altar of earth and also Ye shall not make with Me (v. 20) were stated because of the blood of the covenant which Moses dashed on the altar (Ex. 24:6) and because the people pledged that the Lord alone would be their God and that they would observe His commandments and ordinances (Ex. 24:7). Scripture mentions, thy sheep, and thine oxen (v. 21) because both of them are kinds of animals from which burnt offerings and peace offerings may be brought.³⁴¹ I saw a heretic, may his bones be crushed, arguing against the sages of the Talmud for saying, Which was the place appointed for the sacrifices (Zevachim 5:1).³⁴² deals with the place set aside for the various sacrifices. The term used by the Mishnah for various sacrifices is zevachim. The heretic claimed that he never found the Torah using the term sacrifice (zevach) except for a peace offering.³⁴³ apply it to all sorts of sacrificial offerings. We thus find Scripture speaking of a burnt offering and sacrifices (zevachim). The burnt offering is an entity unto itself, and sacrifices refer only to peace offerings, as in [and they] offered burnt-offerings, and sacrificed peace-offerings of oxen unto the Lord (Ex. 24:5). We³⁴⁴ find this to be the case all over. Now I showed this heretic that what he said was incorrect. Scripture here states, and shalt sacrifice³⁴⁵ We thus see that the term zavach also applies to peace offerings. Similarly with the noun zevach/zevachim. thereon thy burnt-offerings, and thy peace-offerings. He then admitted that he sinned in contradicting people eminently greater than any who lived in all the generations that came after them.

בוטעם בכל המקום אשר אזכיר את שמי, פירוש בכל מקום אשר אשים זכר לשמי שכבודי שוכן שם, כמו שילה ונוב שעמד שם הארון, אם תבוא אל המקום הנזכר לשמי לבקר אותי, גם אני אבוא אליך וברכתיך:

2[IN EVERY PLACE WHERE I CAUSE MY NAME TO BE MENTIONED.] Its meaning and interpretation is, in every place where I will set a memorial for My name, that is, in every place where My glory dwells such as Shilo and Nob where the ark stood. If you come to the aforementioned place for the sake of My name to visit Me, I too will come unto you and bless you.

גוטעם אבוא כדרך בן אדם, והטעם תמצאנו שם במקום שאזכיר את שמי עליו, והוא מקום הכבוד, כאלו באתי אליך שידעתי שתבוא, ובעבורך באתי, ובעבור שבאת לכבודי אבוא אליך וברכתיך ולא תהיה צריך לאחר כי תמצאנו בכל עת ששם כבודו:

3[I WILL COME UNTO THEE.] This is an anthropomorphism. Its meaning is: you will find Me in the place upon which I cause My name to be mentioned, which is the place of My glory.³⁴⁶ I, as it were, came to you because I knew that you would come and it is because of you that I came. Furthermore, because you came to pay Me homage, I will come unto thee and bless thee. You will have no need to seek anyone else, for you will find Me as long as My glory is there.