Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אאז ישיר משה
פ' בשלח
אז ישיר משה1 ובנ"י כו' וצ"ל מ"ש ישיר לשון יחיד דהל"ל ישירו לשון רבים2 כו', הנה כתיב כמגדל דוד צוארך3, וארז"ל ברבות במקומו מה שגידל אתכם דוד בספרו, ומה גידל אתכם דוד בספרו לגוזר ים סוף לגזרים (תילים קל"ו י"ג),
פ' בשלח
אז ישיר משה1 ובנ"י כו' וצ"ל מ"ש ישיר לשון יחיד דהל"ל ישירו לשון רבים2 כו', הנה כתיב כמגדל דוד צוארך3, וארז"ל ברבות במקומו מה שגידל אתכם דוד בספרו, ומה גידל אתכם דוד בספרו לגוזר ים סוף לגזרים (תילים קל"ו י"ג),
במט
ולכאורה צ"ל מהו מעלת ענין הגדלה זו שסיפר שהים נגזר לגזרים, הלא בפ' בשלח בסיפור קרי"ס נא' באריכות יותר איך ששם הים לחרבה, ושהלכו בנ"י בתוך הים ביבשה כו', דכתיב ואתה הרם כו' ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה4, וכתיב אח"כ ויט כו' וישם את הים לחרבה5 כו', ויבואו בנ"י בתוך הים והמים להם חומה6 כו', ומה הגדיל כ"כ דוד בספרו באמרו לגוזר י"ס כו', אך הנה עכ"פ מזה מובן שמעלת בנ"י הוא למעלה יותר מבחי' הים, ופעם מצינו שע"י הים נתעלו בנ"י ונתגדלו וכענין שארז"ל ברבות ראה הפחות שבפחותים בימי משה מה שלא ראה הגדול שבנביאים7, ורש"י ז"ל פי' ע"פ זה אלי8 ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים, והוא מהמכילתא הובא בילקוט רמז רמ"ד, והיינו כי בנביאים כתי' וביד הנביאים אדמה9 שהוא בחי' כה, כדמותינו10, רק משה נתנבא בזה11, ובשעת קרי"ס כל או"א הראה באצבע12 ואמר זה אלי שזכו כולם לידי גילוי בחי' זה שהוא כערך נבואת משה*13, ולכן שבחו ברבות יורדי הים שאמרו כמה גדולים יורדי הים13 שמשה רבן של כל הנביאים14 כמה נתחבט עד שביקש הראיני נא את כבודך15 כו', ויורדי הים זכו כולם לגילוי בחי' זה אלי, ונמצא מכ"ז מובן שישראל נתגדלו ע"י הים, וממ"ש כמגדל דוד, שגידל אתכם דוד בספרו משמע שישראל הם גדולים מהים, וכתי'16 בוקע ים לפני משה17 שכיון שראה הים משה ובנ"י נתבטל ונקרע לפניהם, וכן ברבות בשלח פך"א18 משמע שהים גדול ממשה שא"ל אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי, ואתה19
ולכאורה צ"ל מהו מעלת ענין הגדלה זו שסיפר שהים נגזר לגזרים, הלא בפ' בשלח בסיפור קרי"ס נא' באריכות יותר איך ששם הים לחרבה, ושהלכו בנ"י בתוך הים ביבשה כו', דכתיב ואתה הרם כו' ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה4, וכתיב אח"כ ויט כו' וישם את הים לחרבה5 כו', ויבואו בנ"י בתוך הים והמים להם חומה6 כו', ומה הגדיל כ"כ דוד בספרו באמרו לגוזר י"ס כו', אך הנה עכ"פ מזה מובן שמעלת בנ"י הוא למעלה יותר מבחי' הים, ופעם מצינו שע"י הים נתעלו בנ"י ונתגדלו וכענין שארז"ל ברבות ראה הפחות שבפחותים בימי משה מה שלא ראה הגדול שבנביאים7, ורש"י ז"ל פי' ע"פ זה אלי8 ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים, והוא מהמכילתא הובא בילקוט רמז רמ"ד, והיינו כי בנביאים כתי' וביד הנביאים אדמה9 שהוא בחי' כה, כדמותינו10, רק משה נתנבא בזה11, ובשעת קרי"ס כל או"א הראה באצבע12 ואמר זה אלי שזכו כולם לידי גילוי בחי' זה שהוא כערך נבואת משה*13, ולכן שבחו ברבות יורדי הים שאמרו כמה גדולים יורדי הים13 שמשה רבן של כל הנביאים14 כמה נתחבט עד שביקש הראיני נא את כבודך15 כו', ויורדי הים זכו כולם לגילוי בחי' זה אלי, ונמצא מכ"ז מובן שישראל נתגדלו ע"י הים, וממ"ש כמגדל דוד, שגידל אתכם דוד בספרו משמע שישראל הם גדולים מהים, וכתי'16 בוקע ים לפני משה17 שכיון שראה הים משה ובנ"י נתבטל ונקרע לפניהם, וכן ברבות בשלח פך"א18 משמע שהים גדול ממשה שא"ל אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי, ואתה19
גנ
נבראת בששי, ומ"מ ממה שא' אח"כ וישב הים כו' לאיתנו20 שפי' לתנאו21 שתנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני בנ"י משמע שישראל גדולים יותר מהים. אך הענין הוא דהנה כדוגמא זו מצינו בתורה ג"כ שפעם מצינו שנש"י גדולים ממעלת התורה, ופעם בהיפך שהתורה גבהה22 מעלתה על נש"י, דהנה בתד"א אמר שני דברים קדמו לעולם23 תורה וישראל וא"י איזהו מהם קדום, היינו שבשני דברים אלו עצמן איזהו מהם קדום, אומר אני שישראל קדמו, והראי' לזה24 מפני שכל התורה מדבר בציוי ישראל, צו את בנ"י25, דבר אל בנ"י26, וא"כ ישראל קדמו, וכ"ה ברבות ג"כ בענין ז' דברים קדמו לעולם שחשיב בז' דברים אלו גם התורה, ועכ"ז אומר אח"כ שמחשבתן של ישראל27 קדמו28 לכ"ד, שנמצא שישראל עלו במחשבה29 תחילה, וכן מובן ממ"ש תורה צוה לנו משה מורשה30 כו', וארז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה31, שהתורה נק' כלה מאורסה לאיש, שנמצא נק' כנס"י בשם חתן, וא"כ נש"י הם משפיעים בבחי' תורה, ופעם משמע בהיפך שהרי איתא בזהר תלת קשרין32 מתקשראין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא, ואורייתא בקוב"ה, נמצא שמעלת התורה גבוה יותר ממעלת נש"י שהרי ע"י אמצעית התורה מתקשראין נש"י להקב"ה, שענין בחי' האמצעית זו הוא מה שהתורה היא ממוצע לחבר נש"י להקב"ה.
נבראת בששי, ומ"מ ממה שא' אח"כ וישב הים כו' לאיתנו20 שפי' לתנאו21 שתנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני בנ"י משמע שישראל גדולים יותר מהים. אך הענין הוא דהנה כדוגמא זו מצינו בתורה ג"כ שפעם מצינו שנש"י גדולים ממעלת התורה, ופעם בהיפך שהתורה גבהה22 מעלתה על נש"י, דהנה בתד"א אמר שני דברים קדמו לעולם23 תורה וישראל וא"י איזהו מהם קדום, היינו שבשני דברים אלו עצמן איזהו מהם קדום, אומר אני שישראל קדמו, והראי' לזה24 מפני שכל התורה מדבר בציוי ישראל, צו את בנ"י25, דבר אל בנ"י26, וא"כ ישראל קדמו, וכ"ה ברבות ג"כ בענין ז' דברים קדמו לעולם שחשיב בז' דברים אלו גם התורה, ועכ"ז אומר אח"כ שמחשבתן של ישראל27 קדמו28 לכ"ד, שנמצא שישראל עלו במחשבה29 תחילה, וכן מובן ממ"ש תורה צוה לנו משה מורשה30 כו', וארז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה31, שהתורה נק' כלה מאורסה לאיש, שנמצא נק' כנס"י בשם חתן, וא"כ נש"י הם משפיעים בבחי' תורה, ופעם משמע בהיפך שהרי איתא בזהר תלת קשרין32 מתקשראין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא, ואורייתא בקוב"ה, נמצא שמעלת התורה גבוה יותר ממעלת נש"י שהרי ע"י אמצעית התורה מתקשראין נש"י להקב"ה, שענין בחי' האמצעית זו הוא מה שהתורה היא ממוצע לחבר נש"י להקב"ה.
דב) והענין הוא שבאמת שניהם אמת, ואלו ואלו דא"ח33, דהנה לא כל הנשמה מלובש בגוף34, שמה שמלובש בגוף הנה הוא רק הארה ומקצת מהנשמה, שהרי הנשמה גבוה מהמלאך*35 כנודע ששרש המלאכים הם מבחי'
הנא
חיצוניות הכלים, והנשמות הם מבחי' פנימיות הכלים35, ועכ"ז המלאך בשליש העולם עומד36, ואיך הנשמה שגבוה מבחי' המלאך יכילנה גוף קטן כמו האדם, אלא שעיקר הנשמה היא למעלה שע"ז נא' ונוזלים מן לבנון37 שהיא בבחי' לובן העליון38 ומשם היא נוזלת ומטפת הארה לבחי' הנשמה שמלובשת בגוף כו', ומזה נופלים לאדם הרהורי תשובה, שאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי39 ששם היא רואה ושומעת הכרוזים שלמעלה שמעוררי' על התשובה, וכן מ"ש בפ"ו דאבות שבי"ו ויום40 ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה כו', שמזליה שומעת הכרוז וגם רואה41 כמ"ש במ"א עי"ז נופלים לאדם הרהורי תשובה מפני שמטפת הארתה לבחי' הנשמה המלבשת42 בגוף כו'. וע"פ הקדמה זו יובן איך ששניהם אמת, שמחמת הארת הנשמה המלובשת בגוף, והגוף והנה"ב מעלימים ומסתירים על הארת אור הנשמה שעז"נ יונתי בחגוי הסלע43 בסתר המדריגה כמ"ש במ"א, התורה היא למעלה מישראל, וישראל מתקשראין באורייתא, וע"י אמצעות התורה מתקשרת הנשמה שמלובשת בגוף להקב"ה, ועי"ז נמשך המשכת אלקות בעולמות כמ"ש הליכות עולם לו44 שיש בזה ב"פ45 הא' מלמטלמ"ע ע"י התפילה46 כו' כמ"ש במ"א והב' מלמעלמ"ט ע"י התורה, שישראל מתקשראין באורייתא ועי"ז נמשך הארת אוא"ס בחי' קוב"ה בעולם ע"י התורה שהיא הממוצע לחבר ולהמשיך אוא"ס בעולם, וכמ"ש עוטה אור כשלמה שקאי על בחי' תורה47 שנק' שלמה לשון
חיצוניות הכלים, והנשמות הם מבחי' פנימיות הכלים35, ועכ"ז המלאך בשליש העולם עומד36, ואיך הנשמה שגבוה מבחי' המלאך יכילנה גוף קטן כמו האדם, אלא שעיקר הנשמה היא למעלה שע"ז נא' ונוזלים מן לבנון37 שהיא בבחי' לובן העליון38 ומשם היא נוזלת ומטפת הארה לבחי' הנשמה שמלובשת בגוף כו', ומזה נופלים לאדם הרהורי תשובה, שאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי39 ששם היא רואה ושומעת הכרוזים שלמעלה שמעוררי' על התשובה, וכן מ"ש בפ"ו דאבות שבי"ו ויום40 ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה כו', שמזליה שומעת הכרוז וגם רואה41 כמ"ש במ"א עי"ז נופלים לאדם הרהורי תשובה מפני שמטפת הארתה לבחי' הנשמה המלבשת42 בגוף כו'. וע"פ הקדמה זו יובן איך ששניהם אמת, שמחמת הארת הנשמה המלובשת בגוף, והגוף והנה"ב מעלימים ומסתירים על הארת אור הנשמה שעז"נ יונתי בחגוי הסלע43 בסתר המדריגה כמ"ש במ"א, התורה היא למעלה מישראל, וישראל מתקשראין באורייתא, וע"י אמצעות התורה מתקשרת הנשמה שמלובשת בגוף להקב"ה, ועי"ז נמשך המשכת אלקות בעולמות כמ"ש הליכות עולם לו44 שיש בזה ב"פ45 הא' מלמטלמ"ע ע"י התפילה46 כו' כמ"ש במ"א והב' מלמעלמ"ט ע"י התורה, שישראל מתקשראין באורייתא ועי"ז נמשך הארת אוא"ס בחי' קוב"ה בעולם ע"י התורה שהיא הממוצע לחבר ולהמשיך אוא"ס בעולם, וכמ"ש עוטה אור כשלמה שקאי על בחי' תורה47 שנק' שלמה לשון
ונב
לבוש שהיא לבושו של הקב"ה48 שע"י שמתלבש בלבוש התורה עי"ז נמשך המשכת אוא"ס בעולם.
לבוש שהיא לבושו של הקב"ה48 שע"י שמתלבש בלבוש התורה עי"ז נמשך המשכת אוא"ס בעולם.
זוענין ב' בחי' אור ושלמה שבתורה, יובן ע"פ משנ"ת שהתורה היא ממוצע בין הקב"ה לישראל, וכן היא ממוצע בין אוא"ס לעולמות49 כמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמא50 וכמ"ש בראשית וארז"ל בשביל התורה51 שנק' ראשית, וע' ברבות בהתחלתו בענין ואהי' אצלו אמון52 שהתורה היא כלי אומנתו של הקב"ה, וכל ממוצע צ"ל כלול משני הבחי' שמחברם53 יחד, וז"ע אור ושלמה שבתו', שבחי' אור דתורה זהו מה שהיא כלולה מבחי' אור א"ס הבלתי בע"ג ובלתי בעת"כ, ובחי' שלמה שהוא בחי' הלבוש דתורה זהו שרש ומקור בחי' הגבול שהרי כל דיני הלכות התורה הם מוגבלים אלו טרפות ואלו כשרות54, וזהו מה שישראל מתקשראין באורייתא, ואורייתא בקוב"ה, שהנשמה המלובשת בגוף מוגבל כו' וכדי שיתחבר לאוא"ס הבלתי בע"ג שזהו בחי' קוב"ה זהו ע"י התורה שיש בה ב' הבחי' דאור ושלמה, שהם ב' בחי' שבהממוצע כו'. ולכן ארז"ל בפתיחתא דאיכה הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו56 המאור55 כו', שהגם אם ח"ו אותי עזבו כבי', מ"מ המאור שבה היינו בחי' אור* שבתורה מחזירן למוטב, שיש בכח התורה לקשר הנשמה שבגוף
ח) נרשם בשולי היריעה כאן ולא נסמן מקומו בפנים, ואולי שייך לכאן: אור ומאור חשיב לברי'א א', כי שניהם מע"י כי או"ת זהו גשםב שבעתיים כאור זה"יג שנת' בד"ה תורה צוה שזהו ז"ת דעת"יד, ומאור י"ל שזהו ג"ר דעתיק, או ת"ת דעת"י, ובכלל שניהם הם בחי' שעשועי המלךה כו' שלא ידע אנוש ערכהו בחי' מאד עמקו מחשבותיךז שנת' בד"ה דוד זמירות קריתח, שי"ל איך אמר אח"כ שעשועי' יום יוםט אאלפך חכ'י, זהו מפני שפנימיות אבא פנימיות עת"ייא.
טנג
לאוא"ס ב"ה בחי' קוב"ה כו'. וסדר העבודה בלימוד התורה הוא כמארז"ל (פסחים דס"ח) מעקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' קעבד57, פי' אדעתי' דנפשא הוא בכדי לקשר הנפש הוא בחי' הארת הנשמה המלובשת בגוף להקב"ה שאם58 היות שירדה להחיות הגוף מ"מ תהא אחוזה וקשורה בו ית', אך אח"כ צ"ל עבודת לימוד התורה לשמה היינו לשם התורה59 עצמה. והענין הוא דהנה התורה נתלבשה למטה בדברים גשמיים כמו המחליף פרה בחמור60, וכן ד' רשויות לשבת61 שא"א לומר שהתורה כמו שהיא למעלה היא ג"כ בענינים כאילו, אלא שד' רשויות רה"ר הוא בחי' עולם התהו, ורה"י הוא בחי' עולם התיקון62, וע' בד"ה לא תחרוש בשור וחמור יחדיו63 מענין ב' בחי' דשור וחמור למעלה, וכשנתלבשה בדיני ההלכות ירדה ונתלבשה בדברים גשמיים, וצריכים לחבר בחי' התורה כמו שהיא למטה לבחי' התורה כמו שהיא למעלה כו'.
לאוא"ס ב"ה בחי' קוב"ה כו'. וסדר העבודה בלימוד התורה הוא כמארז"ל (פסחים דס"ח) מעקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' קעבד57, פי' אדעתי' דנפשא הוא בכדי לקשר הנפש הוא בחי' הארת הנשמה המלובשת בגוף להקב"ה שאם58 היות שירדה להחיות הגוף מ"מ תהא אחוזה וקשורה בו ית', אך אח"כ צ"ל עבודת לימוד התורה לשמה היינו לשם התורה59 עצמה. והענין הוא דהנה התורה נתלבשה למטה בדברים גשמיים כמו המחליף פרה בחמור60, וכן ד' רשויות לשבת61 שא"א לומר שהתורה כמו שהיא למעלה היא ג"כ בענינים כאילו, אלא שד' רשויות רה"ר הוא בחי' עולם התהו, ורה"י הוא בחי' עולם התיקון62, וע' בד"ה לא תחרוש בשור וחמור יחדיו63 מענין ב' בחי' דשור וחמור למעלה, וכשנתלבשה בדיני ההלכות ירדה ונתלבשה בדברים גשמיים, וצריכים לחבר בחי' התורה כמו שהיא למטה לבחי' התורה כמו שהיא למעלה כו'.
יג) ועוי"ל לשמה לשם התורה כמו שהיא למעלה, והיינו להמשיך בחי' המשכת אוא"ס בתורה שלמעלה ע"ד מ"ש בס' הבהיר דוד הי' מחבר תורה
יאנד
שלמעלה בהקב"ה64, דהנה אורייתא מחכמה נפקת65, ובאמת לגבי אוא"ס אפי' ח"ע ג"כ אין ערוך לך כלל, וכמ"ש כולם בחכ' עשית66 שהחכ' נחשב לפניו כעשייה הגשמי'67, שכשם שהעשי' אין ערוך לך כך החכ' ג"כ אין ערוך לך כלל, וזהו שהתורה נק' לבוש כנ"ל68 בענין אור ושלמה שבתורה, וכמ"ש במ"א שהתו' נק' משל הקדמוני69, שענין משל הוא לבוש כו', והנה בלבוש יש הפרש בין כשהמלך לבוש בלבוש זה, או כשאינו לבוש בו, שהגם שבזמן שאינו לבוש בו הוא ג"כ לבוש המלך כמ"ש יביאו לבוש מל'70 אשר לבש בו המלך, הגם שעכשיו אינו מלובש בו מ"מ נק' לבוש מל', אך כשמלובש בו כעת בלבוש הוא נראה ונגלה לעין כל שהוא לבוש המלך כו', ועד"ז יובן בענין התורה שנק' לבושו של הקב"ה הנה עבודת נש"י להמשיך שיתלבש אוא"ס ב"ה בלבושי התורה שז"ע לחבר תושמ"ע בהקב"ה שיתלבש בלבוש תושמ"ע כו'. והגם שארז"ל שלש שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה71, י"ל שזהו בחי' אור שבתורה, וגם אפי' אם נאמר שזהו ג"כ מבחי' לבוש שהוא בחי' שלמה, הנה ע"י והגית בה יומם ולילה72 לשמה ממשיכים שיתלבש אוא"ס ב"ה בלבושי התורה כל היום וכל הלילה ולא רק ג"ש ראשונות לבד. והכח שיש לנש"י להמשיך בחי' אוא"ס שיתלבש בלבושי התורה, זהו מפני שהתורה נק' ראשית כמ"ש בראשית בשביל התורה שנק' ראשית, וכתיב ה' קנני ראשית דרכו73 שמזה למדו שהתורה קדמה לעולם, ונודע כי ראשית לשון נוק' שהיא בחי' מקבל, אבל ישראל הוא לי ראש*75 לשון דכר74, והיינו שממשיכים בבחי' ראשית שהיא התורה מבחי' אשר שהוא בחי' תענוג75 עליון, וז"ע לשמה לשם התורה להמשיך אוא"ס ב"ה בתורה. אך איך יוכל האדם גשמי שמלובש בגוף גשמי וניזון מאו"ש הגשמיים לבא לידי מעלה ומדריגה גבוה כזו, לזה צריך תחילה להעלות נפשו המלובשת בגוף,
שלמעלה בהקב"ה64, דהנה אורייתא מחכמה נפקת65, ובאמת לגבי אוא"ס אפי' ח"ע ג"כ אין ערוך לך כלל, וכמ"ש כולם בחכ' עשית66 שהחכ' נחשב לפניו כעשייה הגשמי'67, שכשם שהעשי' אין ערוך לך כך החכ' ג"כ אין ערוך לך כלל, וזהו שהתורה נק' לבוש כנ"ל68 בענין אור ושלמה שבתורה, וכמ"ש במ"א שהתו' נק' משל הקדמוני69, שענין משל הוא לבוש כו', והנה בלבוש יש הפרש בין כשהמלך לבוש בלבוש זה, או כשאינו לבוש בו, שהגם שבזמן שאינו לבוש בו הוא ג"כ לבוש המלך כמ"ש יביאו לבוש מל'70 אשר לבש בו המלך, הגם שעכשיו אינו מלובש בו מ"מ נק' לבוש מל', אך כשמלובש בו כעת בלבוש הוא נראה ונגלה לעין כל שהוא לבוש המלך כו', ועד"ז יובן בענין התורה שנק' לבושו של הקב"ה הנה עבודת נש"י להמשיך שיתלבש אוא"ס ב"ה בלבושי התורה שז"ע לחבר תושמ"ע בהקב"ה שיתלבש בלבוש תושמ"ע כו'. והגם שארז"ל שלש שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה71, י"ל שזהו בחי' אור שבתורה, וגם אפי' אם נאמר שזהו ג"כ מבחי' לבוש שהוא בחי' שלמה, הנה ע"י והגית בה יומם ולילה72 לשמה ממשיכים שיתלבש אוא"ס ב"ה בלבושי התורה כל היום וכל הלילה ולא רק ג"ש ראשונות לבד. והכח שיש לנש"י להמשיך בחי' אוא"ס שיתלבש בלבושי התורה, זהו מפני שהתורה נק' ראשית כמ"ש בראשית בשביל התורה שנק' ראשית, וכתיב ה' קנני ראשית דרכו73 שמזה למדו שהתורה קדמה לעולם, ונודע כי ראשית לשון נוק' שהיא בחי' מקבל, אבל ישראל הוא לי ראש*75 לשון דכר74, והיינו שממשיכים בבחי' ראשית שהיא התורה מבחי' אשר שהוא בחי' תענוג75 עליון, וז"ע לשמה לשם התורה להמשיך אוא"ס ב"ה בתורה. אך איך יוכל האדם גשמי שמלובש בגוף גשמי וניזון מאו"ש הגשמיים לבא לידי מעלה ומדריגה גבוה כזו, לזה צריך תחילה להעלות נפשו המלובשת בגוף,
יבנה
וכמו שאמר רב ששת (בפ"ח דפסחים דס"ח) חדאי נפשאי76 לך קראי לך תנאי, וכאמרם שם שמעקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשא קעבד היינו בכדי להעלות נפשו לשרשה ומקורה בחי' לובן העליון שזהו ע"י התורה שע"י שישראל מתקשראין באורייתא עי"ז מתקשראין בקוב"ה וכנ"ל77, ולאחר שכבר נקשר נפשו ונתעלה בשרשה העליון שקדמה לכל דבר כנ"ל אז יכולים להמשיך אוא"ס בתורה, וזהו דכתי' כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה78 כו', שא' ב' בחי' בתורה תורת ה', ותורתו, והיינו שמתחילה נק' תורת ה' שהתורה גבוה יותר מישראל, וע"י התורה מתקשראין בקוב"ה, ואח"כ כשלומד לשמה אזי נק' בתורתו להיותו משפיע המשכת אוא"ס בתורה, וכמו שנק' תורת משה כמ"ש זכרו תורת משה עבדי79 שזהו מפני שמשה המשיך בחי' אוא"ס בתורה, וכן כשלומד לשמה לשם התו' ממשיך ג"כ המשכת אוא"ס בתורה לכן נק' על שמו שז"ע בתורתו כו', ונמצא מבואר ששניהם אמת שישראל מתקשראין באורייתא שהתו' היא למעלה מישראל, ומ"מ ג"ז אמת שכנס"י נק' חתן ומשפיעים בתורה שנק' כלה מאורסה כו'.
וכמו שאמר רב ששת (בפ"ח דפסחים דס"ח) חדאי נפשאי76 לך קראי לך תנאי, וכאמרם שם שמעקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשא קעבד היינו בכדי להעלות נפשו לשרשה ומקורה בחי' לובן העליון שזהו ע"י התורה שע"י שישראל מתקשראין באורייתא עי"ז מתקשראין בקוב"ה וכנ"ל77, ולאחר שכבר נקשר נפשו ונתעלה בשרשה העליון שקדמה לכל דבר כנ"ל אז יכולים להמשיך אוא"ס בתורה, וזהו דכתי' כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה78 כו', שא' ב' בחי' בתורה תורת ה', ותורתו, והיינו שמתחילה נק' תורת ה' שהתורה גבוה יותר מישראל, וע"י התורה מתקשראין בקוב"ה, ואח"כ כשלומד לשמה אזי נק' בתורתו להיותו משפיע המשכת אוא"ס בתורה, וכמו שנק' תורת משה כמ"ש זכרו תורת משה עבדי79 שזהו מפני שמשה המשיך בחי' אוא"ס בתורה, וכן כשלומד לשמה לשם התו' ממשיך ג"כ המשכת אוא"ס בתורה לכן נק' על שמו שז"ע בתורתו כו', ונמצא מבואר ששניהם אמת שישראל מתקשראין באורייתא שהתו' היא למעלה מישראל, ומ"מ ג"ז אמת שכנס"י נק' חתן ומשפיעים בתורה שנק' כלה מאורסה כו'.
יגד) והנה כמו שהוא בתורה כ"ה במעהמ"צ ג"כ, דהנה בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו80 שמזה משמע שהמצות הם למעלה מהאדם העושה אותם, והיינו מפני כי רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא81 בחי' המלך הקדש82, ופעם ארז"ל בזהר ח"ג פ' בחקתי דקי"ג ע"א ע"פ ועשיתם אותם83, אתם כתיב, מעלה אני עליכם כאילו עשאוני כבי', שנש"י ממשיכים בחי' ציור אדם שהרי באמת כי לא אדם הוא84 כו', ונמצא גדלה מעלת נש"י על המצות, וע' במד"ר פ' בחקתי פל"ה85, ובתנחומא סדר תבא86. אך באמת שניהם אמת הם, דהנה בשבת אנו מבקשים בנוסח התפלה קדשנו במצותיך87, ולכאור' אינו מובן הלא אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו ומהו הבקשה קדשינו במצותיך, אלא שיש במצות ב' בחי' הא' הם בחי' מצות הוי', והב' הוא בחי' מצותיך88 ממש כבי' מה שהוא עצמו מקיים המצות כמארז"ל הקב"ה
ידנו
מניח תפילין89 הקב"ה מצלי90 כו', וכמ"ש ברבות משפטים91 ע"פ מגיד דבריו ליעקב92 כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, פי' מצות הוי' הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחי' ט"ס דז"א כנודע שז"א הוא בעל ט"ס93, וטפ"ט הם פ"א, ורת"ס הם רמ"ג וה"ח94 המגדילים הם רמ"ח שז"ע רמ"ח מ"ע שנק' בשם אברים היינו בחי' כלים דט"ס דז"א, אבל יש בחי' מצותיו היינו מה שתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הם תר"ך עמודי אור95 בחי' כתר, ונת"ל96 שנש"י כמו שהם למטה בגוף התו' גבוה מהם, וכן המצות ג"כ גבוהים מהם ולכן מברכין אשר קדשנו במצותיו דהמלך הקדש כו' בחי' רמ"ח פקודין שע"י המצות מתעלים נש"י לשרשן, ואחר שמתעלים אז נש"י הם למעלה מהמצות כי נש"י ממשיכים בבחי' מצות הוי' ט"ס דז"א מבחי' אוא"ס ב"ה ממש היינו בחי' תר"ך ע"א כו' וזהו כאילו עשאוני כבי', שי"ל הפי' שממשיכים מבחי' כי לא אדם הוא בבחי' כמראה אדם97 כו'.
מניח תפילין89 הקב"ה מצלי90 כו', וכמ"ש ברבות משפטים91 ע"פ מגיד דבריו ליעקב92 כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, פי' מצות הוי' הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחי' ט"ס דז"א כנודע שז"א הוא בעל ט"ס93, וטפ"ט הם פ"א, ורת"ס הם רמ"ג וה"ח94 המגדילים הם רמ"ח שז"ע רמ"ח מ"ע שנק' בשם אברים היינו בחי' כלים דט"ס דז"א, אבל יש בחי' מצותיו היינו מה שתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הם תר"ך עמודי אור95 בחי' כתר, ונת"ל96 שנש"י כמו שהם למטה בגוף התו' גבוה מהם, וכן המצות ג"כ גבוהים מהם ולכן מברכין אשר קדשנו במצותיו דהמלך הקדש כו' בחי' רמ"ח פקודין שע"י המצות מתעלים נש"י לשרשן, ואחר שמתעלים אז נש"י הם למעלה מהמצות כי נש"י ממשיכים בבחי' מצות הוי' ט"ס דז"א מבחי' אוא"ס ב"ה ממש היינו בחי' תר"ך ע"א כו' וזהו כאילו עשאוני כבי', שי"ל הפי' שממשיכים מבחי' כי לא אדם הוא בבחי' כמראה אדם97 כו'.
טוובזה יובן מ"ש וזכרתם את כל מצות הוי'98, שמצות הוי' נק' זכרי'99 משפיעים לנש"י, ואח"כ כתי' למען תזכרו100 ועשיתם את כל מצותי, והיינו שמתחלה המצות הם בחי' דכר ונק' מצות הוי' להגביה הנשמה המלובש בגוף, וכשמתעלים לשרשן אז למען תזכרו כו' מצותי, שנש"י הם בחי' דכר101 שממשיכים ומשפיעים מבחי' מצותי ממש תר"ך ע"א לבחי' מצות הוי' ט"ס דז"א כו', ונמצא כי התומ"צ הם ע"ד והחיות נושאות, שארז"ל נושאות ומנושאות102, או מארז"ל בארון נושאיו
טזנרשם בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים: יש להעיר מענין שהמצות נק' אברים שהאבר ממשיך החיותיב, וזהו תר"ך ע"א.
יזנז
נשא103, שמתחלה הם נושאים, ואח"כ מנושאים, כך התומ"צ תחלה הם נושאים לשרשן ואח"כ הם מנושאים שנש"י ממשיכים בתומ"צ תוס' וריבוי אור כו'.
נשא103, שמתחלה הם נושאים, ואח"כ מנושאים, כך התומ"צ תחלה הם נושאים לשרשן ואח"כ הם מנושאים שנש"י ממשיכים בתומ"צ תוס' וריבוי אור כו'.
יחה) ועפ"ז יובן ענין קרי"ס ג"כ שפעם משמע שנש"י נתעלו על הים, ופעם משמע שהים נתבטל לפניהם ושניהם אמת, דהנה ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא104, וכל מה שיש ביבשה105 יש בים ג"כ חוץ כו', רק שההפרש שביניהם שהברואים שבים מובלעים הם במי הים, וא"א להם כלל להיות נפרדים מן הים, אבל הברואים שביבשה הגם שהם ג"כ מקבלים חיות מן היבשה עכ"ז הם נפרדים מן היבשה, ועד"ז יובן למעלה בענין עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' ששרש ההפרש ביניהם הוא כמו ההפרש שבין ברואים שבים לברואים שביבשה כו'. והנה נש"י כמו שנמשכו למטה הם נק' בשם ארץ כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ106, והארץ לעולם עומדת107, עמד וימודד ארץ108, ויש פי' שקאי על נש"י שמדד שיקבלו את התורה, והיינו לפי שכמו שירדו למטה להתלבש בגוף הם בבחי' יש ודבר נפרד לכן נק' ארץ, וכנ"ל שהברואים שביבשה הם נפרדים.
יטוענין קרי"ס הוא מה שהים בחי' עלמא דאתכסיא נעשה יבשה בחי' עלמא דאתגליא, ולכן בני ישראל שהלכו ביבשה בתוך הים109 שנתגלה להם בחי' עלמא דאתכסיא נתעלו ע"י זה עד שזכו לנבואה ואמרו זה אלי כו' כ"א מראה באצבע כו' מחמת הגילוי הנ"ל, כי ענין נבואה הוא גילוי ההעלם וכשנתגלה העלם דבחי' עדאת"כ זכו כולם לגילוי נבואה ע"ד משה נתנבא בזה כו' ולא בבחי' כדמותינו לבד שביד הנביאים אדמה בלבד כו', מפני עוצם הגילוי שהי' ממה שנתגלה בחי' ההעלם דעלמא דאתכסיא בשעת קרי"ס כו'.
כואמנם הנה זה שהים גבוה יותר מנש"י שנק' ארץ, זהו מצד בחי' הנשמה שמלובשת בגוף ונמשכה למטה, אבל שרש הנשמות הם למעלה מהים כי מעלת הים שהוא בחי' עלמא דאתכסיא כנ"ל עכ"ז הנה גם הוא מבחי' עלמין כו', אבל נש"י קדמו לעולם וכנ"ל110 בענין ז"ד שקדמו שמחשבתן ש"י קדמו לכל דבר כו', וגם כי ים ויבשה שניהם נבראו מבחי' דבור, משא"כ נש"י עלו במחשבה
כאנח
שלמעלה מהדבור, ופי' עלו במחשבה זהו בחי' העליונה שבמחשבה כמ"ש בביאור שני דיונתי שבלקו"ת פ"א111, וכתי' בעבר הנהר112 ישבו אבותיכם ששרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר ג"כ, כי ים הוא נק' ים סוף שהוא סופא דכל דרגין113 בחי' מל' מל' כל עולמים114, אבל נהר הוא בחי' בינה115, ושרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר ג"כ, שהרי הם מבחי' עבר הנהר כו', ולכן מצד שרש נשמתם נתבטל הים לפניהם לפי שבים הי' הגילוי בכל ישראל מבחי' שרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה בבחי' לבנון הנ"ל, וזהו משה ובנ"י, בנ"י הם בחי' הנשמה כמו שהיא למטה, ומשה הוא הממשיך מבחי' שרש ומקור הנשמה כמ"ש כי תקנה עבד עברי116, עבד הוא בחי' הנשמה כמו שהיא למטה שנק' עבד כמ"ש יעקב עבדי117, עברי הוא בחי' שרש הנשמה כמו שהיא למעלה בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו', ומשה הוא הממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה, וזהו כי תקנה עבד עברי, קנין הוא בחי' המשכה מהעלם אל הגילוי118, וכי תקנה קאי על משה119, כי משה הוא בחי' דעת120 ולכן הוא ממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה בהנשמה המלובש בגוף כו', והיינו שממשיך בחי' דעת דזרע אדם גם בנשמות דזרע בהמה121. וזהו דכתי' ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה122 כו' ומקשינן אטו יראה מלתא זוטרתא היא, אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא123, ולכאו' אינו מובן שהרי מעמך כתיב, אלא לפי שבחי' משה יש בכאו"א124 שהוא בחי' דעת שבכאו"א, שהרי כאו"א מברך ברכת חונן הדעת125 כו', וע"י בחי' הדעת נמשך מבחי' שרש הנשמה למטה בהנשמה שמלובש בגוף. וזה"ע משה ובנ"י שרש הנשמה והנשמה המלובש בגוף. ונמצא מתורץ מ"ש אז ישיר לשון יחיד ולא ישירו, לפי שמשה ובנ"י הם בחי' אחת כו'.
שלמעלה מהדבור, ופי' עלו במחשבה זהו בחי' העליונה שבמחשבה כמ"ש בביאור שני דיונתי שבלקו"ת פ"א111, וכתי' בעבר הנהר112 ישבו אבותיכם ששרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר ג"כ, כי ים הוא נק' ים סוף שהוא סופא דכל דרגין113 בחי' מל' מל' כל עולמים114, אבל נהר הוא בחי' בינה115, ושרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר ג"כ, שהרי הם מבחי' עבר הנהר כו', ולכן מצד שרש נשמתם נתבטל הים לפניהם לפי שבים הי' הגילוי בכל ישראל מבחי' שרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה בבחי' לבנון הנ"ל, וזהו משה ובנ"י, בנ"י הם בחי' הנשמה כמו שהיא למטה, ומשה הוא הממשיך מבחי' שרש ומקור הנשמה כמ"ש כי תקנה עבד עברי116, עבד הוא בחי' הנשמה כמו שהיא למטה שנק' עבד כמ"ש יעקב עבדי117, עברי הוא בחי' שרש הנשמה כמו שהיא למעלה בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו', ומשה הוא הממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה, וזהו כי תקנה עבד עברי, קנין הוא בחי' המשכה מהעלם אל הגילוי118, וכי תקנה קאי על משה119, כי משה הוא בחי' דעת120 ולכן הוא ממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה בהנשמה המלובש בגוף כו', והיינו שממשיך בחי' דעת דזרע אדם גם בנשמות דזרע בהמה121. וזהו דכתי' ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה122 כו' ומקשינן אטו יראה מלתא זוטרתא היא, אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא123, ולכאו' אינו מובן שהרי מעמך כתיב, אלא לפי שבחי' משה יש בכאו"א124 שהוא בחי' דעת שבכאו"א, שהרי כאו"א מברך ברכת חונן הדעת125 כו', וע"י בחי' הדעת נמשך מבחי' שרש הנשמה למטה בהנשמה שמלובש בגוף. וזה"ע משה ובנ"י שרש הנשמה והנשמה המלובש בגוף. ונמצא מתורץ מ"ש אז ישיר לשון יחיד ולא ישירו, לפי שמשה ובנ"י הם בחי' אחת כו'.